קשה להזיז את אברהם שבות משלוותו, וגם השאלות המאתגרות ביותר על התוכנית שהגה יחד עם שני בניו נענו בתשובות חד־משמעיות. להביא לשומרון מיליון תושבים? זה לא ריאלי, טענתי. מדובר במספרים מופרכים. אך אברהם (81) נותר איתן בדעתו. מבחינתו מדובר בכלל בתוכנית שמרנית, והאמת היא שקשה להתווכח עם אדם שבנה במו ידיו יישובים ביהודה ושומרון כנגד כל הסיכויים ולנוכח הלעג שספגו החולמים של שנות ה־70.
"אנחנו לא רק אנשי חזון", הוא אומר, "מהרגע הראשון הייתי שותף להקמה, להחלטה ולביצוע של עשרות יישובים. מבחינתי מדובר בילדים שלי. לא מדובר באשליה. נוכחנו שאם עושים תוכניות בחשיבה נכונה ועם הבדיקות הנכונות, הן מתממשות. מי חשב לפני 80 שנה שבמישור החוף יהיו מיליוני תושבים? כל מדינת ישראל היתה לפני 100 שנה אשליה אחת גדולה. הכל אפשרי".
אם תיכנסו ליישוב איתמר ותתחילו לנסוע מזרחה, תגלו בתוך זמן קצר שהנסיעה לא נגמרת. גבעה ועוד גבעה, בית ועוד בית. יישוב שמשתרע על שטח עצום, שטח שמקביל למרחק בין בת ים לבין רמת אביב. רובו כרגע משמש אדמה חקלאית, לא מעט ממנו חלק מחוות "גבעות עולם", ממובילות המוצרים האורגניים בישראל, אך בעתיד, לפחות על פי התוכנית שנחשפת כאן במלואה לראשונה, תהיה איתמר עיר שבה מתגוררים 63 אלף תושבים.
כבר שנה וחצי עובדים אברהם, ושני בניו - שומרון וטל - עם מועצת שומרון על התוכנית "שומרון למיליון", יוזמה שאפתנית במיוחד, שמבקשת להביא לאזור שבו מתגוררים כיום 135 אלף איש, לא פחות מ־1,150,500 תושבים נוספים. במסמך מפורטים הרחבה של יישובים לערים גדולות, הקמת ערים חדשות, זליגה של ערים בתוך הקו הירוק החוצה, חזרה לאזורים שפונו בהתנתקות, הקמת אזורי תעשייה גדולים, בית חולים אזורי, ואפילו בחינה של הקמת שדה תעופה.
שומרון שבות: "הצורך בפיתוח הוא אקוטי בגלל המחסור בשטחים לבנייה ועליית מחירי הדיור במרכז. ביצענו בחינה של השטחים נטו, ללא קשר לאידיאולוגיה או לפוליטיקה. אם כל גופי התכנון ישתפו פעולה, ניתן יהיה להגיע למספרים גדולים בזמן קצר"
מדובר באזור שבימים אלו סובל ממציאות ביטחונית מאתגרת במיוחד וכולל בחלקו יישובים מבודדים יחסית, שלא הצליחו להתרומם ולהפוך ליישובים גדולים, בין היתר בשל מיקומם. באלון מורה, למשל, היישוב שהחל את המאבק על יהודה ושומרון, מתגוררים כיום פחות מ־2,000 איש, שנאלצים לנסוע דרך כפר חווארה הידוע לשמצה כדי להגיע לביתם. לכן גם אנשים שתומכים בכל מאודם בהתיישבות ביו"ש, עלולים להיות ספקנים בנוגע להפיכת אלון מורה לעיר בת 28 אלף תושבים.
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, לא מתרשם מהשאלה אם מדובר בתוכנית ריאלית. "לפני כ־45 שנה אנשי גוש אמונים יצרו את תוכנית י"ש (יהודה שומרון), שדיברה על הבאה של מאות אלפי יהודים ליו"ש. בתקשורת לעגו, פוליטיקאים צחקו, וחשבו שזה חלום להביא 100 אלף אנשים לפה. כעת יש יותר מחצי מיליון תושבים ביהודה ושומרון, והיד עדיין נטויה.
"אנחנו עוסקים לא מעט ביו"ש בדברים הדחופים - בעיות ביטחוניות, עבודה על הכבישים, נושאים חשובים, אבל רצינו לעשות משהו אחר, לא להסתכל רק על הדחוף אלא להכין תוכנית מקצועית ורצינית ל־2050. השקענו כמעט מיליון שקלים בתוכנית האסטרטגית, שאפשרית בנתונים הקיימים כרגע בשטח. זו תוכנית שמרנית, הלכנו לחומרא - רק למקומות שבהם ניתן לבנות כבר כעת. זו תוכנית יישומית לחלוטין, אם המדינה רק תאשר".
הבסיס להתרחבות
ואכן, כשהוצגה "תוכנית אב להתיישבות בשומרון" על ידי אנשי גוש אמונים, שעליה חתום בין היתר אברהם שבות, מדובר היה בתוכנית שנראתה כמו חלום של אידיאולוגים, שבינם לבין המציאות קשר רופף ביותר. עשר שנים לאחר שחרור יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, וזמן קצר לאחר המהפך, הציגו אנשי ההתיישבות הראשונים יעדים שאפתניים במיוחד.
"הננו מודעים לעובדה כי הדרך להגשמת יעד זה רצופה קשיים. אין אנו נוטים להקל ראש בקשיים אלו, הגם ששיקולים אובייקטיביים וסובייקטיביים משמשים בהם בערבוביה", כתבו אורי אליצור, חנן פורת, אברהם שבות, חנה טבנקין, פרופ' עזרה זהר ומנשה בן ארי. "התיישבות ממלכתית גדולה חייבת להיות מתוכננת לטווח ארוך - ביסודיות ובקפדנות, תוך בחינת ההיבטים המדיניים, החברתיים והכלכליים ותוך הקצאת הכלים והמשאבים הראויים למשימה זו".
45 שנים עברו מאז פרסום התוכנית, שעליה התבססו ראשי המועצות ביהודה ושומרון לאורך שנים, ונראה כי אנשי גוש אמונים צחקו אחרונים. חצי מיליון תושבים מתגוררים ביו"ש, רשת הכבישים ברובה קיימת, ובהחלט יש ערים בנות עשרות אלפי תושבים באזור, גם אם הן מעטות יחסית.
"את התוכנית הראשונה כתבנו כבר ב־1974, בממשלת רבין הראשונה, בזמן שגרעין אלון מורה עוד נאבק להקים את היישוב הראשון", מספר שבות, "תכננו 69 יישובים שיאכלסו יותר מ־100 אלף תושבים. 98 אחוזים מהיישובים הוקמו, חלקם הפכו לערים. כשהמהלך הפוליטי התרחש, כבר היינו מוכנים עם תוכניות. אנחנו נותנים בתוכנית החדשה את הבסיס. אלו התשתיות שלנו, וברגע שיתאפשר יהיו כבר תוכניות ויהיה אפשר להתחיל לבנות למחרת".
בניגוד ליישובים באזורים אחרים ביו"ש, דווקא אזורים נרחבים בשומרון כשלו בהתרחבותם. גם כיום אזור אלון מורה ואיתמר נחשב מבודד יחסית ובעל מספר קטן מאוד של תושבים, ואזור מבוא דותן וחרמש כמעט אינו כולל תושבים ישראלים. החזון שמציגים במועצת שומרון הוא שאפתני, אך יש לומר שמדובר באזור שנחשב אולי למאתגר ביותר בכל יהודה ושומרון. שנים רבות לאחר שחלקים שונים מיו"ש הפכו לקונצנזוס, נחשבים יישובי גב ההר למאתגרים ולקשוחים ביותר בכל האזור.
"ברגע שתהיה תנופת התיישבות, סלילת דרכים, רכבות, יגיעו גם האנשים. הנושא הביטחוני מעולם לא עיכב את ההתיישבות, להפך. דווקא כשהיתה סכנה, אנשים הלכו והתיישבו. מי שאומרים שהנושא הביטחוני הוא הבעייתי, אלה אנשים שמחפשים סיבות להתנגד"
דגן, מצידו, סבור שמדובר בפתרון חד משמעי למצוקת הדיור במרכז הארץ: "לא מדובר רק במענה אידיאולוגי, אלא בפתרון כלכלי. התוכנית מייצרת מענה מוניציפלי למחירי הדיור במרכז הארץ. כעת נותר שהממשלה תאמץ אותה. משרד השיכון יכול לצאת לתכנון של התוכנית הזו בפועל מחר בבוקר".
"תשובת מחץ לגירוש"
התוכנית מפרטת לפרטי פרטים כיצד לפתח את השומרון וכוללת גם מועצות מקומיות שנמצאות באזור, דוגמת קדומים, עמנואל, אלקנה ושער שומרון, וכן את העיר אריאל. דגן מעוניין להגדיל את היישובים ככל האפשר, גם אם המשמעות היא לנתק אותם מהמועצה בראשותו, כפי שנעשה ביישוב החדש שער שומרון, ולהפוך אותם לרשויות עצמאיות. על פי התכנון, תמנה מועצת שומרון בתצורתה הנוכחית כרשות אזורית בעוד עשורים מעטים 845 אלף בני אדם, ויתר המועצות באזור ישלימו את החסר. העיר אריאל תמנה על פי תוכנית זו 115 אלף תושבים.
על פי התוכנית, שתי ערים ששוכנות כרגע בצמידות לקו הירוק מהצד המערבי יתרחבו מזרחה: ראש העין מזרח תמנה 133 אלף איש, ואילו אלעד עילית תמנה 39 אלף. כיום ערים אלו מופרדות מיו"ש באמצעות גדר ההפרדה.
לצד זאת, שואפים בשומרון להגדיל את הערים הבאות, שבחלקן מתגוררים כיום אלפים בודדים (ואף מאות בודדות), באופן הבא: איתמר - 63 אלף תושבים, אבני חפץ - 46 אלף, חרמש - 36 אלף, הר ברכה - 26 אלף, אלון מורה - 28 אלף, צופים - 21 אלף, סלעית - 23 אלף, ריחן - 92 אלף וגוש חיננית - 71 אלף תושבים.
לצד היישובים הקיימים, מעוניינים בשומרון להקים ערים חדשות. עיר בת 31 אלף תושבים מתוכננת לקום בקצה צפון השומרון. בסמוך לאיתמר, על גבול בקעת הירדן, במקום שבו קיימות כיום חוות, מתוכננת עיר בשם רחבעם, שתהיה בת 23 אלף תושבים. עיר בשם גלבוע, שתוקם על פי התכנון על הגלבוע, ליד מירב, מומלצת להקמה כעיר חרדית ותכלול 22 אלף תושבים.
ארבעה יישובים שלא קיימים כרגע, תופסים את תשומת הלב בתוכנית החדשה. דגן מעוניין להקים עיר בת 46 אלף איש בשטח היישובים גנים וכדים שפונו בהתנתקות, חומש, על פי התוכנית, תכלול בעתיד 15 אלף תושבים, ושא־נור תהפוך לכפר אמנים ולמרכז תיירות שבו יגורו 300 תושבים.
"פרסום התוכנית הוא תשובת המחץ לפשע של הגירוש", אומר דגן, "אנחנו מוכיחים שלא מדובר באידיאלים באוויר, אלא בתוכנית יישומית שאפשר לעבוד עליה. ברור שההתחלה לא תהיה בגנים ובכדים לצערי, נתחיל במקומות אחרים ונמשיך. אני מודע היטב לכך שזה ייקח זמן, אך זוהי ההתחלה". שומרון שבות הודף גם הוא את הביקורת על כך שהדבר אינו ריאלי, ואומר: "כשהתחלנו לעבוד על התוכנית גם חומש היתה חלום באספמיה, וכעת אנחנו רואים את השינוי בסטטוס של היישוב".
כחלק מהתוכנית מתוכננים לקום ברחבי השומרון עשרה אזורי תעשייה שיעסיקו עשרות אלפי עובדים, בסמוך לריחן, לחרמש, למבוא דותן, לקרני שומרון, לעלי זהב ובמקומות נוספים. נוסף על כך, כחלק מהתשתית שתאפשר מגורים למאות האלפים שיעברו לגור באזור, יוקמו קווי צינור גז טבעי - בשלב ראשון מצומת קסם עד אוניברסיטת אריאל, ושני קווים נוספים מתחנת ההגפה בחריש לכיוון צפון השומרון ומתחנת ההגפה יד חנה לכיוון שבי שומרון. עוד ממליצים מחברי התוכנית להשלים סלילה של כבישים שיהפכו את הנסיעה ליעילה יותר, ולהקים מסילות רכבת לתוך השומרון. אברהם שבות אומר כי יש תוכניות כבר משנות ה־80 לפרוס קווי רכבת שכאלה, שיתחברו לקו רכבת עתידי בבקעת הירדן שינוע לכיוון אילת.
שתי תוכניות שאפתניות משלימות את התמונה. הראשונה היא בחינת היתכנות להקמת שדה תעופה בשומרון. בשל תוואי השטח ובגלל שיקולים ביטחוניים ומדיניים מדובר בשדה תעופה למטוסים בינוניים שיוקם באחת מכמה אפשרויות - בשטח של היישוב העתידי "שחרית" בדרום־מערב השומרון, באזור המכונה "מזרח ראש העין" במערב השומרון או ליד היישוב מגדלים. כמו כן, נבדקה היתכנות להקמת בית חולים בשומרון, באריאל או בסמוך למסוף התחבורה שנמצא ליד היישוב רחלים.
ניסיון לצד רעיונות חדשים
משפחת שבות עוסקת כבר דורות בבניית ארץ ישראל. הוריו של אברהם היו ממקימי הקיבוץ הדתי, ועוד טרם מלחמת ששת הימים התעניין אברהם, תלמידו של הרב משה לוינגר וחברו של חנן פורת, באפשרות לבנות ביהודה ושומרון. לאחר מלחמת ששת הימים התייצב למשימה ונטל חלק משמעותי בהקמת היישובים השונים. החתונה של אברהם ומיכל שבות התקיימה אף היא במקום סמלי ביותר - בתחנת הרכבת סבסטיה, בהשתתפות 3,500 מוזמנים.
שומרון (44) וטל (36) שבות ממשיכים את דרכם של הוריהם בחברת ענ"ף, שבה הם מתרכזים במיזמי תיירות ביו"ש. בין הפרויקטים שעליהם הם עובדים כעת נמצא האתר הלאומי בסבסטיה, שעמד מוזנח במשך עשרות שנים ויעבור מהפך בתקציב של כ־30 מיליון שקלים. יחד עם אביהם הם ביצעו כמה תוכניות להתיישבות רחבה ביהודה ושומרון, בין היתר בגוש עציון. "יש כאן חיבור של מבט ותיק עם ניסיון ומבט חדש", אומר שומרון שבות, "הרבה פעמים אבא הוא זה שמגיע עם הרעיונות המהפכניים.
יוסי דגן: "רצינו לא להסתכל רק על הדחוף, אלא להכין תוכנית מקצועית ורצינית ל־2050. השקענו כמעט מיליון ש' בתוכנית האסטרטגית, שאפשרית בנתונים הקיימים כרגע בשטח. הלכנו רק למקומות שבהם ניתן לבנות כבר כעת. זו תוכנית יישומית לחלוטין, אם המדינה רק תאשר"
"הבנו שהצורך בפיתוח היום הוא אקוטי בגלל המחסור בשטחים לבנייה ועליית מחירי הדיור במרכז. ביצענו בחינה של השטחים נטו, ללא קשר לאידיאולוגיה או לפוליטיקה. אם כל גופי התכנון ישתפו פעולה, ניתן יהיה להגיע למספרים גדולים בתוך זמן קצר. מדובר במקבצי שטחים עם פוטנציאל בנייה עצום ממש בלב הארץ, על כבישים ראשיים".
אנו נמצאים בעיצומו של גל טרור קשה ומצב ביטחוני מורכב. קשה לראות איך אנשים ינועו בכמויות לשומרון בתקופה כזו.
אברהם: "ברגע שתהיה תנופת התיישבות, סלילת דרכים, רכבות, יגיעו גם האנשים. הנושא הביטחוני מעולם לא עיכב את ההתיישבות, להפך. דווקא כשהיתה סכנה, אנשים הלכו והתיישבו. מי שאומרים שהנושא הביטחוני הוא הבעייתי אלה אנשים שמחפשים סיבות להתנגד. כרגע, למרות המציאות הביטחונית, כל מה שנבנה נחטף, והמחירים רק עולים. אם תסלול כביש טוב לאלון מורה, יגיעו גם האנשים. הנושא הוא תחבורה, אזורי תעשייה ובנייה. אם אלו יתקיימו - עם ישראל יבוא".
שומרון: "יש כאן ביצה ותרנגולת. ככל שיש ריכוז אוכלוסייה גדול יותר, כך הנושא הביטחוני מטופל יותר. ברור שזה פקטור ויש תקופות שהביטחון גובר על הצמיחה, אבל לאורך שנים הצמיחה גדולה יותר. הצמיחה נעצרת במובנים מסוימים בגלל חוסר בנייה, והיתה יכולה להיות גדולה יותר למרות המצב הביטחוני. זה המחסום".
חלקים ניכרים מתושבי יו"ש הם חרדים וחילונים, שמתגוררים בערים יחסית קרוב לקו הירוק. כבר שנים מנסים להביא חילונים לעומק השטח, ללא הצלחה.
שומרון: "גם בנושא הזה יהיה שינוי הדרגתי. יש אזורים בשומרון שפעם היו בעומק השטח והיום נחשבים בקונצנזוס, בהם למשל אריאל וברקן, היישוב הגדול ביותר במועצת שומרון שאחוז גדול ממנו הוא לא אנשים שהיו גרים באלון מורה או בהר ברכה. הם לא באים מאידיאולוגיה אלא כי היישוב נותן להם ריאה ירוקה, קהילה ומגורים בזול יחסית. אין שום סיבה שזה לא יקרה בגוש ריחן, ואפילו במקומות כמו איתמר".
כשאני שואל לסיכום אם ייתכן בכלל שהממשלה תאשר תוכנית כזו כאשר במציאות הנוכחית גם בניית 5,000 יחידות דיור זוכה לגינוי, משיב אברהם: "אני לא חושב שתהיה החלטת ממשלה להגיע למיליון תושבים בשומרון, אבל בהחלט יכולה להיות החלטה לקחת שטחים מסוימים ולתת להם דחיפה קדימה. לכך אנחנו נערכים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו