"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פוליטיקה של מתלבטים: "לא יודעת אם אצביע בכלל"

רגע לפני הקלפי, רבים מתקשים להחליט - ונראה שהפעם מספרם גבוה במיוחד • בעל עסק: "יש נתק בין הפוליטיקאים לעם"

,עודכן
"לא יודעת אם אצביע". פוליטיקת המתלבטים // צילום: קוקו // "לא יודעת אם אצביע". פוליטיקת המתלבטים
נויה שגב ממושב אליקים שבמגידו, בת 20 וקצת, עדיין לא החליטה למי תצביע.

"אני מתלבטת כי אני אמנם אוהבת את ביבי, אבל אני חושבת שצריך לתת גם לאנשים אחרים להנהיג את המדינה", היא מנמקת את הדילמה הפתלתלה, "מצד שלישי אני לא רואה אנשים שיכולים לנהל את המדינה חוץ מביבי. אז אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל להצביע. די, זה כבר מיצה את עצמו".

באותה סירה אלקטורלית משייטים גם קובי חיים (45) מקריית חיים ובת שבע בבנקו (48) מיקנעם. "אני מתלבט בין יש עתיד לעבודה כי אהבתי את הרעיון שלה", חושב בקול חיים, "אבל כנראה אצביע ליש עתיד".

לבבנקו אין כיוון בכלל, והיא לא נוקבת באף שם של מועמד או מפלגה. גם לה, היא מניחה, יהיו משקולות על הרגליים בדרכה לקלפי. "אני מתלבטת כי נציג אחד מבטיח משהו ובסוף יוצא משהו אחר לגמרי", היא מסבירה. "אני מצפה שמישהו יפרוץ את הדרך. בסוף הכל תקוע. בבחירות הקודמות הלכתי לבחור, בלי התלבטויות. אבל השנה זה באמת קשה. גם כל העם עייף מהבחירות החוזרות ונשנות, ויש סלט בראש אז אני לא יודעת".

לעומתם, פרדי מדליית אל־כרמל כבר יודע שלא יצביע. "לא אלך לבחור כי כולם אכזבו. בעבר הצבעתי לביבי אבל עכשיו אני לא מאמין לאף אחד", הוא אומר בטון מאוכזב.

"יש נתק בין הפוליטיקאים לעם. כולם רצו שיפתחו את המשק, פתחנו אבל ההכנסות ירדו ב־60%. אחרי כמעט שנה שהעסקים היו סגורים, הרגלי הצריכה השתנו, הציבור קונה דרך האינטרנט וכנראה שהוא גם למד להסתפק במועט", מאבחן בעל עסק מתוסכל (50) מאזור יקנעם. "ביבי אומר שהקורונה מאחורינו, אבל זה לא נכון".

"אני מאוד מתלבט במי לבחור בגוש. אני גם מתלבט אם לא לתמוך באחת המפלגות הקטנות כדי לתת להן להמשיך להתקיים", מתחבט חנן וייס מקיבוץ אפיקים.

בסקר שנערך כחלק ממחקר של מכללת עמק יזרעאל, כ־64% ממשתתפיו הצהירו כי יחליטו למי להצביע רק מאחורי הפרגוד. בקרב הנוטים להצביע למפלגה מסוימת, 33% דיווחו כי הם לא יודעים בוודאות אם אכן יצביעו למפלגה זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר