הדיווחים הפרובינציאליים מוועידת האקלים בגלזגו, התרכזו בסדרת התמונות החדשה שהשיג לו בנט עם שועי עולם. לתקשורת היה נוח לצמצם למינימום את סיקור המשפט החשוב ביותר בתולדות הדמוקרטיה הישראלית, משפט נתניהו.
נזכיר - עד השבוע, עלו לדוכן העדים ארבעה עדי תביעה. כל אחד מהם ניסה לקשר את תזת התביעה לגבי מתת "ההיענות התקשורתית החריגה" בוואלה, למציאות הממוסמכת. ארבעתם התקשו לעמוד על גרסתם מהחקירה הראשית - בחקירה הנגדית. היטיב לסכם את פרק המתת עד כה השופט משה ברעם כשהביע את דעתו מעדות ישועה. "תן סימן מתי אתה דובר אמת ומתי לא".
השבוע עלה להעיד עד מס' 5. אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. בניגוד לארבעת קודמיו על הדוכן, הוא הובא כאיש המקצוע בצד הרגולטורי של תיק 4000, כלומר על חלק התמורה, אותן "פעולות שלטוניות שביצע נתניהו בתמורה למתת מאלוביץ'" בניסוח התביעה. בפשטות, סעיפים 50 עד 61 באישום הראשון בכתב האישום הם רצף סיפורי המנסה לבסס עובדה: בתקופה שבה היה זקוק אלוביץ׳ לנתניהו בעסקת בזק־יס, הזיז נתניהו את גלעד ארדן ופיטר את ברגר ממשרד התקשורת. אלה הפריעו, על פי הטענה, לאלוביץ׳, משום שקידמו את רפורמת השוק הסיטונאי נגד בזק ועמדתם המקצועית היתה לא לאשר את העסקה.
העדות של ברגר היתה אמורה לספק את הבשר והשרירים לתזה, אבל אז הגיעה החקירה הנגדית של חן, רוזן עוזר ובן צור. התברר שמדובר במנכ"ל משרד התקשורת ששטם את בזק וסחט אותה, כשהוא קובר שלא כדין במשך תשעה חודשים ללא טיפול או התייחסות את בקשת יס למיזוג עם בזק. במקרה של בקשה דומה מהוט, הוכיחו הסנגורים, ברגר נענה להם בתוך פחות מחודש.
בחקירתו הנגדית היתה גם הזדמנות לראות כיצד התביעה והעד מנעו מבית המשפט נתונים רלוונטיים למהימנותו ולהתנהגותו - למשל, שהיה סמנכ"ל בפרטנר במשך ארבע שנים וחצי. או שמי שהפגיש והשתדל עבורו אצל ארדן כשר התקשורת, במטרה להתמנות למנכ"ל המשרד, היה יועץ התקשורת של פרטנר, אלי קמיר. בניגוד לעדותו בראשית, נאלץ ברגר להיזכר בחקירה הנגדית שקמיר גם פנה אליו לאחר מכן בעניינים מקצועיים שלא קשורים לבזק. המנכ"ל לשעבר ברגר גם נאלץ להודות שלא היתה בתקופתו כל עמדה מקצועית או מדיניות רשמית נגד המיזוג. ממילא הוא מעולם לא דיבר עם נתניהו, כשזה היה שר התקשורת, על בזק, ונתניהו לא שאל ולא ביקש דבר בעניינה.
גם את מספר הפעמים המועט שעו״ד צפריר, רמ״ט שר התקשורת, דיבר איתו על בזק (להיות חיובי, לפגוש את סטלה הנדלר ורון איילון ולהחיש את הטיפול המקצועי בבקשה) - הוא לא קשר ולא ייחס לנתניהו. הדבר היחיד שידע לומר הוא שצפריר ביקש בשמו של נתניהו משהו בנושא ערוץ 10. תוך כדי חקירה נגדית התברר שברגר בכלל מידר את צפריר ואסר עליו להשתתף בישיבות המקצועיות. נזכיר שבנרטיב של הפרקליטות, צפריר היה ידו הארוכה של שר התקשורת נתניהו. יד? אולי ידו השמאלית של טרומפלדור.
ואז הגיע השיא - סעיף 61 בכתב האישום. "ביום 17/5/2015, מייד עם כינון הממשלה החדשה בראשות הנאשם נתניהו, שבה המשיך לכהן כשר תקשורת, הודיע הנאשם נתניהו לברגר בשיחה טלפונית על פיטוריו. במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם אלוביץ' ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם אלוביץ' שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר, נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות לבזק". החקירה הנגדית הוכיחה שברגר פוטר ללא קשר לבזק או לאלוביץ׳. עוד נחשף כי פיטוריו אושרו, בזמן אמת, ע"י היועמ"ש דאז וינשטיין, יועמ"ש משרד רה"מ שלומית פרגו ואפילו מזכיר הממשלה דאז, אחד, מנדלבליט, היה מעודכן בכל ההתרחשות. התובעת נאלצה להודות שאין טענה כי ברגר פוטר בגלל אלוביץ' תוך שהיא מיתממת ואומרת שמעולם גם לא היתה. אבל היתה גם היתה טענה כזו. והיא פומפמה לציבור הישראלי ערב־ערב. היא חלק מהנדסת התודעה של "שוחד, מרמה והפרת אמונים".
אביעד גליקמן צייץ ב־17 באוגוסט 2018: "במשטרה סבורים שנתניהו פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר לבקשת אלוביץ'". רביב דרוקר בטוויטר ב־28 בפברואר 2019: "תיק 4000: נתניהו שיקר בהצהרותיו שלא שוחח עם אלוביץ' בעניינים מקצועיים. הוא הזיז את ארדן ממשרד התקשורת, למרות שרצה להישאר ואחרי שאלוביץ' התלונן עליו. הוא ניסה לדאוג שהמנכ"ל אבי ברגר יזרום עם דרישות בזק ואחרי שאלוביץ' התלונן עליו, פיטר את ברגר".
התובעת תירוש ניסתה לתרץ את סעיף 61 כחלק מהוכחת היסוד הנפשי. אבל מה לברגר וליסוד הנפשי של נתניהו? מה הוא, אורי גלר? הוא בוחן כליות ולב?
ועוד דבר ששמתי לב אליו. ארדן לא הוזז ממשרד התקשורת, גדעון סער התפטר וארדן השתדרג למשרד הפנים, אבל ביקש מנתניהו - וגם קיבל - שבועיים כדי לשגר את הרפורמה הסיטונאית. כשעו"ד בן צור התייחס לסיום כהונתו של גלעד ארדן ולהשלמת רפורמת השוק הסיטונאי, טענה תירוש בתגובה, כי נתניהו כלל לא ידע שבין המהלכים שארדן מתכוון להשלים בתקופת הזמן הנוספת נמצאת גם רפורמת השוק הסיטונאי. לדבריה, "האמירה שהשר נתניהו 'אפשר' אינה אחוזה במציאות. ארדן לא שוחח עם נתניהו בעניינים מקצועיים".
אבל שימו לב, בסעיף 50 בכתב האישום העוסק במעבר ארדן למשרד הפנים נכתב: "...ארדן ביקש מהנאשם נתניהו להישאר בתפקיד שר התקשורת לתקופה של מספר חודשים עד להשלמתן של רפורמות בהן החל בתקופת כהונתו, בין היתר רפורמות הקשורות לבזק. חרף בקשתו, החליט הנאשם נתניהו להאריך את כהונתו של ארדן בשבועיים בלבד".
מבינים? לפי סעיף 50 נתניהו מנע מארדן להשלים רפורמות "חרף בקשתו". כלומר לפי כתב האישום נתניהו ידע על הרפורמות ו"מנע אותן". אך לאחר שהובהר במשפט שארדן ביצע את הרפורמה באותם שבועיים, פתאום ע"פ אותה פרקליטות נתניהו לא ידע עליהן. ולמה לדעתכם התובעת סתרה עצמה? משום שאם נתניהו ידע שהרפורמה מזיקה לבזק זה דופק את כל תזת השוחד.
לפי הפרקליטות נתניהו גם יודע על הרפורמות וגם לא יודע. מצד אחד הוא לא פיטר את ברגר בגלל אלוביץ', אבל מצד שני עצם זה שהוא ידע שזה ייטיב עם אלוביץ', הופך את הפיטורים לחלק מתזת השוחד.
זה לא כתב אישום, זה החתול של שרדינגר.