כשפרצה רשת פייסבוק לתודעה לפני כעשור וחצי, היא התבססה על הצורך האנושי הקמאי בהשתייכות. משתמשיה עודדו לעורר חברויות ישנות מתקופות בית הספר היסודי והצבא, לרקום כאלה חדשות, לפתח קשרי רשת מקצועיים וביניהם לקחת חלק במפגן אקסהיביציוניזם שכמותו טרם נראה בעידן הטכנולוגיה. תמונות מיום חתונה, ברכות יום הולדת, עדכוני מיקום והכרזות דרמטיות על כניסה למערכות יחסים - כל אלה הפכו מנת חלקו של בעל פרופיל הפייסבוק המצוי. משתמשיה פותו בהמוניהם להתפלש זה בזרם תודעתו של זה, במין אורגיית מידע עצומה שכולם, אבל כולם, מוזמנים אליה. יתר הרשתות פשוט העתיקו את המודל והבליטו בהן אספקטים אחרים, בין שוויזואליים כמו אינסטגרם, או טקסטואליים כמו טוויטר. ואז באו פול דיוויסון ורוהן סת', הוגי הרשת החברתית "קלאבהאוס", והחליטו לשנות את חוקי המשחק.
אפס פוסטים, תמונות או סרטונים. מסך בית לבן בעיצוב מינימליסטי. במבט ראשון, קלאבהאוס מדמה חוויית שיטוט במסדרון עמוס חדרי ועידה סגורים. כל אחד מהם מכיל דיון בנושא אחר - מספורט, דרך מחאות שחורים, מטכנולוגיה ועד סקס, דרך מוזיקה, תרבות, זכויות להט"ב או אלימות שוטרים. אבל כדי להיכנס אליהם תצטרכו הזמנה ממשתמש קיים באפליקציה. את הקהילתיות והמשפחתיות (המזויפת, או לכל הפחות מדומיינת) של פייסבוק, החליפה קלאבהאוס באקסקלוסיביות. חברות במועדון סגור. סמל סטטוס שרק הראויים זוכים לו, המוענק להם ידי בני המזל שכבר הצליחו להיכנס. ועוד דבר אחד: חדרי הצ'אט מבוססים על אודיו. הם בלתי ניתנים לשחזור, כלומר חייבים להיצרך בזמן אמת. אם הייתם שם כששחקן ה־NBA ג'בייל מק'גי סיפר על השפעת הקורונה על הליגה - זכיתם להיות נוכחים ברגע בזמן שלא ישוב, ואולי אף לאינטראקציה ישירה עם האתלט האהוב עליכם. לא הייתם שם בנקודה ההיא בזמן? פספסתם. חשבתם שהקורונה הרגה את ה־FOMO? מתברר שהיא פשוט תרגמה אותו, כמו רוב האינטראקציות החברתיות שלכם בשנה האחרונה, למרחב הווירטואלי. פלא שהיא הולידה שוק שחור של הזמנות לרשת החברתית החדשה, כשאחת יכולה להגיע לסכום של כמעט 100 דולר באיביי?
ותודה לאוזניות
תגידו - מדובר במוצר נישתי, למוזמנים ולחובבי פודקאסטים. ובאמת כך היא התחילה במאי של השנה שעברה, כשעיקר משתמשיה הגיע מעולמות ההיי־טק והיזמות. אבל דיוויסון וסת' - הראשון הוא יזם שהספיק למכור חברה שלו ל"פינטרסט" והשני מהנדס לשעבר ב"גוגל" - ידעו שזהו בדיוק הקהל שהם זקוקים לו כדי להתניע את המוצר שלהם. כזה שיודע לזהות הברקה ומוכן לשים עליה כסף גדול. כך גם קרה: שבועות בודדים לאחר שהושקה, חברת הקרן הון־סיכון "אנדרסון הורוביץ" השקיעה בה 12 מיליון דולרים. פחות משנה לאחר מכן, קלאבהאוס מונה 2 מיליון משתמשים ושווה מיליארד דולר.
עד מהרה הגיעו גם הסלבס, וגם כאן מדובר בחשודים הרגילים בקטגוריית "הראשונים לזהות טרנד". אשטון קוצ'ר, אופרה ווינפרי, קניה ווסט וכריס רוק כבר שם, כמו גם שורה ארוכה של שחקני פוטבול, בייסבול וכדורסלנים. בתחילת החודש התארח באחד ה"חדרים" יזם־העל ומייסד טסלה אילון מאסק, בשיחה על טכנולוגיה עם מנכ"ל פלטפורמת "רובין הוד" (שיצרה עניין רב בעולם ההשקעות לאחרונה) והשניים, מה שנקרא - "שברו את הרשת". אלפים נהרו לשמוע אותם, כשרבים מהם נותרים בחוץ בשל מגבלת 5,000 המאזינים בחדר. בינתיים בישראל, היחידים שעשו לאחרונה שימוש בפלטפורמה החדשה הם איילת שקד ויאיר לפיד.
