הסוד שנתניהו מסתיר מעצמו

זה לא אמיתי. זה לא יכול להיות שחוזרים לעזה ומסבירים לנו, שוב, באותו בריטון משרה ביטחון, לאחר עשר שעות דיון של מנהיגינו, כי הפעם זה יעבוד. עוד חודש. עוד שנה. זה לא יכול להיות ששר המשפטים, אשר גם אם לא היה זה שהמציא את החוכמה, מחליף מנעולים, כדי שהיועצת המשפטית לממשלה לא תוכל להיכנס לחדר שהם חולקים. זה לא יכול להיות ששר הביטחון שזה עתה מינה את הרמטכ"ל אינו זמין לראש הצבא, והלה יוצא מלשכתו בבושת פנים מבלי לראות את זיו פניו. ברור שנתעורר בבוקר ויתחוור שהכל היה חלום אידיוטי.

כמו שהחרדים טוענים כי הלימוד בישיבה הוא שמציל את ישראל ומעניק לה ביטחון, כך נתניהו טוען כי המלחמה תביא את החטופים. מכיוון שאנחנו אנשים ליברלים ומכבדים כל דעה, אנו מקשיבים בפתיחות לשניהם, אבל מתקשים להאמין לקשר בין מה שמוצג כסיבה למסובב. אדרבה, נדמה לנו שאנו יודעים את התשובות הנכונות: את הביטחון מעניק לנו הצבא, ואילו סיום המלחמה ישיב לנו את החטופים הנמקים במנהרות הרצועה.

ההחלטה שהתקבלה בממשלה (פה אחד, כמנהג המקום, להוציא את סמוטריץ' שלא יכול היה להסתפק במה שהוצע) לא תתממש. יכול להיות שהיא כלל לא נועדה להתממש, שכל המהלך נועד ללחוץ על חמאס. יכול להיות שזה נועד להשאיר את שר האוצר בממשלה עוד זמן מה, עד שיחריב. יכול להיות שבזמן הארוך שנותר עד למתקפה על עזה, יקרו דברים שימנעו אותה. אולי טראמפ ישתכנע שזה מיותר, ולא יהיה לו חשק לצפות ב"פוקס ניוז" בגירוש של מיליון איש מעזה, לאחר שהספיקו כבר להיות מגורשים ממקום למקום פעמים רבות בשנתיים האחרונות. אחרי הכל, זה אינו קלף מנצח לקבלת פרס נובל לשלום באוסלו.

איש אינו מציע לסיים את המלחמה מחר, לוותר על החטופים ולאפשר לחמאס להמשיך לנהל את הרצועה. כדי לסיים אותה, צריך היה לקבוע כבר מזמן מי ישלוט בעזה לאחר שצה"ל יפנה אותה - ואת זה, בדיוק, נתניהו מונע בהצלחה בלתי מבוטלת מבחינתו. זה אינו סוד שהוא מסתיר מאיתנו. זהו סוד שהוא מסתיר מעצמו, כי אין לו רבבות אבו שבאבים לנהל את מערכות החיים של יותר מ־2 מיליון איש. יש לו גיבוי מלא - גם בארץ, גם בעולם הערבי (ברובו הגדול) וגם בעולם - למנוע מחמאס לשלוט בעזה. אפילו חמאס מבין זאת. אבל הוא בודד למדי בהתנגדותו לכך שהרשות הפלשתינית, המועמדת היחידה לקבל אחריות למקום הנורא הזה, תשוב אליו. לא ברורה האובססיה שפיתח נתניהו כלפי הרשות, המתואמת - גם ברגעים שבהם אתם מזינים את עיניכם בטור הזה - באופן הדוק מאוד עם ישראל, בעיקר ביטחונית.

 המפתח. לא יהיה שלטון בעזה, אם הרש"פ לא תשוב לשם ואנחנו נישאר בה כל עוד נתניהו מתעקש למנוע ממנה את החזרה לעזה. מכיוון שזה המפתח לסיום המלחמה - זה המפתח לשחרור החטופים. ובאשר להבטחת אי־שלטון חמאס לאחר שניסוג: לרשות הפלשתינית ולמדינות ערב שילוו אותה יש עניין מובהק בכך לא פחות מאשר לישראל.

להרחיק עדים. מסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי, דף כט (ע"א), עוסקת בשאלה מתי רשאים הדיינים לדחות את מהלכו של משפט המתנהל אצלם. רב פפא שואל אם נחוץ לדחות משפט משום שאחד מהצדדים אומר שיש לו עדים שיכולים להוכיח את נכונות דבריו, אך הם נמצאים מעבר לים. תשובתו של רב כהנא היא כי מי שטוען שעדיו מעבר לים כנראה משקר, כי הוא מעריך שבית הדין לא יטרח להביאם. יכול להיות שנתניהו, שמיהר, קבל עם ועדה, לאמץ את הכחשת דרעי, לדברים שהוקלטו וצולמו ושודרו, פסח על לימוד המסכת הזו. הרוצה לשקר ירחיק עדיו.