זה מתפתח להיות סיפור הוליוודי/תנ"כי ממש; בנו של הנבל מתמנה ליורשו. האם יירצח שתי סצינות לאחר כניסתו לסרט ואז ישכח כלא היה? או שהנה לנו הנבל החדש בחיינו - זה שהרגנו את אבא שלו, ובהכרח יהפוך לג'ופרי, המלך הפסיכופט מ"משחקי הכס"? תענוג, אין מה לומר. What a time to be alive!
היסטוריה. אנחנו ממש רואים היסטוריה נכתבת לנגד עינינו. וכשאני אומר "היסטוריה", אני מתכוון לרגע הזה בזמן שבו התרחשות מצטיירת בעיניך ככזו שאתה לא מבין עד הסוף את השלכותיה, אבל יודע לומר שההשלכות יהיו דרמטיות. היסטוריה כמו שההווה משתולל לנגד עיניך במהירות מסחררת, ואתה יודע שהדרך שבה הכאוס יסתיים תהיה מבוא להמשך תנועה איטי ומדוד בהרבה; כי ככה נעה ההיסטוריה: בספרינט, ואז במרתון.
כמו כן: אני נותן לו סצינה, סצינה וחצי גג. אתה מוריד את הבן של הנבל, וכל הנבלים אחריו הופכים לשפנים. אז בואו נוריד את הנבל הזה. ויפה שעה ואחת קודם. מוטב פחות משעה אחת. זה סוגר את הסיפור. עם הפי אנד. זו תחושתי, בכל מקרה, כמו שאומרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו