שתיקת הצופרים: כשהדרג המקצועי מזלזל בדרג הנבחר

גם לפני 7 באוקטובר המציאות שלנו היתה כמו מסיבת טבע שיצאה משליטה. הכל מטורלל, רועש, אי אפשר להבחין בין עיקר לטפל. טשטוש של תנועה ומשמעות. רק הזמן נותן בהירות ומאפשר פרספקטיבה ותמונה מלאה, ולא עיוורון תודעתי.

כמו בציור סטריאוגרמי, המציאות היא פאזל ענק. מקרוב זו ערבוביה של קווים ונקודות. אבל עם מרחק ופוקוס אפשר להתמקד, לצאת מהמערה של אפלטון ולראות את העולם.

בליל 7 באוקטובר לא הופעלו רק כרטיסי סים ישראליים, היו מספיק סימנים נוספים שגרמו לכך שבדיונים הליליים הרמטכ"ל, ראש השב"כ ובכירים נוספים העריכו כי עלול להתפתח למחרת בבוקר יום קרב ברצועה, שיכלול ניסיון פשיטה של מחבלים על יישוב או על מוצב וחטיפת חייל. חדירה ליישוב וחטיפת חייל הן אירוע אסטרטגי, לא טקטי, ובכל זאת, צמרת מערכת הביטחון לא מעדכנת את ראש הממשלה ואת שר הביטחון.

חמישה חודשים השמאל צועק "הוא אשם", באולפנים העליבות חוגגת. שואלים את כל השאלות חוץ מאחת - למה הדרג הצבאי לא שיתף את הדרג המדיני במידע?

על אף ההבנה של הבכירים, אוגדת עזה לא העלתה את רמת הכוננות, והכוחות בשטח לא עודכנו. עמית סגל פרסם כי בפיקוד דרום ביקשו לקרב מסוקים, במטכ"ל סירבו בשל חשש מ"חשיפת מקורות". נסכם, כי למרות הערכת המשתתפים על אפשרות של אירוע אסטרטגי בשבוע שבו צה"ל בהדממה, המסקנה היתה - נמשיך לדבר בבוקר.

הגילוי הפומבי של פרטים נוספים מאותו לילה פתח לי צ'אקרה במוח. הקונספציה היא מיסוך עשן. צר לי לנפץ לכם את הקונספציה, שהקונספציה אשמה בכל. כי זה פשוט לא נכון. גם אני לרגע התבלבלתי מהלם האירועים ומעוצמתם. למעשה הקונספציה עבדה, יש היגיון מאחוריה.

איש הרי לא חשב שמעבר לגבול חיות קומונות של היפים שוחרי שלום וקינואה, ומצד שני, אף אחד לא התכוון באמת לכבוש את הרצועה. קיבלנו את הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית רק אחרי שטבחו בנו.

הדבר הכי פחות מרשים זה לראות אנשי שמאל ואת כל חבורת הפנסיות התקציביות תוקפים מימין את נתניהו. "למה לא כבשתם את הרצועה? למה חיזקתם את חמאס?"

אבי יששכרוף כתב ב"ידיעות": "כן, היו כשלים מודיעיניים בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר - אבל ההתעסקות האובססיבית בהם מסייעת להסיט את תשומת הלב מכשליו של נתניהו בכל התקופה שקדמה לו, שבה הפך חמאס מארגון טרור מצ'וקמק ושולי לאימפריית טרור". כמה חרטוטים. ביבי ועוד קצת ביבי.

לא היה איש במערכת הביטחון שהתנגד להעברת התשלומים לקטאר. מערכת הביטחון עומדת מאחורי הקונספציה עוד מ־2006. ולגבי הטענות המביכות למה נתניהו לא מוטט את חמאס - קצת סדר לאנשים הוגנים לא מוכי מגפת שנאה. ב־2009 במבצע עופרת יצוקה היתה האפשרות הנוחה האחרונה לכיבוש הרצועה. ברקע היה ממשל בוש האוהד וחמאס הרבה יותר חלש. אהוד אולמרט האשים את אהוד ברק שהוא ממסמס את האפשרות להסיר את שלטון חמאס.

נתניהו עלה בעידן "הכוח הרך" של ממשל אובמה. אלו ימי נאום קהיר, האביב הערבי ועליית מורסי והאחים המוסלמים לשלטון במצרים. ב־2014 ממשל אובמה גם עצר משלוחי נשק במהלך צוק איתן. לא היתה לאף ממשלה לגיטימציה פנימית ובינלאומית לכיבוש הרצועה ולפירוזה באופן שבו זה נעשה עתה.

הניסיון הבוטה והשקרי של בכירים במערכת להנדס לאחור את המציאות הוא מביש. כל המערכת תמכה בפיצול הרצועה מיו"ש ובקונספציה של כיסוח דשא. לכן בנו גדר בשלושה וחצי מיליארד שקלים, מערכת "רואה־יורה" משוכללת, היה אמור להיות לנו פרימטר ביטחוני מבוצר, כוחות מאומנים לקרב הגנה, צבא של 70 מיליארד שקלים. הכל כדי להרתיע את חמאס. והוא באמת היה מורתע. הנה, בפסח האחרון הוא חזר בו מהתוכנית כי צה"ל היה על הגדר מוכן.

הבעיה היתה שברגע האמת סגרנו את האזעקה. קשרנו את הרוטוויילר במלונה. 7 באוקטובר הוא הרבה יותר ממחדל מודיעיני כי היה מודיעין, אבל גם היה כשל בכל תפיסת הפעלת הכוח.

את טראומת הקונספציה של מלחמת יום כיפור אנחנו סוחבים בצדק, אבל ההשוואה מחמיאה למטכ"ל הנוכחי שלא בצדק. אי אפשר לצמצם את מחדל יום כיפור רק לקונספציה המודיעינית ולבלגן בימ"חים. היו שם החלטות מדיניות מכריעות. הוחלט לא לגייס מילואים, ובגלל האמריקנים לא היתה מכת מנע. הצבא רצה, גולדה לא נתנה כי קיסינג'ר אמר דונט.

אבל ב־7 באוקטובר לא היה צריך לגייס כוחות מילואים בהון עתק, וגם לא לתת מכת מנע. כל מה שמשתתפי השיחה הלילית היו צריכים לעשות זה להעלות את רמת הכוננות באוגדה. פשוט מאוד. טלפון אחד, וכל המוצבים על הרגליים. הלוחמים חמושים, מוכנים בטנקים ובנמ"רים. חיל האוויר היה מקרב מסוקים ומכין זיקים. הרבש"צים היו מכינים את כיתות הכוננות, והמשטרה היתה מפנה את המסיבה. יש ספק? אין ספק.

אין למחדל המבצעי שום קשר לקונספציה. ולמה לא עשינו את זה? כדי לא לחשוף מקורות. איזה חלם. בשביל מה יש מקורות, אם לא בדיוק עבור רגעים כאלו? אם היו מודיעים לפני 6:29 בבוקר, 7 באוקטובר לא היה הופך ליום השחור ביותר של העם היהודי מאז השואה.

חמישה חודשים השמאל צועק "הוא אשם", באולפנים העליבות חוגגת. שואלים את כל השאלות חוץ מאחת - למה הדרג הצבאי לא שיתף את הדרג המדיני במידע? בכל זאת, חשש לחדירה ולחטיפה זה אירוע אסטרטגי. נאדה. זה יהרוס את התיאוריה.

אני חלילה לא מייחס לדרג הבכיר זדון, אלא זלזול בדרג נבחר. בריבון. הם התבלבלו לחשוב שהם יכולים לבד. לעניות דעתי המשוחדת, האזעקה הכי טובה היתה להעיר את ביבי.

אני מכיר את נתניהו יותר מ־24 שנה. אתם הרי אומרים שהוא טיפוס חרדתי שרואה הכל כאיומים. אין לי ספק שאם היו מעירים אותו בשתיים בלילה ומעדכנים אותו, בתוך חצי שעה הוא היה בבור בקריה כדי לנהל את האירוע.

ב־2011 במשבר ששת המאבטחים הנצורים בשגרירות בקהיר, נתניהו בא בלילה לנהל את האירוע. בסרט של יואב לימור "נצורים בקהיר" מספר ראש הממשלה: "הייתי בבית, קיבלתי דיווח שיש הפגנות אלימות וסוערות על השגרירות שלנו בקהיר. טסתי בכל המהירות לחדר המצב במשרד החוץ. רציתי להיות בצומת שבו אנחנו מקבלים את האינפורמציה".

ושם כולם זוכרים אותו. הצעקות על אובמה, האיומים. ברגע מסוים של ויכוח נוקב ועצבים, נתניהו שבר את הכיסא שבו ישב בחדר הקב"ט של משרד החוץ. זה לא כתב סנגוריה על נתניהו, אלא על האמת.