"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדיווחים שהדאיגו את השרים, והבטחת נתניהו: "לא נאפשר זאת"

לנוכחים הגיע מידע על הבטחות שמפזר טוני בלייר, פרויקטור עזה • ראש הממשלה ניסה להרגיע • וגם: מי חושב שישראל פספסה הזדמנות פז לחסל את בכיר חמאס ברצועה ברגע האחרון?

0השמעה
הרמטכ"ל זמיר, השר דרמר ורה"מ נתניהו , יונתן זינדל, פלאש 90, דובר צה"ל
הרמטכ"ל זמיר, השר דרמר ורה"מ נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90, דובר צה"ל

בשבוע השלישי של מבצע מרכבות גדעון ב', הרבה יותר מוקדם מכפי שתכננו, מנהיג חמאס עז א־דין אל־חדאד, מוקף בחטופים, הסכים למתווה שאיש לא האמין שיסכים לו. בצה"ל יש מי שמתהלך מאז בתחושת החמצה, שדומה לה חשו בכירי צה"ל כשראו ב־1982 דרך כוונות הרובים את יאסר ערפאת עוזב את ביירות בתום מצור. אבל לערפאת לא היו אז חטופים כמגן אנושי.

הצהרת רה"מ נתניהו וסגן נשיא ארה"ב ואנס//קונטקט

כעת, הרשות שהקים אותו רב־מרצחים חוזרת, לכאורה, למרכז העניינים בעזה. שלושה ויתורים ביצעה בישראל בנושא הפלשתיני, כולם סמליים או היפותטיים. הראשון: קבלה עקרונית בעתיד של הפלשתינים כפרטנר, בכפוף לתנאי תוכנית טראמפ, ובקיצור - אם יהפכו לשוויצרים.

השני: שהאמירויות יגיעו לעזה עם הזמנה מהרשות. השלישי: העיקרון של מסגרת פוליטית פלשתינית אחת ביהודה ושומרון ובעזה. סמוטריץ׳ מתנגד לכל אחד מהם, בגלל ההכרה העקרונית בקיומה של ישות אחרת בין הירדן והים. דרמר ונתניהו סבורים שהחידוש העיקרי הוא לא שהרש"פ תשתלט על עזה, אלא שהמסגרת החדשה בעזה תיושם במקרה כזה גם ביהודה ושומרון.

בינתיים, הוא ניצל. בכיר חמאס עז א-דין אל-חדאד,צילום: רשתות ערביות

בקבינט הסבירו נתניהו ודרמר שמה שחשוב בעזה הוא לא נוכחות סמלית, אלא מי שולט על הכוחות הצבאיים. לרשות יהיה נציג שם, אבל השוטרים לא יסורו למרותו ואת ההוראות שלהם הם יקבלו מגוף בשליטה מערבית. שרים אחרים מודאגים יותר: הם מקבלים דיווחים על הבטחות שמעניק טוני בלייר, הפרויקטור של עזה החדשה, שלפיהן כל מי שקיבל משכורות בשלטון חמאס יגויס גם לחדש. האם נלחמנו כדי להקים גוף חמאסי במימון רש"פי, הם שאלו. נתניהו השיב להם שלחלום אפשר, אבל ישראל לא תאפשר זאת.

אותו היגיון תקף גם לנוכחות הקטארית והטורקית,שמטרידה את הישראלים מאוד. אי אפשר לסלק אותם מהרצועה, אבל אפשר למנוע מהם לשלוח חמושים לעזה. הטורקים והקטארים נוכחים שם בכסף ובארגונים אזרחיים, ולא בכוחות שינהלו את הרצועה. כי אם כבר האחים המוסלמים - עדיף את המקור החמאסי.

מתוך הטור המלא של עמית סגל

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר