אחרי חמש שנים אינטנסיביות כמזכיר הממשלה, מתוכן שנה אחת כמנכ"ל משרד רה"מ בפועל, צחי ברוורמן לא שוכח את הרגע שבו אמר לבנימין נתניהו אי שם בשלהי 2009 - לא. ברוורמן היה אז מנכ"ל החברה למוסדות חינוך ותרבות של הסוכנות היהודית, כאשר נתניהו הציע לו להשתלב בתפקיד ציבורי. "אי אפשר לנהל בית עם שלושה ילדים קטנים כששני בני הזוג הם קרייריסטים. נאווה אשתי התמקדה בקריירה שלה, והחלטתי להיות אבא במשרה מלאה ועשיתי זאת בכיף".
עם השנים, כשהילדים גדלו, עלה ברוורמן (62) על מסלול הריצה לראשות עיריית נס ציונה (שבה הוא מתגורר עד היום), ונתניהו שמר עימו על קשר אישי. בחתונתו של ח"כ יולי אדלשטיין ב־2016, פנה רה"מ דאז אל ברוורמן בשאלה עניינית למדי: "בני כמה הילדים?". אחרי שבועיים כבר הגיעה ההזמנה למעון בבלפור לשיחה בארבע עיניים, ונתניהו הודיע לו: "אני מייעד לך את תפקיד מזכיר הממשלה".
"אני לא חושב שמישהו אחר שהיה מקבל הצעה כזו היה מחכה דקה, אבל אמרתי לו שאני צריך להתייעץ עם אשתי", נזכר ברוורמן, "הסברתי שזו החלטה שתשנה לי ולמשפחה את החיים ונקבל אותה ביחד. נאווה אמרה לי ללכת על זה בלי להסס. המשמעות היא קודם כל לתרום למדינה, ועבר בי רגע של וואו - אני עובר להיות במרכז העצבים ובציר הכי חשוב במדינה. במקום שבו משפיעים וניתן לראות את הדברים בהתהוותם".
היום, כשהוא נשאל על ההישג המשמעותי ביותר בתפקידו כמזכיר הממשלה, מציין ברוורמן את היותו פרויקטור הקליטה בארץ של יונתן פולארד: "מעטים ידעו על כך. היה מדובר באירוע רגיש ביותר ולא רצינו שיהיו תקלות. המטרה היתה שפולארד ורעייתו יגיעו לארץ כמו שצריך ושלא יהיו בעיות של הרגע האחרון. רה"מ אמר לי לתפוס פיקוד ולנהל את חזרתו לישראל. היו לי איתו שיחות טלפוניות על הקליטה ועל הציפיות שלו, כדי להכשיר את הגעתו ולטפל באופרציות. פולארד לא רצה טקסים או המולה ופעלתי בהתאם לרצונו. צריך לזכור שהוא היה 35 שנה נעול וסגור בכלא ובמעצר בית, ועשיתי את הכל כדי שיעבור חלק.
"להנפיק לפולארד תעודת זהות ישראלית היה רגע מרגש, שביטא באופן מוחשי את שובו הביתה. דאגנו שיגיע בשעה מאוחרת, שלא תהיה המולה ושלא תהיה תקשורת. גם את עובדי נתב"ג הרחקתי, לא הוזמנו אנשי תקשורת או לע"מ. צריך לזכור שהמדינה הכירה בו כסוכן ישראלי לפני עשרות שנים, ועצם העובדה שהוא חוזר לבית שלו היא מרגשת. פגשתי אותו בנחיתה בשלוש לפנות בוקר. לראות אותו ואת רעייתו בעיניים שלי מנשקים את הארץ - זה היה רגע בלתי נשכח".
פרוטוקולים סביב השעון
מזכיר הממשלה מכבה שריפות, מוצא פשרות כשמתעוררות אי הסכמות בין שרים בנושאים רב־מערכתיים. אחד המקרים הבולטים שבהם נגע ברוורמן היה מחלוקת בין משרדי האוצר וביטחון הפנים בנוגע לבג"ץ שהוגש ע"י אסירים ב־2017, ובו נפסק כי יש להגדיל את שטח המחיה לאסירים בתאי בתי הסוהר. מדובר ברפורמה שהממשלה תקצבה בסכום של כשני מיליארד שקלים, אך כשהגיעה העת לביצוע החלו המחלוקות. לאחר עבודה אינטנסיבית שכללה הקמת ועדה בין־משרדית בהשתתפות נציגי הממשלה, תוך התנהלות מול בג"ץ, יצא המתווה לדרך, והפרויקט יושלם בתוך שנה.
ברוורמן, במסגרת תפקידו, סייע לפרויקטים רבים נוספים לצאת לפועל, ובין היתר קידם את הקמת אתר ההנצחה לחללי פעולות האיבה ואת רפורמת "נפש אחת" לנכי צה"ל, שהחלה בביקורו בבית הלוחם בתל אביב.
את מגיפת הקורונה מגדיר ברוורמן כתקופה "מטורפת". "שתי ממשלות טיפלו בקורונה. היו מצבים שניהלתי ישיבות ממשלה שהתחילו בערב והסתיימו בשבע בבוקר. אחרי שכולם פורשים לבתיהם, צוות מזכירות הממשלה ממשיך הלאה להכין פרוטוקולים, לכתוב החלטות, לשלוח תקנות לפרסום. אני זוכר ישיבות ועדות שרים שהתקיימו בשישי בלילה, לא היה לזה תקדים".
קבוצת הווטסאפ שניהל ברוורמן - "ממשלת ישראל ה־35" - התפרסמה בציבור בעיקר בגלל צילומי המסך שהודלפו ממנה, דבר שעליו הוא מתרעם: "ניהלתי את כל ישיבות הממשלה, קבינט הקורונה וישיבות ועדת שרים לאזורים מוגבלים, והכל מעכשיו לעכשיו. הכל בזומים, וכל הישיבות הודלפו. ישיבות הממשלה אמורות להיות חסויות לא רק בגלל סיווג, אלא בגלל האפקט המצנן שנותן לשרים אפשרות להתבטא בלי מורא ובלי חשש שיפעילו עליהם לחצים. כשאני רואה הדלפות בשידור חי ואני מבין שעיתונאים נמצאים על הקו, כי מישהו חיבר אותם, זה מבזה את המעמד.
"כשזה חוזר על עצמו ואתה מתריע לשרים בשידור חי ואני מערב את היועמ"ש במכתב רשמי וכלום לא קורה - אז יש פה זלזול במעמד של ישיבות שבהן מתקבלות החלטות מכריעות לחייהם של אנשים, במיוחד בתקופות קשות. לצערי אני רואה שגם היום ההדלפות נמשכות והציטוטים המדויקים ממשיכים לצאת, והגיע הזמן לשים לזה סוף. יש עיתונאים שהיו על הקו בישיבות הממשלה בזום, וחמור מאוד ששרים אפשרו זאת".
כשממלא מקום רה"מ באוויר
השלטת משמעת בקרב חלק משרי ישראל היתה עבודה בפני עצמה בעבור ברוורמן. "באחת ההצבעות בכנסת הסתכלתי על לוח הנוכחים וראיתי שהנורה של שר מסוים כבויה. התחלתי לצלצל, הוא לא עונה. ביקשתי מהאנשים שלי לאתר אותו ומתברר שהוא במלון בירושלים, הלך לישון. ברקע אנחנו שומעים שהוא אומר לעוזריו 'למה עניתם? אני עייף'. דיברתי איתו ואמרתי לו שיתלבש וינוע לעבר הכנסת מייד".
כל שר שהיה נוסע לחו"ל היה צריך לקבל את אישורו של ברוורמן, אבל היה מי שהעדיף להודיע בדיעבד, אם בכלל. "במקרה מסוים נתניהו היה אמור לטוס לחו"ל ליום אחד והחליט למנות לממלא מקומו את אחד השרים. היות שאני בודק הכל, אני תמיד מתואם עם כל שר שממלא את מקום רה"מ. אני מנסה להשיג את אותו השר, והטלפון לא זמין. מנסה להשיגו דרך לשכתו, ואחת המזכירות פולטת 'הוא לא זמין, הוא באוויר'. מתברר שהוא נסע בלי אישור, בשעה שהוא צריך להיות ממלא מקום רה"מ. כשאותו שר נחת בחו"ל הוא הרים אלי טלפון מבוהל עם הסברים ילדותיים".
כיצד הרגשת כמזכיר ממשלה, שהוא המוציא לפועל, במשך שנת ממשלת השיתוק של ביבי־גנץ? גם אתה מנהל חשבון נפש אישי על התקופה הזו?
"ממשלה פריטטית היא טעות מיסודה. אי אפשר ששני קברניטים יחליטו ביחד על סדר היום של הממשלה. השתדלתי לנהל את הכל בצורה מקצועית ולהגיע להסכמות בין הצדדים כדי שכל סדרי היום יעלו. אבל היו מצבים שבהם נושאים חשובים לא באו להחלטות ממשלה עקב וטו שהוטל, ועל כך אני רק יכול להצר ולהצטער, כי ההחלטות הן למען אזרחי המדינה.
"להגיד שהממשלה לא תפקדה זה לא דבר נכון, כי המשרדים כן תפקדו, ועוד בשנת קורונה. מזכירות הממשלה עבדה באינטנסיביות שלא ידעו עליה, ושברנו שיאים בשעות עבודה".
איך הסתדרת עם כובד האחריות הכפול בשנה האחרונה בתפקידי מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד רה"מ בפועל?
"מבצע שומר החומות הוא דוגמה טובה. היה לי תפקיד כפול - מזכיר קבינט ביטחוני על כל המשתמע מכך, ומנכ"ל פתרון בעיות לרשויות המקומיות, שכלל הגעה לשטח. כמזכיר קבינט מדיני־ביטחוני היה עלי לתכלל עבודה בנוגע להחלטות קשות ומורכבות שהיו על השולחן. מדובר בחיי אדם. שרי הקבינט פונים אלי ורוצים לקבל סקירות ועדכונים ביטחוניים, והצוות דואג שכך יהיה. כשמתכנסים, צה"ל, השב"כ והמל"ל נותנים סקירות וכיווני פעולה להמשך - הפסקת אש או המשך לחימה - כדי שבסופו של דבר תתקבל החלטה והיא תעבור לביצוע. מייד בתום הקבינט צריך להכין פרוטוקול ולהעביר לגורמים שונים. כאן כובד האחריות מוטל עלי שדבר לא ישתבש".
כמי שהיה שעות רבות לצד רה"מ לשעבר, מה אנשים לא יודעים על נתניהו?
"סבלנות היא התכונה הגדולה שלו. ייאמר לזכותו שהוא לא קטע אף פעם אף אחד, ותמיד נתן לכל אחד לומר מה שהוא רוצה. נתניהו רצה לשמוע את כולם. רק במקרים מאוד חריגים נאלצנו לקצץ זמנים של ישיבות".
שיעור ברשת החברתית
צחי אינו בן המשפחה הראשון מבית ברוורמן שנמצא שעות רבות ביום לצד ראש הממשלה. אביו שמואל, כיום בן 97, היה מאבטחו של דוד בן־גוריון בעת שירותו במשטרה הצבאית. "אבא ציוני פטריוטי, דור תש"ח, לא מזייפים, אומרים את מה שהם חושבים בפנים", הוא מספר, "אבא גדל בפנימייה בגבעת השלושה באותו החדר עם רפי איתן וגנדי זכרם לברכה".
ביום הבחירות לכנסת ה־24 פרסם ברוורמן בפייסבוק תמונה שבה הוא נראה מצביע למפלגת הליכוד. בעקבות פרסום זה הוחלט באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לזמן אותו לבירור, לאור העובדה שעבר על הנחיית התקשי"ר שלפיה לעובדי מדינה ברמת דרגה בכירה אסור להביע עמדה פוליטית.
"הכל נבע משגגה", הוא מסביר, "בטעות העליתי את התמונה הזו למזכרת אישית. הסרתי אותה והתנצלתי, בפעם הבא אשתפר בניהול הרשת... לא היתה כוונה מצידי, אבל הפכו את זה לאירוע של רצח ארלוזורוב. אם תפני לכל אחד משרי הממשלות שעבדתי איתם, ויש בערך 50, לא תשמעי מאף אחד מהם מילה רעה עלי, להפך".
קוד הלבוש המחויט הפך לאחד מכרטיסי הביקור הבולטים אצלך. איך הוא מתכתב עם המנטליות הישראלית?
"מי שנמצא בתפקיד בכיר צריך להיות ייצוגי, גם בלבוש. כשהגעתי לעבודה במשרד רה"מ ראיתי אנשים שמגיעים עם חולצות טריקו וכפכפי ים, והזדעזעתי. באמצע ימי הקיץ להיות מחויט זה לא דבר נוח, אבל התפקיד מחייב".