הכרמל ירוק מבושה

לפני שבועיים היינו כאן עוזי דיין ואני אנשי בשורה: סיפרנו כי משרד הפנים ביטל את בחירת עו"ד יגאל זאבי מחיפה למנכ"ל החברה העירונית לאמנות, תרבות וספורט (אתו"ס); כי נציגי המשרד הציעו לעירייה, בדרכם הזהירה, להתרחק מהמינוי הזה; כי הם הזכירו לוועדת האיתור המקומית שזאבי הורשע בשעתו בהונאה כספית של העירייה, בין היתר באמצעות זיוף חתימה של קבלן.

זיוף? זיוף. מירמה חמורה? מירמה חמורה. אין כאן טעות ובכל זאת טוהר המידות בעיריית יונה יהב שוב נדחק הצידה.

השורה התחתונה של ועדת הבדיקה החיצונית, שבחנה את הנושא ומצאה פגמים מהותיים בהליך הבחירה של זאבי: יש לכנס את ועדת האיתור, להזמין חוות דעת מהיועץ המשפטי של העירייה, עו"ד רשף חן, ובין היתר לבחון חשש לניגוד עניינים. יש לקיים את ההליך הזה מחדש.

יומיים אחרי הפרסום טילפן אלינו אחד הגרונות העמוקים בעירייה והסביר לנו שאנחנו נאיביים; שאנחנו לא קוראים נכון את המפה, כלשונו.

"בעירייה מצפצפים על הוועדה של משרד הפנים", אמר, "לא סופרים אותה... עו"ד זאבי ייבחר מחדש, תזכרו את דבריי... הם יעשו את זה בהליך מזורז שאתם לא מכירים... ועדת האיתור תתכנס בתוך שבוע ותקבע עובדות בשטח".

- אתה בטוח?

"אני יודע על מה אני מדבר".

ברגע ראשון לא האמנו לו. חשבנו שהוא מגזים. אבל למחרת טילפן אלינו עוד גורם יודע סוד וקרע חלון לשחיתות חמורה שלא הכרנו קודם לכן: לעו"ד זאבי וליו"ר ועדת האיתור, איש העסקים יעקב פיינגולד, יש קשר מהותי בעברם הקרוב. זאבי היה פרקליטו של פיינגולד וייצג אותו, את בת זוגו וחברה שבשליטתם מול ועדות התכנון של משרד הפנים. 

"תראו", אמר המתריע בשער, "פיינגולד היה איש אופוזיציה במועצת העירייה ומאז ינואר השנה הצטרף לקואליציה והפך לבעל ברית של ראש העירייה. הם משלבים ידיים. 

"זאבי סייע ליהב בבחירות וללא קשר נקרא לסייע לפיינגולד ולבת הזוג שלו, גילה שמה, בעסקים הפרטיים. איש מחברי הגוף המאתר והמאשר את הבחירה לא נחשף לעובדה הזאת - לא בסיבוב הראשון של הבחירה ולא בשני כאשר זאבי נבחר שוב למנכ"ל".

- מה שאתה אומר לנו הוא ששניהם הסתירו את העובדה הזאת מהוועדה הבוחרת ומהדירקטוריון במצח נחושה?

"הבנתם נכון. את הסוד הכמוס הזה, את מה שהיה אמור להיחשף בהמסגרת גילוי נאות של שניהם, הם שמרו עד עכשיו לעצמם".  

      

זאבי. בניגוד להכחשתו, יש מסמכים המוכיחים שהוא ייצג את יו"ר ועדת האיתור שבחרה אותו למנכ"ל

פיינגולד מסתבך בשקרים

השבוע טילפנו לפיינגולד כדי לשמוע את גרסתו על הליך הבחירה של זאבי, ולשבחו ייאמר: הוא השיב על השאלות. הוא לא ברח ולא התחמק. אמינות? זיכרון לקוי? שקרים? זה כבר סיפור אחר. 

ראשית, הסביר לנו, פסק הדין המרשיע וגזר הדין במשפטו של זאבי היו מונחים על שולחן הוועדה והדירקטוריון. הם לא הוסתרו מהחברים. שנית, על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד רשף חן, אסור היה להביא אותם בחשבון כי בחלוף שבע שנים מיום ההרשעה, הם כאילו נמחקו.

והעיקר מבחינתו: עו"ד זאבי מעולם לא ייצג אותו. מכשילים אותנו.

חידדנו את הדברים: 

- זאבי לא ייצג אותך מעולם כעו"ד? 

פיינגולד בנחרצות: לא!

- הוא לא ייצג חברה בבעלותך אף פעם?

"לא"!

נקבנו בשם חברת בנייה מסוימת, שעו"ד זאבי כן ייצג על פי המסמכים שבידינו, ושאלנו: 

- האם החברה הזאת "שייכת לך או לבת הזוג שלך"?

תשובתו: "היא שייכת לה..."

- וזאבי לא ייצג אתכם?

פיינגולד השיב בשלילה. שיקר פעם, פעמיים, שלוש וכאשר נשאל אם אנחנו נשענים לדעתו על מסמכים מזויפים - אלה הסותרים במפורש את דבריו - בנה קו הגנה חדש: "אני לא יודע מה זה לייצג... אני אומר לכם שוב שאני לא מבין את המשפט הזה... אתם שואלים אם זאבי ייצג אותנו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ואני לא זוכר... אולי את בת הזוג שלי, גילה..."

- אנחנו מחזיקים למשל מסמך של המדינה מיום 16.10.12, שבו נאמר במפורש כי אתה היזם ועו"ד זאבי הוא נציג היזם, איך אתה קורא את זה?

פיינגולד: "אני לא יודע איך אני קורא את זה... אני לא יודע מה להגיד לכם... אולי בת הזוג שלי שכרה אותו... אותי אישית הוא בטח לא ייצג... אני מאמין למה שאתם אומרים, אבל באמת לא זוכר מה היה ב־2012..."

פיינגולד. לשקר אין רגליים

לקראת סוף השיחה, אחרי שהסביר שאין לו קשר חברי עם זאבי, אימת פיינגולד בדבריו את המידע שקיבלנו מאותו מקור יודע סוד שהיה בטוח בעצמו: בראשית החודש שוב בחרה הוועדה בראשותו בעו"ד זאבי לתפקיד המנכ"ל, וכמה ימים לאחר מכן אושרה הבחירה בישיבת הדירקטוריון.

עכשיו ממתינים בעירייה שוב להחלטה של ועדה מיוחדת במשרד הפנים, שבסמכותה לפסול או לאשר את המינוי השערורייתי.   

 

גם זאבי מכחיש

מה טוען זאבי בתגובה? גרסתו דומה לזו של הלקוח שלו בעבר: הוא לא ייצג אותו מעולם. הצבענו גם באוזניו על כמה דיונים שבהם הפרוטוקול מפריך את הטענה הזאת והוא הגיב: "אז יכול להיות... אני לא חושב שדיברתי בדיונים..."

הזכרנו לו עיסקה של מכירת דירה במיזם בעיר, שבה ייצג את פיינגולד ואת בת זוגו והוא טען: אם אני זוכר ייצגתי את חברת תומדן... תומדן זו חברה של בנו של פיינגולד או של בת זוגו..."

מילה בזכות עו"ד זאבי: גם הוא השיב על השאלות בצורה מכובדת ואף אמר כי הוא מבין - מבין אבל לא מסכים - את הביקורת על המינוי שלו מהבחינה הציבורית. חבל רק שלא אמר אמת בעניין הייצוג שהעניק ליו"ר ועדת האיתור שבחרה בו.

תגובת עיריית חיפה: "אין שחר לדברים. עו"ד זאבי לא שימש מעולם פרקליטו של מר פיינגולד".

תגובת משרד הפנים: הנושא בבדיקה.

 

מנפלאות עיריית נשר

לפני שלוש שנים תיארתי כאן בעזרת עוזי דיין ומיכל שבת ("הכל בגלל אשתי") איך הצליח ראש עיריית נשר דאז, ח"כ לשעבר דוד עמר, להלבין עבירות בנייה חמורות שהוא ביצע בדירתו הפרטית ברחוב הסחלב 13. הוא עשה זאת באמצעות לחצים לשינוי התב"ע בתירוץ הבא: הוא דואג לכלל תושבי השכונה שבה הוא מתגורר.

ראה משיח עמר, האח של דוד עמר ועבריין בנייה סדרתי בזכות עצמו, כי טוב והחליט לנצל את כוחו הציבורי כסגן ראש העירייה באותה דרך. 

משיח ביצע בדירתו בנשר כבר לפני שמונה שנים עבירות בנייה חמורות, השתלט על מגרש ציבורי הנושק לביתו בשטח של 110 מ"ר, הועמד לדין פעמיים, הורשע, התחייב להרוס את הבנייה הבלתי חוקית - והתעלם.

עמר. עבריין בנייה סדרתי המנסה לנצל את מעמדו הציבורי, כפי שעשה אחיו, להלבנת העבירות החמורות שלו בנשר // צילום: מישל דוט קום

החצוף הזה, המתעתע שנים במערכת האכיפה ובשופט השלום בחיפה, ערן קוטון (שגם אחרי שנחשף למעלליו לא שלח אותו לכלא), לא למד את הלקח ואילץ את עו"ד עמית אופק מהמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, להעמיד אותו שוב לדין, במארס השנה. האישומים: ביזיון בית משפט, בנייה ללא היתר, שימוש ללא היתר.

מה קרה מאז הגשת כתב האישום - האם המשפט הנוכחי יצא כבר לדרך? 

לא, בין היתר בגין בקשות דחייה של הנאשם מנשר; לא, כי במקביל לדחיית פתיחת משפטו טרוד עמר בחודשים האחרונים בהפעלת לחצים על ראש העירייה במאמץ להלבין חלק מחריגות הבנייה שלו, באמצעות אישור תוכנית איחוד וחלוקה.

מהנדס העיר, לאון גורודצקי, לא הסתיר במכתב לראש העירייה את הסיבה ללחצים לאישור התוכנית: "להסדיר בנייה קיימת (לגליזציה) לבניין מגורים קיים... לעשות זאת באמצעות שינוי ייעוד השטח המיועד לבנייני ציבור לאזור מגורים ב'". 

התוצאה: "מגרש המגורים הקיים ברחוב הטכניון הוגדל ב־110 מ"ר על חשבון מגרש ציבורי, אשר היה מיועד לבניית מבנה ציבורי בעתיד".

לשון פשוטה לכל נפש: משיח עמר מנסה ליצור מצב שהשטח הציבורי, שעליו הוא השתלט, יישאר בחזקתו. 

כיצד נהג ונוהג ראש העירייה, אבי בינמו, בפרשה הזאת? האם נכנע ללחץ סגנו בעקבות הצלחת האחרון להקים במועצה קבוצה לעומתית המכבידה עליו בניהול העירייה?

בינמו מכחיש זאת. "לא נכנעתי", הוא טוען, "לא דבק רבב במעשיי. מטעים אתכם".

לדבריו, "העירייה אינה רשות שופטת ומי שמתיר לגליזציה זו הוועדה לתכנון ולבנייה מורדות הכרמל... התוכנית שבה מדובר הוגשה לוועדה לתכנון ולבנייה כבר בשנת 2002, וזו החליטה כי בסעיף שעוסק בהפקעה ורישום - 'הקרקע שהיתה מיועדת למבני ציבור תוחזר לבעלים הקודמים, מינהל המקרקעין, וזה יחכיר אותה בהתאם לתוכנית'".

בינמו. נכנע ללחצים הפסולים // צילום: מישל דוט קום

קראנו את ההסבר הזה והסברים נוספים של ראש העירייה ובזהירות המתבקשת נאמר: בינמו כן נכנע ללחצים הפסולים של חבורת עמר, כן חזר לשתף פעולה עם עבריין הבנייה, הוא כן מועל בתפקידו בפרשה הזאת. הוא איש חלש וחסר שיניים.

ועוד לא דיברנו על הלחצים שבהם היה נתון היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד אלכס טנדלר, שאישר את ההחלטה וחזר בו ושוב אישר מחמת הפחד שיפוטר. על כך במדור הבא.  

 

חוק דודי אמסלם 

הח"כ הטרי מהליכוד דודי אמסלם התקנא כנראה בכמה מחבריו, המייצרים כותרות באמצעות חוקים שאין בהם צורך, ושאין להם סיכוי לעבור, והחליט ללכת בעקבותיהם. להגיע לכותרות, למצלמות ולמיקרופונים באמצעות חוק שיאסור חקירת ראש ממשלה בתקופת כהונתו בעבירות שאינן פשע.

התירוץ: חיזוק המשילות. ראש ממשלה, לגרסתו, לא יכול לנהל מדינה כאשר הוא מוטרד בחקירות פליליות. בישראל, הסביר, נחקרו כמעט כל ראשי הממשלה וזה בלתי מתקבל על הדעת. 

אמסלם. יש לו הצעה // צילום: דודי ועקנין

למען הסדר הטוב ההצעה הזויה הזאת אינה מקורית. ראשונה שהגתה אותה היתה ח"כ לשעבר רונית תירוש מקדימה, זו שגוננה בשעתו על אולמרט; זו שלימים הסתבך בעלה בחשדות חמורים לפלילים ותיקו נסגר בעיסקת כופר.

למען הסדר הטוב ההצעה של תירוש הוגשה לממשלה במאי 2011, אושרה בוועדת השרים לחקיקה ונפלה אחרי ערר של שלושה מבוגרים אחראים ושומרי חוק בליכוד באותה תקופה: בני בגין, דן מרידור ומיקי איתן. הם הבינו שמדובר בפגיעה בוטה בערך השוויון בפני החוק והתנגדו. 

לגופו של דבר נאמר כך: כל ראשי הממשלה שנפתחו נגדם חקירות עד היום (שרובן הסתיימו ללא אישום), קנו את החקירות האלה נגדם במו ידם: רבין בפרשת חשבון הדולרים של אשתו; נתניהו בפרשת המוביל אבנר עמדי ובפרשת בראון־חברון; ברק בפרשת העמותות; אריאל שרון בפרשיות האי היווני; אהוד אולמרט בפרשיות הולילנד, טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות.

ועוד: למעט צרפת, שם השחיתות מרימה ראש, בכל המדינות הנאורות אין חוק מטורף כזה ואיש אינו מעלה על הדעת להעניק לראש ממשלה חסינות מחקירה. בוודאי לא במדינה שבה אין הגבלה על תקופת כהונת ראש הממשלה.

ועוד: מהן בדיוק עבירות קלות - מירמה? הפרת אמונים? זיופים? אפשר לקבור אותן? הרי חלק נכבד מהחקירות הגדולות בישראל החלו מחקירת חשדות לעבירות קלות יחסית; הרי כבר היינו בסרט הזה של הסתעפות חקירה בעבירות הפרת אמונים למחוזות שאיש לא הכיר בשלב הפתיחה.

מילה אחרונה: אם אמסלם באמת דואג למשילות, טוב יעשה אם יגיש הצעת חוק הנועלת את שערי הממשלה בפני עבריינים מורשעים - בוודאי כאשר ברור לו שהצעתו הנוכחית לא תעבור לעולם את מחסום משה כחלון ואנשיו מכולנו. זו תהיה תרומה אמיתית לניקיון הציבורי. נראה אותו מגייס את תמיכת ראש הממשלה בהצעה הזאת.  

 

המרענן של הקיץ

תודה לח"כ אורן חזן שדואג לנו למשבי רוח מרעננים בעיצומו של הקיץ החם והלח. הראשון שבהם היה הכרזת שיתוף פעולה שלו (באירוע מצולם בכנסת) עם איש גס ואלים שמזכיר לנו את בריון הכפר הצעקן, שמסית, שמאיים, שעלול לסחוף אחריו מתלהמים אחרים שונאי נורמטיביים.

חזן. הכנסת בפגרה, כולם מנמנמים, הוא לא מעניין איש - ופתאום הוא טורח לפרסם הודעה לציבור על אשפוזו // צילום: גדעון מרקוביץ

ימים אחדים אחרי שהחבר חזן בישר לנו על הברית שכרת עם אותו איש מופת, הודיע האחרון, שברגע ראשון נראה בעיניי כקריקטורה, על הצטרפותו למפלגת השלטון.  

הקריקטורה הזאת לא הצחיקה את השר צחי הנגבי, ולכן מיהר האחרון לבשר לאומה שהיא לא תתקבל לשורות המפלגה. שהדלת תינעל בפניה. רוצה לומר: מספיק לנו אורן חזן אחד.

איך בדיוק ייעשה הדבר? עדיין לא ברור. 

משב הרוח השני של ח"כן חזן, שמקנה לו את פרס הטיפשות, היה החלטתו לפרסם הודעה על אשפוזו בבית חולים. הכנסת בפגרה, כולם מנמנמים, חזן לא מעניין איש, והנה פתאום טורח דוברו, לבקשתו, לפרסם הודעה לציבור המודאג על כך שהוא אושפז ונותח.

למה בדיוק? מה קרה למסכן? העם עצר את נשימתו ושאל לאן נעלם אורן חזן שלנו? 

ההסבר שסיפק דוברו, בלי שנשאל על כך: קרע באחד הוורידים שבבטן התחתונה גרם לו לדימום ואילץ את הרופאים לנתחו. נשמע משכנע? לא את כתבת הבריאות של ערוץ 10. היא רמזה רמזים שגרמו לשמועות, וחזן מיהר לאיים בתביעת דיבה נגד ערוץ 10. במקום להרגיע, הוסיף שמן למדורה.

כאילו אין לו די בתביעת הדיבה נגד עמית סגל מערוץ 2. כאילו אין די בעדויות ההגנה שכבר נשמעו במשפט הזה שאינן מבשרות לו טובות.    

 

כבודם תורמים להרג

עסקתי כאן ועוד אעסוק בסחבת של בתי המשפט בתיקים עקרוניים וחשובים ובהחלטות של חלק מכבודם הגורמות לכרסום באמינות ובמעמד בתי המשפט. על הרקע הזה אני מביא כאן מכתב קצר שקיבלתי השבוע מאחד הקוראים, אחרי התאונה המחרידה בצומת פוריידיס, שעוסק בהפקרות ובהרג בכבישים באדיבות שופטי תעבורה.

דיאב. אילו שופטים היו עושים מלאכתם נאמנה, הוא לא היה יושב ליד ההגה והורג בתאונה מחרידה שלושה אנשים // צילום: אייזיק ברבי

"ברשותך, לא הגיע הזמן לשאול שופטי תעבורה איך הם נותנים רישיון לנהג עם יותר מ־100 הרשעות במשפטי תעבורה לעלות על רכב ולהרוג שלושה אנשים? הרי נהג כזה (כמאל דיאב, 62; מ"ג) הוא עבריין מועד שברור היה שבמוקדם או במאוחר יהרוג חפים מפשע, כפי שקרה בצומת פוריידיס לפני שבועיים.

"כבודם צריכים לתת דין וחשבון על כך שנהג כזה המשיך לשבת ליד ההגה ולסכן חיי אדם. לדעתי, גם הם אשמים בהרג חפים מפשע בכבישים".

אין לי אלא להסכים עם הדברים ולפרסם אותם. אכן מדובר בחיי אדם שבכוח שופטי תעבורה להצילם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו