עמית אדרי: "חטפתי נאצות מהורים כי עודדתי תלמידים להתחסן"

בוקר אחד, התעורר מנכ"ל משרד החינוך היוצא עמית אדרי, וגילה שהפך למטרה של מתנגדי חיסוני קורונה. תחת האמירה שלו כי אל בתי הספר יגיעו ניידות חיסונים נכתב: "הילדים הם המטרה העיקרית שלהם, היזהרו ושמרו על ילדיכם".

לאחר מכן חטף גם נאצות מצד הורים. השאלה הראשונה המתבקשת לשאול אותו כשהוא מתייצב לראיון ראשון לרגל סיום תפקידו היא אם הוא בעד או נגד חיסונים בבתי הספר. "אני בעד חיסונים בבתי הספר גם בשעות הלימודים, זה לא שמחסנים בתוך הכיתה. אני חושב שלמערכת יש תפקיד חינוכי־ערכי, כולל עידוד של תלמידים להתחסן, כי הם גם שגרירים בביתם ובקהילה, בטח אם הם מאוכלוסיות מוחלשות שבית הספר הוא ההזדמנות שלהן להתחסן.

"אני בעצמי עודדתי תלמידים להתחסן וחטפתי ביקורת ונאצות מהורים וממתנגדי חיסונים. אני שלם עם זה כי אני חושב שזה תפקיד חינוכי וערכי של שותפות ואחדות. בריאות התלמידים ועובדי ההוראה היא לפני הכל. חיסונים בשיעורים גבוהים יאפשרו למערכת החינוך לפעול ברציפות".

מה אתה חושב על הדברים של השרה?
"אני לא חושב שזה ייצור לחץ חברתי נוסף, הוא ממילא יהיה שם. מהסיבה שכל התלמידים בכיתה יודעים מי התחסן ומי לא לפי החיוב בבידוד או בדיקות".

"מצאנו מערכת בפער"

עמית אדרי (52) עשה במשרד החינוך קדנציה קצרה יחסית של שנה בלבד - אך בחסות הקורונה נגע כמעט בכל תחום שקיים במשרד. כעת הוא רואה מהצד את ההיערכות לשנת הלימודים הבאה, וגם את הפרסומים על מתווה בדיקות שאפתני. אחד מהם הוא תוכנית "מגן חינוך" שפעלה גם בשנת הלימודים הקודמת, שמטרתה לדגום תלמידים בערים כתומות ואדומות פעם בשבוע כדי לאתר תחלואה. "כשהגענו למצב שבו רצינו להגדיל את תוכנית 'מגן חינוך' (תוכנית לניטור תחלואת נגיף הקורונה; נ"ד) אחרי הסגר השלישי משרד הבריאות לא עמד בזה, זה ירד מהפרק".

השנה זה יצליח?
"כבר יש עשרות ערים אדומות, התשתית קיימת והשאלה היא אם קיימת היערכות לכמות כזאת של בדיקות. יש במערכת החינוך כ־5,000 בתי ספר, צריך מאות ניידות וכוח אדם לדגום תלמידים, אני לא יודע אם יש מספיק. זה תלוי גם ביכולת המעבדות ובאישורי ההורים".

אבל ראינו ש־40% מההורים לא משתפים פעולה.
"נכון, אבל כשההורים הבינו שיש לזה ערך וזה מה שישאיר את בית הספר פתוח, הם הסכימו לדגום את התלמידים. זה לא גורף, תמיד יש הורים שלא מוכנים, גם בשנת הלימודים הקרובה לא יהיה מאה אחוז של היענות לדיגום. אני מקווה שבניגוד לשנה שעברה, בתי הספר שיעברו דיגום אכן יישארו פתוחים ללמידה פיזית, מה שבהרבה מקרים משרד הבריאות לא אפשר".

בעקבות דרישה של משרד הבריאות לפתוח את שנת הלימודים הקודמת, פתחו תלמידי היסודי את השנה בקפסולות (בניגוד לשנת הלימודים הנוכחית). המשימה הזאת גזלה לא מעט שעות שינה מאדרי, שבעבר היה סגן קצין לוגיסטיקה ראשי בצה"ל והשתחרר לאחר 26 שנות שירות.
"שר החינוך יואב גלנט גייס 4.2 מיליארד שקלים, מתוכם 1.9 מיליארד היו לפיצול כיתות. עבדנו על זה יום ולילה. אבל בסופו של יום הנתונים הוכיחו שתלמידי כיתות ב' שלמדו בכיתות מלאות ותלמידי כיתות ג' שלמדו בקפסולות - רמת ההדבקה בהן היתה אותה רמה. ראינו את זה גם בין שכבות כיתה ד' שלמדו בקבוצות קטנות לבין כיתות ה' שהגיעו חלק מהזמן".

אז הקפסולות היו כישלון?
"לא היתה להן אפקטיביות במניעת הדבקה, אבל כן בצמצום מספר התלמידים שנכנסו לבידוד, כי ככל שאתה לומד בקבוצה קטנה יותר אתה מבודד פחות תלמידים".

ובסוף שלחו את כולם הביתה.
"נלחמנו בכך. גם היום מערכת החינוך צריכה להיות פתוחה באופן פיזי, גם בסגר תלמידים צריכים להגיע לבתי הספר. ההבדל בין היום לבין 1 בספטמבר הקודם הוא שהאוכלוסייה מחוסנת, ויש לנו נתונים ויכולת לעצור שרשראות הדבקה. אחרי הסגר השלישי מצאנו שהתלמידים, אף שהיו 50% מקבוצת הלא־מחוסנים, היו רק 25% מהמאומתים לקורונה.
"מערכת החינוך עובדת מתחילת הקורונה בתו הסגול הכי מחמיר שיש במשק, מסיכות, ריחוק חברתי וכדומה. צריך להבין שלא היתה סיבה להשאיר את תלמידי חטיבות הביניים בבית - מצאנו שבתי ספר לא מאיצי תחלואה אלא מרסנים. גם אם יש לך במערכת החינוך 100 אלף תלמידים בבידוד זה עדיין מסך הכל של 2.4 מיליון תלמידים, כלומר פחות מ־5%".

אתה בעד לימודים בבית ספר בכל מחיר?
"ודאי שכן, מוסדות חינוך שאין בהם מאומתים או שיש מספר שנמצא בשליטה - אין סיבה לסגור. היום אפשר לדעת ב־25 אלף מוסדות (20 אלף גנים ועוד 5,000 בתי ספר) מה מצב התחלואה בכל רגע נתון".
אדרי מדבר על המשל"ט של משרד החינוך שיכול לתת מידע בזמן אמת על כל תלמיד, מורה חולה קורונה או מבודד. "קיבלנו מערכת חינוך במשבר קורונה, שהסתמכה על דיווחי מנהלים. הקמנו מאפס מרכז שליטה שיודע לבצע ניטור בזמן אמת של כל מילימטר במערכת החינוך. לפני זה פשוט לא היה כלום. זה אפשר לנו לעצור שרשראות הדבקה בזמן קצר ואפקטיבי".

בכלל, התחושה היתה שמשרד החינוך של אומת ההיי־טק נמצא בפיגור טכנולוגי.
"מצאנו מערכת בפער משמעותי של דור בתשתיות ממוחשבות, בתי ספר שלמים בלי מחשבים ותשתיות תקשוב. היינו חייבים לבצע התעצמות טכנולוגית מהירה, כשהיעד היה לחבר את תלמידי ישראל לאפשרות ללמוד בהינתן העובדה שלומדים גם מרחוק. רכשנו מחשבים, חיבור תשתיות, הכשרות של מורים".

"עשו עליהום על המורים"

הקורונה חשפה בעוצמה את הפערים שתמיד היו שם. כששואלים את אדרי איזו מערכת חינוך הוא מצא, הוא מסביר: "מצאתי משרד חינוך ריכוזי מאוד. צללתי אל הארכיונים וראיתי שכבר בשנת 1970 המורים פנו ליגאל אלון וביקשו ממנו אוטונומיה וגמישות. מערכת של יותר משני מיליון תלמידים, אין כיתה אחת דומה לכיתה אחרת או בית ספר שדומה לאחר. השונות בין אזרחי המדינה היא השונות במערכת החינוך.

"לכן, לא יכול להיות שהכל יהיה אותו דבר בכל המגזרים והרשויות, בכל סוגי החינוך: דתי, ממלכתי חילוני, ערבי. מנהל בית ספר מכיר הכי טוב את תמונת המצב הבית־ספרית. הבעיה היא שאין לו סמכות, אבל כן יש לו אחריות. אין לו משאבים, גמישות, הוא חייב ללמד איקס שעות לאיקס תלמידים, הכל אותו דבר. אם לימדת שש שעות אנגלית - הצלחת בביקורת.

"אנחנו לא רוצים לבדוק תשומות, אנחנו רוצים לבדוק תפוקות, הישגים נדרשים. בגלל זה הוצאנו את תוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית; נ"ד) עשינו פה שינוי אמיתי, גמישות שמגדירה מסגרת מחייבת, מגדירה מה צריך, וצוותי החינוך בוחרים את האופן שבו זה ייעשה. מנהל שאין אצלו פערים - יש לו עצמאות, ואחרים יקבלו ליווי וחניכה".

ומה לגבי המורים?
"עם פרוץ הקורונה מערכת החינוך עשתה בעיניי, גם כהורה, את ההתאמה המהירה ביותר, ועל זה הייתי מלא הערכה לצוותי החינוך. המורים, המנהלים, הגננות והיועצים החינוכיים התאימו את עצמם לסיטואציה ונעמדו בחזית. מוסדות החינוך היו מקום של שגרה, ביטחון, חוסן לילדים. היתה להם כתובת - הצוותים החינוכיים".

אבל הם גם חטפו הרבה ביקורת.
"ניסו להפחית למורים שכר על הוראה מרחוק, הורדנו את זה מסדר היום. השר גלנט קבע ששעה שווה שעה. מורה שעובד מרחוק עובד יותר שעות ויותר קשה מאשר בכיתה, כולל הכנות לשיעורים ומענה פרטני לתלמידים. על מה התחשבנו איתם, עשו עליהם עליהום. גננות שיום ולילה דיברו עם הורים, זה אחד מהסקטורים הכי מורכבים שעובדים מאוד קשה. הן נמצאות בנקודה הכי קריטית של החינוך של הילדים שלנו, בלבנת היסוד".

למה לא מקטינים את הגנים?
"כי זה דורש משאבים, יש 20 אלף גנים, אני חושב שיש למשרד הזדמנות שמחברים את גילי לידה עד 3. צריך לעשות חשיבה מאוד עמוקה על הקדם־יסודי, גם פדגוגית וגם ארגונית. אצלי זה היה על סדר היום באופן מלא. הקדם־יסודי זה תחום שלא קיבל את הפוקוס המתאים בחשיבות של החלק שלו ביסודות של התלמידים לפני המעבר לבית הספר. פדגוגית, רגשית וגם ארגונית, ניהולית. אתה מצפה מגננת שתעשה עם הילדים תהליכים פדגוגיים ורגשיים של הנחת יסודות לקראת המעבר לבית ספר. הסייעות בשלטון המקומי והגננות שייכות למשרד החינוך ובסוף הן מתחברות כצוות רק בתוך הגן".

"להניח תשתיות לעתיד"

הוא אב לארבעה ילדים, נמצא בזוגיות עם סיגל, אשת יחסי ציבור, ומתגורר בדרום תל אביב. מאז סיים את תפקידו הוא בוחן את דרכו ונראה כי הוא מתכוון לחזור לעולם העסקי.

איזו מערכת חינוך אתה משאיר אחריך?
"שר החינוך לשעבר יואב גלנט ואני באנו עם תפיסה שבה לא מנהלים רק קורונה, אלא מניחים תשתיות לעתיד מערכת החינוך. לא ספרנו את הימים, לא חישבנו מה תכולת התפקיד. לא באתי לגזור קופונים, באתי לשרת את המדינה, ראיתי זכות גדולה לנהל את המערכת החשובה ביותר במדינת ישראל בזמן משבר הקורונה. הענקנו גמישות למנהלים, מחשבים לתלמידים ולמורים, הכשרות לעובדי הוראה, הנחנו תשתיות ניהוליות ופדגוגיות וטיפלנו בתחום הרגשי־חברתי עוד לפני שדובר עליו בכל מקום".

תמיד נראה שדווקא התלמידים פחות מעניינים את המערכת.
"חיברתי את מועצת התלמידים לעבודת המטה של המשרד כאמירה, היתה לי קבוצת ווטסאפ איתם, בלי גורמים ומתווכים מהמשרד. קיימתי איתם פגישות חודשיות ואנחנו עד היום בקשר. מועצת התלמידים היא אבן יסוד משמעותית מבחינתי, והם שותפים מלאים בתהליכים.
"כשהייתי מגיע לביקור בבית ספר הייתי עושה שני דברים: הראשון זה מסתכל על החזון של בית הספר. ואם לא הופיעה המילה 'תלמיד' זה היה מקפיץ אותי"; והדבר השני, הייתי שואל מי זה יו"ר הנהגת התלמידים בבית הספר ולמה הוא לא נמצא איתנו. אי אפשר להגיד שאנחנו משתפים את התלמידים ולא לראות אותם".