איני יכול לשתוק אל מול אחת מהעוולות הגדולות שהיו פה

לכבוד נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, אני כותב אליך היום כשנפשי מזועזעת ומצפוני סוער. כאזרח נאמן של מדינת ישראל, איני יכול לשתוק אל מול אחת מהעוולות הגדולות בתולדות האומה שלנו. ואני מדבר, כמובן, על משפטו של רה"מ מר בנימין נתניהו.

בשבועות האחרונים, אולם ביהמ"ש המחוזי בירושלים הפך לזירה של גילויים מזעזעים על אודות התנהלות רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. עדים בכירים כמו תנ"צ כורש ברנור, ראש צוות החקירה המיוחד, חשפו בעדויותיהם תמונה עגומה של חקירה עלובה, רשלנית ומגמתית, שנועדה מלכתחילה לא לחפש אחר אמת, אלא אחר ראשו של ראש הממשלה, בכל מחיר.

השופטים נאלצו פעם אחר פעם להעיר לקצין ברנור שעליו לענות לשאלות הסנגור המבריק עמית חדד. אך אבוי, אדוני הנשיא, זיכרונו של הקצין הג'נטלמן בגד בו. אולי הוא לקה באמנזיה. תשובותיו נעו בין "לא זוכר" ל"אולי" ו"אני לא יודע" - ככה, אדוני, נראתה חקירת התיק הרגיש והחשוב בתולדות המדינה.

העדויות מלמדות כי גורמים במשטרה ובפרקליטות חצו קווים אדומים, התעלמו מהוראות החוק ומסמכות היועץ המשפטי לממשלה, והשתמשו באמצעים פסולים ולא חוקיים כדי לייצר כתב אישום נגד מר נתניהו. מתברר שחיפוש האמת והצדק כלל לא עמד לנגד עיניהם, אלא רק הרצון העיקש להכתיב בכוח את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות. למשל, לא היה אישור של היועמ"ש לחלק מכיווני החקירה שננקטו, כמו חקירת ארי הרו והפיכתו לעד מדינה. חרפה בלתי נתפסת.

כידוע לך, במרכז תיק 1000, שעליו אמרו "בטון יצוק", עמדה הגברת הדס קליין, מזכירתו של איל ההון ארנון מילצ'ן. על בסיס עדותה הבעייתית והמוטה בלבד, רשויות החקירה ביססו טענות מופרכות על כמויות אדירות של טובין שכביכול הועברו לבני הזוג נתניהו. כשנדרשו להציג ראיות או תיעוד כלשהו לדבריה - התברר שאין דבר מלבד השערותיה של הגברת, שסברה כי אשת ראש הממשלה רצתה בפיטוריה.

זו לא היתה חקירה, זה היה ציד מכשפות. שופטי בית המשפט נדהמו, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה, לשמוע עד כמה נעדר כל בסיס עובדתי מהאישומים החמורים נגד נתניהו. לא רק הסנגור המוכשר עמית חדד קרע את מסכת השקר. השופטים עצמם, בשאלות חודרות ונוקבות, חשפו את השרירותיות והרשלנות המקוממות של הפרקליטות ושל המשטרה. איך ייתכן שאפילו פעולות חקירה בסיסיות, כמו אימות טכני של גרסת קליין, לא בוצעו? איכונים? יומנים? התכתבויות בנייד?

איך העזו להניח בפני בית המשפט כתב אישום עם מספרים מוחלטים, כשכל הכימות מבוסס על השערה ורכילות? להזכירך, אדוני הנשיא, אלו השופטים שכבר ייעצו לתביעה להניח לסעיף השוחד בתיק 4000.

ואם לא די בכך - היועץ המשפטי לשעבר מר יהודה ויינשטיין העיד בפה מלא כי כלל לא אישר את פתיחת החקירות נגד נתניהו. פקודיו בפרקליטות ובמשטרה פעלו על דעת עצמם, בניגוד לחוק יסוד מפורש ולסמכות היועמ"ש. האם כך מתנהלת מערכת אכיפת חוק במדינה דמוקרטית? האם ציד אדם הותר בישראל?

אדוני הנשיא, דברים אלו, המתגלים מדי ישיבה בבית המשפט, הם בבחינת אות קלון על מצחה של מערכת החוק הישראלית. הפרוטוקולים מעידים על נורמות מעוותות ומסוכנות, שכרסמו בשורות המשטרה והפרקליטות והפכו אותן משומרות החוק לציידות ראשים פוליטיים. לשחקניות במגרש ההיסטורי על בסיס כוחה הבלתי מרוסן של מערכת שיכורת כוח, שביקשה להציל את המדינה, לשיטתה, באמצעות הרשעת ראש ממשלה נבחר. כשגורמים מושחתים מנסים לנצל את כוחם האדיר כדי להפיל את נבחרי הציבור, הם פוגעים אנושות באמון העם ומערערים את יסודות המשטר.

שיטת בית סדום

כבוד הנשיא, בתורתנו הקדושה (דברים טז, כ) נכתב: "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך". בגמרא (סנהדרין לב) נחלקו בית שמאי ובית הלל בפרשנות כפל המילה "צדק" בפסוק. לדעת בית שמאי, יש לקרוא את הכפילות כקריאה לחתירה ללא פשרות לעבר גילוי האמת האובייקטיבית והמוחלטת. ואילו לדעת בית הלל, הכפילות "צדק צדק" באה ללמד שיש לנהוג בצדק וביושר הן כלפי התובע והן כלפי הנתבע. כלומר, די בכך שבית הדין יכריע בצורה הוגנת ושקולה על בסיס הראיות והטיעונים שהוצגו בפניו, גם אם הוא לא הצליח לגלות את האמת לאשורה.

למרבה הצער, אדוני הנשיא, הפרקליטות והמשטרה לא נהגו לא כבית הלל ולא כבית כשמאי, אלא כבית סדום.

כבוד הנשיא, די להתעלמות ולטיוח! המחדל של רשויות החקירה בפרשת נתניהו זועק לשמיים, ומחייב אותנו להביט במראה בכנות ובאומץ. עלינו להתעורר ולקום, כדי להגן מפני שרירות המערכת ודריסת זכויות הפרט והאזרח, יהיה מעמדו אשר יהיה. אם לא נעמוד על המשמר עכשיו - ההיסטוריה תדון אותנו בחומרה על אוזלת ידנו.

אדוני הנשיא, אני פונה אליך כאל מצפון האומה, כאל הערובה העליונה לערכי הצדק והיושר שעליהם מושתתת מדינתנו. אל לנו להירתע מהמאבק על האמת והצדק הבסיסיים, גם אם יהיה עלינו לשלם על כך מחיר אישי. זוהי חובתנו המוסרית. לא מר נתניהו הפר את אמון הציבור, אלא דווקא הפרקליטות והמשטרה האמונות על החוק.

הספארי באפריקה

בתיק החשוב בתולדות המדינה, המערכת הכה חשובה לא פעלה בנפש חפצה ובלב פתוח, ולא נהגה בדחילו ורחימו - היא יצאה לספארי באפריקה. אני תובע מכם, אדוני, לדרוש להקים ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת נתניהו. רק חקירה יסודית ואמיצה, שתחשוף את מלוא היקף הפגמים וההתעללות בשלטון החוק, יכולה לסייע בתיקון המעוות ובהשבת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בנפשנו היא. עוז לתמורה בטרם פורענות.

יתר על כן, דרוש מאמץ נחוש להחזרת השכל הישר והצדק הטבעי לרשויות השלטון במדינה. על מנהיגי האומה מכל קצות הקשת הפוליטית לשים את האינטרסים הצרים בצד, ולהתאחד סביב הערכים הדמוקרטיים והאזרחיים הבסיסיים ביותר - שוויון בפני החוק, הליך הוגן, חפות מפשע. היה כאן ניסיון סיכול יריבים פוליטיים באמצעות מסע דיג פרוע של קבוצת פרקליטים, שטעתה לחשוב שהיא מצילה את המדינה אך הביאה אותנו לעברי פי פחת. כן, אני מאשים.

ולכם, חבריי הקוראים, אומר: אמת, דרכו של הצדק ארוכה ורבת מכשולים, אך אל לנו להתייאש או לאבד תקווה. עלינו להמשיך להיאבק למען הצדק והאמת, ונגד העוול הנורא שנמשך כבר שמונה שנים. בטוחני שבסופו של דבר, חרף הקשיים והאתגרים - הצדק וההגינות ינצחו.