חבורת הנוצרים, תושבי אזור ג'זין, שעשתה את דרכה ברכב, בקיץ 2008, לכיוון עיירת הקיט המרונית נעצרה בפתאומיות על ידי מחסום חיזבאללה, שבלם את נסיעתם בירי אש חיה. הם לא הבינו תחילה מדוע עוכבו, ונדהמו אף יותר כאשר הועברו לתחקור מקיף על מעשיהם באזור מגוריהם. רק בדיעבד, כאשר הבחינו בדחפורים, בציוד קדיחה ובכמה דמויות מלוכסנות עיניים, התברר להם שאנשי ארגון הטרור השיעי חושדים שהם מרגלים, שמלקטים מידע על עבודות החציבה והחפירה של רשת ביצורים ומנהרות באזור מגוריהם. הדמויות, כך התברר להם בדיעבד, היו יועצי מנהור מצפון קוריאה.
השמדת מנהרה במהלך מבצע "מגן צפוני" // צילום: דובר צה"ל
בדומה לתושבי הכפר הנוצרי רמיש, רק לפני כשבועיים גם הנוצרים מאזור ג'זין ביקשו מחיזבאללה לא להיות מעורבים, ולהרחיק מהם את פעילותו. בעיקר הם חששו מכך שבעת מלחמה הכפר יהפוך יעד להתקפות ישראליות, בשל השימוש שחיזבאללה עושה בו. כאשר תחינותיהם לא נענו, הם או חבריהם עשו מעשה והעלו לרשת מפה ובה 36 אזורים גיאוגרפיים או יישובים שמסמנים בעיגולים את מרכזי ההיערכות של חיזבאללה, במסגרת מערך ההגנה שלו נגד תמרון קרקעי אפשרי של צה"ל בלבנון. יותר משביקשו לפגוע בחיזבאללה, או לסייע לישראל, ביקשו הנוצרים להגן על עצמם ולהרחיק מהם את אנשי ארגון הטרור.
מעטים הבחינו במפה המסתורית, שעלתה לרשת כבר לפני כ־15 שנה. היא הקיפה את כל המרחב שבין צידון במערב, אגם קרעון במזרח ומרג' עיון ונבטיה בדרום. אלא שעשור אחר כך היא אותרה על ידי חבורה של יוצאי אמ"ן, חוקרי מרכז עלמא, שעיקר פעילותו תיעוד ומחקר של האיומים על ישראל מצפון. כך הפכה אותה מפה בסיס למחקר מקיף על ארץ מנהרות הטרור הלבנונית, תוואי תת־קרקע מפותל וארוך במיוחד שחיזבאללה בנה בארץ הארזים, בעיקר בדרומה.
עלמא מתמקד מאז הקמתו (2018) באתגרי הביטחון של מדינת ישראל בגבול הצפון, ואחד מתחומי העיסוק העיקריים שלו הוא פרויקט המנהרות של חיזבאללה. טל בארי (52), ראש מחלקת המחקר של המרכז ומי שבעצמו חקר וריכז את העבודה המקיפה של המרכז על מנהרות חיזבאללה בלבנון, אומר שמדובר ב"מאות קילומטרים של תת־קרקע שנחצבו בסלע קשה - מסוכן יותר, עמוק יותר, רחב יותר וקשה יותר לפיצוח ולהשמדה מכל מה שנחשפנו אליו בעזה בחודשים האחרונים".
גם תא"ל (מיל') רונן מנליס מתרשם שמערכת המנהרות היא "עשר רמות מעל מה שפגשנו בעזה". מנליס היה דובר צה"ל, אבל רלוונטי יותר לעניין המנהרות בגלל תפקיד אחר שבו כיהן - ראש ענף לבנון בפיקוד צפון וקמ"ן אוגדת עזה. הוא אף שימש עוזרו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בשנתיים שקדמו ל"מגן צפוני" (2018) - המבצע שבו נחשפו והושמדו שש מנהרות טרור התקפיות חודרות גדר, שחיזבאללה חפר מלבנון לתוך שטח ישראל.
מנליס שב השבוע אל הסרטון שחיזבאללה הפיץ ב־2008. "בסרטון הזה", הוא נזכר, "שבו חיזבאללה תיאר בעזרת מפות והמחשות ויזואליות כיצד בדעתו להשתלט על קו היישובים והמוצבים בצפון, ואף מעבר לו, הוצג שילוב של כוחות קרקע, אוויר וים, שישתתפו בכיבוש חלק מהגליל. לא היתה שם אף מילה על מנהרות ותת־קרקע. הסרט הזה פורסם כחלק מתרגיל הונאה, ולישראל לקח זמן להבין מה באמת מתרחש בגבולה. רק ב־2014, אחרי 'צוק איתן', התברר לנו שחיזבאללה בונה רשת של מנהרות התקפיות אל תוך ישראל".
"עם הזמן", מספר מנליס, "המנהור ההתקפי הזה פוענח על ידינו בצורה מדויקת יותר, ובסוף 2018 הגענו לשלב שבו ישראל ניצבה בפני דילמה שהיא אינה רגילה להיות בה - האם לסכל את היכולת של האויב, עוד לפני שיש לאויב כוונה להשתמש באותה יכולת, או להמתין עוד. ישראל, אחרי התלבטויות לא פשוטות, גם בדרג הצבאי וגם בדרג המדיני, החליטה לסכל את התשתית הזאת במסגרת 'מגן צפוני'.
"שש המנהרות שנחשפו, הושמדו או נוטרלו, בעיקר באמצעות הזרקת בטון בכמויות אדירות לתוכן, וגם באמצעות פיצוץ. זו היתה החלטה אמיצה", מציין מנליס, "ישראל נטרלה סכנה ואיום אמיתי. נסראללה היה בהלם. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה, חלילה, בגבול הצפון אם המנהרות הללו היו פעילות היום".
מנהרה לכיוון שלומי?
המנהרות ההתקפיות שהושמדו ב־2018 היו אמורות לאפשר לפלוגות מכוח רדואן, יחידות העילית של חיזבאללה, לחדור לשטח ישראל מבלי שיזוהו בעת החצייה, להשתלט על מוצבים צבאיים ועל יישובים אזרחיים לאורך הגבול, ובד בבד לפגוע בתגבורות של צה"ל שיחושו לעזרתם. מנהרה אחת, שנחפרה מתוך בית פרטי, חצתה את הגבול מדרום כפר כילא למטולה. מנהרה נוספת יצאה מהכפר ראמיה והגיעה עד סמוך למושב זרעית. מנהרה נוספת נחפרה מאזור הכפר עייתא א־שעב לכיוון מושב שתולה, ועוד אחת, בעומק של 55 מטרים, שכללה מסילות לשינוע ציוד, יצאה אף היא מראמיה.
חמש שנים, ומלחמה אחת שייתכן כי בכלל נמצאת רק בראשיתה, חלפו מאז ובצפון אין שקט. ראשי רשויות כמו דוד אזולאי (מטולה) או גבי נעמן (שלומי) אומרים שלא קיבלו תשובות ברורות ומספקות על השאלה אם יש עוד מנהרות טרור התקפיות חוצות גבול של חיזבאללה.
נעמן מספר על מידע שהעבירו אליו שני חברי כנסת, שלפיו יש מנהרה לכיוון שלומי. אזולאי מספר על תלונות של תושבים, עוד לפני המלחמה, שלדבריהם שמעו קולות חפירה לילית מתחת לקרקע. "אני לא רגוע", הוא מודה. גם משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר, מודאג. בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת הוא טען: "קציני צה"ל אמרו לי שיש הרבה מנהרות בצפון". לעומת זאת, אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, הבהיר לאחרונה בשיחה שקיים עם ראשי רשויות בצפון, במועדון של קיבוץ חניתה, כי צה"ל מבצע חיפושים אחר תשתיות טרור מעל ומתחת לפני הקרקע. "אם נמצא איום", הבטיח, "לא נשמור את זה בסוד מאף אחד".
האם אכן יש עוד מנהרות התקפיות של חיזבאללה שטרם נחשפו? אחרי "מגן צפוני" (ינואר 2019) טען מנהיג חיזבאללה נסראללה כי יש מנהרות נוספות שצה"ל לא גילה, אף שהכריז על סיום המבצע. שר הביטחון לשעבר משה יעלון הודה אחרי המבצע כי הכחיש שנים את קיומן של מנהרות חוצות גדר, כדי לבלבל את חיזבאללה, וליצור אצלו את הרושם שישראל אינה מודעת לנעשה.
ה"ליברסיון" הצרפתי דיווח רק לפני כחודשיים שצה"ל הטיל במהלך המלחמה פצצות זרחן בדרום לבנון, כדי לשרוף את הצמחייה ולגלות פתחי מנהרות. 12 יציאות של מנהרות, כך נטען ב"ליברסיון", התגלו והופצצו. מקור צבאי ישראלי צוטט כמי שאמר לעיתון שצה"ל משתמש בגלאי תנועה, בסיבים אופטיים, ברובוטים, ברחפנים וכן במקורות מידע כדי למפות את רשת המנהרות. מהדיווח לא ברור אם שוב מדובר במנהרות טרור התקפיות חוצות גדר, או במנהרות שהן חלק ממערך ההגנה והלחימה המאסיבי, התת־קרקעי, שחיזבאללה בנה בעומק דרום לבנון, כדי להתגונן ביתר הצלחה נגד תמרון קרקעי אפשרי של צה"ל שם.
כך או אחרת, מנהרות הטרור ההתקפיות חוצות הגבול של חיזבאללה הן אמנם חלק חשוב בסיפור התת־קרקע של דרום לבנון, אבל לפי כל הסימנים והמידע רק חלק קטן מתמונה רחבה פי כמה, שהתהוותה שם לאורך 18 שנה; פרק הזמן שבו ישראל כמעט שלא פעלה נגד ארץ המנהרות שחיזבאללה בנה במרחבי לבנון.
על פי המידע שליקטו טל בארי ואנשי עלמא ממקורות גלויים, הרי נוסף על המנהרות ההתקפיות חיזבאללה בנה בלבנון מערך רחב של מנהרות אסטרטגיות בין־אזוריות באורך עשרות ומאות ק"מ, שמתפרסות ומקשרות בין המפקדות הראשיות של הארגון באזור ביירות לבין הבקעא, ובהמשך חוברות לאזור דרום לבנון. כמו כן, על פי עלמא, מערך המנהרות החיזבלאי מקשר גם בין אזורי ההיערכות של הארגון בתוך אזור דרום לבנון עצמו.
"מנהרות התקרבות"
בארי מכנה רשת זאת "ארץ המנהרות של חיזבאללה". הוא מספר שיועצים צפון־קוריאנים סייעו ישירות לפרויקט, ואף מביא דיווח מ"א־שרק אל־אווסט", שסיפק לעיתון הסעודי קצין בכיר במשמרות המהפכה האיראניים. על פי אותו דיווח, יועץ צפון־קוריאני הוא שסייע לבנייה של מנהרה מתוחכמת בלבנון באורך 25 ק"מ - מנהרה בעלת נקודות חיבור ואיסוף רבות שבהן חיזבאללה השתמש לשינוע ולריכוז של כוחותיו".
בארי מניח שיש יותר ממנהרה אחת כזאת. "על פי העדויות", הוא אומר, "חיזבאללה ביצע עבודות ביצור באותם מרחבים גיאוגרפיים, תוך שימוש בכמויות גדולות מאוד של חומרי בנייה. העבודות בוצעו בידי חברה קוריאנית ששמה Korea Mining Development Trading Corporation בפיקוח קצין איראני ממשמרות המהפכה. הבנייה בפועל בוצעה על ידי 'אגודת ג'יהאד הבינוי של חיזבאללה', שהיא למעשה שלוחה של ארגון 'ג'יהאד הבינוי האיראני' והוקמה ב־1988. 'ג'יהאד הבינוי' נעזרה בחברות ששימשו כיסוי אזרחי לבניית 'ארץ המנהרות'".
"אחת מהן", כך חושדים אנשי עלמא, "היא חברת 'הבקעא לבניין ולקבלנות', או בשמה הקודם - 'הרשות האיראנית לבניית לבנון'. החברה הוקמה ב־2005 בחסות משמרות המהפכה, ועד 2013 עמד בראשה המהנדס הצבאי האיראני חסן שאטרי, קצין משמרות המהפכה, בכיר בדרגת אלוף, שנהרג בסוריה לפני כעשור".
על פי בארי, "המנהרות האסטרטגיות של חיזבאללה מכילות בתוכן חדרי פיקוד ושליטה תת־קרקעיים, מחסני אמל"ח ואספקה, מרפאות שדה ופירים ייעודיים המשמשים לירי טילים לסוגיהם (רקטות, טילי קרקע־קרקע, טילים נגד טנקים, טילים נגד מטוסים)".
פירים אלה, על פי הערכה של מומחי עלמא, "מוסתרים ומוסווים, ולא ניתן להבחין בהם מעל לקרקע. הם נפתחים לזמן קצר לצורך ביצוע הירי ונסגרים מייד לאחריו, לצורך הטענת המשגר ההידראולי באמל"ח חדש. נוסף על כך, המנהרות מאפשרות ניוד כוחות (רגליים/רכובים) ממקום למקום לצורך תגבור, הגנה או ביצוע התקפה, וזאת בצורה בטוחה, מוגנת ונסתרת מהעין. להערכתנו, המנהרות האסטרטגיות של חיזבאללה מאפשרות גם תנועת אופנועים, טרקטורונים וכלי רכב קטנים ובינוניים.
"המפה שאיתה יצאנו לדרך", הוא מאשר, "היא המפה שהועלתה לרשת על ידי אלמונים, אולי על ידי הסביבה הנוצרית שהנוכחות של חיזבאללה באזור הפריעה לה. המידע המעודכן שלנו כיום מצביע על כך שכל האזור - מצידון במערב ועד אגם קרעון במזרח ונבטיה בדרום - מרושת במנהרות אסטרטגיות, המשמשות גם פלטפורמה לאחסון אמל"ח ושיגורו וגם לשינוע כוחות.
"מדובר בטופוגרפיה שמשלבת בתוכה מנהור וגם ואדיות, שבהם המנהור נקטע. מעבר למנהרות ההתקפיות, ולאלה האסטרטגיות", מפרט בארי, "יש עוד שלושה סוגי מנהרות: 'מנהרות התקרבות', שמאפשרות לחיזבאללה להגיע חשאית עד לאזור קו הגבול מבלי להיחשף, ואז, לפחות בפוטנציה, לנסות לפרוץ את מכשול הגבול; מנהרות טקטיות (מקומיות), שנמצאות ברצועות ההגנה הראשונה והשנייה, עד הליטני, וממנו פנימה אל תוך לבנון. הן משמשות את הארגון להגנה וללחימה, ומנהרות ממולכדות, שמולאו בחומרי נפץ לאחר חפירתן כדי לפוצץ אותן, בתזמון שייבחר על ידי חיזבאללה, ליד מטרות ישראליות כמו יישוב או מוצב ישראלי.
"בנושא התת־קרקע", מסכם בארי, "חיזבאללה הוא אבי שרשרת המזון, והוא מוזן כמובן על ידי איראן. חמאס הוא התלמיד החרוץ של חיזבאללה, והמנהרות שהקים בלבנון נחצבו לאורך שנים ארוכות יותר, באבן, כך שההגנה הטבעית שלהן מפני פגיעה חזקה פי כמה מאלה שחמאס חפר בחול של עזה, בדרום".
את המערך שבארי ואנשי עלמא מיפו בעבודותיהם, רונן מנליס מכיר מתפקידיו בצה"ל. "אל מול התת־קרקע החיזבלאי והיכולות הנוספות שהארגון בנה בלבנון", הוא אומר, "ישראל בונה כבר שנים מענה שכולל הגנה, מודיעין, מטרות, וגם ניסיון לסכל את התשתיות החיזבלאיות, חלק במבצעים גלויים וחלק במבצעים חשאיים". מנליס מתאר את השמדת שש המנהרות ההתקפיות של חיזבאללה ב־2018 כפגיעה ב"פרויקט הדגל" שלו. "לי", הוא מבהיר בהתייחס לשמועות על מנהרות התקפיות נוספות חוצות גדר, "לא ידוע על מנהרות נוספות כאלה שקיימות או שהושמדו אז, ולא דווח עליהן".
"תמונת מודיעין טובה"
"מעבר לכך", מציין מנליס, "הרשת התת־קרקעית שחיזבאללה בנה בדרום לבנון, שכוללת בונקרים ומחסני אמל"ח, מאפשרת לו תנועה מוגנת ומוסתרת יותר בין הכפרים, שתושביהם הם אנשי חיזבאללה, לבין השטחים הפתוחים, שמהם מבוצעות תקיפות. למשל, התקיפה שבה נחטפו החיילים גולדווסר ורגב ב־2006 (האירוע שהניע את מלחמת לבנון השנייה, נ"ש). בתת־קרקע הזה יש גם עמדות שבעת פקודה, ב'שריקה', אמורות להיתפס בידי אנשי כוח רדואן".
מנליס מעריך את תמונת המודיעין הישראלית כיום ביחס לתת־קרקע של חיזבאללה כ"לא רעה, ואפילו טובה. זה קצת שונה מהמרחב העזתי", הוא מציין, "בעזה הכל טמון בתוך שטח בנוי וצפוף. בלבנון יש גם שטחים בנויים וגם שטחים פתוחים. אלא שבהשוואה לדרום, התת־קרקע של חיזבאללה הוא עוד עשר רמות מעל. נבנתה כאן מפלצת תת־קרקע של ממש.
"קל זה לא יהיה", סבור מנליס, "אבל העובדה שיש תמונת מודיעין טובה מאפשרת לכוחות שלנו להתאמן באופן מסודר. הם אמורים לדעת היכן התת־קרקע נמצא, ואני מעריך שכבר עכשיו, כשצה"ל פועל מקו המגע וקדימה, הוא פוגע בתקיפות האוויריות שלו גם בתשתיות תת־קרקע".
האם לדעתך ישראל צריכה לפעול באופן יזום ויסודי להשמדת ארץ המנהרות של חיזבאללה, כפי שהיא עושה ברצועה?
מנליס: "ישראל צריכה לפעול במקום שבו היא עלולה לשלם בעתיד מחיר כבד אם לא תנקוט פעולה. מצד שני, היא לא יכולה לנהל שנים מלחמות מול יכולות של האויב רק מכיוון שהן קיימות, מה עוד שלמיטב ידיעתי קשה מאוד למנוע מהאויב להתחמש בנשק קונבנציונלי. לכן השיטה היא מערכת של איזונים ובלמים והרתעות, וכמובן גם פעולות היכן שצריך. מה שכן, אסור לנו לאפשר לחיזבאללה להשיג נשק שובר שוויון. האם נשק מדויק, בכמויות, שמכוון לשטח מדינת ישראל, הוא שובר שוויון? לדעתי כן. האם מנהרות חוצות גדר אל תוך תחומי ישראל הן שובר שוויון? - לדעתי כן".
למנליס יש ביקורת חריפה על "המדיניות התבוסתנית והמבוהלת" שניהלה ישראל, לדבריו, מול חיזבאללה לאורך השנים, "גם בסיפור של הפיגוע במגידו, גם בסיפור האוהל שחיזבאללה הקים בתחומנו ושחששנו לפרק אותו, וגם באירוע של מוצב גלדיולה ב־2020, כאשר ניתנה הנחיה מפורשת לחיילים שם לא לירות בתוקפים, אלא רק באוויר. גם ב־2019, באביבים, כשחוליות נ"ט התקיפו - לא בוצע ירי תגובה לעברן". עכשיו, מנליס מאמין, דברים משתנים.
חציבה בבזלת ובדולומיט
זווית ראייה נוספת על ארץ המנהרות בלבנון מספק המהנדס יהודה כפיר, קצין מודיעין לשעבר ששירת בעזה ובלבנון. כפיר גם היה אחראי על בניית מוצבים בגזרת לבנון, וחוקר כבר שנים את תחום הלוחמה התת־קרקעית.
הוא מציין את ההגנה הטבעית הגבוהה שיש למנהרות בלבנון בהשוואה לעזה: "זו חציבה בסלעי גיר, בסלעי דולומיט ולעיתים גם בסלעי בזלת. קשה מאוד לפצצות ממטוסים או לארטילריה להבקיע חומר כזה", אומר כפיר, ומסביר ש"גם הטופוגרפיה בלבנון משפיעה על הלחימה שם. היא מאפשרת לאויב יצירת עמדות אש ארוכת טווח, מוגנות ומוסתרות ומוסוות בעומק השטח, עם מערכים שמהם יורים טילים בכינון ישיר או עקיף, ציון מטרות לייזר, ואף שיגור רחפנים תוצרת איראן".
כפיר מעריך, ומדגיש כי מדובר בהערכה בלבד, ש"מודל המלחמה, במקרה של תמרון קרקעי בלבנון, יהיה דומה לקרב על אוקינאווה במלחמת העולם השנייה, שבו היפנים השתמשו בטופוגרפיה ובקווי רכסים שבוצרו במנהרות לרוחב האי. מדובר במערך הגנה שהקשה מאוד על הצבא האמריקני לכבוש את האי, וגם אחרי כיבושו הצבא האמריקני המשיך לספוג שם אבידות לא פשוטות".
נוסף על כך, הוא מעריך שאחת הסיבות הלא מוכרזות לפינוי הנרחב של אוכלוסייה אזרחית מגבול הצפון קשורה לחשש ממנהרות תקיפה נוספות שטרם נחשפו. כפיר מטיל ספק במוכנות של צה"ל ללוחמה תת־קרקעית בלבנון. "למרות הניסיון שנצבר עתה בעזה, זה משהו אחר לגמרי", הוא חוזר ומציין. "באיגוד המהנדסים', הוא מגלה, "הקמנו קבוצה מקצועית שאמורה לסייע לצה"ל בתחום הזה. חלק מהאנשים נמצאים בתוך המערכות הצבאיות במילואים, אנשים שעוסקים בנושא קרקע בימי שגרה. לצבא אין אנשים רבים כאלה".
גם ד"ר עמיחי מיטלמן, בעברו מהנדס מנהור באגף ההנדסה והבינוי בצה"ל (משרד הביטחון) וכיום איש המחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, ספקן באשר ליכולת של צה"ל להתמודד עם מערך התת־קרקע הלבנוני. "זה לא רק הקושי להשמיד מערך כזה, אלא גם הקושי לגלות אותו. צריך להביא בחשבון שבתוך סלע יש גם חללים טבעיים וסדקים ואנומליות, ולכן כל מיני חיישנים ואמצעים דומים עלולים לתת מידע לא אמין". באשר להשמדה, מיטלמן ממליץ ש"אם כבר חושפים תת־קרקע מנהרתי - לסתום אותו בבטון. פיצוץ פחות עובד".
ויש לו גם רעיון, שעד כה לא דובר בו בפומבי: "אני ועוד אנשים מהתחום הצענו לפני שנים למדינה להקים יחידה שתבנה מנהרות ומערך תת־קרקע מפותח גם אצלנו בישראל; להכניס כמה שיותר אל מתחת לפני הקרקע, כדי שנהיה פחות פגיעים. בעימות אפשרי נרחב עם חיזבאללה הם יכוונו, ואולי גם יפגעו, במה שמעל פני הקרקע. אם אנו רוצים להגביר את העמידות שלנו, אנחנו צריכים ללמוד את שפת המנהרות ולהשתמש גם בה".
מי שמדבר בנימה אופטימית יותר על אתגר המנהרות הלבנוני הוא אלוף (מיל) יעקב עמידרור, בעברו ראש המל"ל, ראש חטיבת המחקר באמ"ן והמזכיר הצבאי של שר הביטחון. "בניגוד למלחמה בעזה", אומר עמידרור, "צה"ל מגיע לאתגר של מנהרות חיזבאללה עם המון ניסיון של לחימה במנהרות. צה"ל של היום הוא כנראה הצבא עם הכי הרבה ניסיון לחימה בעולם בתוך מנהרות. לכן גם אם תהיה הפתעה טקטית באיזשהו מקום, למשל מנהרה שאיננו יודעים עליה, נתמודד עם הבעיה בעזרת הרבה מאוד ניסיון. זה כבר מצב שונה מהותית מההפתעה בתחום זה שנפלנו לתוכה בתחילת המלחמה בעזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו