זו גם הזדמנות. רבים מן המאמינים בחשיבות השלום הישראלי־פלשתיני לטובת שני העמים, לטובת היציבות באזור ולמניעת זעזועים בינלאומיים שיש להם השלכות על שלום העולם ועל כלכלתו, נואשו מן הסכוי שיתרחש. מצד אחד - קרע פנים־פלשתיני שלא אוחה מאז יוני 2007 בין פת"ח לחמאס, וההערכה כי חמאס ינסה לטרפד כל ניסיון לשלום. מצד שני - ממשלת ימין קיצונית בישראל, השוללת הקמת מדינה פלשתינית.
אתם חיים כבר היום - אמר לנו העולם - במצב של סיפוח זוחל, במדינה אחת, שבה יש בעלי זכויות ומי שזכויותיהם מצומצמות. רבים מן הפלשתינים מוותרים על רעיון המדינה בגדה המערבית בלבד, ומעדיפים מדינה אחת, יהודית־ערבית, שבה לכולם זכויות שוות. העולם יצטרף לקריאה הזו, שמשמעותה סוף המדינה היהודית.
אבל יכול מאוד להיות שהפרק הזה מסתיים עכשיו. אם נשים סוף לשלטון חמאס בעזה, רוב תושבי הרצועה ישמחו על כך (וחשוב מאוד שישראל תיקח חלק בשיקום הרצועה, כדי שיהיה להם לאן לחזור). 16 שנים הם נאנקים תחת דיקטטורה אסלאמיסטית הממררת את חייהם, פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות (בעיקר באלו של הנשים) וכופה על ילדיהם חינוך שאינו לרוחם. כל חלופה שתימצא לשלטון הנוכחי תהיה טובה להם ממנו.
גם לשלום ישראלי־פלשתיני עשויה להיות תוחלת מחודשת. אם חמאס לא ימלא תפקיד שלטוני בעזה, תעמוד מול ישראל כתובת אחת, היושבת ברמאללה, המחויבת לפתרון שתי המדינות. סביר שהממשלה הנוכחית בישראל תבין כי אין לה מנדט להמשיך בתפקידה ותוחלף בממשלת מרכז־שמאל שתחתור להסדר מדיני. זה אינו התרחיש היחיד, אבל אפילו מן האפילה של השבת ההיא אפשר לנסות לצאת לדרך אחרת.
פולין החדשה
מפלגת השלטון בפולין, "החוק והצדק", בראשות ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי, לא הצליחה להמשיך לתעתע בבוחרים, אשר הבינו כי מדובר בחוק סמכותני ובצדק עקום. המפלגה נותרה, אמנם, הגדולה ביותר בפרלמנט שנבחר השבוע, אבל אין ביכולתה, ככל הנראה, להקים ממשלה. קואליציה של שלוש מפלגות האופוזיציה תוכל להקים ממשלה יציבה, בראשותו של דונלד טוסק, ראש המפלגה הליברלית. רביעיית "וישוגרד" - מדינות במזרח אירופה המוגדרות כ"דמוקרטיות לא ליברליות", בהובלת פולין והונגריה - מתפרקת.
טוסק כיהן כראש ממשלה מוצלח מאוד של ארצו, ולאחר מכן כיהן בהצלחה לא פחותה כנשיא המועצה האירופית - התפקיד החשוב ביותר באיחוד האירופי. בחירתו היא בשורה טובה לעם הפולני, לאיחוד ולכוחות הליברליים בעולם, העומדים מול איומים להפוך את ארצותיהם לסוג של הונגריה.
מנצלים את המלחמה. הימין מאשים את השמאל בכך שאינו מעניק תשובות מספקות לצורכי הביטחון של ישראל (אני מניח שיהיה קשה יותר לומר זאת בעתיד, לאחר שתשובות הימין נראות, בימים אלה, מפוקפקות מאוד). השמאל הציוני נהג לשאול את הימין מה תשובתו לאפשרות שמיעוט יהודי ישלוט כאן ברוב פלשתיני. תשובת חלק מן הניצים היתה, בין השאר, כי את המלחמה הבאה יהיה צורך לנצל כדי לגרש מן הארץ מספר גדול של פלשתינים, ולשנות בכך את המאזן הדמוגרפי.
מתנחלים לא מעטים מנצלים את ימי המלחמה למימוש ה"חזון" הזה. הם נכנסים ליישובים פלשתיניים, מאיימים על יושביהם, ובמקומות מסוימים מקצים לתושבים כמה שעות עד לגירושם.
איננו נמצאים במלחמת השחרור. ישראל מדינה ריבונית המחויבת לשמור חוק. אסור שהמלחמה תעניק כסות לפורעי החוק לגירוש אנשים מבתיהם ולפגיעה בהם. שר הביטחון אינו יכול להתעלם מכך ולהעביר את האחריות לסמוטריץ'. הוא חייב להפסיק את התופעה הזו.