רמת השרון היא הדירה לדוגמה בפרויקט "גוש השינוי", שנבנה כעת ויש סיכוי סביר שיהיה מוכן לאכלוס החל מ־28 באוקטובר.
בכל זאת, מדובר בעיר בת כמעט 50 אלף תושבים, אשכול סוציו־אקונומי 9 מתוך 10. בתים פרטיים, רחובות מטופחים, רוב חילוני־ליברלי ברור. בבחירות הקודמות יאיר לפיד ויש עתיד זכו כאן ב־%42 מקולות הבוחרים, בעוד הליכוד השתרך הרחק מאחור עם 15.6% בלבד. אם גדי איזנקוט יצטרך להקים כאן קואליציה, זה ייקח לו בערך חמש דקות.
"אנחנו מדינה מדהימה שאיבדה את דרכה, ולא בטעות", אומרת תושבת העיר, עו"ד גייל שורש. "מישהו דאג לכך, ואני מרגישה אחריות. כל חיי שירתי את המדינה, לקחתי סיכונים אישיים, ואני מרגישה שאני צריכה לעשות מה שאני יכולה כדי להחזירה להיות יהודית, דמוקרטית, משגשגת, שוויונית. אני אם לשניים, אחד מהם חייל, והמצב מאוד מדאיג אותי. יש תחושת דחיפות וחשיבות לעשות מה שאפשר כדי להחליף את הממשלה".
אם רמת השרון היא הדירה לדוגמה, עו"ד שורש היא הדיירת. מגיעה ממשפחה בעלת שורשים מובהקים מהשמאל הוותיק, שירתה במוסד במשך 22 שנה ופרשה משם לפני שמונה שנים בדרגה המקבילה לאלוף־משנה בצה"ל. היא עוסקת בשנים האחרונות בשוויון מגדרי וב־2024 רצה לראשות עיריית רמת השרון ברשימת "חופשי בעירנו" והפסידה לאיציק רוכברגר.
"התעוררתי פוליטית אחרי נאומו של יריב לוין שהצית את ההפיכה המשטרית", היא מספרת. "הלכתי לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים, הבנתי את גודל הזוועה וחשבתי מה אפשר לעשות. בהתחלה היתה נאיביות שאם נפגין מספיק, הם יבינו ויפסיקו. אבל כשראיתי שזה נמשך, וההפגנות בכל זאת משפיעות, זה עודד אותי להמשיך. טוענים שהאופוזיציה לא הצליחה להפיל את הממשלה, אבל החברה האזרחית הצליחה לעצור תהליכים רבים. הבחירות ללשכת עורכי הדין היו הסנונית הראשונה שגרמה להבין שמשהו פה השתנה".
בימים הקרובים, עד סגירת הקלפיות, שורש תהיה אחראית על חמ"ל מפלגת הדמוקרטים. אני שואל איך אפשר להגדיר גוש שבין שורשיו נמצאת מרצ, ועם זאת הוא מוכן לשתף פעולה עם נפתלי בנט, שהיה בזמנו מנכ"ל מועצת יש"ע - וגם כיום משייך את עצמו למחנה הימין.
עו"ד גייל שורש: "הגוש בנוי על שותפות בין מפלגות שלא רואות הכל עין בעין, אבל יש ביניהן הבנות שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית ושצריך שוויון בנטל. המודל הוא שותפות - לא אחדות"
שורש לא נבהלת מהשאלה. "לי זה ברור", היא אומרת. "הגוש בנוי על שותפות בין מפלגות שגם אם הן לא רואות הכל עין בעין יש ביניהן הבנה שצריכה להיות פה מדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. הבנה שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית, שצריך שוויון בנטל. שותפות שמאפשרת לנהל חילוקי דעות בצורה עניינית ומכובדת. כל המפלגות מסכימות על החזרת ערך הממלכתיות. זה המודל. שותפות, לא אחדות. אחדות היא מלאכותית".
ימין, שמאל, ימין
במהלך השנים גוש השינוי שינה לא פעם את צורתו. פעם נקרא "מחנה השלום", פעם פמפם את המחאה בכל כוחו. בכל מקרה, כעת הוא מאגד כוחות שבעבר לא היו יכולים לגור ביחד.
"תפיסת 'רק לא ביבי' היא אולי מהדברים הכי משותפים למחנה, שבסך הכל די מפוצל בעניינים אחרים", מסבירה פרופ' תמר הרמן, עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "תמצא שם יותר חילונים מהגוש הנגדי בצורה משמעותית. הרבה אנשים מבוגרים, בממוצע יותר משכילים ומבוססים כלכלית. הם גרים בדרך כלל בערים הגדולות ובאזור המרכז. בסופו של דבר, הגוף הזה קטן דמוגרפית במהלך השנים, כשרבים מבני הדור השני ובטח השלישי יותר ימניים מהוריהם. הם זזו, בין היתר, בהשפעת 7 באוקטובר והתמוטטות תהליך השלום, והם גם מזהים את עצמם יותר כיהודים מאשר ישראלים. אתה הרי לא יכול להשוות את האג'נדה של הדמוקרטים לזו של איזנקוט, ולדעתי חוץ מנעמה לזימי אין שם מישהו שמגדיר את עצמו כסוציאליסט".
איפה מוצאים את עצמם מצביעי מפלגת העבודה של פעם?
"בבית הקברות. אני רצינית. חלקם הלכו לעולמם, חלק כבר לא מעורבים, וחלקם היחסי בדמוגרפיה ירד מאוד. איפה הם מוצאים את עצמם? כבר הרבה זמן שאין מפלגה גדולה שמייצגת אותם, אז יש כאלה שמצאו את מקומם אצל יאיר לפיד".
פרופ' הרמן, שבין תחומי המחקר העיקריים שלה אפשר למצוא פוליטיקה השוואתית, תנועות חברתיות ומחאה פוליטית, מספרת שאחרי 7 באוקטובר, כשהיתה תחושה שאכן יהיו מהפך ושינוי מהיר של ההנהגה, באה גם התפכחות.
"רבים חיכו לרעידת אדמה, אבל כבר במארס 2024 הרגשתי שזה לא הולך לקרות", היא מספרת. "אנשים לא יכולים לקפוץ מצד לצד. מחיר המעבר מאוד גבוה, ולא רק בבתי הכנסת, אלא גם בקפטריה של הפקולטה למדעי החברה. אלה קהלים שיש להם מגוון של מאפיינים שונים - לא רק נושא השלום או הגיוס. דת ומדינה, מעמד נשים, להט"בים".
מה קרה דווקא במארס 2024 שגרם לך לחשוב אחרת?
"כשירד הלם המלחמה והחלו הוויכוחים על איך היא צריכה להתנהל ועל אם נתניהו עושה הכל כדי לשחרר את החטופים, פתאום שמענו קבוצות שאומרות 'צריך לסיים את המלחמה ולעשות ויתורים גם אם אין ניצחון מוחלט'. זה גיבש חזית נגד נתניהו, שהלכה וגברה עם התפיסה שלמלחמה יש אספקט פוליטי ולא רק ביטחוני. מצד שני, יש את אלה שדורשים לסיים את העבודה, כולל התיישבות בעזה. הזמן עשה את שלו. זיכרון הבוחרים לאירועים דרמטיים הוא בדרך כלל חצי שנה עד שנה. כאן זו היתה דרמה גדולה מאוד, אבל במשך שלוש שנים החיים נמשכו. אלה מהימין שביקרו את נתניהו התרחקו וחזרו".
והחשש הביטחוני רק הלך וגדל.
"אף אחד לא ממש מדבר כעת על שתי מדינות לשני עמים. אפילו הדמוקרטים אומרים שזה אולי טוב בעתיד. יש עלייה מאוד גדולה בציבור היהודי שאומר שצריך לחיות בהפרדה מהערבים, ומידת האמון בציבור הערבי־ישראלי מאוד ירדה. שאלנו בסקר במכון הדמוקרטי: 'האם אתה יכול להיות אזרח נאמן למדינת ישראל וגם להרגיש חלק מהעם הפלסטיני?'. שיעור היהודים שחושבים שזה אפשרי נמצא בירידה, ואחרי 7 באוקטובר זה אפילו בולט יותר".
רוצים שינוי?
הפקפוק ביכולתם לנהל את הסוגיה הביטחונית ופסילת הערבים, שמהווים כ־20% מתושבי המדינה, מטריפה את גייל שורש, אשת המוסד לשעבר והיום פעילה במפלגת הדמוקרטים.
"הייתי שמחה אם נחזור לדבר כמו פעם על עמדות ניציות ועמדות יוניות במדיניות הביטחונית", שורש אומרת. "ברמה הביטחונית, אין הרבה הבדל בקווים המרכזיים של מפלגות הגוש. הדמוקרטים, מצד אחד, ישאפו להסדרה עם הפלסטינים מתוך תפיסה שישראל צריכה להישאר יהודית. אבל מהיבטים ביטחוניים יאיר גולן לא פחות נחרץ ובקיא מאחרים. הביטחון של כולנו הידרדר בשנים האחרונות. בגוש השינוי יש רמטכ"ל לשעבר, סגן רמטכ"ל לשעבר, ראש שב"כ לשעבר, סגן ראש מוסד לשעבר. בצד השני אין אף אחד - ועדיין אנשים רואים בנתניהו אוטוריטה ביטחונית, גם אחרי 7 באוקטובר. מה הם רואים שאנחנו לא רואים? זה פרדוקס".
רמת השרון היתה פעילה בזמן המחאה בהפגנות קולניות בכיכר העירייה ובאוטובוסים שיצאו לאירועים ההמוניים בקפלן. שורש מספרת שלקראת הבחירות יש במטה הדמוקרטים עלייה של 200% במספר המתנדבים, אם משווים למפלגות הגוש בבחירות קודמות.
"נושא נוסף שמשפיע על הרמת־שרונים הוא השוויון המגדרי", היא אומרת. "במועצת העיר אנחנו כמעט חצי־חצי, ואני לא חושבת שמישהו מתומכי הקואליציה שואל את עצמו 'כמה נשים יש לנו?'. התפיסה ברמת השרון הרבה יותר ממלכתית. הרי בסופו של דבר רבים מתושבי העיר יסתדרו כך או אחרת, וכשאדם שאין עליו איום בכל זאת בוחר לפעול עבור משהו שגדול ממנו - זו בעיניי ממלכתיות".
פרופ' הרמן חושבת אחרת. "עיר כמו רמת השרון רוצה שינוי של הממשלה, אבל בהחלט רוצה את המשך הסטטוס־קוו הכלכלי. היא לא רוצה לשנות בצורה דרמטית את הסדר החברתי־כלכלי. למסורתיים, לדתיים ולחרדים יש הרבה יותר ילדים, אז הדמוגרפיה אומרת את דברה. רמת השרון לא נמצאת בקטגוריה הזו, ולכן היא רוצה להרחיק את נציגי הקבוצות האלה מעמדות השפעה פוליטיות. היא לא רוצה צעדים מרחיקי לכת כדי לחזק את הפריפריה על חשבונה".
לא מהפך, שיפוץ
בשביל רבים מאנשי גוש השינוי מדובר בבחירות של להיות או לחדול. לא סתם יצאו לרחובות בשנים האחרונות, מבחינתם חייבת להיות תוצאה למאמץ. "יש הבנה שמדובר בבחירות מכריעות לעתיד המדינה כיהודית־דמוקרטית", שורש משוכנעת. "אנשים מבינים את גודל השעה, ואני מעריכה ששיעורי ההצבעה ברמת השרון יהיה גבוהים יותר מהפעם הקודמת. לפחות במחנה השינוי אנשים יצאו גם כדי להביע מחאה על חוסר אמון בממשלה הנוכחית. חבר שלנו מגיע במיוחד מחו"ל ואפילו יתנדב ביום הבחירות. נצטרך לעבוד קשה כדי לתקן ולשקם".
מחנה השינוי רואה בדמיונו, אחרי הניצחון, עבודות שיפוץ נרחבות בכל התחומים וחזרה לחיים כמו פעם. אבל פרופ' הרמן לא רואה את התהליכים האלה קורים כל כך מהר, גם אם יהיה מהפך.
"אני לא רואה ממשלת שינוי שעושה שינוי דרמטי בתחומי חיים מרכזיים", היא אומרת. "יכולה להיות התנהלות אחרת ביהודה ושומרון, אל מול הפשיעה הלאומנית והמאחזים הלא חוקיים. מול עזה ומול איראן אני לא רואה שינוי משמעותי, לא בטווח הקרוב".
מה עם נושאי חינוך, כלכלה, גיוס?
"אם תהיה ממשלת מיעוט שתכניס את ש"ס כדי להתייצב, אז שני הצדדים יעשו ויתורים, ותהיה בטוח ששום ממשלה לא תביא לכך שכל החרדים יתגייסו. על זה אני מוכנה לאכול את הכובע. יכול להיות שהמספרים יגדלו ובמקום 4,300 יתגייסו 8,000, אבל האם זה ישנה? האם אלה שייכנסו הם לוחמים עזי נפש שנוכל להחליף באמצעותם את אלה שעסוקים בבט"ש? זה ייקח זמן. חלק מהדברים שכבר נעשו יישארו, כי כשאנחנו שואלים אנשים היכן הם ממוקמים מבחינה פוליטית, 60% מגדירים את עצמם בימין, 25% במרכז ו־%15 בשמאל. ממשלת שינוי לא יכולה להפנות את גבה ל־%60 ולהגיד 'אתם לא מעניינים אותנו יותר'".
"אני לא מאמין שהבחירות האלה יוכרעו בצורה רגילה. בחלוקה הנוכחית, אני לא רואה מצב שבו אחד הגושים יגיע ל־61 מנדטים. האם יצליחו להקים ממשלה בדרך אחרת? ייתכן. איך בדיוק - אחדות, מיעוט, עריקים? קשה לומר"
נשמע שאת לא ממש מתרגשת.
"אם תקרא את העיתונות תראה שהמסמר האחרון בארון המתים של הדמוקרטיה הישראלית ננעץ 20 אלף פעם בתקופה האחרונה. חיזוק או חידוש הלגיטימציה של הימין יכול לגרום להם ללכת לסיפוח אמיתי, כי עד עכשיו דיברו ולא עשו. יכול להיות שגם יוותרו לחלוטין על ועדת חקירה ממלכתית, כי הנה הצביעו בשבילם פעם נוספת. אני לא אומרת שזה יהיה בדיוק אותו הדבר, אבל אם תהיה ממשלת שינוי - לא יהיה שינוי מהיום למחר והיא תצטרך לפנות גם לציבור שלא בחר בה. ייתכן שניהול המדינה יהיה טוב יותר, כי הממשלה הנוכחית הצטיינה בניהול גרוע".
יש סיכוי למלחמת אזרחים?
"ככל שאומרים את זה יותר, כך הסיכוי עולה. ברור שהצד שיפסיד יגיד שהתערבו בבחירות, וההם יגידו שיהיה פה כמו ב־6 בינואר בוושינגטון (ההסתערות על גבעת הקפיטול ב־2021, א"ל). אני כרגע לא רואה אינדיקציה לדברים האלה, אבל אתה יודע למי ניתנה הנבואה".
גייל שורש לא מתכוננת להפסד. זה לא נמצא בלקסיקון שלה. היא נמצאת בחמ"ל הדמוקרטים מבוקר עד ערב, עובדת על תוצאה ברורה לגוש, לעיר ולבית. "נקים ממשלה שתעבוד בשביל הציבור ונתקן את ישראל", היא מבטיחה.
ומה יהיה במקרה של הפסד?
"אני אעשה חושבים, אבל אשאר כאן. מדינת ישראל היא הבית, המולדת - ובה נמצא עתידי".
