הוא נחשב לאחד האנשים השנואים בהיסטוריה של העם היהודי. ככה זה כשאתה הופך בתוך זמן קצר מיוסף בן מתתיהו, מבכירי המצביאים במרד היהודי הגדול נגד האימפריה הרומית, ליוספוס פלביוס - סופר, היסטוריון ונאמן ביתו של קיסר אותה אימפריה שהחריבה את בית המקדש השני וכפתה על האומה היהודית גלות בת אלפיים שנה.
יוספוס נחשב בקרב היסטוריונים רבים לבוגד, בטענה שהפקיר את בני עמו וחבר לאויבם המר. כהיסטוריון, הוא גם אחד המקורות היחידים לתקופה דרמטית ומרתקת בהיסטוריה של העולם כולו ובמורשת היהודית בפרט - חורבן הבית השני ועלייתם של ישו והנצרות. מחקר חדש, פרי שיתוף פעולה בתחומי מדעי הרוח והמחשב, ינסה להתחקות אחר כתביו של האיש, כדי לגלות פעם אחת ולתמיד אם מדובר בהיסטוריון מדויק וחף מאג'נדה, או שמא העתיק מאחרים ולא תיאר את המציאות ההיסטורית, אלא שכתב ואף עיוות אותה לטובת פטרוניו הרומים והדת הנוצרית.
בין הרמב"ם ל־8200
"כדי להכיר את יוספוס פלביוס", מסבירה ד"ר סטפני בינדר - היסטוריונית, מרצה במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת בר־אילן ועמיתת מחקר בכירה במכון "מעבדת אליהו" באוניברסיטת חיפה, "צריך ללכת כמה עשרות שנים אחרונה לאדם בשם ניקולאוס איש דמשק. את הפוסט־דוקטורט שלי כתבתי בהנחיית פרופ' בצלאל בר כוכבא, שעוסק בסופרים מהתקופה ההלניסטית ובכתביהם על העם היהודי, מנהגיו וארץ ישראל. אחד ממושאי מחקריו היה ניקולאוס, אשר שימש סופר, פילוסוף, מזכיר והיסטוריון של הקיסר הורדוס בתקופה שלפני הספירה ומעט אחריה. ניקולאוס היה מהדמויות שהשפיעו על יוספוס".
ד"ר סטפני בינדר: "יוספוס מעיד על חלק היסטורי - ממדינת החשמונאים ותקופת הורדוס ועד לעליית הנצרות - שאין לנו כמעט מקורות אחרים עליו. בלעדיו לא היינו יודעים מה קרה אז"
טקסטים רבים שיוחסו לניקולאוס הופיעו כעבור כמה עשרות שנים בחיבוריו של יוספוס, חלקם בציטוטים שהובאו בשמו. במהלך השנים תהו חוקרים רבים אם הוא אכן רק ציטט אותו כהיסטוריון, או שמא ניסח את הדברים מחדש וכתב אותם כפרשן הנגוע באינטרסים. "לניקולאוס היה אינטרס ברור לטעון שהורדוס היה מלך לגיטימי, ושאין הצדקה לשושלת החשמונאים שטענה למלוכה. ליוספוס, כצאצא למשפחת החשמונאים, היה כביכול אינטרס שונה. נשאלת השאלה עד כמה יוספוס אכן נשאר נאמן לכתביו של ניקולאוס ועד כמה שינה אותם. אנחנו מעוניינים לבדוק אם הדברים שיוספוס הביא בשמו של ניקולאוס הם בכלל של יוספוס עצמו".
בינדר שולטת ברמה כזו או אחרת בשמונה שפות - עברית, צרפתית (שפת אם), אנגלית, גרמנית, איטלקית, לטינית, ארמית ויוונית עתיקה. לפני חמש שנים היא פנתה לכמה סטודנטים שלמדו בקורס שהעבירה על אותו ניקולאוס וביקשה שיצטרפו אליה למסע אחר מקורות המידע של יוספוס.
"יש לי רקע ביחידה 8200 ובתחום הטכנולוגי", מספר אחד מאותם סטודנטים, נועם בר דוד, כיום סטודנט לתואר שני לארכיאולוגיה קלאסית באוניברסיטת בר־אילן ומומחה לשפות עתיקות ולפענוח כתובות יווניות עתיקות, "כשתרגמנו את ניקולאוס, התבשל הרעיון לקחת מודלים חכמים של מחשב ולבחון אם הם תקפים ויעילים רק בשפות מודרניות כמו אנגלית או שהם יודעים לטפל בהצלחה גם ביוונית עתיקה, שלהבדיל מהשפות הקיימות היום היא מורכבת עשרות מונים. גם יווני מודרני לא יבין לעומק יוונית עתיקה. זה כמו שישראלי ממוצע יקרא את הטקסטים הכי קשים ומורכבים שיש בתנ"ך".
"חשבתי 'למה לעבוד כל כך קשה? ניקח מחשב ושהוא יעשה את העבודה'", מוסיפה ד"ר בינדר, "אבל אני לא מבינה במחשבים אז התחלתי לחפש מישהו שיתאים למיזם, והפנו אותי ליהונתן".
ד"ר יהונתן שלר, ראש בית הספר למדעי מחשב ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, שבו גם התקיים הראיון עם ארבעת החוקרים, נרתם למשימה המורכבת, גם מתוך רצון לצלוח אתגר מקצועי מורכב וגם מכיוון שהמיזם התאים להשקפת עולמו כמו כפפה ליד.
"אחרי לימודיי בישיבה פניתי לעולם מדעי המחשב", הוא מסביר, "לאורך השנים חיפשתי איך מחברים את עולם החומר של מדעי המחשב למשהו ערכי יותר, ומצאתי כמה מיזמים שמשלבים בין הרוח לחומר בניתוחים של ספרי קודש". הדוקטורט שלו עסק בתחום הכלים החישוביים, שהוא תת־תחום של בינה מלאכותית, "המטרה היתה לפתח כלים כדי לזהות בעיות של מחברי טקסטים ולענות עליהן. לגלות מי כתב טקסטים עלומים".
נועם בר דוד: "אם המחשב יצליח לקבוע שהקטעים על ישו בכתבי יוספוס פלביוס הם אותנטיים, או להפך, שהם פברוק, המשמעויות ההיסטוריות יהיו רחבות"
בעבר הוא פיתח למשרד המדע אלגוריתם אשר ניתח כתבים וטקסטים יהודיים, כמו של הרמב"ם, כדי להבין אילו ספרים הוא קרא ומי השפיע על כתביו השונים: "בהתחלה עסקתי בכתבים מודרניים יותר ובשנים האחרונות עברתי לטקסטים ישנים יותר, כאלה שלא ידענו את זהות מחברם אך היתה השערה שמדובר בבן איש חי".
על פיתוח אלגוריתם דומה, המוכוון לכתביו של יוספוס, הוא עמל בימים אלה: "אנחנו בתהליך של בניית האלגוריתמים ומעוניינים לבדוק אם יוספוס העתיק גם ממקורות אחרים וגם משפות אחרות כמו שפתו הסורית של ניקולאוס איש דמשק. זאת הסיבה, כפי שגם נועם ציין, שההליך מורכב יותר".
איך זה עובד, למעשה?
"כאשר יש לנו טקסט שאנחנו לא יודעים מי כתב אותו", מסביר ד"ר שלר, "ויש כמה סופרים אפשריים שכתבו אותו, ניתן ללמד מחשב לזהות מי כתב את הטקסט הלא ידוע. הדרך לעשות זאת היא בכך שנותנים לו אסופת מאמרים של כל אחד מהכותבים האפשריים, והמחשב לומד את סגנון הכתיבה. סגנון מתאפיין, למשל, באורכי משפטים, בעושר שפתי, בשימוש בסימני פיסוק, במבנים לשוניים מסוימים, בהטיות מילים שכיחות, בקידומות או בסיומות ייחודיות ועוד. באמצעות ניתוח כלל המאפיינים אפשר לבנות מודל מתמטי לכל סופר, כך שכאשר יש טקסט חדש שלא ידוע מי חיבר אותו, המודל ייתן ציון הקובע אם הסופר המסוים כתב את הטקסט הזה או לא. באופן הזה ניתן לבדוק בטקסטים שהמחבר שלהם לא ידוע, מי כתב את הטקסט הנתון".
"למעשה, זו השיטה שכיום מזהים בעזרתה פלגיאט (העתקה ספרותית, מ"ו) בכתבים מודרניים", מסבירה ד"ר בינדר, "רצינו לייבא את השיטה הזאת לכתביו העתיקים של יוספוס כדי לגלות אם הוא ציטט את ניקולאוס או אכן שינה את דבריו. אנחנו מעוניינים לגלות מה נשאר מניקולאוס המקורי". "באמצעות הבדיקה", מוסיף בר דוד, "נוכל לשפוך אור על השאלה ההיסטורית סביב יוספוס - אם הוא היסטוריון או תועמלן".
שני החוקרים שבאים לכאורה משני עולמות מנוגדים, עולם הרוח והעולם המעשי, הבינו מהר מאוד שהם צריכים דמות שתצליח לתווך, לתרגם ולארוג את עבודתם המשותפת למחקר הרמוני אחד. "חיפשנו מישהו שיהיה ביני לבין יהונתן", מסבירה ד"ר בינדר, "ויידע לתרגם את הרעיונות של מדעי הרוח למושגים של מדעי המחשב. וכך הגענו למשה".
ד"ר משה לביא הוא מרצה לתלמוד ולמדרש בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה וראש שותף של התוכנית למדעי הרוח הדיגיטליים. לצד זה הוא הקים ועומד בראש "מעבדת אליהו", אשר מתמחה בהנגשת כתבי יד ומסמכים ובמיפוי היסטורי של תולדות התרבות היהודית כדי לשמרה גם בעידן הדיגיטלי, או כפי שהוא מתאר זאת, "שילוב כלי בינה מלאכותית במדעי הרוח".
"כילד הייתי גיק של מחשבים. שירתי ביחידה 8200 ועסקתי בה בחיבור שבין אנשי הטכנולוגיה לאנשי המודיעין, וזה למעשה מה שאני עושה גם היום. אני לא איש מחשבים וגם לא מומחה לגמרי ליוספוס, אבל מביא את השילוב ביניהם. החוכמה היא לקחת שאלות של מדעי הרוח ולהבין את ההיבטים הכמותיים, לדעת לקרוא את הגרפים שהמחשבים מייצרים ולהבין את המשמעות ההיסטורית שעומדת מאחוריהם".
כניעה במקום התאבדות
יוספוס פלביוס נולד כיוסף בן מתתיהו כארבע עשורים לאחר הספירה. הוא גדל בירושלים והיה כהן, בן לשושלת החשמונאים שהחלה ממתתיהו הכהן יותר מ־200 שנה קודם לכן. הוא היה היסטוריון, סופר וגם מצביא אשר הוביל את כוחות המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומית בחזית הצפונית שבגליל.
אחד הסיפורים המפורסמים בעניינו, ובהיסטוריה היהודית בכלל, אירע בזמן שהעיר יודפת נפלה בידי הרומאים, ואחרוני תושבי העיר הסתתרו והסתגרו בתוך מערה. לפי המסורת, יוסף בן מתתיהו התנגד להחלטת יושבי המערה להתאבד וניסה לשכנעם להסגיר את עצמם. לבסוף הצליח לשכנע אותם לא להתאבד אלא שכל איש יהרוג את חברו, עד שהוא ואדם נוסף נותרו לבדם בחיים, ואז שניהם הסגירו עצמם לידי החיילים הרומים.
