השבוע עבר ח"כ דודי אמסלם על הכללים. בראיון לעודד בן עמי ודנה ויס מחדשות 12, חרג אמסלם מהפרוטוקול פעמיים. האחת, הוא אמר שנפתלי בנט "עשה מעשה שהוא לא לגיטימי", ובכך ערער את שלוותו של בן עמי. "תעשה לי טובה" שיסע המגיש את דברי הח"כ, ולא בפעם הראשונה או האחרונה, נזף בו על כך שאינו עונה על השאלה (איך יענה ובן עמי לא נותן לו להשלים משפט), והזכיר ש"אני מנהל את הראיון הזה. בראיון - אני שואל ואתה משיב". אמסלם הצליח להסביר מדוע ראש ממשלה עם שישה מנדטים אינו לגיטימי ומדוע הצעתו של נתניהו לרוטציה עם בנט היא תוצאה של סחיטה באיומים, והוסיף: "אתם יודעים את האמת, אבל זה לא מעניין אתכם. אתם חלק מהמשימה".
"אתה לא תתנשא עלי", רתח בן עמי, "אתה לא יודע מה מעניין אותי ומה לא". ואמסלם בשלו: "אתם הרי לא איזה גוף ניטרלי שקם בבוקר ובא לדווח. אתם חלק מהמערכה. ככה אני רואה את זה. אתה יכול לכעוס, ואתה יכול להגיד לי מה לומר. ואתה מהסה אותי. מזמין אותי לפה ולא נותן לי גם את הכבוד להגיד מה אני חושב עליכם".
זמן קצר אחר כך ביצע אמסלם את עבירה מס' 2, כשאמר על ויס: "ראיתי אותה שמחה" - ואז רעדו מוסדי ארץ. "אתה לא תגיד לי 'אותה'," רעמה ויס. "יש לי שם. ושנית - תוריד את היד, אתה לא תצביע לעברי, אתה תתייחס אלי בכבוד ואל תגיד לי אם אני שמחה. וכשאתה מדבר איתי - אל תנפנף ביד כי זה לא נעים". אמנם אמסלם ענה: "אני תמיד מדבר עם הידיים. אתם מכירים אותי", אבל אלה טיעונים לעונש, לא הוכחת חפות.
גסות הרוח של ויס ובן עמי כלפי אמסלם וכלפי כל מרואיין שלא חולק להם את הכבוד שמגיע להם היא הגנטיקה של חדשות 12. החברה החלה לשדר ב־1993 (כחברת החדשות של ערוץ 2), ומתבססת על בניית מותג עיקשת ואיטית. לא מחליפים סוסים, אלא נותנים להם להפוך לחלק מהריהוט בסלון הביתי. מי שהוצב בעמדה קדמית - ייצא משם רק על אלונקה.
זו אסטרטגיה מוצלחת וסיבה מרכזית להצלחתה. ויס נמצאת שם מאז הקמתה וכמוה רינה מצליח, אילנה דיין, רוני דניאל וערד ניר. יונית לוי, דני קושמרו, אמנון אברמוביץ' ועודד בן עמי חולשים על המסך מתחילת שנות ה־2000. הם בית הלורדים של התקשורת ולכן זכאים להטיף ולהחטיף לפלבאים שמערערים על מניעיהם או על אמינותם.
הבה נדבר על נימוסיה של דנה ויס. היא סולקה מהבית הלבן של טראמפ אחרי שהתעקשה להתפרץ לדבריו של הנשיא פעם אחר פעם אחר פעם. היא נתפסה בסרטון שבו היא מכנה את יאיר נתניהו: "אפס, ילד קקות". היא ניסתה לראיין בכפייה כתב של האמירויות - בעודו משדר (מן הסתם גם לו לא היה נעים), והתפרצה לראיון שערכה כתבת כאן 11, גילי כהן, עם איש העסקים חיים סבן. אכן ליידי אמיתית.
כעיתונאית, הצליחה לגמרי במקרה לראיין ברחוב תל־אביבי את מנדלבליט בטרם הגשת כתב האישום נגד נתניהו, ולגמרי במקרה היה איתה צוות צילום. אותו מזל נפל בחלקה כשבני גנץ יצא לריצה בוושינגטון ולגמרי במקרה נתקל בה ובצוות שלה.
הזעזוע של אנשי החברה מופנה תמיד כלפי חוץ. מעצמם הם לא מתרגשים. מלכת התחקירים אילנה דיין העלילה על סרן ר' שביצע וידוא הריגה בילדה פלשתינית. הוא תבע אותה, זכה, אך בית המשפט העליון זיכה אותה מחלק מההאשמות תחת מונח משפטי שהומצא רק לכבודה: "אמת לשעתה". ייתכן שסייעה לה העובדה שאת ההתמחות שלה כמשפטנית עשתה בבית המשפט העליון.
אמנון אברמוביץ' זכור לא רק בגלל פרשנויותיו הנוקבות (בעיקר נגד נתניהו), אלא גם בכך שביקש מחבריו העיתונאים "לשמור על אריאל שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות".
באוקטובר 2019 ישב אברמוביץ' עם בן עמי באולפן ואמר: "כל מי שמודיע שיתמודד מול נתניהו אחרי עידן נתניהו, היה רוצה לראות שעידן נתניהו סוף־סוף מגיע לקיצו". בן עמי מיהר להוסיף: "בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן", ואברמוביץ' השיב לו "אמן", בקטע של קדיש היתולי.
רק השבוע הזדעזעו מגישי חדשות 12 מהמהומה בזמן נאום ראש הממשלה נפתלי בנט, מהומה שלא זכרו שהיתה כמוה (היו גם היו מהומות דומות בזמן נאומים של ראשי ממשלה אחרים, נתניהו למשל). רינה מצליח לא ידעה את נפשה מהדמיון בין נאום נתניהו לנאום גדעון האוזנר במשפט אייכמן (ושכחה שבני גנץ עשה אותו הדבר בדיוק בנאומו כראש אופוזיציה לנתניהו), וכל הזעזועים הללו מתגמדים לעומת הטלטלה הרגשית שהם מציגים כאשר מישהו כמו אמסלם מעז לומר שהם חלק מהמערכה הפוליטית, או שדנה ויס שמחה שנתניהו באופוזיציה, או שאת בן עמי לא מעניינת הדרך שבה הגיע בנט לראשות הממשלה.
אגב, אני לא חושבת שמדובר בגזענות, ולראיה: בכל פעם שהפרשן הפוליטי שלהם עמית סגל חורג מהקו המערכתי - כל יושבי האולפן קמים עליו לכלותו. מדנה ויס ודני קושמרו ועד אילנה דיין, שניסתה לקעקע סקופ שלו על ידי חשיפת מקורותיו. וכדי לוודא הריגה של סגל כסמכות עיתונאית - ארץ נהדרת, תוכנית הסאטירה של ערוץ 12, הגחיכה אותו השבוע כמי שטועה תמיד.
ערוץ 12 הוא שחקן פוליטי שמאלני, ואנשיו פשוט לא מסוגלים לשאת את קיומם של ימנים, לא כחברי מערכת ולא כמרואיינים. אבל אסור להאשים אותם בהטיה פוליטית, כי זה נוגד את כללי הטקס של בית הלורדים הצבוע שהקימו ושממנו הם מנסים להציג את עצמם כיחידת עילית של מקצוענות ומוסר. הם לא זה ולא זה. פשוט התרגלנו אליהם.
בכל פעם שמישהו נתקל בהפרה בוטה של כלל כלשהו, עליו לשאול את עצמו שלוש שאלות: 1. מהם הכללים? 2. מי קובע אותם? 3. על מי הם חלים? אלה אינן שאלות רטוריות, ויש עליהן תשובות: הכללים הם כל מה שחדשות 12 קובעים שהם כללים. והם חלים רק על הימין.
