ביום שני בבוקר היו ארבעת החקלאים שהקימו את חוות ערוגות במזרח גוש עציון בהמתנה. הם פחדו שלמחרת בבוקר יבואו כמאה שוטרי מג"ב לפשוט על הכרם שלהם ויעקרו אותו. הכרם נטוע בשטח של כ־15 דונם. הוא ניטע לזכרו של עזרא שוורץ, צעיר יהודי אמריקני שנרצח בשנת 2015 עשרות מטרים בלבד מהמקום שבו נחטפו בשנה הקודמת גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח. עזרא בא כדי ללמוד בישיבה בבית שמש. הוא וחבריו נסעו כמתנדבים לשמורת הטבע עוז וגאון כשנורו.
חוות ערוגות ממוקמת באדמות מדינה שעליהן קק"ל לא הצליחה לשמור. לפני כעשרים שנה נטעה קק"ל עשרת אלפים שתילי עצים, שכולם נעקרו בתוך שעות על ידי תושבים מכפרי הסביבה. כיום ארבעת החקלאים מטפחים ושומרים על 120 דונם אדמות מדינה.
ארי אברמוביץ מסביר במרירות ש"כל אזור החווה הוא הקו האחרון של אדמות מדינה במזרח גוש עציון. קילומטר מזרחה מכאן נמצא כבר שטח B. יש אלפי פלישות לאדמות המדינה. שמורות טבע הולכות ונהרסות. המינהל האזרחי לא עושה כלום מול זה, אבל את הכרם שלנו, שבו השקענו מאות אלפי שקלים מהכיס שלנו ואלפי שעות עבודה, הם דורשים להרוס".
כרם היה לגימפל
הפלישות הפלשתיניות בולטות לעין. לאורך הכביש המוביל לחווה עוברים על פני יותר מחמש מחצבות בלתי חוקיות. כולן על אדמות מדינה ואדמות סקר כחלק מהמערכה של הרשות הפלשתינית להשתלט על שטח C ולחנוק את ההתיישבות.
"את הכרם הזה בנינו באדמות סקר", מסביר ג'רמי גימפל, "הוא נמצא בנקודה די קריטית שמשמרת את הרציפות של נקודות היישוב היהודיות. הפלשתינים מבקשים להפוך את כולנו למובלעות מבודדות. צו ההריסה מקומם במיוחד כי ממש באותו זמן שהקמנו את הכרם - וההורים של עזרא ז"ל הגיעו לכאן לחנוכתו - הפלשתינים נטעו כרם זיתים על אדמות סקר כמונו בצד השני של ההר. אבל מולם אף אחד לא פועל, ואת הכרם שלנו מבקשים להרוס".
נציג המועצה שביקש לא להזדהות מוסיף: "עם הממשלה הזאת, כל המדיניות שהיתה נהוגה ביו"ש - התהפכה. המדיניות שהיתה נהוגה עד הקמת הממשלה הנוכחית קבעה כי אמנם לא מטפלים בבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים, אבל פועלים להסדיר מה שאפשר מהבנייה היהודית באדמות סקר. עכשיו הכל התהפך. המדיניות עכשיו היא שמה שלא טופל עד כה יעבור לפלשתינים. זאת אף שאין מי שטוען לבעלות על השטח".
בסופו של יום, סיכמו החקלאים בתסכול, יבואו הכוחות, יהרסו את הכרם, ולמחרת הפלשתינים יפלשו לשטח ויקימו כרם משלהם ממש באותה נקודה. נגדם המינהל האזרחי לא ינקוף אצבע והשטח החיוני הזה יאבד לצמיתות.
פרשת "כרם היה לנוטעים בחוות ערוגות", היא אחת מהרבה מאוד התרחשויות המעידות על כך שמתנהל תהליך מדיני - בלי משא ומתן - והוא מתממש לנגד עינינו. ראש הממשלה נפתלי בנט, שנכנס לפוליטיקה עם תוכנית סדורה להחיל את החוק הישראלי בכל שטחי C, מוותר עכשיו על השטח ללא מאבק - לא בשטח, לא מול האמריקנים והאירופאים, ולא בממשלה.
התהליך המדיני חותר ליעד רדיקלי הרבה יותר מהמתווה שהציעו אהוד ברק, ציפי לבני ואהוד אולמרט. אלו דיברו על שמירת "גושי ההתיישבות" שיתפרסו על כחמישה אחוזים משטחי יו"ש. אבל ממשלת בנט פוגעת גם בגושים.
אלון שבות וראש צורים ממוקמים כרבע שעה נסיעה מחוות ערוגות - במקום שהוא לב ליבו של גוש עציון. וגוש עציון נטוע בלב הקונצנזוס הלאומי, כולל במחנה השמאל. אזור היישובים של הגוש הוא גם מעוז התמיכה החזק ביותר של מפלגת "ימינה". ובכל זאת, כאן רואים את הפנים הרדיקליות של הממשלה.
בתווך בין אלון שבות (40 אחוז תמיכה בימינה) וראש צורים (54 אחוז), קיים מקבץ קטן של בתים ערביים, שנושא את השם חרבת זכריה. בכינוס הקרוב של ועדת התכנון העליונה של המינהל האזרחי, אמורה להיות מאושרת תוכנית להרחבת הנקודה בתוספת עוד 50 בתים שייבנו בתוך הכרמים הסמוכים לאלו הקיימים.
תלכו לגנץ
על פי גורם המעורה בסוגיה, ממשלת צרפת עומדת מאחורי התוכנית. היא השקיעה כ־1.25 מיליון יורו בתוכנית בניית חרבת זכריה. תכליתה להפריד בין יישובי מרכז גוש עציון. כפי שמסביר תושב האזור, "שביל ההליכה שמחבר בין כפר עציון, אלון שבות, ראש צורים, אלעזר, נווה דניאל ואפרת, עובר דרך הכרמים שבהם עתידה לקום ההרחבה של חרבת זכריה. כך ש־50 יחידות הדיור הללו עלולות להפוך את כל יישובי גוש עציון למובלעות מבודדות זו מזו".
לטענת התושבים, כשהעלו את העניין בפני חברתם שרת הפנים איילת שקד, היא הביעה אמנם תמיכה בעמדתם, אך הפנתה אותם לשר הביטחון בני גנץ. למעשה, בשבועות האחרונים תומכים רבים של שקד ובנט חוזרים על אותו סיפור: השרה טוענת שלה אין סמכות ופוטרת אותם ב"תלכו לגנץ".
מאז שהועמד בראש הממשלה עם השמאל ורע"מ, בנט מרגיע את מצביעיו בנושא הפלשתיני בשתי אמירות. אין תהליך מדיני, ושנית - היות שאין הסכמה לגבי הסדרת יחסי ישראל והפלשתינים בממשלה, הממשלה תטפל רק בכאן ועכשיו ולא תאמץ מדיניות שתשפיע על הטווח הארוך.
אלא שהתהליך המדיני מתקיים באינטנסיביות. בשטח, ישראל פועלת באופן שמעביר את השליטה בשטח C לפלשתינים והופכת את היישובים הישראליים - גם המרכזיים שבהם - למובלעות. בזירה הבינלאומית ישראל מוותרת על אחדות ירושלים גם בכניעה לממשל ביידן וגם בסוגיית בתי המריבה בשמעון הצדיק/שייח' ג'ראח. ולזה נוסיף את פתיחת הקונסוליה לאש"ף בירושלים.
בזירה הכלכלית־מדינית, ההודעה שהממשלה הסכימה "להלוות" חצי מיליארד שקלים לרשות הפלשתינית מסמלת ויתור על הדרישה שהישות המדינית הפלשתינית שתקום תחיה בשלום עם ישראל. היא גם מהווה עבירה לכאורה על החוק הישראלי. תכלית ה"הלוואה" היא לאפשר לממשלה לעקוף את החוק האוסר העברת כספים לרשות כל עוד היא משלמת משכורות למחבלים בבתי הכלא הישראליים, ותובעת חיילי צה"ל ומנהיגים פוליטיים בבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג.
משמעות כל הצעדים בשטח היא שממשלת בנט מקימה מדינה פלשתינית עוינת בשטח C ובירושלים.
ביום שני אחר הצהריים נודע על דחייה בעקירה. חקלאי חוות ערוגות קיבלו דיווח שהמינהל האזרחי החליט לעכב את ביצוע צו ההריסה נגד הכרם בחודש. אלא אם משהו ישתנה בצורה דרמטית, העיכוב לא מהווה סיבה למסיבה. הכרם דינו להיעקר. ומה יגידו הגויים? תלכו לנפתלי.
