מה בתעמולה: ניצחנו בחוג למגדר!

אז מרב מיכאלי מכריזה כבר על הישג: אנשי ציבור פונים גם לנשים בנאומים שלהם. עובדה, בסרטון האחרון שלה נראים ראשי מפלגות, רמטכ"ל ונשיא מדקלמים "מצביעים ומצביעות", "בוחרות ובוחרים" ו"יקירים ויקרות". הקמפיין של מיכאלי רוצה שנאמין שהפנייה לנשים היא הישג של האובססיה הלשונית שלה לרגישות מגדרית, אך משתמע ממנו טיעון נוסף: רעיונות רדיקליים חודרים לאט, ואם חוזרים עליהם שוב ושוב ושוב, הם נעשים לנחלת המיינסטרים.

משתמע מכך גם השלב הבא: כשם שמיכאלי הצליחה לכפות על השיח רגישות מגדרית, כך יצליח השמאל לטפטף אג'נדות נוספות. זה לא טיעון חדש; כבר 20 שנה אומרים לנו שהשמאל בעצם ניצח, שגם הימין מבין שאין פתרון לסכסוך זולת שתי מדינות, ע"ע נאום בר־אילן.

מכלול הטענות הללו הוא הבל. הפנייה לנשים ולגברים כאחד היא לא המצאה, ובטח שלא הישג פוליטי או תרבותי של מיכאלי. "גבירותיי ורבותיי" הוא מינוח שגור זה מאות שנים, והוא חלק מהאתוס הפוריטני־ויקטוריאני המחייב יחס מכבד לנשים, כיאה למעמדן המוגדר בחברה. הקמפיין של מיכאלי מכוון בכלל לדה־ג'נדריפיקציה של השפה, בדמות הסיומת המגדרית המעיקה של נקודה.ה כמו א.נשים מעיקים.ות. במסע הזה הדרך עוד רחוק.ה מאוד - ואין שום ביטחון שזה יצליח. עובדה שבשלל בדיחות הרשת על רפורמת "הורה 1 והורה 2" איכשהו ברור לכולם שהורה 1 הוא האב.

גם בסוגיית השלום השמאל מפספס בענק. כולם עונים "כן" כששואלים אותם בסקרים אם הם רוצים שלום, גם הימין. אבל כששואלים "האם את.ה סומכ.ת על הפלשתינים.ות או מוכנ.ה למסור שטחי מולדת תמורת שלום" - התשובות הרבה יותר מסויגות.

מיכאלי צייצה בפורים שאסתר המלכה היא ההוכחה שגם נשים יכולות לנצח איומים מכיוון פרס. ובכן, גם כאן, אין מחלוקת על כך שאישה הצליחה פעם לשכנע עריץ פרסי לחמול על היהודים. הוויכוח הוא - איך לומר בעדינות - על האמצעים ששימשו לכך, והמחירים ששולמו בדרך. אם תשאלי את המצביעים.ות, מרב, הרוב יעדיפו שהפעם ננסה בדרך אחרת.

•••••

ועוד משהו: הראיון של נתניהו אצל אודי סגל מרעיש את הרשת, וסגל מתקבל כגיבור שכמו יצא זה עתה מקרבות החווה הסינית. לא ברור אם עכביש או טרטור, אבל סגל נתפס כמי שהצליח במשימה הכבירה למנוע מנתניהו דומיננטיות מוחלטת במדיה, וזה נחשב היום הישג. פעם לימדו אותנו שמטרת הראיון היא לגרום למרואיין לומר דברים שהוא אולי לא תכנן לומר, לפלוט דברים שיביכו אותו או יחשפו אמת לא נוחה. המראיין, כך חשבנו, אמור להיות מעין איש טיפול שמתמרן את בן שיחו לפתוח דברים חדשים.

זה כבר נחלת העבר: עיתונאים הפכו היום לפוליטיקאים על מלא - ובתור שכאלה התנצחות עם ראש ממשלה היא שיא בקריירה. בימין אולי יש שופרות, אבל בשמאל כולם על כלי הקשה ומצילתיים.ג