אמור מעתה: הנאצים החדשים

"היטלר" - יִדֵּעַ פעם המטיף מסעוד ריאן את מאזיניו - "נשלח על ידי אללה כדי להעניש את היהודים על התנהגותם הרעה... והיהודים ראויים לעונשם". ריאן נאם את הזוהמה שלו במסגרת המאבק ה"נאור", היהודי־ערבי, נגד הריסת אתר הבנייה הבלתי חוקי חאן אל־אחמר, לא הרחק ממקום הפיגוע הקשה שביצעו שלושה פלשתינאצים בסמוך למעלה אדומים רק בשבוע שעבר. דבריו ה"מחכימים" הועברו בשידור חי בטלוויזיה הפלשתינית.

להיטלר ימ"ש יש לא מעט סנגורים בקרב הפלשתינים. לא רק בחמאס. יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, מכחיש שואה ידוע, אינו מתעייף להסביר, גם בגילו המופלג (חודש בלבד לפני הטבח), ש"היטלר הרג יהודים כי הם עסקו בכסף, ולא בשל יהדותם". תאופיק טיראווי, יועצו של אבו מאזן לענייני ביטחון, לשעבר ראש המודיעין הפלשתיני, משוכנע ש"היטלר לא היה רקוב מבחינה מוסרית, אלא רק הרפתקן".

גם התקשורת הפלשתינית עושה לו כבוד: הרדיו הרשמי של הרש"פ שידר חידון על חייו ועל פועלו. עיתון הרש"פ פרסם תשבץ שבחן את בקיאות הפותרים בתהליך השמדת היהודים: "מי היה ראש הגסטפו ושר הפנים של הרייך הגרמני שפעל להשמדת יהודים?" (הפתרון: הימלר). "אל־חיאת אל־ג'דידה" דירג בעבר את "מיין קאמפף" של היטלר - זה שנמצא לא מכבר בסמוך לבובות מיקי מאוס בחדר ילדים בעזה - במקום השישי ברשימת רבי המכר. בבית אומר הונף דגל המפלגה הנאצית; ביו"ש מצוירים צלבי קרס על בטונדות; ופלשתינים מביתא הבעירו מגן דוד גדול שבתוכו צלב קרס בסמוך לאביתר שבשומרון.

"מבט לתקשורת פלשתינית", שמתעד את הסטייה הפלשתינית הזאת, מנה כמה וכמה פלשתינים ששמם הפרטי הוא היטלר: היטלר צלאח, היטלר אבו אלרוב, היטלר מחמוד אבו לבדה. "זייזאפונה", כתב עת לילדים ולנוער שיצא לאור בחסות אש"ף, פרסם סיפור על חלום שחלמה ילדה פלשתינית, ובו פגשה את היטלר ושוחחה עימו, "אישיות דגולה, שתרומתה למען האנושות היתה רצח יהודים".

וכאשר אלה החלומות שחולמות ילדות ברש"פ, מה הפלא שהתוצרים שנים לא רבות אחר כך הם נערות ונשים כעהד תמימי, אהובת הפרוגרס והשמאל העמוק במערב, שהבטיחה לנו חגיגית: "אנו נשחט אתכם, ואתם תגידו שמה שהיטלר עשה לכם היה בדיחה. נשתה את דמכם".

הנכדים של היטלר וחוסייני

סרטו האנטישמי האחרון של הבמאי המצרי מוחמד נאסיף, "A Century and Six Years", יוצר מפגש דמיוני בין נכדיהם של היטלר ושותפו, אבי התנועה הפלשתינית, אמין אל־חוסייני. הסרט של נאסיף - ממש כמו "קץ היהודים", ספרו של מחמוד א־זהאר (שאף הוא התגלה בעזה) - מנרמל למעשה את רעיון ההשמדה של העם היהודי ומדינת ישראל.

גיבור הסרט, אחד שייח' חארת, נפגש עם נכדו של היטלר ומשביע אותו שימשיך את תוכנית סבו, "שפלשתין תשוחרר ולא יהיו בה יותר יהודים". כך בדיוק דיברו (יש תיעוד רב על כך) אחדים ממנהיגי מדינות ערב והפלשתינים, שהסתערו ב־1948 על מדינת ישראל העוברית במטרה גלויה - למחוק אותה ואת תושביה היהודים מעל פני האדמה.

הקורא אולי ישאל את עצמו, מדוע עליו להכיר את כל הרפש והרטוריקה המזוהמת הזאת? התשובה הפשטנית אך האמיתית היא שזו אינה רק רטוריקה אלא פרקטיקה - הוראות הפעלה

רק חוקר מצרי הגון אחד, חוסיין אבו בקר מנסור, שחי בארה"ב, העז למתוח ביקורת על נאסיף, שזכה בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בעומאן. "חברות שלמות תקועות באחת האשליות הפתולוגיות ביותר של אירופה", אבחן מנסור ("הארץ", 06.02.24).

בשלב זה הקורא אולי שואל את עצמו, מדוע עליו להכיר את כל הקיא והרטוריקה המזוהמת הזאת? התשובה הפשטנית אך האמיתית היא שזו אינה רק רטוריקה אלא פרקטיקה, הוראות הפעלה. הטבח הוא תוצר של אותו עץ מורעל, ששורשיו נטועים עמוק. חיוני שנכיר אותם, שנדע עם מי מתנהל בימים אלה המשא ומתן על שחרור חטופים, הפוגה, או רש"פ מחודשת. חשוב שנדע עם מי יש לנו עסק.

הפלשתינאצים, אם לנסח זאת בתמצית, שואפים להשלים את מה שהנאצים לא הצליחו להשלים - השמדת העם היהודי. מצמיח התנועה הפלשתינית, אמין אל־חוסייני, נפגש עם היטלר ב־1941 והעמיד עצמו לרשות הנאצים ותוכנית "הפתרון הסופי" שלהם. זה לא מקרה שיש כיום פלשתינים שנצמדים לאידיאולוגיה הנאצית ויונקים ממנה. זה לא סתם שחמאס שאל חלקים מ"מיין קאמפף" ושילב אותם באמנתו.

תאמינו להם

הנאצים השוו אותנו לחולדות ולעכברים. האסלאם הקיצוני מתייחס אלינו כאל "בני הקופים והחזירים". אלה ואלה משדרים טומאה ותועבה שיש להכחידן ולהעבירן מן העולם. לא תיאורטי - מעשי! הגיע הזמן שסוף־סוף ניקח אותם ברצינות ופשוט נאמין להם, שהם מתכוונים למה שהם אומרים. עכשיו, הרי, לא רק דבריהם מדברים בעד עצמם אלא גם מעשיהם:

שריפת יהודים חיים, ממש כפי שהנאצים ועוזריהם עשו ליהודים באסם בידוובנה, או בבית הכנסת הגדול בביאליסטוק. בעוטף, כמו בגטו ורשה, ניסו הרוצחים באמצעות שבויים מאוימים לשכנע תושבים לפתוח את דלתות ביתם. בעוטף, כמו בשואה, נאנסו נשים קודם שנרצחו, ורוצצו ראשי תינוקות לעיני הוריהם, וילדים והורים הופרדו זה מזה, וזקנים עונו עד מוות, והרוצחים כמו בשואה הונחו (בכתב!) שלא לחוס על קורבנותיהם ו"להרוג כל אדם אשר עלול להוות איום או הסחת דעת". כמעט כפי שהנאצים ניסחו זאת: "כאשר נוקטים פעולה, עליה להיות חסרת רחמים ולהתבצע תוך שימוש באמצעים הקשים ביותר". הפלשתינאצים, כמו הנאצים, תיעדו וצילמו הכל. אפילו מתקן לפיזור ציאניד שיועד להשמדה המונית נמצא בכליו של אחד המחבלים שחוסלו בעוטף, כמו הנאצים שהרעילו המונים בגזים, ובדומה לתוכניתם (לפחות לפי מחקר אחד) להרעיל את מקורות המים של היישוב בארץ, בשלהי מלחמת העולם השנייה.

נכון, מה שעברנו ב־7 באוקטובר אינו שואה שנייה, אבל המבצעים היו נאצים לכל דבר, ולכן, למרות הערות ביקורתיות לא מעטות, שמגיעות אלי על השימוש התדיר שאני עושה בכתיבתי במטבעות לשון כמו "הנאצים החדשים", או "הפלשתינאצים" - זה בדיוק זה!

הנאצים החדשים הם, אם תרצו, גלגול נשמות מודרני של הנאצים המקוריים, והאידיאולוגיה ומסמכי הליבה שלהם, ועתה גם מעשיהם, כמו המדינה בפועל שהקימו בעזה, שהתקיימה כ־16 שנה - שלוש שנים יותר מהתקופה שבה שלטו הנאצים בגרמניה - מלמדים כולם שעצם הקיום שלנו הוא בלתי נסבל עבורם.

מה בכל אופן מבדיל בין הפלשתינאצים מחמאס, ולעיתים גם משטחי הרש"פ, לבין הנאצים המקוריים? דבר אחד: הנאצים הגרמנים הצליחו לבצע את "הפתרון הסופי" שלהם ולהשמיד את מרבית העם היהודי. הנאצים החדשים ניסו, ולא הצליחו, לעשות זאת למדינת ישראל. לא במלחמת העצמאות, ולא בששת הימים, וגם לא ביום הכיפורים, ובטבח שמחת תורה. הם מצהירים פומבית שימשיכו לנסות לעשות זאת. אז בבקשה תקשיבו להם, ובעיקר - תאמינו להם.