תמלול ההקלטות הוועדה לבחירת שופטים | צילום: ללא

"קחי את הקלסר, בואי נלך": הוויכוחים, ההאשמות - והפיצוץ | הקלטות הוועדה לבחירת שופטים נחשפות

הימים - ימי ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ, ובמשרדו של שר המשפטים ניסנקורן מתכנסת הוועדה לבחירת שופטים • ההקלטות הבלעדיות שהגיעו לידי "ישראל השבוע" חושפות את הכל: את הקרב בין שמרנים לאקטיביסטים, את המסלול העוקף שיצרו השופטים, את הניסיון לקדם את רעיית מזכיר הממשלה, את חסימת נציגי הימין - ואת הרגע שבו הדיון מתפוצץ • זה אולי נדמה כמו אירוע מהעבר הרחוק, אבל יש בו כדי להבין את אפקט הפרפר שהוביל למאבק על מערכת המשפט שטלטל את ישראל • דוברות בתי המשפט: "הרשות השופטת פעלה באופן מקצועי וענייני, כפי שגם עולה מההקלטה"

"שלום לכולם, אני מברך על כינוס הוועדה. נתחיל בבחירה לבית הדין לעבודה, ואחרי זה לבתי המשפט המחוזיים". כך נשמע בהקלטה שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, כשהוא פותח את ישיבת הוועדה לבחירת שופטים בצהרי 15 בנובמבר 2020.

עריכה ואפטר אפקטס: לירון עזר

עברו יותר משנתיים מאז הוועדה התכנסה, בשל סבבי הבחירות החוזרים. מערכת המשפט שיוועה למינויים חדשים בבתי המשפט - ומהר. בחירות נוספות הורגשו שוב באופק. חברי הוועדה, שופטי עליון, הנשיאה דאז אסתר חיות, שרים וחברי כנסת לחצו ידיים וחייכו איש לרעהו כשהסבו לשולחן הישיבות בלשכת שר המשפטים ברחוב צלאח א־דין שבירושלים. אך עד מהרה נשאבו למאבקי הכוח המוכרים בין פוליטיקאים לשופטים, וכל המתחים התנקזו לשולחן העמוס ממילא בדפים ובכוסות קפה.

"אין לנו מה לעשות בוועדה הזאת", הטיחו נציגי הימין בסוף הישיבה הארוכה, לאחר שלא הצליחו לקדם ולו מועמד אחד מטעמם. שופטי העליון הציגו לא מעט נימוקים להתנגדויותיהם. בכל אופן, הפיצוץ בין הצדדים בישיבה הזו הסתמן כחסר תקנה. את הישיבה הבאה, כעבור חודש, נציגי הימין כבר החרימו, ולאחר שמה שמכונה "בלוק השופטים" קידם עשרות מועמדים מטעמו - יו"ר הכנסת דאז, יריב לוין, הודיע: "את החרפה האנטי־דמוקרטית הזו צריך להפסיק".

מעולם לא פורסם פרוטוקול מלא של דיון בוועדה לבחירת שופטים, וודאי שלא הקלטות. הפרוטוקולים הרשמיים המופיעים זמן מה אחרי הדיונים לא כוללים את חילופי הדברים, הטחות האשמה או הוויכוחים הקולניים, אלא את עיקרי הטיעונים, ולעיתים אפילו את זה לא. לראשונה, "ישראל היום" חושף הקלטות אותנטיות מתוך ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, ומעניק הצצה בלעדית למה שהתרחש בדיון הסגור ההוא, שהפך לפרומו להתנגשות שתתפרץ מאוחר יותר בניסיון לקדם רפורמה משפטית ב־2023.

ציר עוקף ועדה

אז כמו היום, בכל הנוגע למינויים לערכאות הנמוכות, השופטים נהנים משליטה בוועדה. מלבד שלושת שופטי העליון - אסתר חיות, ניל הנדל ועוזי פוגלמן - נוצר בלוק עם תמיכת שר המשפטים ניסנקורן, ועם תמיכתם של נציגי לשכת עורכי הדין אילנה סאקר ומוחמד נעאמנה. נעאמנה חבר עד היום בוועדה, סאקר סיימה לאחרונה. נציגי הימין בוועדה אז - ח"כ אוסנת מארק, השרה מירי רגב וח"כ צבי האוזר - התקשו להשפיע על המינויים.

הנשיאה לשעבר חיות, צילום: חיים גולדברג, פלאש90

"אנחנו לא במשא ומתן, אנחנו בדיון", הגדירה זאת אסתר חיות. "בדיון לא עושים משא ומתן?", תהתה מארק, וחיות השיבה: "ודאי שלא". "למילים 'דיל' ו'עסקה' יש קונוטציה שלילית", תתבטא חיות בהזדמנות אחרת, אך גם נשיאת העליון הקודמת, מרים נאור ז"ל, הודתה בעדות שנתנה במשטרה בפרשת אפי נוה כי הדילים נסגרים לפני כינוס הוועדה.

אחד מה"דילים" הנפוצים הוא שיטת קידום שמוכרת כ"מינוי בפועל": לפי החוק, נשיאת העליון ושר המשפטים רשאים לקדם שופטים מהשלום למחוזי כמינוי זמני לכמה שנים, מבלי לעבור דרך הוועדה. שופטים שקודמו במינוי זמני נהנים מיתרון משמעותי ביחס למועמדים אחרים, ובמבחן התוצאה - רובם המוחלט גם זוכים במינוי של קבע מטעם הוועדה.

"מינוי שופט בפועל זה מינוי עוקף ועדה בעסקה שאת סוגרת עם השר", הטיחה רגב בחיות. "מרגע ששופט בפועל לא נבחר למינוי קבע, האם הוא חוזר לערכאה הנמוכה?" שאלה מארק, וחיות השיבה: "בעיקרון כן, אם מישהו לא מוכיח את עצמו ורוצה לפרוש משיפוט - הוא פורש. היו דברים מעולם".

"אתם לא תחזירו שופט לערכאות הנמוכות", השיבה מארק, והשופט הנדל הוסיף: "זה לא טוב שיש מינוי בפועל, אבל לא חייבים למנות אותו וגם לא חייבים להתנגד. מכאן ומכאן זו אפליה פסולה".

סוגיית המינוי בפועל לא עלתה בחלל ריק. שופטי העליון והשר קידמו בוועדה הנוכחית אך ורק שופטים כאלה, כך שלמעשה ההצבעות נתנו תוקף רשמי וקבוע למינויים שכבר נעשו. "זו בעיה ששופטים ממונים בפועל בידי השר והנשיאה. רק שניים קובעים מי יהיו השופטים בפועל, ואז אומרת הנשיאה, בצדק, שעדיף לקדם את מי שכבר בתפקיד. זה בעצם מרוקן את הוועדה מתוכן", טענה רגב.

חיות השיבה: "לא אמרתי את זה, אמרתי שנקדם רק את הטובים", והאוזר הגיב: "את לא תורידי שופט לשלום". שופט העליון עוזי פוגלמן, המשמש כיום ממלא מקום הנשיא, הצטרף אל חיות: "לפעמים מינוי בפועל הוא לא יתרון, אלא להפך".

נקדים את המאוחר - בישיבת הוועדה הזו, כל השופטים שקודמו לבית המשפט המחוזי היו מי שקודמו קודם לכן בידי חיות כשופטים בפועל.

"מקל בעבירות מין"

מועמדי השופטים והשר נבחרו בזה אחר זה, ובכל זאת ניסו חברי הכנסת לקדם שופטים מטעמם. "אנחנו ממליצות לקדם למחוזי את השופט עודד מורנו", אמרו רגב ומארק. מורנו היה בעבר סנגור בסנגוריה הציבורית, ונחשב שופט עצמאי מאוד. ב־2017, למשל, פסק לשחרר למעצר בית את חיים תנעמי, שנחשד באותה העת ברצח בת זוגו ורד קרמסקוי. המחוזי הפך את ההחלטה של מורנו והורה להותירו במעצר, וכך גם שופט ביהמ"ש העליון הנדל, לימים חבר הוועדה. כעבור כשבוע שוב הגיע תנעמי אל אולמו של מורנו להארכת מעצר, ובניגוד להחלטת העליון - מורנו הורה לשחררו למעצר בית.

החושים של מורנו לא אכזבו. התיק נגד תנעמי נסגר, אך נראה שנגד מורנו דווקא נפתח אחד: "מורנו מייצג את הסנגוריה", טענה רגב, "וזו הזדמנות למנות עוד אנשים, לא רק מהפרקליטות או שופטים בפועל. לא יכול להיות שאזרח יבוא רק בפני שופט מהפרקליטות שהגיש כתבי אישום. רוב האנשים שאתם דנים פה לגביהם הם מהפרקליטות, וזה נורא".

פוגלמן: "למה שופט שמכהן ארבע שנים צריך להגיע למחוזי?"

מארק: "למה לא, אם הוא מתאים למחוזי?".

פוגלמן: "תסלחו לי, ארבע שנים..."

רגב: "בחייך".

פוגלמן: "אל תקטעי אותי באמצע משפט, יקירתי. אני הקשבתי לך, תני לי לסיים משפט".

מארק: "בבקשה".

פוגלמן: "ותק זה לא מכריע, אבל זה פרמטר, ואין סיבה להעדיף אותו על פני אחרים. מה גם שהמקצועיות היתרה שאתן טוענות לה, היא לא מקובלת באמות המידה המקובלות. הוא לא עומד באמות המידה המקצועיות".

חיות: "יש מקרים חריגים במערכת, של מטאורים שמתקדמים גם אחרי ארבע וחמש שנים - אבל עם כל הכבוד".

מארק: "כי הוא לא בגישה שלך".

חיות: "זה לא עניין של גישה. רבים מהערעורים על פסקי הדין שלו מתקבלים, והוא נוטה לענישה מקילה בניגוד לענישה הנוהגת. יש חוק, הבניה של ענישה. ואם מבחינתו החוק לא קיים, והוא מקל באופן חמור גם בעבירות חמורות, בעבירות מין ואלימות במשפחה - אז הוא לא הגיע לבשלות".

מארק: "אצלכם הוא אף פעם לא יגיע לבשלות".

השופט הנדל השיב: "יש לו פוטנציאל, אבל זו לא נקודת הזמן למנות אותו".

מועמדותו של מורנו נדחתה.

מועמדת הליכוד

לאחר שבלוק השופטים דחה את מועמדות מורנו, מירי רגב העלתה את מועמדותה של השופטת נאווה ברוורמן למחוזי. נאווה היא אשתו של צחי ברוורמן, שהיה אז מזכיר הממשלה (וכיום ראש הסגל), האיש החשוב, המוציא והמביא בלשכת רה"מ נתניהו. זו לא היתה הפעם הראשונה שמועמדותה עלתה, והיא כבר נדחתה בעבר על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ונשיאת העליון מרים נאור. לקראת ישיבת הוועדה, נשיאי המחוזי בתל אביב רות לורך ואיתן אורנשטיין כתבו נגדה חוות דעת בוטות וקשות במיוחד, שדלפו לחדשות 13.

"לא ברור איך קרה שפרטים על מועמדת יצאו לעיתונות. יש פה עניין של פרטיות ושל סדרי הוועדה. אני מקווה שזה חד־פעמי", מחה ניסנקורן. בהמשך הצטרפה גם חיות: "היו בעבר ועדות עם מחלוקות, אבל מעולם לא היה כדבר הזה שהדליפו חוות דעת. נעשה לה עוול מעצם ההדלפה, וגם נעשה נזק מערכתי איום". חברות הליכוד רמזו לגבי מקור ההדלפה: "מי שהוציא זה מי שביקש לפגוע בה", אמרה מארק, ורגב הצטרפה: "יש רק שלושה מועמדים שהוכפשו בתקשורת - המועמדים שלנו, ולא שלכם. יש כאן מהלך".

מול חוות הדעת השליליות שהודלפו, נשיאי בית משפט השלום בתל אביב אביחי דורון וצחי עוזיאל - כיום מנהל בתי המשפט - התייצבו עם חוות דעת חיובית על ברוורמן. העניין הסתבך עוד יותר כשברוורמן עצמה שלחה מכתב לוועדה, שבו הציגה נתונים הפוכים משהציגו נשיאי המחוזי באשר לשיעור הערעורים המתקבלים על פסקי הדין שלה. ב"הארץ" פורסם כי צחי ברוורמן הוא שהורה לחברות הוועדה לקדם את אשתו, וגם בידי "ישראל היום" ראיות התומכות בפרסום. ברוורמן מכחיש.

רגב: "אני בטוחה שלא תוכלו לדחות את המועמדת נאווה ברוורמן, משום שעשו לה עוול בשני דברים. ואתה יודע מה, אבי ניסנקורן - טוב שהיתה הדלפה, כנראה. ברגע שהיתה הדלפה היא הבינה מה עושים לה, ולא הסכימה לרדת מהפחד מהתקשורת, והיא נלחמת על המועמדות שלה. רוב הערעורים עליה נדחו. מי שנתן נגדה חוות דעת הוא השופט אורנשטיין, שאני לא יודעת אם צריך לקבל בכלל את חוות הדעת שלו, אחרי שברח מהמחוזי בגלל מה שהיה או לא היה בעניין אפי נוה".
חיות: "אני באמת רוצה למחות - הוא לא ברח, אלה דיבורים והשמצות ללא שחר. הנשיא אורנשטיין לא ברח לשום מקום, כיהן ארבע וחצי שנים".

- ויכוח -

ניסנקורן: "יש חזקת חפות, ועכשיו להרשיע אותו ולשלול את כל חוות דעתו? יש נגד הבנאדם איזו הרשעה או חקירה? אני לא מבין. אדם עזב משיקוליו, ועכשיו כיו"ר ועדה נפסול את חוות דעתו?"

רגב: "בעשר שנות כהונה הוגשו רק 11 ערעורים, שכולם נדחו ואישרו את פסקי הדין של ברוורמן. צחי עוזיאל ממליץ עליה בחום. שאלתי אותו מדוע חוות דעתו שונה מהשתיים האחרות, והוא אמר לי שזה כי הוא עבד איתה באופן ישיר. מורנו, אמרתם, מכהן ארבע שנים ופסקי הדין שלו נהפכים - מה תגידו על נאווה? ותק של עשר שנים, כל הערעורים נדחו, יש לה חוות דעת מצוינות משני נשיאים. אז מה הבעיה? שהיא 'אשתו של'? בני הזוג שלנו צריכים לסבול? הבעיה היחידה שלה היא שהיא אשתו של מזכיר הממשלה".

השרה רגב, צילום: אורן בן חקון

מארק: "כבר הכפישו את השם שלה, והיום אנחנו יכולים לעשות עם נאווה חסד, לא רק כי מגיע לה בזכות ההמלצות. יכול להיות שהפרסום עשה לה רק טוב, כי היא התעוררה על עצמה. יש לה המלצות מצוינות ומספיק ותק, ויעשה כל אחד נכון שלא יעשה חשבון שהיא 'אשתו של'. אם נעביר את נאווה ברוורמן אחרי מה שעשו לה בתקשורת במשך שבוע וחצי - נצא פה עם אמירה".

ניסנקורן: "אני מסכים שזה שבן זוגה הוא מזכיר הממשלה זה לא רלוונטי לדיון. זה ברור מאליו, לא לטובה ולא לרעה".

האוזר: "אורנשטיין כותב שהחלטות שלה לוקות בהיעדר הנמקה, וכן שערכאות ערעור נוטות להתערב בהחלטותיה. אבל (במכתב ששלחה לוועדה; נ"ב) השופטת כותבת שמתוך 600 פסקי דין יש אחד שבאמת התהפך, עוד שניים שהתהפכו חלקית ועוד שלושה שעדיין בהתדיינות. כל שאר הערעורים נדחו בהיקף גדול. השאלה היא מהי האמת. אם היא תמונת האמת, אני מודאג ממה שמוצג לחברי הוועדה. אני מבקש מכם לברר מה האמת. פשוט מה האמת".

חיות: "השופטת ברוורמן היא שופטת שלום טובה וחביבה על חבריה. היא ממלאת את הפונקציה כשופטת שלום לשביעות רצון הנשיאים שלה. האם שופט שלום טוב הוא בהכרח מועמד מוביל להתמנות למחוזי? יש מאות שופטי שלום שרובם המוחלט הם שופטים טובים. לא כל שופט שלום טוב מתאים לקידום. העובדה שבעלה הוא מזכיר הממשלה זה לא לזכותה ולא לחובתה. השאלה היא אם היא ברמה מתאימה. המכתב שהיא כתבה עורר גם אצלי סימני שאלה, וחייבים להודות בזה. היא היתה בוועדת השתיים, בפני השופטת בדימוס עדנה ארבל, והן כתבו כי על המועמדת לצבור ניסיון נוסף - אך מאז היא לא חזרה. שתבוא לוועדת השתיים עם פסקי דין שהיא רוצה להציג, עם המכתב שהיא כתבה. ואני אומרת: אם אני אקבל חוות דעת שהיא ראויה - מבחינתי אפשר".

מועמדותה של ברוורמן נדחתה (ב־2023 קודמה לשופטת בכירה בתוך בימ"ש השלום שבו היא מכהנת).

"הסתייגויות של הבדואים"

לאחר כשלוש שעות, הדיון בוועדה נכנס לשעתו האחרונה. מינוי שופט למחוזי בבאר שבע הוא ההזדמנות האחרונה של הימין בוועדה לקדם מועמד משלו. שר המשפטים הציג את המועמדים לקידום: גיל דניאל או יעקב דנינו. הנשיאה חיות הסבירה: "דנינו הוא מטאור, הוא מונה למחוזי במינוי בפועל אחרי חמש שנים ודקה, מפני שברור שהאיש הזה נמצא במסלול המראה. יש לו עתיד גדול במערכת. אחד מהשופטים המבריקים שיש לנו. דניאל הוא שופט מצטיין - וצריך להעדיף אותו על דנינו, כי יש לו שבע שנים יותר בוותק, וצריך לתת לו את הכבוד שלו".

פוגלמן, צילום: אורן בן חקון

אך נציגי הימין בוועדה כיוונו בכלל למועמד אחר: השופט רון סולקין. מחוז דרום בלשכת עורכי הדין בחר בו במקום הראשון לקידום מבחינתם, כך שהתקווה היתה שנציגי הלשכה "יערקו" למחנה הימין.

מנגד, באופן חריג, הסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים הגישה הסתייגויות, ולטענת חברי הוועדה פעלה מאחורי הקלעים נגד קידומו. כך אמר בדיון גם השופט ניל הנדל. מדוע? סולקין הכריז מלחמה עצמאית נגד הפשיעה המשתוללת בדרום באמצעות הרשעות ועונשים כבדים, ועורכי דין בדואים מהסנגוריה הציבורית טענו כי הוא מתנכל למגזר.

נציגי הלשכה לא אכזבו - את השופטים, כמובן. "לנציגי הלשכה בוועדה יש עצמאות, ואנחנו מסתכלים על המכלול", אמרה עו"ד אילנה סאקר. "אז נכון, המחוז נתן ראשון לסולקין. אבל מאוד הפריע לנו שהופכים פסקי דין שלו בערכאת ערעור". בהמשך הדיון עלו טענות שונות לגבי התנהלותו האישית באולם בית המשפט. "יש לו כישרון", העיר השופט הנדל, והוסיף: "נשיאת המחוזי באר שבע רויטל יפה כ"ץ ונשיא השלום אמרו שדיברו איתו על הטענות..."

מארק: "כל עוד הנשיאה כ"ץ בבאר שבע - הוא לא ימונה לשום מקום. עורכי הדין בדרום אומרים שהוא מצוין".

פוגלמן: "לא רק נשיאת המחוז לא ממליצה על קידומו, אלא גם ועדת השתיים לא ממליצה. יש שני מועמדים ברמה גבוהה, ואני לא חושב שצריך לתת לו עדיפות על פני השניים שעליהם ממליצים הגורמים המקצועיים".

האוזר ביקש מחיות למנות את סולקין לשופט בפועל בביהמ"ש המחוזי. חיות השיבה: "נשיא בית המשפט בדרום אלון גביזון אמר לי שדיבר עם סולקין, ואמר לו לתשומת ליבו להשתפר. באמת בחודשים האחרונים הוא השתפר. אנחנו נבדוק ונראה. באותו המחוז היו גם תלונות על שופט אחר, ואני הייתי נגדו, אבל כבר תקופה רואים שיפור. אפשר לתקן".

מועמדותו של סולקין נדחתה. שר המשפטים לוין ינסה החודש לקדמו חרף התנגדות השופטים.
קרבות האקטיביזם

מכאן הדיון בוועדה רק הסלים, והגיע לקרב צעקות בין רגב לבין ניסנקורן וחיות: "אני חושבת שלוועדה יש תפקיד חשוב לגבי הגיוון", פתחה השרה רגב. "יש הרבה שופטים מהמגזר הערבי, יש לי הרבה מה להגיד עליהם. נמצא פה נעאמנה. הם לא גאוני הדור, ולא הכי טובים, ולא לכולם יש המלצות, אבל כדי שיהיה ייצוג שלהם - קידמנו אותם".

נעאמנה: "אני חולק על זה".

רגב: "אני נתקלתי בכמה שאלוהים ישמור, ואני לא מאחלת לך... אנשים לא מחודדים".

נעאמנה: "מה זה קשור למגזר, אבל? סליחה שאני קוטע אותך".

רגב: "אני אומרת לך..."

נעאמנה: "את נכנסת למקומות..."

רגב: "שנייה".

נעאמנה: "זה עובדתית לא נכון, מה שאת אומרת. אני לא מסכים".

רגב: "מצד שני, יש אנשים שהם מצוינים, שופטים מצוינים מהמגזר הערבי, שבאים, עושים שיעורי בית, מכירים את התיק וכדומה. השופט הזה, סולקין, מייצג משהו. הוא חובש כיפה".
נעאמנה: "גם דנינו חובש כיפה".

רגב: "דנינו באמת יגיע רחוק. אני שמחה, ואני רוצה יותר כאלה במערכת. אבל אני רוצה גם שופטים שמרנים שמביאים גישה אחרת, לא אקטיביסטית ולא את אותו הדנ"א שאנחנו רגילים אליו".

נעאמנה: "מה הקשר?"

רגב: "אני אגיד לך מה הקשר. שבמחוז דרום, בלשכה עובדים עם כל השופטים שמייצגים את הציבור (ותומכים בסולקין), לא כמו בוועדה (נציגי הלשכה שמתנגדים)".

סאקר: "קודם אמרת להתעלם".

- ויכוח -

נעאמנה: "לגבי שיקוף המגזרים באוכלוסייה. בבתי משפט שלום ומחוזי, דווקא מי שאקטיביסט הוא מי שפסקי הדין שלו..."

רגב: "חדשניים, יצירתיים".

נעאמנה: "לא, לא. אנחנו בבית משפט שלום, עם כל הכבוד. זה להפך - מי שהוא שמרן הולך עם הפסיקה. אקטיביסט נחשב מי שפסקי הדין שלו נהפכים".חיות: "באיזה אופן בדיוק מתבטא בפסיקה

של שופט שלום ומחוזי אם הוא אקטיביסט או שמרן?"

נעאמנה: "זה בדיוק מה שאני אומר".

רגב: "אם הוא נאמן לאמת או לאג'נדה. נאמן לגורמים מסוימים. אני בעד שילכו עם האמת".חיות:

"מה זה קשור לאג'נדה? איזו אג'נדה?"

רגב: "כן. אתם, השופטים, אין לכם אג'נדה. נו, באמת, אני מכבדת אותך".

חיות: "לגיל דניאל יש אג'נדה?"

רגב: "כולם אותו הדנ"א".

- ויכוח -

חיות: "אלו סיסמאות ריקות מתוכן, שגם אם תגידי אותן אלף פעם זה לא יהפוך לנכון. יש שיקול אחד, שיקול אחד שמנחה אותי כל ימיי במערכת, והוא שיתמנו הטובים ביותר. ושום אג'נדה".

רגב: "סולקין מתמודד עם האתגרים הכי קשים".

- ויכוח וצעקות -

ניסנקורן (צועק): "בניגוד אלייך, שאת מדברת על צד של מפה פוליטית - שזה חמור, זה חמור - אין לי מושג מהן הדעות הפוליטיות של המועמדים".

רגב: "אני מייצגת ציבור, והציבור רוצה שהשופטים יהיו מחוברים לעם. לא אותו הדנ"א".

ניסנקורן (צועק): "איזה דנ"א?"

פיצוץ

רגב: "אני ואוסנת נציגות של ציבור שמצפה שהקול שלו יבוא לידי ביטוי בוועדה הזאת. לא רק אתם מייצגים ציבור, גם אנחנו. אם בסופו של דבר אנחנו עלה תאנה שלכם, כדי לתת לכם לגיטימציה לוועדה ושתמנו רק מועמדים שלכם - אין לנו מה לעשות בוועדה הזאת. אנחנו צריכים לבוא במצב של הידברות. אם היו מביאים מועמדים גרועים - לא הייתי מעיזה לשבת בשולחן הזה ולהסתכל בעיניים של השר, ולא של הנשיאה. לכל מועמד שהבאנו אתם מתנגדים".

אוסנת מארק, צילום: אבישג שאר ישוב

מארק: "אני והשרה רגב מרגישות שאנחנו לא מצליחות להביא את עצמנו לידי ביטוי ולו במועמד אחד, זה פשוט אבסורד. מירי, סגרי את הקלסרים, בואי, אין לנו שום השפעה בוועדה הזאת. משחיתים לנו את הזמן".

לדיון הבא בוועדה, שהתקיים בדצמבר - רגב, מארק והאוזר כבר לא הגיעו, בטענה שממילא אין טעם. בלי הפרעות, בלוק השופטים מינה אז מספר גדול של שופטים - 60 בדיון אחד. יו"ר הכנסת דאז, יריב לוין, הביע מחאה והצהיר כי יש לשנות את הוועדה לבחירת שופטים.

את אפקט הפרפר של הדיון ההוא בוועדה חווינו השנה, כשבמסגרת הרפורמה המשפטית הקואליציה ניסתה לשנות לטובתה את ההסדרים בוועדה. הפגנות הענק, כמו גם טבח 7 באוקטובר, מנעו זאת - לעת עתה.

תגובות:

השופט בדימוס איתן אורנשטיין: "דברי כבוד הנשיאה חיות משקפים את האמת".

הסנגוריה הציבורית: "אין אנו מוצאים לנכון להתייחס בתקשורת למועמדים לשפיטה. יוער כי הדברים המובאים בקשר לסנגוריה הציבורית אינם מדויקים".

דוברות הרשות השופטת: "כלל 15 לכללי השפיטה קובע חובת סודיות על דיוני הוועדה, ומשכך - לא ניתן להתייחס לדברים שנטען כי נאמרו. פרוטוקולים של דיוני הוועדה שהותרו לפרסום ניתן למצוא באתר הרשות השופטת. הקלטת הדיון ופרסומו הם בניגוד לדין.

"פרסום הקלטה של דיון הוועדה לבחירת שופטים שהתקיים לפני כ־3 שנים, הוא חסר תקדים ומהווה הפרה של הדין הקובע חסיון על דיוניה של הוועדה. חיסיון זה נועד לשמור, בראש ובראשונה, על פרטיותם של המועמדים ועל צנעת הפרט ולאפשר שיח פתוח וחופשי בין חברי הוועדה. תיעוד הדיונים נעשה בהקלדה. מי שביצע את ההקלטה עשה זאת בניגוד לדין ומסיבות השמורות עימו.
הרשות השופטת סברה וסוברת כי תהליך בחירת השופטים ראוי שיעשה על בסיס מקצועי וענייני".

השופטת נאווה ברוורמן, באמצעות דוברת הרשות השופטת: "הטענות בפנייה הן ממוחזרות, משוללות כל יסוד וחסרות שחר. השופטת נאוה ברוורמן היא שופטת ותיקה, מקצועית ומסורה, שמכהנת כבר כ־14 שנים כשופטת של בימ"ש השלום בתל אביב, במחלקה האזרחית־מסחרית, שקודמה ומונתה לאחרונה כשופטת בכירה".

השופט רון סולקין, באמצעות דוברת הרשות השופטת: "השופט רון סולקין בוחן כל תיק המגיע לפניו בהתאם לראיות ולדין, הא ותו לא. אשר לטענה בנוגע לפסקי הדין שניתנו על ידיו: מתחמי הענישה בעבירות רבות ומגוונות נקבעו בידי השופט בגזרי הדין שנתן, וחלקם אומצו בפסקי דין אחרים. השופט משוכנע כי הוועדה לבחירת שופטים תעשה מלאכתה באופן ענייני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר