איך מאבדים חירות? כשמלחמה, למשל, מסתיימת בכיבוש בידי שליט זר, צפוי שהאזרחים יאבדו חירויות וידוכאו. ההיסטוריה מספקת שלל דוגמאות לעמים שנעלמו בעקבות כיבוש זר.
בארה"ב של היום אפשר להבחין בשלילת חירויות בידי מהפכנים מקומיים; הם עושים זאת על ידי דמוניזציה והשפלה, וכעת, בגיבוי ממשל ביידן, גם בדיכוי וברדיפה. בשבוע שעבר קיבלנו דוגמה לתופעה, כאשר על פניו, סגנית הנשיא קמאלה האריס התכופפה בפני מהפכנית צעירה. במקום להעמיד במקום את אותה סטודנטית מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון - שהאשימה את ישראל בעלילת דם ודיברה נגד אישור תקצוב פרויקט כיפת ברזל בבית הנבחרים - ולהשיב לה כי מדובר בהתבטאות שקרית ומקוממת, העצימה אותה סגנית הנשיא, ושיבחה אותה כי היא נותנת ביטוי למחשבותיה ולדעותיה העצמאיות.
מאז האירוע, סופגת האריס קיתונות ביקורת על כניעתה לסטודנטית האנטישמית. אבל מעט מאוד תשומת לב ניתנה לעובדה שהסטודנטית הפיצה רעל גם נגד ארה"ב. איך יכול להיות שסגנית הנשיא לא הגנה על ארצה, על ההיסטוריה של ארה"ב ועל העם האמריקני? יש שני הסברים אפשריים, ושניהם מהווים סכנה קיומית לחירויות ולהוויית החופש בארה"ב.
הסיבה הראשונה היא שהאריס לא רצתה להיכנס לעימות עם סטודנטית צעירה שדיברה על רגשותיה. זה כנראה לא היה מצטלם טוב. זאת הסיבה שמרצים רבים לא מתקנים סטודנטים שמפיצים רעל נגד יהודים ונגד סטודנטים נוצרים ורפובליקנים בקמפוסים. לא שווה להם. הם לא יזכו לגיבוי שלטונות האוניברסיטה, להפך. רק השבוע ביטלה אוניברסיטת MIT את הזמנתו של פרופסור מאוניברסיטת שיקגו לשאת הרצאה יוקרתית, לאור דרישת סטודנטים רדיקליים. הפרופסור בשיקגו ידוע בהתנגדותו לאפליה אקדמית נגד סטודנטים לבנים.
הרודנות המחשבתית באקדמיה כעת פולשת בעוצמה לתוך הזירה הפוליטית. השבוע, פעילות רדיקליות רדפו אחרי הסנאטורית קריסטין סינמה, דמוקרטית מתונה מאריזונה, אל תוך חדר שירותים ציבוריים. הן הטיחו בה טרוניות ואיומים כשישבה בתא וכשיצאה לשטוף את הידיים. חטאה? סינמה מתנגדת לדרישת האגף הפרוגרסיבי של מפלגתה להקצות 3.5 טריליון דולר להוצאות חברתיות במסגרת תקציב 2022.
בחזרה לקמאלה האריס והסטודנטית בווירג'יניה. יכול להיות שהיא רצתה להימנע ממתקפות כמו אלה נגד סינמה או הפרופסור המוחרם, אבל סביר יותר שבאמת רצתה להעצים את הסטודנטית, וזאת משום שהממשל תומך במהפכנים.
לבנים - התנצלו!
זה שנה מתחולל בארה"ב מאבק סביב מה שמכונה "תיאוריית גזע ביקורתית" (Critical Race Theory, CRT). התיאוריה קובעת שארה"ב מבוססת על עליונות הגזע הלבן ודיכוי בני גזעים אחרים. שוחריה מאמינים שהחוקה, הצהרת העצמאות וכל שאר מסמכי היסוד של ארה"ב, אינם אלא הסוואה, ומאחוריהם מסתתר הרוע המוחלט שבבסיס קיומה. כפי שמסביר החוקר כריסטופר רופו, בין המנהיגים הבולטים במאבק נגד CRT, התיאוריה היא ניסוח חדש של "הפיצול המארקסיסטי בין מדכא ומדוכא. במקום מלחמת המעמדות בין מעמד הפועלים למעמד הבורגנות, מפצלים את החברה בין לבנים לבין קורבנות הלבנים".
ואיך מתקנים את המצב? כמו במלחמת המעמדות, לפי החלוקה שעשו מארקס והקומוניסטים, "הדרך היחידה לשחרר את האנושות היא מהפכה שתפעל לפרק ולבנות את החברה מחדש על בסיס טרנספורמציה מוסרית, כלכלית ופוליטית".
בתחילת 2020, רופו חשף שמשרדי ממשלה פדרליים, כמו גם זרועות הביטחון של ארה"ב, חייבו את עובדיהם לעבור סדנאות ב־CRT שבהן המשתתפים מחולקים לפי גזע. לבנים מחויבים להתנער מה"לובן" שלהם ולהתנצל, ולהתחייב להעצים את חבריהם הלא־לבנים, שאותם דיכאו מעצם היותם לבנים.
ברגע שהדבר נודע, הנשיא דאז דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שאסר קיום פעילות CRT בממשל הפדרלי ובצבא. ביומו הראשון בבית הלבן, הבוס של האריס, הנשיא ג'ו ביידן, ביטל את הצו וחידש את האינדוקטרינציה.
מאז תחילת השנה, עיקר המאבק ב־CRT עבר למערכת החינוך. רופו ואחרים חיפשו כיצד, תחת כסות של מאבק בגזענות, מועצות חינוך מקומיות הופכות את בתי הספר הציבוריים למרכזי שטיפת מוח ב־CRT, החל בגן חובה. תלמידים בפילדלפיה חויבו לנהל מאבק לטובת "קומוניזם שחור" ובזכות ארגון אנטיפה. ילדי גן חובה בבאפלו ניו יורק נאלצו לצפות בסרט שבו נראים ילדים שחורים מתים, ולמדו שהשוטרים הם גזענים ומסוכנים לשחורים. ועוד ועוד, מחוף לחוף.
הבולשת נגד ההורים
בעקבות החשיפות, החלו הורים בכל רחבי ארה"ב להופיע בפני מועצות החינוך המקומיות שלהם, ודרשו להוציא את ה־CRT מתוכניות הלימוד. במהלך חודשי האביב והקיץ, עלו מדי יום סרטונים לרשת של אימהות ואבות העומדים מול חברי מועצות עוינות, ודורשים שיפסיקו לשטוף לילדיהם את המוח נגד ארה"ב בגזענות כלפי לבנים, נגד שוטרים ובעד ארגונים אלימים כגון אנטיפה.
בתגובה למחאת ההורים, שיגר בשבוע שעבר ארגון הגג של מועצות החינוך בארה"ב, שנשלט בידי השמאל הרדיקלי, מכתב לשר המשפטים מריק גארלנד, ובו בקשה להתייחס להורים המוחים כאל "טרוריסטים מקומיים" ולהפעיל את החקיקה האנטי־טרוריסטית שחוקקה בעקבות מתקפות 11 לספטמבר נגדם.
במקום לפסול את הבקשה בשאט נפש, שיגר גארלנד ביום שני מזכר לראש הבולשת הפדרלית ולתובעים הפדרליים, וביקשו מהם לשמור על חברי מועצות החינוך ומשרתי ציבור מפני "הטרדות, הפחדות ואיומי אלימות".
המסר של גארלנד הופנה להורים לא פחות מאשר למערכת החוק והמשפט, וקבע, הלכה למעשה, שמי שיעזו להתלונן או להיאבק נגד הוראת CRT לילדיהם - יקבלו יחס של אויבי הציבור. במצב כזה, כמה הורים יעזו להתנגד לשטיפת המוח?
הטענות האנטי־אמריקניות והאנטישמיות שהשמיעה הסטודנטית בג'ורג' מייסון מול האריס היו בסך הכל דקלום של מערכי ה־CRT. ארה"ב שנולדה בחטא הגזענות, קיימת אך ורק על בסיס עבדות השחורים ומלחמת השמד נגד האינדיאנים. אין משמעות לא לחוקה, לא למאבק למען זכויות האזרח, לא למלחמת האזרחים. ואין מחילה או כפרה, רק מהפכה. כנ"ל לגבי "היהודים המתנחלים הקולוניאליסטים" בפלשתין.
על פי סקר מכון מנהטן, כ־75 אחוז מהציבור האמריקני מתנגד לשילוב תוכני CRT במערכת החינוך. אבל הנה, הממשל לא רק תומך באינדוקטרינציה, אלא ששר המשפטים מסכים להתייחס להורים המתנגדים אליה כאל מחבלים. זאת הדרך לטרנספורמציה. טרור ודיכוי, הפחדה ודמוניזציה - בטווח הארוך, אלו דרכים אפקטיביות יותר מכיבוש זר להביא לאובדן החירות.
