דגן הובא למנוחות: "העם נחשף לעשייתו"

כ-2,000 איש ליוו את ראש המוסד לשעבר בדרכו האחרונה • רעייתו ושתי בנותיו צעדו לצד הנשיא, רה"מ, שרים ואנשי המוסד

מאיר דגן // צילום: גדעון מרקוביץ' // מאיר דגן

קרוב לאלפיים בני אדם הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין בראש פינה ללוות את ראש המוסד לשעבר, האלוף במיל' מאיר דגן ז"ל בדרכו האחרונה. 

בין המלווים היו רעייתו בינה, שתי בנותיו נעה וניצן, בנו דן ונכדיו, לצד הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה בוגי יעלון, הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, ראש המוסד יוסי כהן, הרמטכ"ל איזנקוט, המפכ"ל אלשיך, רמטכ"לים לשעבר, קצינים בכירים בצה"ל, ראשי רשויות ואישי ציבור וכמובן חבריו לנשק מצה"ל והמוסד, תושבי ראש פינה וחברים. 

בתו של דגן, נועה רבאל דגן, ספדה לו ואמרה כי "מרגע שנודע שאבא כבר לא איתנו, התקשרו רבים ושאלו איך הוא היה כאבא. כנראה שאותו הדבר כמו שראיתם אותו כאיש צבא וראש מוסד. רק תורידו את המשמעת. זה לא היה הצד החזק שלו בבית". היא הוסיפה כי דגן כאבא "היה לגמרי לא שגרתי ואהב הפתעות והרפתקאות" וכי "אהבת חייו הגדולה של אבא היתה ארץ ישראל. לטייל איתו זה אומר שכל חורבה עתיקה הופכת בן רגע למקום צבעוני ומלא חיים".

הארון, עטוף בדגל ישראל, נישא על כתפיהם של שישה אלופים בצה"ל והורד את הקבר בין עצי הברוש והאקליפטוס. רב צבאי אמר תפילת אל מלא רחמים, הרב הראשי לצה"ל, תא"ל רפי פרץ אמר פרק תהילים והבן דן דגן אמר קדיש בקול חנוק. גשם קל ומסוקים שחגו מעל ליוו את המסע העצוב של האיש שהפך לאגדה עוד בחייו.

הנשיא ראובן ריבלין ספד לו, וסיפר על דגן: "לפני מספר שנים ריכזתי מטה של מפלגה עבור מועמדותו של אריאל שרון. לתדהמתי ראיתי שמאיר דגן מונה לרכז את אחד המרחבים והוא כפוף למרותי. ניגשתי לאריק ואמרתי לו "אני לא יכול על מאיר", שהרי היה עבורנו מפקד ולוחם נערץ. אריק אמר לי "אתה לא יודע מי זה מאיר, הוא שחקן של עמינו בלי אגו. הוא יפעל במקצועיות. בתחומים בהם מבין יותר ממך, הוא יכול לפקד עליך. בדברים שהוא מבין פחות ממך, הוא יבצע את המוטל עליו במדויק". 

עוד סיפר רבלין כי דגן ז"ל ביקש ממנו ביום השואה האחרון "שאספר על התמונה של סבא שלך, עטוף בטלית כורע על ברכיו ידיו מורמות, שניות לפני שהנאצים הוציאוהו להורג. התמונה הזאת עברה אתך ממקום למקום. כל תדריך, כל פקודה שנתת היו כשהצילום הזה מנחה אותך. לא ראית בשואה את זכות הקיום של עם ישראל אלא את היכולת של מדינת ישראל למנוע שואה שנייה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיפר על עברו של דגן ז"ל: "מאיר נולד ברכבת קפואה בסיביר כשהוא ובני משפחתו נמלטו מאימת הנאצים – זוהי חווית היסוד, שהייתה טבועה בנפשו של מאיר. לימים תצטרף תמונתו של סבו בעיירה פולנית כשהוא מושפל בידי חיילי אס.אס. מראה הסב חסר האונים שנרצח באכזריות רגעים ספורים לאחר מכן, לא מש מעיניו של מאיר. ברגע המכריע איש לא בא להציל את היהודים. ברגע המבחן אנו צריכים להיות מסוגלים להגן על עצמנו בעצמו. מאז לבש מאיר לראשונה את מדי צה"ל, גמלה בו ההכרה לעשות הכל שישראל שוב לא תהיה בסכנת השמדה. הוא לחם בגבורה בשדות הקרב ולחם בטרור בתעוזה". 

גם הנשיא לשעבר שמעון פרס ספד לדגן: "מאיר, לא נכנע לעולם. לא לחרב שלופה, לא לאמת כואבת ולא במאבקו לשלום. הוא היה מנהיג מלידה. לא לשווא לוחמים הלכו אחריו אל הקרב במקומות גלויים ונסתרים. העם בטח בו והפקיד בידיו גורל של קרב ועוצמתו של חזון. תחת פיקודו, שהיה מורכב משילוב של חוכמה, תעוזה, יצירתיות ותבלין של חוצפה מנצחת, היה המוסד לארגון הטוב ביותר בעולם". 

עוד סיפר פרס על יחסיו האישיים עם דגן: "מאיר היה חבר טוב מאין כמוהו, כי גם בחברותינו שלטה האמת. דבר אחד הוא לא ידע, הוא לא ידע להיכנע. הוא לא ידע ליפול ברוחו. הוא לא ידע לשקוע באכזבה. הלוחם הנוקשה הזה, הפתיע אותנו גם באישיותו הרגישה, באהבתו לצליל של כינור, ביחסו לתמונה יוצרת נוף, ברצונו ליצור ולא רק להילחם. היה נדמה לי שהוא מוכן כל רגע לכתת את חרבו למכחולו".

הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט סיפר על יחסיו עם מאיר דגן, שטרם עבדותו במוסד שירת כאיש צבא, ואף זכה בעיטור העוז בשנת 1971: "בימים שחלפו מפטירתו ביום חמישי ועד היום נחשף עם ישראל לעשייתו של מאיר לביטחונו של עם ישראל. משפחת דגן איבדה בעל, סב, ואב שהקדיש את חייו לביטחון המדינה. לפני מספר שבועות הגעתי לבקר אותך, והמחלה ניכרה על פניך אך בתוך שניות השיחה עברה לביטחון ישראל. בשיחה הזו כמו תמיד למדתי דברים חדשים, על האיומים ועל האתגרים". 

ראש המוסד, יוסי כהן, תיאר את דגן כמפקד ישר שהקשיב לכל לוחם, גם של הצעירים שבהם: "באופיו ובנשמתו מאיר היה לוחם. מאיר לימד אותנו, אנשי המוסד, לשלב תעוזה ועורמה, אומץ לב ותחבולה, לקחת סיכונים גדולים ולפעול באותה עת באחריות ובשיקול דעת. הוא לימד אותנו דבר חשוב במיוחד- לפעול באופטימיות ובביטחון עצמי תוך התעקשות. שמו של דגן עורר הערצה וכבוד בקרב ידידנו ואויבנו כאחד. ג'נרל דגן הם קראו לו, בכבוד ובהערכה, אך גם לעתים בפחד. הוא ידע להתרחק מחפ"קים כדי לאפשר לנו חופש פעולה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר