"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המטרה: יצירת חלופה לחמאס בשלטון על עזה

מאז פרוץ המלחמה, אפשר להתבונן לאחור ולהבחין בין הרצוי למצוי • הגיע הזמן לשנות את סדרי העדיפויות

,עודכן
0השמעה
חמאס כבר מתכנן את היום שאחרי. צילום: אי.אף.פי

חשיבה מחדש. 90 יום מאז פרוץ המלחמה שנכפתה עלינו, אפשר להתבונן לאחור ולהבחין בין הרצוי למצוי. המטרות שהציב ראש הממשלה בראשית המלחמה היו מיטוט חמאס והשמדת יכולתו הצבאית, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, ומאוחר יותר הוסיף מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים.

בינתיים, התברר כי חמאס נערך היטב לתגובתנו הצפויה, וכי המיטוט שלו (שקשה לאמוד אותו כמותית) יחייב את הצבא המצוין והמקצועי שלנו בפעילות ארוכת חודשים ובהקרבת הרבה מאוד חיים צעירים. את הסרת האיום הצבאי ניתן לוודא רק זמן רב אחרי תום המלחמה, ואילו כל יום שחולף מחמיר את מצב החטופים ומקטין את סיכוייהם לחזור בחיים.

הגיע הזמן לשנות את סדרי העדיפויות, להבין כי הקביעה החד־משמעית שהפעילות הצבאית מקרבת את השבת החטופים היא הרבה יותר סיסמה מאשר אמת צבאית, ולהתמקד בשתי משימות: החזרת החטופים שהמדינה לא השכילה להגן עליהם ב־7 באוקטובר ויצירת חלופה לחמאס בשלטון על עזה.

המצב הנוכחי מופקר: יעדי המלחמה עמומים, והדיון האמיתי על מה שיקרה בעזה ביום שאחרי השגת היעדים בלתי אפשרי, כאשר בחדר הישיבות יושבים אנשי ימין משיחי והזוי. בניגוד לאימרה החכמה כל כך "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא", הם דווקא מצליחים בין כל הרעש והצלצולים להשפיע על הממשלה ולמנוע ממנה לקבל החלטות חיוניות.

בלי לדעת מה בדיוק אמור - לפי תוכנית הממשלה - להתרחש ברצועת עזה לאחר שוך הקרבות, שום גורם בינלאומי לא יסכים להניח את רגליו על קרקע הרצועה בלי אופק מדיני, ואנחנו נמצא עצמנו נושאים בנטל מימון כל מחסורה ומנהלים את כל מערכותיה.

נתניהו אינו תינוק שנשבה בידי סטרוק, בן גביר, סמוטריץ' ונערי גבעות אחרים. הוא שסלל בעמל את דרכם לכנסת, ואחר כך לממשלה. הוא מי שעליו מוטלת המשימה להרחיק אותם משולחן מקבלי ההחלטות, ולהוביל שורה של החלטות רציונליות לפני שהוא נפרד מכיסאו.

אלוף טולדנו,צילום: יהודה פרץ

האלוף החצוף. בישיבת הממשלה השבוע השתתף האלוף אליעזר טולדנו. השרה אורית סטרוק שאלה אותו, כמי שמבקשת לברר פרט עובדתי כלשהו, אם נכון הדבר שיש טייסים המסרבים להפציץ ברצועה מסיבה מצפונית, ואינם מעניקים גיבוי לחיילים בשטח. כל אדם מן היישוב היה מצפה מן האלוף לציין בפני השרה המתעניינת כמה טייסים כאלה מעיזים עדיין להטיס מטוסים, ומהם העונשים שהוטלו עליהם. השר יואב קיש, טייס חיל האוויר בדימוס, נזדעק לשמע שאלתה וקבע כי היתה זו שאלה הזויה. האלוף החרה־החזיק אחריו והסתפק בשני משפטים קצרים: "התשובה הקצרה שלי היא 'לא'. לדעתי זו שאלה נוראית". מזל גדול שנתניהו היה בחדר והגן בחירוף נפש על סטרוק. הוא פנה אל האלוף החצוף ואמר: "לא ראוי שתגיד לשרה מה דעתך על השאלה שלה". כדי להראות דוגמה, גם הוא לא מצא לנכון להתייחס לשאלת סטרוק. בושה.

לא שירת הברבור. אחד המאפיינים הכואבים ביותר של חברות לא ליברליות הוא שרירות לב השלטון. פרנץ קפקא ביטא זאת טוב מכולם ב"המשפט" שלו. השרירות היא המאפשרת הגבלת חופש תנועה וחופש דיבור וחירויות אחרות, ללא צורך בהסברים "מיותרים". אין זה מקרה כי דווקא הממשלה הנוכחית ראתה בביטול עילת הסבירות אחד מהישגיה החשובים ביותר. רק מי שמקבל או מתכוון לקבל החלטות לא הגיוניות, מחוקק חוק המבטל את אפשרות בית המשפט לפסול החלטות שרירותיות ובלתי סבירות.

שמונת שופטי הרוב שהביאו לביטול מחיקת עילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות שרי הממשלה, ותריסר השופטים שקבעו כי בית המשפט העליון רשאי לבטל חוקי יסוד, קבעו גם כי פסק הדין אינו שירת הברבור של הליברליות בבית המשפט העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר