האמת שלו, הסכנה שלנו

בזמן שכוחות הטליבאן השתלטו על ערי המחוז באפגניסטן בזו אחר זו, ונפילת הבירה קאבול כבר היתה באוויר, יצא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לנופש לשבועיים. ביום שני השבוע שב לבית הלבן, אבל ההשתלטות של הטליבאן היתה מהירה מדי, מלווה בצילומים של אלפי אפגנים במנוסה, ועוד עשרות שנתלים על מטוס התובלה הצבאי שכבר האיץ על מסלול ההמראה.

ביידן נשא נאום זועף מול המצלמות ושב לקונכייתו. הוא דיבר בתקיפות והפיל את האחריות לתבוסה על דונלד טראמפ, שאכן סגר הסכם נסיגה עם הטליבאן אשר חייב את ארה"ב להוציא את כוחותיה עד חודש מאי. הנשיא האשים את צבא אפגניסטן ואת הממשלה המקומית כי לא היו מוכנים להגן על ארצם, ואת מערכת המודיעין בכך שלא צפתה שדבר כזה יקרה במהירות כזו.

לצד כל אלו תקע לעצמו ביידן יותר משתי תרועות הידד. "טענתי כבר שנים רבות שהמשימה שלנו צריכה להיות ממוקדת באופן צר בלחימה נגד טרור, לא מלחמה נגד התקוממות או בניית דמוקרטיה", אמר, "זאת הסיבה שהתנגדתי לתגבור הלחימה כשהאופציה הוצעה ב־2009 בעת שכיהנתי כסגן הנשיא. וזאת הסיבה שכנשיא אני מתעקש שעלינו להתמקד באיומים שמולם אנו ניצבים היום ב־2021, ולא באיומי האתמול".

אבל האשמותיו של הנשיא לא עומדת בבדיקת העובדות, ומדיניות הנסיגה המהירה של ביידן לא מתמודדת עם איומי 2021.

אפשר היה אחרת

הנשיא היוצא טראמפ ומזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו הבהירו השבוע כי מימוש הסכם הנסיגה מול הטליבאן היה תלוי תנאים - והטליבאן הפר אותם. לכן, לא מן הנמנע שטראמפ לא היה מיישם אותו. הוא התכוון להוציא את האזרחים של ארה"ב ושל אפגניסטן שעבדו עם האמריקנים מהמדינה לפני הוצאת כוחות הצבא. ביידן הוציא את מרבית כוחות הצבא מבלי לעדכן את הצבא ואת ממשלת אפגניסטן ובכך שבר את המורל של שניהם. מחלקת המדינה לא תכננה את הוצאת האזרחים בזמן.
מול היעדר מוחלט של תיאום או תכנון מראש של ממשל ביידן, הוציאו האמריקנים בשנתיים האחרונות של כהונת טראמפ, טיפין־טיפין ובשקט, יחידות צבא שמנו 12,500 חיילים וקצינים, והחלו בפינוי האזרחים, ללא פאניקה ובלי דמורליזציה.
בכיר בפנטגון בממשל הקודם העלה עוד הבדל בין טראמפ לביידן ביחס לאפגניסטן ובכלל - מה שמעיד על חוסר היושר של האשמות הנשיא. "טראמפ היה מוכן לשנות את עמדתו בהתאם לתנאים בשטח והיה פתוח לשכנוע. הוא הורה להוציא את כל כוחות הצבא מסוריה. אבל כאשר אנשים דיברו לליבו, הוא הסכים להשאיר כוח קטן שמספיק להשיג את המטרות שלנו במדינה".

באותה מידה, אומר הבכיר, טראמפ היה פתוח לשכנוע להשאיר את הפונקציות הצבאיות הנדרשות באפגניסטן לאורך זמן. הדברים לא הגיעו למבחן ברגע האמת משום שביידן נבחר.

פאניקה ודמורליזציה

דבר נוסף בהתקפה של ביידן על טראמפ שלא מתיישב עם המציאות, הוא גישתו להסכם שהשיג הנשיא לשעבר עם הטליבאן כדבר מוגמר, חרות באבן. וזה אותו ביידן שהעיקרון הקדוש שלו הוא לבטל כמעט את כל קווי המדיניות של טראמפ. הרי אף אחד לא כבל אותו להסכם הנסיגה.
אשר לכוחות האפגניים - בעשרים השנים האחרונות נפלו באפגניסטן 2,448 חללים אמריקנים. באותה תקופה, יותר מ־50 אלף לוחמים אפגנים נהרגו במלחמה לצד האמריקנים. אי אפשר להגיד שהם לא היו מוכנים להילחם. מה שכן, היציאה הבהולה והלא מתואמת של הכוחות האמריקניים מהמדינה הכניסה את הכוחות האפגניים למצב של פאניקה ודמורליזציה ושיחקה תפקיד משמעותי בהתמוטטותם במהלך השבוע האחרון.

יותר מלגיטימי לטעון שהגיע הזמן להחזיר את הכוחות האמריקניים הביתה. אבל הבחירה שהציב ביידן בנאומו בין מלחמה גדולה רווית חיילים הרוגים לבין התבוסה המוחלטת השבוע, היתה שקרית. בשנה וחצי האחרונות הוצבו בסך הכל 2,500 כוחות אמריקניים באפגניסטן וזה הספיק כדי לתת את הגב הדרוש לצבא המקומי ולמנוע מהטליבאן להשתלט על המדינה.

וזה מביא אותנו לקהילת המודיעין. מאז אפריל, לכאורה בהסתמך על הערכות מודיעין, טען ביידן שרוב הסיכויים שכוחות הטליבאן לא ישתלטו על המדינה משום שצבא אפגניסטן חזק מהם.
כאשר הטליבאן התחיל להכניע את כוחות הממשלה מחוז אחר מחוז, כבר במאי, טען הנשיא כי ייקח הרבה זמן עד שיגיעו לקאבול. ביום שני, לאחר שאנשי הטליבאן השתלטו על קאבול ונשיא אפגניסטן ושגריר ארה"ב כבר נמלטו מהמדינה, טען ביידן שהשתלטות הטליבאן "התפתחה בקצב מהיר יותר ממה שצפינו".

אבל גם כאן ביידן אינו דובר אמת. רשת ABC דיווחה ביום שני כי גורמים רבים בשירותי המודיעין האמריקניים טוענים בתוקף כי הבהירו בצורה מפורטת, לאורך החודשים האחרונים, כי אם האמריקנים יעזבו כפי שעשו - האפגנים יתמוטטו, ובתוך זמן קצר ביותר הטליבאן ישתלט מחדש. גם מפקדי הצבא באזור הזהירו שזה מה שיקרה.

רוח גבית לג'יהאדיסטים

אחד הדברים הבולטים והמדאיגים בהתנהלות של ביידן, הוא שהנסיגה מאפגניסטן באמת רשומה על שמו באופן בלעדי. הצבא התנגד. קהילת המודיעין התנגדה. הממסד בוושינגטון התנגד. המפלגה שלו לא הציבה דרישה לסגת. ביידן הורה לכוחות לסגת גם כאשר הוזהר כי הדבר ימיט אסון מתוצרת עצמית.

זה מוכיח שביידן הוא לא סתם איש המערכת או עסקן מפלגתי. הוא מוכן לפעול נגד כל העולם כאשר הוא מאמין במשהו. אפשר להעריך את הדבקות במטרה שלו. אבל דבקות במטרה כשהיא משולבת בשיקול דעת גרוע ומסוכן, זה מרשם לאסון.
המשמעות של ההשפלה בקאבול קטסטרופלית. לא רק בשביל עשרות אלפי האפגנים שצפויים להוצאות להורג בעוון שיתוף הפעולה עם האמריקנים. גם לא רק עבור הנשים באפגניסטן, שצפויות לשוב למעמד של שפחות נטולות זכויות במדינה אסלאמית.
כוחות הג'יהאד בעולם מקבלים רוח גבית מהתבוסה הקולוסאלית. חמאס, איראן ועוד כבר מיהרו לחבק את הטליבאן. סין ורוסיה צירפו את איראן לארגון שיתוף הפעולה של שנחאי. הרמטכ"ל האמריקני מארק מילי הודה השבוע, כי איום הטרור נגד ארה"ב עלה בעקבות הנסיגה החפוזה. אבל ביידן התרברב שבהוראת הנסיגה הוא מימש את המדיניות שהוא מקדם כבר 15 שנה. הוא עקבי.

המוכנות של ביידן ללכת עד הסוף עם האמת שלו צריכה להדאיג את ישראל ביחס לאיראן. השבוע דווח כי לקראת ביקורו של נפתלי בנט בבית הלבן, סבורים בירושלים שלנוכח כישלון שיחות הגרעין בווינה יהיה ביידן פתוח לשקול את חידוש האופציה הצבאית ואף לפעול ביחד עם ישראל נגד מתקני הגרעין. אלא שלצד עמדתו העקבית בנושא אפגניסטן, ביידן מחזיק כבר 42 שנה בעמדה נחרצת נוספת, מאז המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979: על ארה"ב לנקוט מדיניות של פייסנות כלפי איראן. ובניגוד לאפגניסטן, בכל הקשור לפייסנות כלפי האייתוללות, ביידן נמצא במרכז הקונצנזוס המדיני־בטחוני בוושינגטון, והמפלגה איתו.