אין ענף שמונפצות בו כל כך הרבה חדשות כזב כמו התחום המדיני. כמה דקות אחרי שבחדשות 12 דווח השבוע כי הבית הלבן שלח מסר זועם לנתניהו שלפיו ראש הממשלה הורס את מפעלי השלום של טראמפ - הנשיא בכבודו ובעצמו אמר בקולו כי "היחסים עם ביבי טובים מאוד".
זו רק דוגמה אחת, והיא משקפת תופעה שרחוקה מלהיות חדשה. בתחילת העשור שעבר "הפרשנים" ניבאו "צונאמי מדיני" ו"בידוד". בפועל קרה ההפך הגמור, וישראל נהנתה מפריחה מדינית שאפשר רק להתגעגע אליה.
על אותה הדרך, מאז נכנס טראמפ לחיים הפוליטיים באמריקה ב־2015, אותם גאונים צופים שבעוד רגע הוא "יתהפך על ישראל". במציאות שמחוץ למסכים ולציוצים, הנשיא ה־45 וה־47 הוא הפרו־ישראלי ביותר אי־פעם, ובפער עצום על כל קודמיו.
"גם הוא אוהב את ישראל", אמר על טראמפ השדר הימני של "פוקס" מארק לוין, השבוע במסיבת חנוכה של הבית הלבן. "אמת", השיב לו טראמפ. בכל העשור הזה, אפילו צעד אנטי־ישראלי אחד טראמפ לא נקט, והלוואי שמחליפיו יגיעו לקרסוליים שלו. כך שהאדם הסביר שואל את עצמו: איך אנשים רציניים לא מתביישים להמשיך למכור את השטויות האלה?
אותו יחס נכון לפרסום ב־ynet שלפיו ישראל נענתה לדרישה של ארה"ב לממן את פינוי ההריסות מעזה. גם הידיעה הזו אינה נכונה. כל מה שהאמריקנים ביקשו הוא שדחפורים ישראליים ינקו את השטח שבו אמור להיערך הניסוי הראשון במסגרת תוכנית טראמפ לשיקום עזה.
טראמפ מתייחס לחיסול ראאד סעד
על פי מקור המעורה בפרטים, מדובר בתא השטח הקטן של תל א־סולטאן. אנשיו של טראמפ הסבירו כי בשעה שהמנהלת הבינלאומית מתמהמהת, ובשעה שאף מדינה עוד לא שולחת כסף או חיילים, לישראל כבר יש כלים בשטח. כדי שאפשר יהיה להניח בתל א־סולטאן קרוואנים עבור כמה אלפי עזתים, יש לנקות את ההריסות, להרוס את המנהרות ולסלק את הנפלים. סמוטריץ', שהסמכות לחתום על צ'קים נמצאת אצלו ופראייר הוא לא, סירב לאשר מימון לפינוי ההריסות. אגב, בתמורה לשטח שיימסר לעזתים לטובת הניסוי הקו הצהוב יורחב מערבה, כך שישראל תמשיך להחזיק ב־53 אחוזים מהרצועה.
מי יממן
בכל מקרה, לכותרת שלפיה ישראל היא זו שתממן את פינוי ההריסות בעזה אין ידיים ואין רגליים. מה שכן יש בתוכנית טראמפ זה הרבה חורים ומרחבי פרשנות. "אלסטיות שאפשר לנצל לטובתנו", כפי שקורא לזה ראש הממשלה בישיבות הקבינט. מכיוון ששאלת מקור המימון לשיקום עזה לא נקבעה בצורה מפורשת, מישהו שכנראה יושב בקטאר חשב להטיל על ישראל את חובת התשלום הזו.
"אנחנו לא נהיה אלה שכותבים את הצ'ק כדי לבנות מחדש את מה שאחרים הרסו... ישראל שיטחה את האדמה הזו", אמר ראש הממשלה הקטארי, מוחמד בן עבד א־רחמן אל־ת'אני, בוועידה הבינלאומית השנתית בדוחא (אגב, למה אנחנו לא מקיימים ועידות כאלה?).
זהו, כמובן, מקרה קלאסי שבו ההגנה הטובה היא התקפה. כל ילד בעולם הערבי והמערבי יודע שקטאר היא זו שמימנה את חמאס, והדבר האחרון שאפשר לייחס לחמולת אל־ת'אני הוא תמימות. הם עוקבים בדקדקנות מה נעשה בכסף שהם עצמם מפזרים בעולם. אין ספק כי היה ברור להם שלפחות חלק מהכסף ומהמשאבים שנכנסים לעזה מופנה להתעצמות חמאס. הם גם ידעו שאיחוד האמירויות וסעודיה, למשל, מסרבות להעביר תקציבים לעזה בדיוק מהסיבה הזו. אז רק מוחמד בן עבד לא ידע?!
בישראל, אפוא, לא מעלים על הדעת לממן את פינוי ההריסות בעזה. בדיוק להפך - לבכירי הממשלה ברור כי התוקפן, קרי עזה, צריך לא רק לשלם על שיקומו שלו, אלא גם לפצות את ישראל על הנזקים שנגרמו לה, ובכלל זה מימון השיקום של הנגב המערבי ופיצויים לפצועים ולמשפחות הנרצחים. זה הכלל הנהוג בעולם, וזו גם העמדה המוסרית המתבקשת.
ממש כפי שגרמניה משלמת עד היום פיצויים לעם היהודי, לארה"ב ול־12 מדינות אחרות שהשלטון הנאצי פגע בהן, כך על עזה - ולא חשוב מי ישלוט בה - מוטלת החובה לפצות את הנפגעים מהתוקפנות שלה. ויש לדייק - לא חמאס חייב, אלא עזה. גם משום שהעזתים תמכו בהמוניהם בחמאס ובמתקפה הרצחנית שלו, אבל גם כמו ש"גרמניה החדשה" נדרשה לשלם על פשעי השלטון הנאצי, אף שבעלות הברית הרסו אותה עד היסוד במהלך המלחמה. זהו הצדק הבסיסי.
יש לקוות שבשיחות החשובות מאוד שראש הממשלה יקיים עם טראמפ במאר־א־לאגו בעוד שבוע וחצי, הוא יעמוד גם על הדרישה המתבקשת הזו.
סדקים ברל"ב
תגיד, שאלתי בעל ברית ותיק של ראש הממשלה, למה הוא מתאבד על "חוק הגיוס"? הרי לא ייצא ממנו כלום, ואילו הנזק הפוליטי עצום. אפילו אם יושג רוב בכנסת לחוק, יהיה פיצול בקואליציה ולפחות כמה ח"כים ימרדו. זה יפגע בו. מצביעי ימין רבים כועסים על החוק ועשויים לעבור לצד השני, ובקצה התהליך נמצא בג"ץ שבוודאי יפסול, אז לשם מה כל המאמץ?
"הוא מאמין בחוק", השיב חברו הקרוב של נתניהו, "אבל הוא גם חושב על הקואליציה הבאה. לא פחות משהוא רוצה להעביר את החוק, המטרה שלו היא להראות לחרדים מה יקרה אחרי הבחירות. דמי רצינות. ברור לו שאחרי הבחירות הצד השני יהיה מוכן לתת לחרדים הכל. כל הדיבורים שלהם, שלפיהם 'מה שהיה הוא לא מה שיהיה' בנושא הגיוס ושילוב החרדים וכל זה - אלה שטויות. הם ישלמו לחרדים הכל. נתניהו פשוט רוצה שהחרדים יהיו סגורים איתו לאורך כל הדרך ולא ינטשו את הברית", דברי החבר הוותיק.
נתניהו צודק בהנחה שאם המערכת הפוליטית תתחלק לגושים המוכרים, החרדים יהוו לשון מאזניים ויקבלו את כל מבוקשם ממתחריו. אך צורכי מדינת ישראל הם אחרים. בנסיבות שנוצרו, מה שנדרש בראש ובראשונה לציבור החרדי, אבל לא פחות מכך לצה"ל ולמשק, זה ממשלה ללא המפלגות החרדיות. לא "ממשלה בלי חרדים", אלא בלי העסקנים שכולאים את מצביעיהם בגטו מודרני במדינה היהודית המתחדשת.
מי שמרים את הכפפה ומציע ממשלה "בלי מפלגות לא־ציוניות" הוא אביגדור ליברמן. באופן מפתיע מאוד, לפחות כרגע, בהצהרות הפומביות שלו, איווט כבר לא מטיל חרם על ביבי. יתרה מכך, אם הוא רוצה להקים ממשלה ומתחייב שהמפלגות החרדיות והערביות לא ייכללו בה - לא תהיה לו ברירה אלא לחבור לנתניהו. האומנם גם ליברמן כבר אינו במחנה רל"ב?
