קור אטומי

התחלה מנצחת
הסרט "ספיידרמן: אין דרך הביתה" הפך בשבוע שעבר לסרט הראשון ש"ניצח את הקורונה": עם הפתיחה השלישית הטובה בכל הזמנים בארה"ב עם 253 מיליון דולר, הוא אחד משמונת הסרטים היחידים בהיסטוריה שעברו את סכום ה־200 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו. מיותר לציין שמדובר בסרט המכניס ביותר מאז פרוץ המגיפה. באופן אבסורדי - התקשורת האמריקנית רואה בהצלחת הסרט סימן ראשון של חזרה לשפיות, בדיוק בשבוע שבו נשבר שיא המתים מקורונה.

גיבורים ומשברים
"אחת הסיבות להצלחה הגדולה של סרטי הקומיקס, ובמיוחד של ז'אנר גיבורי העל, היא שהסרט מספק לנו גיבור על שאפשר לסמוך עליו שיציל את המצב", מסביר דוקטור אריק טייב, ראש המחלקה ללימודים רב־תחומיים במכללה האקדמית ספיר: "מתרחש אצלנו קתרזיס כאשר הטוב מנצח ונותן תחושה של תקווה. לא סתם גיבורי העל פרצו בתקופות של מלחמות עולם. כעת, אנו עדים להצלחת ספיידרמן בעידן של מגיפה. נדבך נוסף ששווה לזכור: ז'אנר גיבורי העל התחיל בסדרות של 'חנונים' שמוצאים את כח העל שלהם, שעוזר להם להתמודד עם המציאות. ועכשיו, כשהם מבוגרים, הם שומרים אמונים לדמויות הללו".

אקזיט על המסך
בשנת 1996 עמדה חברת "מארוול קומיקס" על סף פשיטת רגל. שני אנשי עסקים ישראלים־אמריקנים בשם אבי ארד ויצחק פרלמוטר רכשו ב־320 מיליון דולר את הזכות להשתמש בגיבורי העל של "מארוול", הכוללים בין היתר גם את "אקס מן" ואת "הענק הירוק", כדי למכור צעצועים ומרצ'נדייז נוספים. בדצמבר 2006 רכשה חברת "וולט דיסני" את "מארוול" בסכום של 4.3 מיליארד דולר.

מיפן לישראל בשנת 1973 ייצרו תוכנית קומיקס בטורקיה, שבה כיכב ספיידרמן מקומי דובר טורקית. במקביל עלתה תוכנית ביפן שבה "איש העכביש" נלחם במפלצות יפניות. בשנת 1967 שודרה לראשונה הסדרה המצוירת בטלוויזיה האמריקנית. בישראל, נחשף לראשונה הדור הצעיר לסדרה המיתולוגית מהטלוויזיה האמריקנית רק בשנת 1984, בערוץ המזרח התיכון. הקומיקסים הראשונים של "ספיידרמן" באנגלית הגיעו לישראל בשנות ה־70 של המאה הקודמת.

ספיידרמן יהודי?
לאורך ההיסטוריה שלו נחשב גיבור העל עם החליפה האדומה ליהודי. רמזים לכך ניתנו בחוברות שונות לאורך ההיסטוריה. אפילו שחקנים ששיחקו אותו לאורך השנים טענו שהם עיצבו את דמותו כיהודי, כמעט באופן אוטומטי.
חברת "קאנון" בבעלות מנחם גולן ויורם גלובוס ניסתה להפיק במהלך שנות ה־80 וה־90 של המאה הקודמת סרט בסדרת "ספיידרמן", אך הדבר לא יצא לפועל. הרפתקאת ספיידרמן (שיריבו אמור היה להיות ארנולד שוורצנגר), שנמשכה שנים ועלתה מיליונים רבים, היתה תחילת הסוף של אימפריית הסרטים של צמד המפיקים הישראלים. "אני ידעתי שיבוא יום וסדרת סרטי ספיידרמן תחזור להיות הדבר הכי חם", סיפר לא אחת גולן, שכרגיל הקדים את זמנו.

שם המשחק
איתן דרורי, מנהל חטיבת המולטימדיה בחברת ישפאר, יבואנית סוני בישראל, מסביר שכאשר קונסולת המשחקים "פלייסטיישן 5" השיקה את המשחק "ספיידרמן: מיילס מוראלס" שנה לפני הוצאת הסרט הנוכחי, היה ברור שמדובר במשחק פורץ דרך: "כאשר משיקים משחק ביחד עם השקת מוצר חדש, ברור שיש כאן הצהרת כוונות. במשחק עצמו מתרחשים דברים שמשנים את כל חוויית המשחק שהגיימר הכיר. הוא מרגיש את זה בתזוזות שלו, כשהוא יורה קורים. משחקים של גיבורי על מצליחים לייצר תחושה שמשחקים אחרים, מושקעים לא פחות, לא יצליחו לייצר. ובמובן הזה 'ספיידרמן' עשה היסטוריה. התחושה הזאת במשחקים שקשורים לגיבורי על, היא משהו שאפילו הסרט עצמו, כחוויה, לא מצליח להעביר".

טובים, רעים ומערב פרוע
מישל קישקה, אמן קומיקס, מספר: "באירופה לא גדלנו על זה, לכן אני לא יכול להתחבר לסרטי מארוול ודיסני למיניהם, כי הם לא מסמלים עבורי געגוע לילדות או לנעורים. בקומיקס האירופי אין גיבורי על, גדלנו על המיתולוגיה האירופית.
"ב־40 השנים האחרונות התחילה נוכחות אמריקנית והתלהבות של קוראים מקומיים מגיבורי על בצרפת, במקביל לפריצת ה'מאנגה' היפנית.

"האמריקנים עבדו חזק על מסחור הדמויות שלהם שלא יהיו רק ספרי קומיקס, תופעה שלא היתה מוכרת לצרכן האירופאי. בישראל סיפחו את תרבות הקומיקס האמריקנית, כפי שאנחנו שרים שירים של להקות אמריקניות ומדברים אנגלית בצורה טובה יותר ביחס לצרפתית. באירופה יש מסורת היסטורית של קומיקס, ולקומיקס האמריקני לא היה את זה, כמדינה צעירה. אצלם העבר הוא אינדיאנים, ולכן הקומיקסים הראשונים עסקו במערב הפרוע - כאשר הטובים הם הקאובוים והרעים הם האינדיאנים. בשלב מסוים, גיבורי העל באו למלא את החסך הזה של המיתולוגיה שלא היה קיים".