אז מצד אחד מדובר באפליקציה מעוררת עניין, בעולם שגם כך הפך מותאם לשעות האזנה רבות - לא מעט בזכות האוזניות האלחוטיות, המוצר הנלווה לסמארטפון החשוב ביותר שיצא לשוק השנים האחרונות. מצד שני - זו גם הבעיה העיקרית שלה: אקסקלוסיבית וחד־פעמית ככל שתהיה, קלאבהאוס דורשת השקעה של זמן. על כך יסבירו לכם משתמשיה הכבדים, כי 4-5 השעות שהם מבלים בה בממוצע ביום אחד, לא שונות מהקשבה לתוכנית רדיו או להרצאת Ted. אז עד כה הביאה קלאבהאוס ליצירה של כמה אפליקציות דומות בתהליכי פיתוח (איש העסקים ובעלי קבוצת הדאלאס מאווריקס, מארק קיובן, כבר מושקע באחת כזו), שינסו להתחרות בה. אבל האם מדובר רק בטרנד חולף וקונספט שלא יחזיק מעמד לטווח הרחוק? או אולי זהו דווקא הכיוון החדש שאליו ינווטו עצמן גם יתר הרשתות החברתיות, עם הוספת פיצ'רים זהים?
"קשה להגדיר מה זו רשת שתחזיק או לא תחזיק מעמד", אומר רועי פוברצ'יק, Head of Growth בחברת Any.do ומשתמש קלאבהאוס בעצמו (שבשבוע שעבר הציע לעוקביו בטוויטר שלוש הזמנות אליה "על חשבון הבית"). "אני חושב שרכיב האודיו לא ייעלם, אלא ישתלב בהמשך בכל מיני פורמטים ויהפוך דומיננטי ברשתות החברתיות. או כמו שאמר מי שהדליק אותי על הפלטפורמה של קלאבהאוס, עומר פרצ'יק, שהגדיר אותה בתור הרשת החברתית הראשונה להיות 'Airpods first', על משקל 'mobile first'. כבר דווח שפייסבוק עובדת על פלטפורמה דומה, מה שאומר שבצורה זו או אחרת - רשת חברתית מבוססת אודיו דומיננטי כזו או אחרת תצוץ בקרוב. לגבי עניין האקסקלוסיביות - זו שיטת 'הפצה ויראלית' מוכרת שסטארט־אפים רבים השתמשו בה בעבר. השילוב של קהל יעד ראשוני חזק, שמורכב מאנשי סיליקון ואלי ומשפיענים, הוא לא משהו חדש. אבל אין ספק שקלאבהאוס הצליחו לבנות דרישה חזקה מאוד, באמצעות בניית מוצר חכמה".
גזענות וסקסיזם
אבל לצד השבחים יש גם לא מעט תלונות. "חוויית המשתמש שלה היא בעיניי קטסטרופה ולא מובנת", אומר פוברצ'יק. "מצד אחד היא מאוד פשוטה ברמת ה'מה אמורים לעשות' בה, אבל ה'איך עושים' לא מאוד אינטואיטיבי בהתחלה. זו פלטפורמה מצליחה אבל מאוד צעירה, כך שבטוח יש שם עוד הרבה ללמוד ולהתפתח".
חוויית המשתמש היא רק בעיה אחת שיצרה קלאבהאוס. משתמשים רבים מדווחים על התנהגות בעייתית של חלק ממשתמשיה, ומדברים על הטרדות, התנהגות טרולית וסקסיזם. נשות היי־טק טוענות ששולטת בה אווירה גברית, לבנה ועשירה. אפילו גזענות יש שם כבר בשפע, בחדרים סגורים, כמובן, וגם אנטישמיות. אחד המשתמשים ומנכ"ל חברה בעצמו, בחר לאחרונה לעזוב את הרשת החברתית החדשה, לאחר שנקלע לחדר שיחה שאותו הגדיר כ"חבורת אנשים משוחחים ביניהם על מדוע זה בסדר לשנוא יהודים". או במילים אחרות - מבוססת אודיו או תמונה, ייחודית או המונית - יש דבר אחד שקלאבהאוס (כמו כל רשת חברתית אחרת) לא הצליחה לשנות עדיין. וזהו טבע האדם. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
