בשדות החרד"ל: מי אתם בדיוק, ישיבת הר המור והרב צבי טאו

הקפות שניות בהיכל ישיבת הר המור בירושלים | צילום: מרים צחי

גם לפני העדויות נגד הרב צבי טאו היתה ישיבת הר המור מעוז של התבדלות • המגדלור הרוחני והרעיוני של הזרם החרד"לי עומד כעת למבחן מוסרי חדש • חנן גרינווד חוזר לפיצול ההיסטורי מישיבת מרכז הרב, לוויכוחים האמוניים והפוליטיים ולדמותו האניגמטית של הרב המייסד, שדרש מתלמידיו להיות קדושים • "לפעמים מה שנראה יפה ונוצץ מבחוץ עלול להיות רקוב מבפנים", כתב אחד מהם השבוע

עשר דקות לאחר שנכנסתי לתוך הספרייה בישיבת "הר המור" - נתפסתי. ימים ספורים לאחר התפוצצות פרשת הרב טאו הגעתי לישיבה, ששוכנת במרכז שכונת הר חומה בירושלים, כדי לעמוד מקרוב על הלך הרוח בקרב התלמידים במקום. הסתובבתי מעט, צפיתי בבחורים שלמדו סוגיות בגמרא ב"חברותות", ולאחר מכן ניגשתי לאחד המחשבים כדי להיכנס למאגר ההקלטות ולשמוע שיחות של רבנים, לראות האם נאמר דבר כלשהו על הפרשה שמסעירה את המדינה.

"שלום, אפשר לעזור לך?", ניגש אלי אחד התלמידים, והתעניין בנימוס מי אני. כשהצגתי את עצמי, בשלב זה מבלי לציין שאני עיתונאי, הוא שאל מדוע אני מוריד שיחות של רבנים למכשיר הסלולרי שלי. לאחר שאמרתי שאני מתעניין בדבריהם, הוא השיב כי "יש כאלו שרוצים לעשות בהם שימוש לרעה". כמה דקות לאחר מכן הייתי בחוץ. התחושה היתה של אייל באמצע הכביש מול האורות המסנוורים של משאית ענק שדוהרת לעברו.

יאיר שלג: "בחרד"לות נוסח הר המור צריך להוסיף גוון נוסף שהוא שאיפה לכך שאדם יהיה טהור וקדוש, ומידותיו יהיו מעל ומעבר לאדם רגיל. לכן מה שנחשף כלפי הרב טאו כל כך קשה"

 

פרשת הרב טאו, בדומה לפרשיות קודמות הנוגעות לרבנים שעלו לגביהם עדויות וחשדות דומים, מושכת תשומת לב מיוחדת, בין היתר מכיוון שבצד השני שוררת דממה מוחלטת. ציפור לא מצייצת, רכב לא צופר, שקט. ולא מדובר בטעות. לצורך הכנת כתבה זו ניסיתי לשוחח עם גורמים רבים בעולם החרד"לי. כולם, עד האחרון שבהם, אמרו לי שהם מסרבים לשוחח. רבנים מוכרים, תלמידים בהווה ובוגרי הישיבה, דמויות מוכרות ואנשים פרטיים שאני משוחח או מתכתב איתם על בסיס יומי, סיננו שיחות טלפון ממני או הגיבו בלקוניות, שאינם מוכנים לדבר או אפילו להתכתב בסמס או בווטסאפ. גם כשהבטחתי שלא אדרוש מהם לדבר על הנושאים "הבעייתיים", הסירוב נמשך במלוא עוזו. כשהצעתי שיחת רקע בעילום שם, השיבו: "זה אפילו יותר גרוע". הבית במתקפה, ויש כעת להגן על המבצר.

אלא שגם בלי העדויות נגד הרב צבי טאו מדובר באחת הישיבות המסקרנות ביותר בציבור הדתי־לאומי. בימים מסוימים יש שיגידו שהיא אולי המשמעותית ביותר. תנועת נוער בולטת, מכינות קדם־צבאיות, רבנים ומחנכים שינקו מתורתם של רבני הר המור מלמדים היום במיטב מוסדות הציונות הדתית. מדובר בישיבה מסתגרת, מתבדלת, שגם היום סולדת מתקשורת ומפוליטיקה וסירבה לשתף פעולה בכל אופן. הפרשה הנוכחית מציפה את הקישקע של הציונות הדתית, את הדקויות, את ההבדלים שמסתתרים בתוכה. השאלה הגדולה, שרבים במדינת ישראל לא יודעים מה התשובה עליה, היא מהי ישיבת הר המור.

מפצי הציונות הדתית

המפגש הראשון שלי עם ישיבת הר המור התרחש בתאריך דרמטי ביותר. באותם ימים היה אחי תלמיד בישיבה, ששכנה בבניין מט ליפול בשכונת בית וגן בירושלים, המבנה השני מתוך שלושה שעברה "הר המור" עד הכניסה למשכנה הקבוע בשכונת הר חומה. כשבנו הבכור, אחייני, נולד, הוא הזמין את כל המשפחה לברית המילה. אלא שבלילה שלפני הברית, ב־6 במארס 2008, נכנס מחבל לתוך ישיבת מרכז הרב בשכונת קריית משה בבירה ורצח ביריות שמונה תלמידים. בבוקר למחרת, יום שישי, התקיימה ברית המילה. התלמידים ההמומים רקדו ושמחו, רגעים לפני שהלכו להלווייתם של שמונת הנערים שנטבחו. שמחת המצווה התערבבה בעצב עמוק, ואחד התלמידים לא יכול היה להכיל את הדיסוננס. "איך אנחנו רוקדים ושמחים בזמן שחברינו נרצחו?!", הוא זעק. הנוכחים לידו מיהרו לנסות להרגיע אותו. גם בתהומות החשיכה אסור לשכוח את המצווה ולשמוח בברית, נגד כל הסיכויים.

בשנת 97' החליטה קבוצת רבנים בראשות הרב טאו לפרוש מישיבת "מרכז הרב" ולהקים ישיבה מתחרה, בשל הכוונה לפתוח בה מכון ללימודי הוראה, צעד שהרב טאו ראה בו "הצבת צלם בהיכל"

 

מעט יותר מעשור קודם לכן התרחש מפץ אדיר בציונות הדתית, אולי נקודת השבר הגדולה ביותר בעולם התורני במגזר הדתי מאז קום המדינה. בספטמבר 1997, זמן קצר לפני ראש השנה, החליטה קבוצת רבנים, בראשם הרב צבי טאו, מי שכבר אז נחשב לאחד מהרבנים הבולטים במגזר הדתי־לאומי, לפרוש מישיבת הדגל של המגזר - "מרכז הרב" - ולפתוח ישיבה מתחרה, "הר המור". משמעות השם כפולה: "הר המור" הוא אחד מכינוייו של הר הבית, ובנוסף חלק מהפורשים כינו את עצמם "המ"ר" - המשך מרכז הרב.

חודשים ספורים קודם לכן התעוררה סערה בישיבת מרכז הרב. באותם ימים עמד בראשה הרב אברהם שפירא, הרב הראשי לשעבר ואביו של ראש הישיבה הנוכחי. הרוחות סערו בעקבות הכוונה להקים בה מכון ללימודי הוראה. "מבחינת הרב טאו, מכון להכשרת מורים שמלמד תפיסות חינוכיות שאינן ממקורות יהודיים - זה צלם בהיכל. איך יכול להיות שיכניסו יסודות זרים לישיבה שהקים הרב קוק?", מסביר יאיר שלג, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ועיתונאי "מקור ראשון". לפני כשנתיים פרסם במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה את הספר "חרד"לים", שבו ניתח לעומק את תת־המגזר החרדי־לאומי, שהלך והתפתח בעשורים האחרונים בתוך הציונות הדתית.

צעד היסטורי נוסף לאחור יבהיר את עומק הדרמה. 15 שנה לפני הפיצול בין מרכז הרב להר המור נפטר הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של מייסד ישיבת מרכז הרב, ולתפקיד מונה, כאמור, הרב אברהם שפירא. הרב צבי טאו, כוכב עולה, נאלץ להישאר בתפקיד רב מחנך (ר"מ) בישיבה. "היית מצפה שהוא יפצל את הישיבה על כך שלא מונה לתפקיד ראש הישיבה, אבל הוא הסכים למעמד המשני שנכפה עליו במשך שנים ארוכות. עכשיו אנחנו לומדים שאולי היו עוד סיבות (אחת המתלוננות נגד הרב גורסת כי נאסר עליו להגיע לישיבה בגלל מעשיו כלפיה - ח"ג), אבל בכל מקרה הוא ויתר על כבודו. מתי הוא לא יכול היה לשאת את זה? כשהקימו מכון להכשרת מורים. מבחינתו זו היתה פגיעה במקורות הקודש", מנתח שלג.

מאפיינים של כת

הישיבה הצעירה פעלה בתחילה בפחונים בשכונת קריית מנחם, לאחר מכן עברה לבניין בשכונת בית וגן, משם נדדה למתחם כרמית - מספר מבנים נטושים של פנימייה סמוכה בצמוד לעין כרם, ולבסוף, ב־2017, למשכן הקבע בשכונת הר חומה.

הרב טאו, צילום: אורן בן חקון

כיום מדובר בישיבת הדגל של מה שמכונה בציבור הדתי "ישיבות הקו" - שורה של מוסדות בציונות הדתית שדוגלות בקו האידיאולוגי שמתווה הרב טאו, ודוגלים בין היתר בתפיסה ממלכתית המייחסת למדינת ישראל ערך עצמי של קדושה, שאינו תלוי בהכרח במעשי המנהיגים שלה. יום העצמאות נחגג כחג לכל דבר ועניין בישיבות אלו, וגם השירות בצבא ומסירת הנפש הופכים מתוך תפיסה זו לקדושה. בראש הישיבה עומדים תאומים - הרב עמיאל והרב מרדכי שטרנברג. הרב טאו מוגדר כנשיא הישיבה אך אינו מקבל כל משכורת ממנה. בישיבה לומדים כיום כ־750 תלמידים. בשנה שעברה היא הכניסה 28 מיליון שקלים, מתוכם כ־20 מיליון מתרומות והיתר מהקצבות ומתמיכות מהמדינה. 98% מהסכום שימש להוצאות פעילות ושכר.

"החרד"לות הינה גישה של נאמנות להלכה כמות שהיא, בלי התחכמויות", מסביר שלג. "בחרד"לות נוסח הר המור צריך להוסיף גוון נוסף שהוא שאיפה מאוד חזקה לכך שאדם יהיה טהור וקדוש, ומידותיו יהיו מעל ומעבר לאדם רגיל. לא להסתפק ברובד ההלכתי. לכן מה שנחשף ביחס לרב טאו כל כך קשה, מכיוון שהוא תמיד זה שלא הסתפק ברובד ההלכתי הסטנדרטי אלא דרש להיות קדוש. זו גם הסיבה שיש המתארים את ישיבת הר המור ככת - כי כתות דורשות טהרנות מיוחדת ולא הסתפקות בהגבלות הרגילות של הדת".

עמדת הישיבה ורבניה כלפי סוגיות דתיות הינה שמרנית ביותר ודומה לעיתים לזו שבחלק מהחוגים החרדיים הקיצוניים ביותר. לאורך השנים הלך הרב טאו והקצין בנושא זה, ועימו הישיבה כולה. כך, לדוגמה, יצא בעבר בחוברת נגד הטלפונים החכמים ונגד תופעות נוספות המזוהות עם קדמה יתרה. כרגע, סובר הרב טאו, החברה הישראלית נמצאת בשלב המעבר לקראת בניית קומת קודש, ואם נדע לפעול נכון ההתגברות המסיבית של הטומאה תקרב אותו לקיצו. בזמן שרבים שבים אל המסורת והאמונה, הוא כותב באחת החוברות, "הרשעה מתאמצת ככל יכולתה להילחם מלחמת קיום".

עם זאת, דווקא סביב עניינים המזוהים עם הימין הישיבה אינה קיצונית, למרות שתלמידיה ממוקמים היטב בצד הימני של המפה. בתקופת ההתנתקות יצא הרב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, בקריאה מפורשת לסרבנות. הרב טאו, לעומת זאת, נמנע מלעשות זאת, אף שלבסוף הביע עמדה שכונתה "סרבנות אפורה", שבמסגרתה אמר כי אינו מבין אדם שיקרא לפנות יהודים ויסכים לכך.

ברוחה של ישיבת הר המור פועלים כיום כמה מהמוסדות המוכרים ביותר במגזר הדתי, שמחנכים אלפי צעירים, ואלפים נוספים נמנים עם בוגריה. רשימה חלקית כוללת את ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, מכינת בני דוד בעלי והישיבה הגבוהה במקום, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת מעלה אליהו בתל אביב, ישיבת נצר מטעי באריאל, ישיבת מעלה חבר לצעירים, מכינת יתיר, מכינת עצם (עצמונה) של הרב רפי פרץ, מכינת קשת יהודה, מדרשת הרובע, מדרשת שירת חברון, ועוד.

בחלק מהמוסדות הללו למדו תלמידים שהיום מחזיקים במשרות משמעותיות במשק או הפכו לקצינים בכירים בצה"ל. רבים מאוד אחרים הפכו למחנכים ולמורים, שכיום מלמדים בעשרות מוסדות לימוד ברחבי ישראל. אלא שדבר זה לא תמיד מתקבל בברכה ככל שמדובר בישיבת הר המור, מכיוון שהגישה של הישיבה, לפיה יש לשאוף לרמה גבוהה מאוד של קדושה וטהרנות, גורמת לחיכוכים עם זרמים אחרים במגזר, ביניהם גם כאלו שמגדירים את עצמם חרד"לים.

ישיבות הקו העמידו לאורך השנים בוגרים רבים שנמצאים היום בשדרת הפיקוד של צה"ל ובעמדות ציבוריות בכירות. יצוין כי לא כולם בהכרח עדיין מתיישרים עם כל עמדות הישיבות שמהן באו, אך הדבר מוכיח כמה השפעה יש לזרם זה על הציבוריות הישראלית. בין היתר למדו בישיבת שבי חברון תת־אלוף דוד זיני, תת־אלוף שי קלפר, מח"ט גולני אל"מ יאיר פלאי, הרב ליאור אנגלמן וחבר הכנסת אופיר סופר. במכינת בני דוד בעלי למדו תת־אלוף אבי בלוט, אלוף־משנה דביר חבר ואלוף־משנה יהודה ואך. בישיבת עטרת ירושלים למדו בין היתר תת־אלוף (במיל') אופק בוכריס ותת־אלוף אייל קרים. לצד הקצינים הבכירים שמשרתים היום בצה"ל ושלמדו בישיבות הקו ישנם מספר נופלים מוכרים מאוד שהתחנכו בדרך זו. ביניהם עמנואל מורנו, אלירז פרץ, רועי קליין והדר גולדין, שלמדו כולם במכינת בני דוד בעלי.

לפני כשנתיים פרסמה ישיבת ההסדר בחולון מודעת דרושים לרבנים מחנכים (מקביל למחנך), כשאחד הקריטריונים היה לא להיות בוגר ישיבת הר המור. "אין לנו שום דבר נגד ישיבת הר המור, להפך, אך הניסיון מורה שבוגרי ישיבה זו פעמים רבות לא משתלבים בשלום וביציבות בישיבות שונות ואיננו רוצים להסתכן".

בתגובה לידיעה שפורסמה בנושא באתר "סרוגים" הסביר ראש הישיבה, הרב אביב זגלמן, כי "במשך יובל שנים יוצאת מבית המדרש, שהיום נקרא הר המור, פסילה של ישיבות. רבנים מישיבות אלו מוחרמים כר"מים, כרבנים בכל תפקיד, אסור לשתף איתם פעולה, השייכים לזרמים רוחניים אלו נפסלים מלהתחתן בהם, ואף לא ללמוד איתם חברותה. למדתי במרכז הרב בפיצול המפורסם וחוויתי את הוראתה של 'הר המור' במחלוקת". אחרי שנים רבות של הבלגה, הסביר אז, החליט שהוא מסרב להמשיך לעשות זאת. "אני שותה בצמא את תורתם ומרגיש שייכות עמוקה לבית מדרש זה, אך נחוש למחות נגד חרמות ופסילות". ניסינו לקבל את התייחסותו של הרב זגלמן לכתבה זו, אך ללא הצלחה.

ואז הגיע נפתלי בנט

במשך שנים ארוכות סירבו בישיבת הר המור לשוחח עם כתבים ולהיחשף לתקשורת, וההתבטאויות היחידות שיצאו מפעם לפעם היו מהקלטות של שיעורים. הרב טאו סובר כי התקשורת היא האויב, וחל איסור לשתף איתה פעולה, ויתר הישיבה התיישרה לצידו. למעשה, במשך שנים ארוכות כלל לא ניתן היה להשיג תמונה איכותית ועדכנית של הרב טאו לצורך כתבות, מכיוון שהאיש לא נראה בזירות ציבוריות כלל, בניגוד לכמעט כל רב אחר בציונות הדתית. ואז הגיע נפתלי בנט.

"יוצאים לרחובה של עיר כי אנחנו במלחמה". תלמידי ישיבה בהפגנה נגד השר לשעבר מתן כהנא, צילום: אורן בן חקון

כשבנט ושקד השתלטו על מפלגת הבית היהודי, משלימים אחת ולתמיד את ההיטמעות של הגישה הליברלית של הציונות הדתית בתוך המפלגה הדתית־לאומית, הבינו בישיבת הר המור שהם חייבים להתעורר. באותם ימים של ברית האחים החלו תהליכים שונים בנושאי דת ומדינה לקרום עור וגידים. מתווה הכותל יצא לדרך, דרישות לרפורמות בכשרות הפכו לתדירות, ומעל הכל - היחס לקהילת הלהט"ב עבר מהפכה של ממש. לצידם הסמארטפונים הפכו לדומיננטיים בציבור, והאינטרנט הפך בעיניהם לסכנה קיומית.

את הסימנים המוקדמים ניתן לזהות היטב. בשיעור שהעביר הרב טאו בדצמבר 2013, ופורסם על ידי נטעאל בנדל, אז כתב "כיפה" והיום כתב "ישראל היום", הוא קרא לחסום כבישים במחאה על התנהלותו של בנט. "צריך להקהיל קהילות, להקים הפגנה גדולה, ואת כל הרבנים בארץ, ואת כל ראשי הישיבות בארץ, ואת כל מי שאכפת לו על התורה והיידישקייט במדינה", אמר טאו. "צריך לקום על הרגליים, ולעשות הפסקת קריאה ולחסום את כביש מספר 1 - ואני לא אומר בצחוק. זה משהו נוראי, ואנו שותקים. אני מתחיל לחשוב על זה ודעתי נטרפת, פשוט, איך אפשר לשבת ככה בשקט.

עכשיו מעבירים חוק הגיור, כל אחד יכול לגייר, כל רב יכול לגייר, איפה שנמצא, לא צריך רבנות ראשית, יש פה גם רבנים רפורמים, דתי לייט, קונסרבטיבים, צוהרים (רבני צהר), וכל מיני יש. משהו נורא". אז נשאל הרב גם מדוע אינו מקים מפלגה והשיב: "אני לא יכול להקים מפלגות".

אך ככל שהשנים עברו גישתו השתנתה. ב־2017 השתתף הרב טאו בהפגנה נגד מצעד הגאווה בירושלים כשהוא נושא בידו שלט שבו כתוב "מצעד התועבה". לצידו השתתף בהפגנה גם הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת בני דוד בעלי, שחמישה חודשים קודם לכן נשא את נאום "שיגעו לנו את הילדות" בגנות הגיוס של צעירות דתיות לצה"ל.

שש שנים לאחר שהרב טאו הצהיר כי אינו מקים מפלגות הוקמה מפלגת "נעם", בראשות אבי מעוז ובהנהגתו הרוחנית של הרב טאו. מטרות המפלגה, שהוטמעה בשתי מערכות הבחירות האחרונות בתוך מפלגת הציונות הדתית, "לתקן את כל הנזקים של חדירה ארוכת שנים של רוחות הפוסט־מודרנה לתוככי המערכות הציבוריות של מדינת ישראל". מאבקים נגד הקהילה הגאה הינם חלק מהבסיס של מפלגת נעם, או אם תרצו - מפלגת הר המור. למפלגה מספר בסיסי כוח משמעותיים, אך הם זוכים להתנגדות מצד חלקים נרחבים במיינסטרים הדתי שמבקש להטמיע עמדות של סובלנות דתית ולא אידיאל שמבטא לתחושותיו כפייה על חלקים מהציבור.

לקראת הבחירות האחרונות הורו ראשי הישיבה לתלמידים לסגור את ספרי הגמרא ולהתייצב בעצמם לשכנע אנשים להצביע למפלגת הציונות הדתית, ומכך לנעם. "זוהי שעת חירום", אמר לתלמידים הרב עודד וולינסקי, מהר"מים הוותיקים בישיבה. "אנחנו ניגשים לכלל ישראל, להיפגש פנים ופנים. אנו צריכים לגשת באימה וביראה. באהבה רבה, בהמון ענווה. אנו מבטלים את התורה הגואלת ויוצאים לרחובה של עיר כי אנחנו במלחמה, בקרב אדיר על נשמת האומה, על רוח המדינה. ננצח בעזרת השם בקרב הזה. אנו מבטלים תורה בראש ובראשונה כדי שנעם תהיה בכנסת ישראל".

"אני כל ימיי א־מפלגתי. מעולם לא סחבו אותי, גם לא בימי רבינו, לשום דבר כזה. אבל פה קורה משהו. בארזים נפלה שלהבת. המציאות משתגעת וצריך להחזיר אותה ליישוב הדעת שלה. זה לא עניין עצמי אלא עניין אלוקי. הקב"ה מזמן לנו את הצומת הזה, כדי שגם אנחנו נקום ונצא לעם ונביא את כל מי שאנחנו יכולים להצביע כדי שמפלגת נעם תהיה בכנסת, כי היא היחידה בכנסת ישראל שמדברת אמת ולא מפחדת לומר את האמת. כי עם השם אנחנו".

שלג סובר כי דווקא הפרסום של הרב טאו בציבור גורם לפיחות במעמדו. "ככל שהרב טאו מקצין בעמדותיו, כך הוא משפיע פחות כי המיינסטרים מתרחק ממנו. בעבר היתה לו יותר השפעה, אך היום גישותיו הן הר גבוה שרק יחידי סגולה יכולים להגיע אליו. יש להר המור מאפיינים של כת, וזה סיפור מרתק ועצוב בסופו של דבר. תמיד הקבוצות שיש להן מאפיינים של כת יותר מרתקות מאשר סתם קבוצה דתית, אבל גם יותר בעייתיות ומסוכנות. בהר המור תופסים את עצמם כאליטה הנבחרת של עם ישראל. הבעיה היא שמצד אחד אתה מדבר בשם כלל ישראל, ומצד שני אומר שהמפתחות רק אצלם. כלל ישראל שהם מדברים עליו אינו אותנטי ואמיתי, אלא מדומיין - זה שאתה רוצה שיהיה".

הנשמה זועקת

ימים ספורים לפני ראש השנה נשא הרב טאו דברים בפני תלמידים בישיבת הר המור. "כל אדם בישראל רוצה להיות מה שהוא בטבעו. כל החטאים זה הצד הזר והיצרי שאונס אותו, מלפף אותו ומשנה אותו. אבל הוא נשאר בתוכו", הוא אמר בהתייחסו לדברים שאמר הרמב"ם.

מנהיג מפלגת נעם, הזרוע הפוליטית. ח"כ אבי מעוז, צילום: אורן בן חקון

בשיעור אחר שהעביר בפני תלמידים בנושא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק "אל התשובה" הוא הסביר כי "נשמתנו קוראת לנו כל הזמן, ואנחנו לא מקשיבים. אנחנו מקשיבים לכל מיני מקילים, טכנולוגיה, דברים כאלו. את הקול הזה לא צריך להיות תלמיד חכם גדול, אלא תלמיד שהתורה היא חייו. צריך להזדכך ולהיזהר, שנזכור מי אנו עם ישראל. עם יודע אלוקיו.

"הנשמה זועקת. אוי הן לבריות לעלבונה של תורה. בייחוד בימי התשובה היינו שמים אל ליבנו. זה נקרא לעשות תשובה. להיות מה שאתה באמת, להיות אמיתי. לא להיות זייפן. כי עת לעשות להשם. וכבר הגיע הזמן לשוב בתשובה. כלומר, להסתכל בפנים. לקשר את הענפים של החיים המתגלים בכל העלילות ובכל המפעלים והמידות אשר לנו, לחבר אותן אל מקור שורשם. לא אני מדומה אלא האני האמיתי שלך, של נשמתך. אל טוהרתה של הנשמה. אל ראשית הווייתה. אל אצילות כבודה. ללא שום החשכה של גוף ושל דמיונות ושל שעשועים ושל רשמים חיצוניים. זה אור החיים", הוסיף הרב טאו. למרות שלא סביר שיש קשר בין הדברים שנשא הרב בפני קבוצת תלמידים מצומצמת לפרשיות האחרות, הדבר בהחלט מעמיד אותם באור אחר.

למרות העדויות שנחשפו עד כה, מתקשים תלמידיו, בוגריו וההולכים בדרכו לגבש עמדה כיצד להתמודד עם הטענות כנגדו. רובם שותקים, אך מיעוטם משתפים את תחושותיהם ברשתות החברתיות. מדברים שכתב הרב נתנאל אלישיב, ר"מ במכינת בני דוד בעלי, אחד המוסדות הדתיים החשובים ביותר במדינת ישראל, וכזה שמזוהה עם ישיבת הר המור, ניתן להבין את עומק הדיסוננס שבו נמצאים כרגע תלמידיו וההולכים בדרכו. השורה התחתונה של הרב אלישיב הינה שיש לחקור את הפרשייה האחרונה, מעשה אמיץ ביותר במקום שבו רוב מוחלט של העולם החרד"לי שותק, אך דווקא הדברים האחרים שכתב הם אלו שמכניסים אותנו לעולם ששמו הר המור.

"את מו"ר (מורנו ורבנו) הרב צבי טאו פגשתי לראשונה בגיל 16. נכנסתי לביתו עם חבר כדי לשאול שאלה - ומייד חשתי שאני מבין מהי הדרת פנים של תלמיד חכם. היה לי ברור שהפעם זכיתי לפגוש מישהו מסדר גודל שונה". שנה לאחר מכן הוא מספר שהגיע ללמוד בישיבת מרכז הרב, עוד קודם לפיצול, ודבק ברב טאו. כשנישא, ביקש הרב אלישיב מהרב טאו ללוותו לחופה; כשבנו הראשון נולד - היה הרב טאו סנדק, והוא אף שקל לקרוא על שמו את אחד מבניו. "איני מחזיק מעצמי תלמיד חשוב של הרב, למיטב ידיעתי גם הוא לא רואה אותי ככזה, אבל אני כן מעריך שיש מעט מאוד אנשים ששהו במחיצתו ולמדו מפיו במשך מספר השעות המצטבר שאני הקדשתי כדי לעמוד על סודו".

"אם אדם שמכיר את המתלוננת מעיד שהיא מדמיינת ומעורערת... אזי לפחות בשלב הזה זה יישמע לנו הרבה יותר מתקבל על הדעת מאשר לחשוב שהמלאך שאנו מכירים אינו אלא שטן"

 

בפוסט הארוך הוא מעיד כי במשך השנים הופיע בביתו של הרב טאו ללא התרעה, ומעולם לא ראה דבר חשוד. למרות שבשנים האחרונות התעוררו אצלו שאלות ביחס לעמדות שהוא נוקט, לדבריו אף פעם לא מצא סיבה לחשוב שהשאלות הללו מצביעות על פגם עמוק באישיות או צד אפל סמוי מן העין. "כמוני יש להערכתי כמה מאות אנשים, ויש עוד אלפים רבים שנחשפו במשך שנים ארוכות לתורת הרב, גם אם לא בעצימות שניסיתי לתאר כאן. מעגל שלישי כולל רבבות לומדים, שזכו לקבל ממנו משהו, גם אם הוא לא היה עבורם הדמות הרוחנית המרכזית בחייהם.

"לכן אני מציע שאף אחד לא ישפוט אנשים שנמצאים במצבנו, הדבקים ברב טאו ויונקים מתורתו. איננו תמימים, גם אנחנו בוגרי כל הפרשות הקודמות, גם אנחנו חרדים על בנינו ובנותינו ועל קדושת המחנה לא פחות מאף אחד אחר, גם אנחנו יודעים שלפעמים מה שנראה יפה ונוצץ מבחוץ עלול להיות רקוב, לפחות חלקית, מבפנים. אבל כאן מדובר בסיפור שונה - מצד אחד גדלות האישיות שאותה חווינו ישירות במשך כל כך הרבה שנים, ולמול זה האשמות נוראות יותר מכל מה שידענו. וכן, אם מישהו שמכיר את המתלוננת הראשית מקרוב מעיד שהיא מדמיינת ומעורערת ובכך מציע לנו הסבר הגיוני להאשמות הללו, אזי לפחות בשלב הראשון זה יישמע לנו הרבה יותר מתקבל על הדעת מאשר לחשוב שהמלאך שאנו מכירים אינו אלא שטן", מספק הרב אלישיב הצצה למה שמתחולל בראשם של אלפים כרגע.

כרגע הרוב המוחלט של תלמידיו שומר על שתיקה. עם זאת, יש מי שיוצא להגנתו. "חובה רבתי למחות על חילול השם בהכפשת וביזוי כבוד התורה של מורנו ורבינו הרב צב"י טאו שליט"א, פאר הדור והדרו. הפגיעה איננה רק בו אלא בכולנו - בכל עולם התורה - שאותם המתיימרים לחפש הצדק והאמת, ע"י שמרבים חילול השם, כדי להרוויח רייטינג", כתב הרב יוסף רודריגז, ראש ישיבת אילת. "כל מוקירי התורה ולומדיה חייבים להבדיל בין אזובי הקיר המתקרים רבנים, או בלשון הרב שפירא זצ"ל רעבאלאך, שרוב מניין ובניין הצלחתם על ידי הרייטינג התקשורתי האינטרנטי המזוהם, לבין קודשי ישראל המובהקים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר