שמחתם שגל המסתננים ממצרים נבלם? הגיע הזמן להפנות את העיניים לגבול עם ירדן

בשבת האחרונה הפכה דרום תל אביב לזירת קרב, כאשר מלחמת האזרחים האריתריאית הגיעה לרחובותיה. הכאוס שהתפרץ כלבה רותחת העלה שוב לדיון ציבורי את סוגיית המסתננים ומהגרי העבודה. כל זאת אחרי שהנושא חדל לכאורה להעסיק את רוב הישראלים, אשר קיבלו כגזירת גורל את הימצאותם של עשרות אלפי מהגרי העבודה בישראל, מתוך נקודת ההנחה שההסתננות ארצה נבלמה. עיקר הוויכוח הציבורי השבוע נסב על הסמכות נעדרת האחריות שנטל בג"ץ לעצמו, מה שהוביל לסירוס בפועל של יכולת הממשלה לטפל בסוגיה. אבל בשורות הבאות לא ניגרר אל שיח חילופי ההאשמות סביב מחדלי העבר, אלא ננסה להביט נכוחה פני עתיד.

דוח חדש של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שטיוטה ראשונה שלו הגיעה בלעדית לידי "ישראל השבוע", מגלה כי ישראל נמצאת בשלב קריטי בטיפול בהסתננות מירדן. הדוח, שמביא נתונים כמותיים ממקורות שונים ותיאורים איכותניים מתוך פסקי בתי הדין למשמורת, מציג תמונה מדאיגה במיוחד.

בשנים 2017 ו־2018 רק בודדים הסתתנו לישראל דרך גבולה המזרחי. ב־2019 עלה המספר לעשרות מסתננים, וב־2022 מדובר, על פי ניתוח נתונים שתכף נציג כאן בהרחבה, במאות מסתננים דרך גבולה המזרחי של ישראל.

"אנחנו כרגע בתחילת ההמראה האקספוננציאלית של הגרף", מסביר עו"ד יונתן יעקובוביץ', מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית. "אנחנו נמצאים כעת שוב במצב שהיה בשנת 2006, שבה הסתננו לישראל דרך גבול מצרים רק 220 סודאנים ואריתריאים. בשנת 2007 כבר היו יותר מ־3,000 מסתננים מסודאן ומאריתריאה, מספר שהלך וגדל בשנת 2010 ליותר מ־14 אלף מסתננים בשנה אחת, וב־2011 נסק ליותר מ־16 אלף מסתננים משתי הארצות יחד. מקבלי ההחלטות לא מבינים את חומרת המצב, כאילו לא למדנו כלום. קל לומר שמדובר בכמה עשרות מסתננים בשנה, אבל אם בתוך שנתיים זה הפך מאירוע של מסתננים בודדים דרך ירדן לעשרות ומייד למאות, זה בוודאות יקפוץ לאלפים ולעשרות אלפים. זו לא שאלה של אם זה יקרה, זו רק שאלה של מתי".

לצד הגידול הדרסטי בכמות, חלה התגוונות במדינות המוצא של המסתננים. אם בתחילת הדרך הגיעו מהגרי העבודה מירדן עצמה ומטורקיה בלבד, כיום רשימת מדינות המוצא התרחבה לאוזבקיסטן, גאורגיה, סרי לנקה, אוגנדה, גאנה, מולדובה ובחודשים האחרונים גם אתיופיה, אריתריאה וסודאן. כל זאת הודות לרשתות הברחה שהתרחבו והתמקצעו, ולשמועות המופצות ברחבי העולם בדבר האפשרות הקלה והכדאית להסתנן לישראל.

בית הדין מתריע

ביוני 2022 הגיש המרכז למדיניות הגירה בקשת חופש מידע לצה"ל לקבל מידע בנושא הסתננויות לישראל מגבול ירדן בשנים 2022-2017. הנתונים שהתקבלו ומפורסמים כאן לראשונה מצביעים על מגמה מובהקת של עלייה במספר אירועי הסתננות שזוהו על ידי כוחות צה"ל בגבול ירדן.

בשנת 2017 זיהה צה"ל שלושה אירועים של הסתננות דרך גבול ירדן, ב־2018 זוהו ארבעה מקרים, ב־2019 - 23 מקרים, ב־2020 זוהו תשעה אירועים (ירידה בשל הקורונה), ב־2021 - 25 אירועי הסתננות, ובמחצית הראשונה של 2022 (עד אמצע יוני) זוהו 19 אירועים. כלומר, בתוך חמש שנים חלה קפיצה של פי עשרה במספר האירועים שזיהה צה"ל. ברוב המקרים לא מדובר במסתנן בודד אלא בכמה מסתננים יחד, בין שניים לחמישה ולפעמים אף יותר. זיהוי אירוע אין פירושו סיכול ותפיסה של המסתננים. צה"ל מצליח לסכל הסתננות רק בכשליש מהמקרים המזוהים. ובכל מקרה מדובר בנתון חלקי בלבד, שכן מרבית האירועים לא מזוהים והמסתננים כלל אינם נתפסים בעת חציית הגבול.

את הפער הזה אפשר למצוא בנתוני רשות האוכלוסין, שנאספו לבקשת בית הדין למשמורת, ועל פיהם בשנת 2022 נתפסו על ידי הרשות 63 נתינים זרים שהסתננו מגבול ירדן. נתונים אלו כוללים את המסתננים שהועברו לידי הרשות על ידי כוחות צה"ל, וכן את אלו שנתפסו בפעילות יזומה של פקחי מינהל האכיפה או התייצבו בעצמם במשרדי הרשות. מספר זה גדול בהרבה ממספר המסתננים שנעצרו על ידי כוחות צה"ל בשנה הקודמת, 2021, העומד על 24 מסתננים, ואף גדול ממספר המסתננים שנעצרו במחצית הראשונה של 2022 - 14 בני אדם.

יתרה מכך, גם המספר שדווח על ידי רשות האוכלוסין לבית הדין הוא חלקי בלבד, שכן על פי בית הדין למשמורת, "הנחת העבודה היא כי היקף ההסתננות גדול יותר, אף שמספר המסתננים שלא נתפסו אינו ידוע", כך נכתב באחת ההחלטות ממארס 2023.

עם התרחבות התופעה החלו דייני בית הדין למשמורת להוציא התרעות בהחלטות שיצאו מטעמם. כך, לדוגמה, בהחלטה מחודש ינואר 2023 כתב הדיין אסף נעם: "העתק מהחלטה זו יועבר בהקדם לידיעת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, לשם בחינת נסיבות הסתננות זרים רבים לישראל לאחרונה דרך גבול ירדן. (...)מדובר בתופעה רחבת היקף הצוברת תאוצה. כל זאת תוך הצבעת המוחזקים המסתננים, במסגרת השימועים והדיונים עימם(...), על קיומן של רשתות מאורגנות היטב בירדן ובישראל המתפעלות באופן סדור מערך הסתננות משמעותי זה, והן על הקלות הרבה של כניסתם הרגלית של המסתננים לישראל". התרעות דומות יצאו גם מטעם דיינים אחרים.

השמועה עשתה לה כנפיים

מעבר לגידול המובהק במגמת ההסתננות, בשלהי 2022 ובחודשים הראשונים של 2023 חלה התפתחות חמורה במיוחד, מכיוון שהגיע לישראל מספר לא מבוטל של מסתננים מאותן מדינות מוצא שמהן הורכב גל המסתננים המסיבי מגבול מצרים.

כאשר המסתננים נתפסים בגבול על ידי צה"ל, בחלק מהמקרים הם מוחזרים מייד לירדן בנוהל שמכונה "החזרה חמה". נוהל כזה ממומש בהתאם למצב הרוח של הקצינים בצד הירדני ולקשר שמצליח צה"ל ליצור איתם. כשלא מתבצעת "החזרה חמה" המסתננים שנתפסו נשלחים למעצר, ובתוך כארבעה ימים מכריע בית הדין למשמורת בעניינם. כאשר ארץ המוצא של המסתנן היא מדינה מסודרת כמו טורקיה, מוחזקים המסתננים כמה ימים בישראל ואז מועלים על מטוס לארצם, על חשבון משלם המסים הישראלי.

"החוק קובע כי העונש על הסתננות הוא 5 שנות מאסר, אבל לצערי המדינה לא מגישה כתבי אישום נגד המסתננים, אפילו לא כשמדובר באדם שכבר גנב את הגבול בפעם השלישית, ויש הרבה מקרים כאלה, במיוחד מטורקיה", מסביר יעקובוביץ', "כך בעצם המדינה כלל לא מרתיעה, ולמסתנן אין מה להפסיד. לכל היותר הוא יקבל טיסה חינם חזרה הביתה".

כשיעקובוביץ' שימש יועץ ברשות האוכלוסין וההגירה בכהונתה של איילת שקד במשרד הפנים, הוא ניסה להוביל מהלך של העמדה לדין. "לא הצלחתי לגרום לזה לקרות. הגישה של הפקידות היתה שאין טעם, שממילא בתי המשפט יקלו בעונש ויגזרו חודשי מאסר בודדים או עבודות שירות. אני חשבתי אחרת, שזה הכרחי כדי להתריע ולהביא לצמצום התופעה".

אבל מה קורה כאשר המסתננים מגיעים, כמו שקורה בשנה האחרונה, מארצות כמו סודאן שמלחמת אזרחים משתוללת בה כעת, מאתיופיה שגם היא נתונה כעת במלחמה ומאריתריאה? רשמית מי שאמורה לקבל אותם אליה בחזרה היא ירדן. בפועל, ירדן מסרבת לקלוט אותם חזרה, גם במקרים שבהם עבדו המסתננים כמה שנים בממלכה, ואפילו קיבלו בה מהאו"ם מעמד רשמי של פליט. כך ישראל נותרת חסרת אונים גם כאשר ברור לכל כי המסתננים לא ברחו מאזור סכנה, וכפי שהם מודים בחקירתם חצו את הגבול מירדן כדי לשפר את תנאי עבודתם.

"בתי הדין למשמורת לא ידעו מה לעשות עם 13 מסתננים מסודאן שנתפסו בשנת האחרונה אחרי שחצו את הגבול עם ירדן", מתאר יעקובוביץ'. "היתה בתוכם גם משפחה של זוג הורים ושלושה ילדים, הקטן בן חצי שנה. זה מעיד על הקלות שבה אפשר לעבור את הגבול. האם והילדים שוחררו די מהר, אבל האב נשאר במעצר כמו יתר הסודאנים שהסתננו מירדן. המדינה כל הזמן טענה שהיא מנהלת משא ומתן עם ירדן, ולכן בית הדין למשמורת האריך את מעצרו שוב ושוב, עד 90 יום. בסופו של דבר, כשלא קרה שום דבר, במהלך החודשיים האחרונים שוחררו כולם, והם יכולים כיום לממש את חלומם לעבוד בישראל. לשחרור הזה יש השלכות חמורות במיוחד, מפני שהוא מופץ מהר מאוד. צריך לדעת שיש היום פליטים סודאנים רבים בירדן, ונוסף על כך כל סודאני יכול לעלות על מטוס לירדן. היום הוא אפילו לא צריך ויזה. אז הוא יכול לחצות את הגבול מירדן לישראל בקלות, ועכשיו הוא כבר יודע שאם ייתפס הוא ישוחרר בתוך זמן קצר. בזמנו, כשראשוני המסתננים ממצרים שוחררו, מייד קפץ מספר המסתננים".

מי שהבינה היטב את המשמעות של שחרור הסודאנים ממעצר היא אמיל מוחמד פריס פראג, שהתייצבה במשרדי הרשות בתחילת יוני 2023, כלומר הסגירה את עצמה מיוזמתה בהכוונה של "המוקד לפליטים ומהגרים", בהסתמך על התקדים שבו שוחררו הסודאנים ממעצר. "המוחזקת נתינת סודאן ילידת 1979. ביום 4.6.23 התייצבה המוחזקת במשרדי המבקשת לצורכי הליך זיהוי המכונה רשבו"ג והזדהתה על פי דרכון סודאני", נכתב בפרוטוקול הדיון בעניינה. "בשימוע שנערך למוחזקת זו טענה כי היא מרגישה טוב, כי אין לה עורך דין, כי יש בידה תמונה של דרכונה, כי נכנסה לישראל לפני כ־45 ימים ברגל ולבד, כי הגיעה מסודאן לירדן ומירדן לישראל, כי שהתה בירדן חמש שנים ולא תכננה להגיע לישראל, כי קיבלה מעמד פליט בירדן, וכי עזבה את ירדן כי לא היה לה שם טוב".

"לכל זה יש להוסיף כמובן את החלטות בג"ץ לאורך השנים, שפסלו את תוכנית הממשלה להעביר את המסתננים למדינה שלישית, שביטלו את חוק הפיקדון ושהכריחו את המדינה להעניק מעמד של תושבי ארעי ל־4,500 סודאנים שהגישו בקשה להכרה בהם כמבקשי מקלט", אומר יעקובוביץ'.

התעללות וסחר בבני אדם

תופעה נוספת, בולטת במיוחד, היא של נשים שהסתננו לישראל לאחר שהגיעו לירדן כדי לעבוד במשק בית, או הסתננו דרך הבקעה כדי לעבוד ברשות הפלשתינית ואז עברו לתוך תחומי הקו הירוק. מרבית הנשים הן מאתיופיה, בדגש על חבל תיגראי שהיה מעורב לאחרונה במלחמת אזרחים עד לחתימת הסכם שלום בנובמבר 2022. חלק מנשים אלו זכו ליחס נוקשה מצד מעסיקיהן, ולעיתים גם נפלו קורבן להתעללות או לסחר בבני אדם לאחר שהועברו ממעסיק אחד לאחר בניגוד לרצונן.

על פי נתונים שהתקבלו לאחרונה ממשרד המשפטים בתגובה לבקשת חופש מידע שהגיש המרכז למדיניות הגירה, חלה מגמת עלייה דרמטית ביותר בהיקף התופעה. בעוד בשנת 2022 הוכרו על ידי המשרד רק שלוש נשים ממוצא אתיופי בתור קורבנות סחר לאחר שהסתננו מירדן, בחמשת החודשים הראשונים של 2023 בלבד כבר הוכרו 23 נשים. בחישוב שנתי מדובר על קצב של כ־55 בשנה. מדובר אם כן בעלייה של אלפי אחוזים בתוך זמן קצר.

על פי דוח של המוקד לפליטים ולמהגרים ממאי 2023, מספר הנשים שהסתננו לישראל גדול עוד יותר. כך, בעוד בשנת 2021 כולה נודע למוקד על שתי נשים שהסתננו לישראל מירדן, בתקופה של שבעה חודשים בלבד, החל מאוקטובר 2022 ועד למועד פרסום הדוח הגיעו לידיעתם 32 מקרים כאלו. יתרה מכך, הדוח של המוקד עצמו מדגיש כי להערכת הארגון מדובר בתופעה רחבה בהרבה וכי מספר הנשים שנמצאות בישראל גדול יותר, ואף קיים חשש שילך ויתרחב וילבש צורות דומות של סחר בבני אדם כפי שהיה נפוץ בהסתננות ממצרים.

"בסיני התפתחו תופעות איומות של סחר בבני אדם והתעללויות קשות שכללו גם מוות והחרידו את העולם", מתאר יעקובוביץ'. "חודשים אחדים אחרי שישראל הצליחה לבלום את גל ההסתננויות דרך מצרים הופסקה גם ההתעללות האכזרית בסיני. בשבוע שעבר נרשם המוות הראשון של מסתנן מירדן, אזרח גאורגי שמת מהתייבשות אחרי שנכנס לשטח אש ליד מפעלי ים המלח. מסתננים נוספים חולצו בשלום משדה המוקשים. ככל שהיקף תופעת ההסתננות מתרחב ומתמסחר, כך נראה לצערנו עוד מקרים של התעללות ומוות. גם כדי לדאוג לשלומם של המסתננים ישראל צריכה לעצור את התופעה".

עוד נתון משמעותי שעולה מהדוח של המוקד לפליטים ולמהגרים הוא שאחת המסתננות היא אריתריאית במוצאה. ככל הידוע, זו ההסתננות הראשונה של אזרחי מדינה זו מאז 2015 לכל הפחות, דהיינו קרוב לעשור. בימים האחרונים התברר שלא מדובר רק באחת.

"לפני שבועיים היו חמישה אריתריאים שניסו לחצות את הגבול, נתפסו והוחזרו בהחזרה חמה לירדן. מי יודע כמה כבר הצליחו לעבור את הגבול מבלי להיתפס? מי שמסתכל על המספרים האלה ואומר שמדובר במספרים קטנים מתעלם מהמציאות ולא למד שוב דבר ממה שקרה בגבול מצרים. הגידול הוא אקספוננציאלי, ואנחנו נמצאים ממש בנקודה הקריטית. צריך לזכור שגל ההסתננות ממצרים, שהביא לכניסה של כ־60 אלף מסתננים אריתריאים וסודאנים בתוך כמה שנים, לא החל באזרחי מדינות אלו, אלא דווקא באזרחי מדינות אחרות שאין כל קושי להשיב אליהן את אזרחיהן, בדיוק כמו שקרה בגבול עם ירדן עד לשנתיים האחרונות. כאמור, גם במצרים זה התחיל בעשרות מסתננים מסודאן ואריתריאים, קפץ למאות ולאלפים, ובתוך זמן קצר לעשרות אלפים".

מתחת לגדר עם תינוק

נקודת דמיון נוספת בין מה שמתרחש כעת בגבול ירדן למה שהיה בגבול מצרים היא שהותם של המסתננים קודם במדינת מעבר. כל המסתננים הסודאנים שהגיעו לבית הדין למשמורת עד עתה דיווחו כי חיו תקופה מסוימת בירדן, לרוב מספר שנים לא מבוטל, לפני שהחליטו להסתנן לישראל.

כך היה גם בגל הראשון של ההסתננות של אזרחי סודאן ממצרים בשנים 2006-2005. בשני הגלים המסתננים העידו כי לאחר שחיו במדינה השכנה תקופת־מה, ובחלק מהמקרים אף קיבלו בה מעמד פליט, החליטו להסתנן לישראל מטעמים כלכליים, ולאחר שחבריהם שכבר שהו בישראל עדכנו או שכנעו אותם שזה משתלם כלכלית. רק בהמשך, ועם התרחבות התופעה, הפכה מצרים עבור מרבית המסתננים למדינת מעבר לתקופה של כמה ימים או שבועות בלבד, בדרך להסתננות לגבול ישראל.

כך, לדוגמה, העיד מסתנן סודאני בשם אדם מוחמד עבד־אלרסול בדיון מפברואר 2023: "המוחזק מציין כי הוא התגורר בתשע השנים האחרונות בירדן יחד עם בני משפחתו אך התקשה שם מבחינה כלכלית, ולכן גמר אומר לעבור לישראל ולחיות בה. לדבריו, גם בסודאן היה לו מצב כלכלי רעוע ולכן עבר לירדן בזמנו, אולם הוא מתנגד לחזור לסודאן או לירדן ומעוניין רק לחיות בישראל". בדיון אחר בעניינו של אותו מסתנן נכתב: "כן נמצא כי המוחזק החזיק בתעודה של נציבות האו"ם לפליטים ובכרטיס מגנטי מטעם רשויות ירדן, הכולל את פרטיו האישיים, לרבות מספר דרכונו הסודאני".

סיפור דומה עולה מדיון בעניינו של מסתנן סודאני בשם איסה מוסה באביקר אדם, שנכנס ארצה עם אשתו ושלושת ילדיו במארס 2023. "אני מרגיש טוב, הכל בסדר, אין לי עורך דין, הסתננתי לישראל מירדן לפני כמה ימים.

"הייתי בירדן במשך חמש שנים, הגעתי בטיסה מסודאן, יש לי דרכון, הוא בתוקף. בירדן עבדתי מדי פעם ולא תמיד שילמו לי כמו שצריך. הגעתי לישראל עם אשתי והילדים, הם קטנים. עברנו מתחת לגדר בירדן והצבא תפס אותנו. הגעתי כדי למצוא עבודה טובה בישראל.

"במסגרת השימוע טען המוחזק כי הגיע מירדן לאחר שעלה לאוטובוס וירד בשטח חקלאי ומשם עלה למונית על מנת להגיע לגבול וחצה אותו ברגל, ואז נתפס על ידי הצבא. עוד טען כי הגיע לישראל יחד עם ילדיו - ילדה בת 5, ילד בן 3 והאחרון בן שישה חודשים. לדבריו, הוא הגיע על מנת לחפש עבודה לאחר שקרובי משפחתו השוהים בישראל אמרו לו שיש כאן עבודה. בתום השימוע הוחלט להוציא כנגד המוחזק צו משמורת".

כאמור, בסופו של דבר שוחררה כל המשפחה אחרי שירדן סירבה לקבלם חזרה, ומאחר שאי אפשר להחזירם לסודאן שבה משתוללת כעת מלחמה עקובה מדם. ככל שהתופעה הולכת ומתרחבת, כך מגיעים לישראל לאחרונה גם כאלה ששהו בירדן רק כמה חודשים, מה שמסמל את המגמה שבה ירדן הופכת רק למדינת מעבר, כפי שהיה עם מצרים.

רשת הברחה בינלאומית

בעוד בעבר המסתננים סירבו לפרט איך הסתננו לשטח ישראל ובמי נעזרו, בחודשים האחרונים הצטברו תיאורים לא מעטים על ההליך. מעדויות המסתננים עולה כי מדובר במערכת הברחה בינלאומית משומנת הפועלת החל ממדינת המוצא, נמשכת בירדן ומסתיימת בהסעה מהגבול עם ישראל עד למוקדי התעסוקה במרכז הארץ. ההסתננות נעשית בשלושה אופנים: הראשון דרך מעבר הגבול אלנבי. כך, למשל, מסתנן טורקי בשם סאלחאטין קרטבן תיאר כבר ב־2019 כי הסתנן דרך מעבר זה מבלי שעבר בביקורת הדרכונים.

"נכנסתי בדרך לא חוקית. הגעתי למעבר אלנבי, מישהו לקח אותי ברכב, היתה לי ויזת תייר לשלושה חודשים אבל לא הצלחתי להיכנס. זה היה 1 או 2 במאי. אמרו לי שהוויזה לא מתאימה. חזרתי לטורקיה. בטורקיה אמרו לי 'יש ויזה', והגענו לירדן. בהתחלה לא אפשרו לנו להיכנס. חבר אמר שמכיר דרך, ועברנו משם. לא ידעתי שזה בניגוד לחוק. נכנסתי לישראל, עבדתי שישה חודשים ונתפסתי".

נתיב הסתננות נוסף הוא דרך הבקעה, לאחר חציית הירדן וגדר המערכת המאובטחת בכבדות על ידי כוחות צה"ל. בכל המקרים שהגיעו לבית הדין למשמורת המסתננים, בעיקר מסודאן, שחדרו דרך הבקעה, נתפסו זמן קצר לאחר שחצו את הגבול על ידי כוחות צה"ל והועברו לידי רשות האוכלוסין. זאת בניגוד למסתננים שחדרו דרך הנתיב השלישי - הערבה. אלו נתפסו רק בתוך ישראל זמן־מה לאחר ההסתננות, בפעילות אכיפה יזומה של פקחי רשות האוכלוסין.

הסודאנים אינם היחידים שבוחרים להסתנן דרך הבקעה, כפי שניתן ללמוד מפרוטוקול בעניינו של מסתנן מסרי לנקה בשם אסאן קאלמפה מאטריג'ה. בדומה לסודאנים, גם הוא נתפס על ידי כוחות הצבא, אך בניגוד לטענתם שהסתננו באופן עצמאי לחלוטין, מאטריג'ה הודה כי שילם סכום עתק למבריח: "המוחזק, נתין סרי לנקה, נתפס בעת שהסתנן לישראל ביום 9.7.2022 מירדן באזור הבקעה. יצוין כי בעבר ניסה המוחזק להיכנס לישראל באופן לא חוקי, אולם כניסתו סורבה ביום 14.6.2018.

"לדבריו, הוא הגיע לירדן שבה שהה שבוע על מנת להגיע לישראל. לצורך כך הוא שילם סך של 10,000 דולר לאדם מסרי לנקה העונה לשם טאמיי, על מנת שיסייע לו לחצות את הגבול. כן מסר כי יחד איתו חצו את הגבול עוד שני נתינים מסרי לנקה ועוד שני נתינים מטורקיה".

המסתננים שחדרו דרך הערבה, שבה אין גדר מערכת, לרוב לא נתפסים על ידי צה"ל אלא רק בפעילות אכיפה של רשות האוכלוסין. בחקירתם הם מתארים רשת הברחה בינלאומית מאורגנת מאוד. רשת זו כוללת אנשי קשר שפועלים כבר במדינות המוצא השונות, שלהם משלמים המסתננים בין 3,000 ל־5,000 דולר תמורת איסוף בשדה התעופה בירדן, הסעה למלון שבו מתקבצים מהגרים רבים שנערכים להסתנן לישראל מטורקיה, מסרי לנקה ומאפריקה, הסעה לגבול וחצייתו, ולאחר מכן איסוף בצד הישראלי על ידי אזרחים ישראלים המסיעים אותם ישירות לאתרי העבודה במרכז הארץ.
אחד מהם, טורקי בשם קנזיגן דמירסי, הסתנן שלוש פעמים לישראל, בפעם האחרונה דרך הערבה: "לשם כך שילם למתווך טורקי סכום של כ־3,000 דולר והסתייע גם בנהג מונית בישראל, שהמתין לו והסיע אותו מהגבול עד לתל אביב. לדבריו הגיע למתווך דרך רשת הפייסבוק ושילם לו בהעברה בנקאית בהיותו בישראל. כאשר נשאל מדוע שב לישראל לאחר שהורחק ממנה פעמיים, השיב: 'אני אוהב את המדינה הזאת, יש כאן דמוקרטיה, יש פה תנאי עבודה טובים'". לידיעת המפגינים בקפלן.

נתניהו הודיע שיבנה גדר בערבה. האם זה מה שיעצור את ההסתננות דרך ירדן?
"אני שמח שנתניהו מתחיל להקשיב לאזהרות שלנו ולהבין שיש פה בעיה קשה. לדעתי, גדר זה לא הפתרון. אני לא מאמין בגדרות, לא בגדר ההפרדה שאותה חוצים בכל יום עשרות אלפי שב"חים ולא בגדר הגבול עם מצרים, מה גם שבניית גדר לוקחת זמן ועד אז המספרים עלולים לזנק.

"מה שעצר את ההסתננות ממצרים היה החוקים שישראל הובילה כאן, אשר הבהירו למסתננים שלא כדאי להם להגיע לישראל. רק חקיקה שצריך לשאוף להעבירה תוך הסכמה רחבה תעצור את הגל הזה. צריך לזכור שבסופו של דבר הגבול הפרוץ ביותר של ישראל הוא הים, וגם שם יש עלייה דרסטית בהסתננות. הים הוא הנתיב המרכזי של ההגירה הבלתי חוקית מאפריקה לאירופה, ובים לא נוכל לבנות גדר. לכן רק חקיקה, כזו שבג"ץ לא יכול לבטל, תציל את המצב".