האיחוד המפתיע בגוש רק לא ביבי

אחרי שבחר שם למפלגתו החדשה, אם גדי איזנקוט יתאחד עם בנט, אפשר יהיה לקרוא לרשימה המאוחדת "ישר וימינה"? ולתהיות רציניות יותר: מתי להתאחד? האם בכלל זה כדאי? הרי בסקרים אף איחוד לא מגדיל את הגוש, חלקם מקטינים אותו. האם לגבש קווי יסוד מחנאיים, כמו שמציע אביגדור ליברמן, או לרוץ איש־איש בגזרתו ואת הקואליציה להקים מתי שמקימים קואליציות? ובכלל - כמה שווה כל אחד? מי צריך לפרוש? ומי צריך להיות מועמד הגוש לראשות הממשלה?

איזנקוט אמר השבוע דבר מעניין: שהקשר בין המפלגות בגוש משמעותי ורחב בהרבה משנראה. מסקרן. ייתכן שהתכוון, בין היתר, לסקר עומק גדול שנערך בימים אלה, שהשאלות אליו נוסחו במשותף לרשימות השונות. מדובר במיזם מקיף מאוד, שנועד לבדוק את כל השאלות שפורטו לעיל. בעיקר, לבדוק אם הבטן הגושית, כפי שהיא מתבטאת ברשתות החברתיות, צודקת שאיחוד הוא צו השעה, או שמדובר בטעות שתשחק לידי נתניהו.

וגם אם כן - כי הרי איחוד כלשהו יהיה - השאלה היא מתי.הדמוקרטים, למשל, הציעו לבדוק ריצה במשולש שווה הצלעות יאיר־גדי־יאיר. הלקח שלהם מהזינוק של ממדאני בניו יורק, ושל מפלגות ימין רדיקלי באירופה, הוא שלניסיון למצוא מרכז מדומיין ולברוח מעמדות ברורות אין קונים. לפיד, מצידו, היה מעדיף להתאחד עם אגודת ישראל.

סקר כזה הוא הרבה יותר מסתם הוצאה משותפת (מה גם שאת הכסף מימנה תרומה חיצונית). הוא מעיד על רמת תיאום שלא נובעת מאהבה גדולה, כי אין כזו, אלא מלחץ ציבורי אדיר של המצביעים. ברור שלא יבוזבז אף קול בגוש, אבל השטח לא יראה בעין יפה שחקנים עצמאיים מדי, וזה יוביל בהכרח לתיאום הדוק מאוד.

החשש העיקרי של בנט הוא שהתיאום יהיה הדוק מדי. לפגישה במוצ"ש בביתו של יאיר לפיד הוא לא יגיע בגלל אזכרה לאביו, אבל ישמח גם בהמשך להימנע מתמונה משותפת עם יאיר גולן, הסדין האדום של בוחרי הימין שאחריהם מחזרת מפלגת בנט 2026.איזנקוט עצמו טרם הכריע. הוא משקיע 20% מזמנו בניסיונות לארגן את הגוש. מתי תיפול ההחלטה? לא לפני אחרי החגים.

מתוך הטור המלא של עמית סגל