בהמשך הוא התחבב על הקיסרים באותה תקופה, אספסיאנוס וממשיך דרכו טיטוס בנו, הפך להיסטוריון חצר הקיסר ושינה את שמו ליוספוס פלביוס. מעשים אלו עוררו עליו זעם גדול עוד בחייו ועד ימינו, בטענה שבגד בעמו. יוספוס חיבר ארבעה ספרים, שהמפורסם שבהם, "מלחמת היהודים", שימש עבור הכנסייה בסיס לאמינותם של ישו והנצרות כולה. כתוצאה מכך ספריו לא נשתמרו במסורת הרבנית אלא שרדו באמצעות שימור והעתקת כתבי יד ובעזרת ציטוטים, הודות לכנסייה שביססה על עדויות יוספוס את הדת הנוצרית בקרב מיליארדי מאמיניה. כתביו משמשים עד היום חלון כמעט בודד לאותה תקופה דרמטית בהיסטוריה.
ד"ר בינדר, מה כל כך מיוחד ומרתק ביוספוס פלביוס, שאת מקדישה לו מסע מקצועי ארוך?
"יוספוס הציג את עצמו כתלמיד חכם שחונך בירושלים וכדמות מאוד בולטת ומרכזית בעיר, אבל אם סוקרים את המשנה ואת הגמרא לא מוצאים אותו. אם תחפש גם אצל כותבים יוונים ורומים, לא תמצא את יוספוס. הוא חשב שהוא חשוב מאוד, אבל לא היה לזה ביסוס במקורות.
"למעשה, את הטקסטים שלו קיבלנו דרך הצינור הכנסייתי. הנוצרים האדירו אותו כי הם היו מעוניינים בכל התכנים שהוא העביר. במיוחד כי הוא כביכול היה עד לכך שהבחירה האלוקית בעם ישראל עברה לנוצרים, והם ראו כהוכחה לכך את העובדה שירושלים נחרבה, אלוקים עזב את העם שלו ולכאורה אפילו יש יהודי שמעיד וכותב על כך. היה להם אינטרס לשמר את הטקסטים שלו".
ד"ר בינדר מציינת שלא רק שימור ותיעוד - ספק של ההיסטוריה, ספק של האג'נדה - עמדו בראש מעייניו של פלביוס, אלא גם מורשתו האישית: "הבעיה העיקרית של יוספוס היתה שהוא היה מצביא בצפון הארץ במלחמה נגד הרומאים, שבאופן מעשי בגד. הוא היה צריך להתמודד נגד הרומאים עד הסוף וכביכול למות, אבל הוא פרש ועבר לצד של הרומאים ונהיה סופר חצר של הקיסר.
"את הספר 'מלחמת היהודים', שתיאר את המרד הגדול, הוא כתב בהזמנת הקיסרים. הוא היה צריך לפאר את הרומאים וניסה לפאר גם את עצמו וגם את האנשים שלחמו לצידו, בעיקר כדי שבהיסטוריה ייזכר כיצד הרומאים הביסו יריב חזק".
בכתבים שלו הוא הביע חרטה או לפחות ניסה להסביר את מעשיו?
"הוא הרגיש צורך להצדיק את מה שעשה. הוא תלה זאת ב'תוכנית אלוקית' שבכל מקרה הובילה במישור הזה, ומבחינתו הוא היה רק חלק מהתוכנית ולא באמת יכול היה להשפיע עליה. הדבר השני שהוא ניסה לעשות זה להסביר לעולם הרומי שבו הוא חי, מדוע היהודים הם בסדר. באותה תקופה היתה ספרות אנטי־יהודית מאוד מפותחת, שהתחילה במצרים והתגלגלה דרך היוונים עד רומא. יוספוס ניסה להכחיש ולהוכיח באופן שיטתי שכל הדברים הרעים שאמרו על היהודים אינם נכונים. מטרתו היתה לפשר ולגשר בין העמים כדי שיחיו יחד. ככל הנראה, גם זה כדי להצדיק את מה שעשה".
אז הוא דמות מעניינת, אבל מה כל כך חשוב בו שאתם מפנים אליו כל כך הרבה משאבים?
"יוספוס מעיד על חלק היסטורי - ממדינת החשמונאים ותקופת בית הורדוס ועד לעליית הנצרות - שאין לנו כמעט מקורות אחרים עליו. בלעדיו לא היינו יודעים מה קרה אז. הוא חשוב גם כי באמצעות כתביו והשקפת עולמו והתהליכים שהוא מתאר, אנחנו מבינים איך הדברים התגלגלו ומה אנשים חשבו באותה תקופה. אם הנוצרים השתמשו בו כעד לתוכנית האלוקית, אנחנו משתמשים בו כעד לתקופה ההיסטורית החשובה שבה הוא חי".
"עם כל הדברים הרעים שאפשר לומר על יוספוס, בלעדיו לא היתה לנו פרנסה", אומר ד"ר לביא בחיוך ומוסיף כי "בזכותו אנו יודעים הרבה מאוד דברים על ממלכת החשמונאים, והמחקר בעניינו חשף אותנו לכתבים של ניקולאוס, וזה לא משנה אם הוא עיוות ושינה אותו. בזכות יוספוס אנחנו מגלים חלק בהיסטוריה העולמית והיהודית".
"גם ניקולאוס וגם יוספוס חיים ופועלים בתקופה שהיא אולי המפנה הדרמטי ביותר בהיסטוריה המערבית", מסביר בר דוד, "בתקופת ניקולאוס הוקמה האימפריה הרומית כקיסרות, והוא כתב את הביוגרפיה של הקיסר הראשון בהיסטוריה - הורדוס. יוספוס חי בקצה התהליך הזה, שבו היהדות משתנה לעד, הנצרות נולדת ובית המקדש נחרב. באותן מאה שנים בערך שבין ניקולאוס ליוספוס כתיבת התנ"ך נסגרה סופית והברית החדשה נכתבה.
"לכן, בעזרת המחקר, יוספוס עשוי לספר לנו דברים מעניינים על שני החיבורים האלה שהוא מרבה לצטט מהם. חשוב להבין שהתקופה שמתחילה בניקולאוס ונחתמת אצל יוספוס היא לא גלגול היסטורי נידח שאף אחד לא שמע עליו, אלא החלק הכי דרמטי בעולם המודרני וכמובן היהודי".
לא מה כותבים, אלא איך
"בהיבט המחקרי", מוסיף ד"ר שלר, "צריך לפתח פה דברים חדשים בעולם מדעי המחשב והבינה המלאכותית. למעשה, מה שיפה כאן זה שכל מחקר כזה מקדם את שלושת התחומים, הן בהיבט ההיסטורי, הן בעולם מדעי המחשב וגם בתחום שמחבר ביניהם".
איך למעשה מתבצעים המחקר ובדיקת הכתבים של פלביוס?
ד"ר שלר: "לכל אדם יש סגנון כתיבה משלו. יש 'מה' ויש 'איך' אתה כותב. הרבה פעמים אנשים חושבים על המה ופחות על האיך כי זה יותר טבעי. הרעיון הוא לנסות לזהות את סגנון הכתיבה של יוספוס. המחשב סורק הרבה מאוד כתבים ובונה טביעת אצבע שייחודית לו. יש לציין שמדובר במורכבות רבה מכיוון שחלק מהכתבים נכתבו בתקופות שונות, עם השפעות שונות ושפות שונות.
"בשיטות חישוביות המטרה היא לזהות את העוגנים הקבועים והמייצבים. אלה האלגוריתמים שאנחנו כותבים, שתפקידם לזהות את המאפיינים המשותפים. זו המהות של בינה מלאכותית. אני לא אומר למחשב מה לחפש אלא נותן לו דוגמאות, והוא מוצא מתוך זה את המאפיינים הרלוונטיים".
ואיך אתם משתפים פעולה ומביאים לידי ביטוי את תחומי ההתמחות שלכם בכל מארג העבודה?
ד"ר לביא: "זה תהליך של רצוא ושוב. כל הקונספט זה לעבור כל הזמן בין החשיבה הכמותית לבין החשיבה שלנו כאנשי מדעי הרוח ולייצר משהו שבו לא מוותרים בשום פנים ואופן על שיטות החשיבה של מדעי הרוח, ולצד זה מאמצים המון תהליכים בעולם מדעי המחשב".
ד"ר בינדר: "אנחנו מזהים את הטקסטים של ניקולאוס, ובים הטקסטים של יוספוס מחפשים את החלקים שדומים ביניהם ובוחנים כיצד השימוש במקור חיצוני מתבטא בכתבי יוספוס".
ד"ר שלר: "אנחנו מתחילים מעוגנים שבהם אנו יודעים מי כתב את הטקסט, ומהם עוברים לקטעים שלא ידוע מי כתב אותם. כך אנחנו מזהים בתוך הטקסטים את הפנינים".
לפני כשנתיים הם נפגשו לראשונה ומאז, בעקבות משבר הקורונה, מקפידים להיפגש לרוב באמצעות הזום כדי להחליף רשמים, להעלות בעיות שצצות, להנחות ולהתעדכן בסריקת אלפי הדפים ומיליוני המילים שנסרקים ונבחנים.
"אנחנו נפגשים פעם בשבועיים", מספר ד"ר לביא, "יחד אנחנו מנסחים שאלות ויעדים. כותבים גאנט ממש כמו בחברה טכנולוגית, מעין לו"ז שמפרט מי עושה מה ומה הדדליין שלו. כל אחד הופך לסוג של מנהל פרויקט, אבל לא בשביל האקזיט אלא בשביל ההיסטוריה של עם ישראל". לאחר מאמצים רבים מצידם ומצד גורמים שונים, המחקר קיבל מימון מגופים ומקרנות ממשלתיות.
מתי צפויה להסתיים בדיקת הכתבים וניתן יהיה לקבל את הממצאים?
ד"ר שלר: "קיבלנו גאנט לשלוש שנים. אנחנו מנסים לעבוד באינרציות קצרות כי לפעמים אם מחכים לסוף מגיעים עם הלשון בחוץ. ייתכן שבתוך שנה כבר נקבל ממצאים ראשוניים".
ד"ר לביא: "הרצון הוא לקבל ממצאים בטווח של חצי שנה עד שנה, כדי שיהיה לנו זמן לעבוד על התוצרים בהיבט של מדעי הרוח. נקווה להפתעות גדולות".
האם הממצאים יכולים להשפיע על איך שאנחנו מכירים ורואים את ההיסטוריה?
ד"ר שלר: "אחד הדברים שאפשר לבחון אצל כותבים זה אם הטקסט נכתב בצורה אותנטית או מניפולטיבית. זה קשה ומורכב, אבל אפשרי. אני אומר את זה ביתר זהירות, אבל מקווה שנצליח להגיע בהקשר של יוספוס גם לרזולוציות האלה ונוכל לדעת עד כמה הוא היה 'מסיח לפי תומו' ועד כמה כתביו היו שכתוב אינטרסנטי".
ד"ר לביא: "רגילים להתייחס ליוספוס כשקרן, בוגד, ממציאן ואינטרסנט שמציג הכל כדי שהוא ייצא טוב. אני מקווה שנצליח להיכנס לקרביים ונראה שיוספוס דווקא היה חרוץ, קפדן, ובעיקר היסטוריון בעל מקורות. זה עשוי להשליך על דברים שהוא כתב, כי חוץ מהברית החדשה, הוא פחות או יותר מספר את העדויות הראשונות על מה שקרה בימי ישו. אני מקווה שנוכל לתת לו את הכבוד המגיע לו".
בר דוד: "אני אומר בזהירות - יוספוס עוסק באחת התקופות הנפיצות ביותר בהיסטוריה המודרנית, שנוגעת למיליארדי אנשים ועד היום משפיעה על עיצוב השקפתם הדתית ועל אורח חייהם. לכן גילויים כאלו ואחרים עשויים להפוך את עולמנו וגם את עולמם של מיליארדים. אני רק רומז כי אין לי אפשרות לפרט ולהרחיב, אבל יש לנו סיבות טובות להאמין שיהיו ממצאים דרמטיים שאכן יהפכו את עולמם של הרבה מאוד אנשים".
ובכל זאת, מה הכוונה בלהפוך את עולמם?
בר דוד מביט בשלושת החוקרים שעימם הוא משתף פעולה ולאחר שמקבל מבטי הסכמה אומר: "אנחנו רוצים לגלות האם כשיוספוס כתב על לידת הנצרות ועל התפתחותה בירושלים של אותה תקופה, הוא כתב זאת כדיווח אגבי, לכאורה עיתונאי, או שזו היתה פרשנות שלו משולבת באינטרסים וברצון להשפיע עלינו בעתיד? אנחנו נוכל להגיד לאותם מיליארדי מאמינים אם לחלק הזה בהיסטוריה שעליו הם מבססים את אמונתם, יש או אין תוקף. אנחנו נראה אם הטקסטים שמיליארדי אנשים מתייחסים אליהם כדברי אלוהים חיים, יתגלו ככאלה שיערערו את כל עולמם והשקפתם".
ד"ר בינדר: "יש לנו כמה קטעים שאם נוכיח שהם פרי עטו של יוספוס או שהם לא, זה בהחלט עשוי לשנות הרבה מאוד דברים".
את יכולה לתת דוגמה?
"בספר 18 של 'קדמוניות היהודים' מופיעים קטעים שכונו 'העדות הפלאביאנית' - הקטעים הלא נוצריים המוקדמים ביותר שמתייחסים לדמותו ההיסטורית של ישו. מכל מיני סיבות, בימי הביניים התחילו לפקפק באותנטיות של התיאור והאמינו שנוצרים הוסיפו פרטים שהתאימו לדתם. בעזרת המודל שנבנה אנחנו מקווים שהמחשב יזהה את המקומות שבהם יוספוס הוא המחבר, את הטקסטים שבהם הוא נשען על מקורות חיצוניים ואת המקומות שבהם הוא מתערב באותם מקורות חיצוניים ולא רק מצטט מהם. אם המחשב יצליח לקבוע שהקטעים על ישו הם אותנטיים, או להפך, שהם פברוק, המשמעויות ההיסטוריות יהיו רחבות".
עד כמה אתם מתרגשים ברמה האישית לקראת הממצאים?
ד"ר לביא: "למעשה, בסופו של התהליך הזה ד"ר בינדר תוכל להעמיד את הטקסט המקורי של ניקולאוס, שעד היום לא נחשף לעולם. זו תהיה חפירה ארכיאולוגית בתוך הטקסט באמצעות המעדרים הדיגיטליים שמספק לנו יהונתן".
ד"ר שלר: "האפשרות לקחת כלים מודרניים ולחבר אותם לעבר, להיסטוריה של עם ישראל, האפשרות להיות חלק מאותה שושלת של ההיסטוריה, שמסייע לשפוך אור על העבר - עבורי זה מספק הרבה מאוד משמעות".
ד"ר בינדר: "כמי שעסוקה כל הזמן בנצרות מול היהדות ובגיבוש זהויות והגדרה דתית, הגילויים עשויים להיות משמעותיים מאוד".
בר דוד: "מבחינתי, אחת הבשורות הגדולות שייצאו מהמיזם הזה היא ספר שייצא בעברית, ובעזרתו הקהל הרחב יוכל לקרוא עוד על ההיסטוריה שלו ולהאיר פינה היסטורית חשובה שעד כה הוא לא הכיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו