"צריך להאט את הרכבת בדרך ללגליזציה"

"אנשים שלוקחים קנאביס לטיפול בפוסט־טראומה הם כמו אדם זקן שנשען על המקל. נורא קשה להם לעבור משימוש בקנאביס לפסיכותרפיה", כך מזהיר פרופ' יפרח קמינר, רופא ישראלי בכיר שחוקר זה עשרות שנים את ההשפעה הקשה של סמים על החברה. בכך למעשה מציב מולנו מראה כדי שלא ניפול למלכודת הקנאביס, למרות הטרנד הגובר בעולם לאשר אותו כחוקי.

קמינר הוא מומחה בתחום כבר 30 שנה וראה מקרוב את השלכות הסם. הוא סבור כי אם נותנים לאנשים שסובלים מבעיות נפשיות - כ־15 עד 20 אחוזים מהאוכלוסייה - גישה לסם כדי שישמש להם כ"מקל", תהיה זו טעות שתגרום להם סבל גדול יותר, וכך גם לחברה.
קמינר עד לתוצאות אישור הלגליזציה מדי יום בארה"ב, שם כ־20 מדינות אישרו את השימוש במריחואנה, כולל לאחרונה גם המדינה שלו, קונטיקט.

"אנחנו רואים תלמידים בחטיבת הביניים שמשתמשים בסם, וככל שמתחילים בגיל יותר צעיר כך יש סיכון לבעיות רציניות, כולל פסיכוזות.
"האוכלוסייה השנייה היא אנשים שסובלים מדיכאון וממצבי חרדה, המהווים 15 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה. מחקרים מראים ששימוש בקנאביס טוב רק לתקופה קצרה. אחר כך הוא גורם להתקפי דיכאון חוזרים, שרק הולכים ומחמירים, ונרשמת עלייה דרמטית בשיעור ההתנהגות האובדנית".
לדבריו, שתי האוכלוסיות האלו אינן מיוצגות כראוי על ידי המחנה שדוחף לאישור הסם, וזאת בין היתר בשל אינטרסים רבים של גורמים שמעוניינים לגרוף הון מהמהלך.

"אני אדם מבוגר עם 30 שנים מצטברות של טיפול ומחקר על סמים בקרב בני נוער. עברו אצלי יותר מ־2,000 בני נוער במחקרים ובטיפולים שאני עושה. אני גם רואה נפגעים היום. הגיל יורד ואני שומע מקולגות למיניהם שהם רואים בני נוער פסיכוטיים שהם לא ראו קודם בגיל יותר צעיר - כשאין רקע משפחתי לפסיכוזה. יש נזקים", הוא מספר.
קמינר גם מוסיף שרבים שוכחים את ההבדל עצום בין סם המריחואנה לבין סיגריה, כי החשש האמיתי הוא שלגליזציה של הסם תהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהצריכה היומית של אנשים - גם באוכל - ובריכוזים הרבה יותר גבוהים מבדרך כלל.
רבים גם נוטים לייחס לסם יכולות לעזור בתחומי בריאות הנפש, אך אפקט הסם על בריאות הנפש לא מוכח.

"בקרב יוצאי צבא בארה"ב, אלו שנוטלים את הסם ומאמינים שהוא יעזור להם - זה עוזר להם לטווח קצר. מי שלא מאמין ביכולות הסם, אף על פי שהוא הלום קרב באותה מידה, הסם לא מסייע לו. הדבר השני הוא שקשה להם לעבור משימוש בקנאביס לפסיכותרפיה תומכת. אלו שמאמינים באמת ובתמים שהקנאביס הוא תרופת הפלא, מתקשים לעבור לתפקוד יעיל ללא קנאביס, וזה אחד הקשיים שיש למטפלים".

בעלי המניות ירוויחו

קמינר גם מזהיר כי אישור הסם טומן בעיות בלתי נראות. "כשאתה מעשן סיגריה, אתה מעשן חצי אחוז ניקוטין. לעלי הקוקה באנדים יש חצי אחוז סם, האנשים לועסים אותו שם בחיי היומיום, וזו לא התמכרות. אבל קוקאין בשוק זה 30 אחוז ו־60 אחוז. זה התהליך שקורה היום עם קנאביס. היום הקנאביס שתופסים ברחוב זה 20 אחוז, ריכוז החומר שגורם לאופוריה. בשמנים ובמשחות זה מגיע ל־80 או 90 אחוז. בני נוער מעשנים את זה ונהיים פסיכוטיים כמו עטלפים", הוא מזהיר.
לאחרונה, עם הקמת הממשלה החדשה, החל שיח על גיבוש חוקים שיאפשרו שימוש בקנאביס, ואף צפויה לקום בכנסת ועדה לקידום חקיקת חוקי הקנאביס, שבראשה תעמוד ח"כ שרן השכל מתקווה חדשה. רק השבוע אמנם נפל חוק הקנאביס בכנסת, אולם לפי החקיקה המסתמנת, בין היתר, מכירה וסחר בסם יהיו בלתי חוקיים, אך החזקתו לצריכה אישית של עד 50 גרם צפויה להיות חוקית. קמינר מעוניין להבהיר, גם למחוקקים, כי אין מספיק מידע בנושא, בעיקר בכל הנוגע להשפעה על אוכלוסיות בסיכון כמו צעירים.

"כדי להאט את הרכבת אני אומר - לפני שאתם מעבירים את החוק, תוסיפו לו כמה סייגים. מה הריכוז של המריחואנה; באיזה מרחק מבתי תפילה ומוסדות ציבור ניתן למכור; איך למנוע מבני נוער להשתמש בזה. תחשוב שאתה גר בשכונה שבה סוללים דרך חדשה בלי רמזורים, בלי אספלט, ובלי הגבלת מהירות, ומזמינים את הקהל לעבור את הכביש. זה הזוי.

"אם הנושא יעבור, נדרשים סעיפים מאוד ברורים לגבי ההגבלות, וגם תקציבים לאכיפה בכבישים. בוושינגטון ובקולורדו מספר מקרי המוות בין המשתמשים בסם הוכפל (מאז אישור החוקים; א"ל)".

קמינר, פסיכיאטר ורופא בכיר באוניברסיטת קונטיקט בארה"ב, נמצא בחזית המאבק של הקהילה הרפואית נגד הגל הגובר של מדינות בארה"ב להפוך את הסם לחוקי, כמו גם בחזית המאבק הגלובלי. לטענתו, בסופו של דבר משלם המסים הוא זה שיישא בהשלכות של הפיכת הקנאביס לחלק מהחיים, הן משום שהוא פוגע בהתפתחות מוחם של צעירים, והן משום שהוא מוליך שולל את הסובלים מבעיות נפשיות בכך שהוא מחמיר את מצוקותיהם בטווח הארוך.

כאשר עוד ועוד מדינות נותנות אור ירוק לסם השנוי במחלוקת - שמבחינתו הוא לא סם ביניים אלא סם לכל דבר ועניין - הנזק יותר גדול מהתועלת. "מי שירוויח מזה הם כל מיני בעלי מניות ובכירים לשעבר שראו את הלבן בעיניים ועושים כסף", הוא מזהיר.

קמינר מדגיש כי גם מי שרוצה "לאמץ" את המודל ההולנדי כלל אינו מבין על מה מדובר. ב"קופי שופס" המפורסמים של הולנד יש הגבלות מחמירות שלמעשה מגבילות את השימוש בו לאותו מקום, וגם ההשפעה של הסם על המדינה היא שלילית ביותר: כ־60 אחוזים ממי שנמצא בטיפול סמים בהולנד - הם למעשה נפגעי קנאביס".

לצמצם השלכות שליליות

יש מי שיגידו שהמגמה העולמית אינה עולה בקנה אחד עם מאמציו של קמינר, אבל הוא מקפיד להזכיר שדווקא באירופה, אף מדינה עדיין לא אימצה חוק גורף לשימוש בקנאביס, ורבים עדיין מאמינים כמוהו שאי אפשר להעריך לפי שעה את ההשלכות על בני נוער. "אצל עכברי מעבדה גיל ההתבגרות הוא שבועיים", הוא מזכיר, ולכן אין דרך לבדוק את ההשלכות.

אז מה עושים? מצמצמים השלכות שליליות. הוא יושב בגוף המדעי המייעץ שלSmart Approaches to Marijuana ("גישות חכמות למריחואנה"), שהיה בין הגורמים המרכזיים שהשפיעו על אופן החקיקה שעברה לאחרונה בקונטיקט, ונראה כי לפחות בחלק מסעיפי החוק - האפשרות, למשל, של קהילות להשפיע על אופן המכירות ברחובות כך שלא יהיה בקרבת ילדים, או הדרך שבה משווקת המריחואנה - היתה הצלחה.

אך כאמור, בתור ישראלי, דאגתו היא ממה שקורה פה בארץ, והוא עוקב מקרוב אחרי המאמצים ההולכים וגוברים בכנסת להעביר חוק מסוג זה. "כל הצעה ללגליזציה חייבת לכלול הערכה תחשיבית מקצועית של עלות הלגליזציה למשק, ומאין יבוא התקציב שלהערכתי נע בסביבות 4 מיליארד שקלים לשנה.

"יש להביא בחשבון עלייה בתאונות דרכים ואת הנזק שסביבן; הפסד ימי עבודה; טיפולים בהפרעות פסיכיאטריות מוחמרות וחדשות - פסיכוזות; אכיפה בדרכים ובנקודות מכירה, מימון תוכניות חינוך ומניעה כבר בבי"ס יסודי", הוא אומר.

וכמובן, הוא חוזר ומדגיש שחייבים לשים גבול מסוים על הריכוז המקסימלי של החומר במוצרים, בייחוד במוצרי אוכל עם קנאביס, וגם לוודא שהשוק אינו פרוץ בתחום הסיגריות האלקטרוניות שמאפשרות אידוי של החומר. "רבה היא עבודת ההכנה המסודרת והחיונית לפני ריצה לא מושכלת ללגליזציה", הוא מדגיש.