איך אירופה חזרה פתאום לימי הביניים?

"לגרמנים עומד להיות חורף קר, קשה וחשוך", תמצת בכיר ישראלי את העתיד הצפוי למדינה שבה התארח ליממה. בשעה שבארץ נהנו השבוע משמש קיצית וממחירי חשמל וגז סבירים, בברלין הטמפרטורה עמדה ביום שני לפנות בוקר על 12 מעלות. בבית המלון שבו התארחה פמליית ראש הממשלה יאיר לפיד, הדליקו אפוא את מערכת ההסקה המרכזית. לכאורה פעולה שגרתית וסתמית. למעשה, צעד לא פשוט בכלל בימים של משבר אנרגטי, כלכלי וביטחוני־לאומי.

תזכורת: גרמניה היא מהמדינות העשירות והמתקדמות ביותר בפלנטה. היא מחזיקה על גבה במידה רבה את כלכלת אירופה, שבעצמה מובילה את העולם כמעט בכל פרמטר. ובכל זאת, בחורף 2022/23 פעולות אלמנטריות של חימום, תאורה וייצור עומדות להיות יקרות, ולעיתים אסורות, בגרמניה ובכל רחבי אירופה. הבעיה האנושית העתיקה, כיצד לא לקפוא בחודשי הקור, אשר האירופים חשבו שהשאירו מזמן מאחוריהם, מעסיקה אותם בימים אלה, משל חזרנו לימי הביניים.
"רבים מהתושבים נמצאים בפאניקה של ממש", אומרת ל"ישראל היום" אנטוניה ימין, פרשנית וכתבת של רשת "בילד" הגרמנית. "אנשים רכשו כבר באוגוסט תנורים חשמליים או קמינים ועץ.

החשש הגדול הוא שלא יהיה מספיק גז לחמם את הדירות, ושגם אם יהיה מספיק, מחירו ירקיע שחקים. בתקשורת כאן מדווחים שמשפחה קטנה עשויה לשלם בחורף הקרוב עד 4,000 יורו יותר, כדי לחמם את הבית. מהסיבה הזו החליטו בגרמניה על צעדי מנע כבר מעכשיו: הבניינים היפים וההיסטוריים, שתמיד היו מוארים בלילות, הפכו חשוכים מ־1 בספטמבר. אסור לחמם בריכות פרטיות, ומבני ציבור ייהנו מטמפרטורה מרבית של 19 מעלות", מוסיפה ימין.

מה שנכון לגרמניה, נכון לאירופה כולה. מדינות רבות ביבשת נוקטות צעדים דומים. בשווייץ, למשל, נאסר גם על אזרחים פרטיים לחמם את הבית מעל ל־19 מעלות. אך כיצד הגענו הלום? איך יתכן שהמדינות המפותחות בעולם מוצאות עצמן מול משבר מימי הביניים? "התחלנו להיערך למחסור כבר בדצמבר 2021, כאשר הערכנו שפוטין יפלוש לאוקראינה", השיב קנצלר גרמניה, אוֹלַף שוֹלץ, לשאלה שהפניתי אליו בתדרוך לעיתונאים, ביום שני בצהריים. במשך עשר דקות הוא תיאר את הצעדים שממשלתו נוקטת כדי להתגבר על המשבר, ועוד נשוב אליהם. אבל שולץ אמר רק חצי אמת, כשייחס את המשבר לדיקטטור הרוסי.

חוזרים לפחם, בינתיים

כי נקודת הפיתול בחימש האחרון, בין ירידת מחירי הגז לבין תחילת העלייה, נרשמה בסוף יוני 2020 (איראן נהנתה מאוד מהתפנית, שהרחיקה אותה מעסקת הגרעין, אך זה עניין אחר). זינוק משמעותי עוד יותר חל בימים אלה לפני שנה. בין אוגוסט לאוקטובר 2021 המחירים קפצו מ־3.8 ל־6.2 דולרים ליחידת חום. בשל המשבר הורה בסתיו 21' ראש ממשלת בריטניה דאז, בוריס ג'ונסון, לצבא לחלק דלק לאזרחים במכליות. בצעד חירום נוסף פתח ג'ונסון מחדש את מכרות הפחם - דלק שלכל הדעות הוא המזהם הסביבתי הגרוע ביותר. כל זה קרה כמעט חצי שנה לפני המלחמה באוקראינה.

הסיבה למחסור הגדול אשתקד היתה הרוח והשמש, שלא הפיקו את היקפי האנרגיה המצופים. בשל ההנחה שכדור הארץ מתחמם, ושההתחממות נובעת מפליטת גזי החממה, ושגזי החממה הם תוצאה של התיעוש המהיר שעובר העולם - אירופה השקיעה בעשורים האחרונים סכומי עתק ב"אנרגיות ירוקות".

תחת הלחץ הציבורי העצום של ארגוני שמאל, תקשורת ואקדמיה מגויסת, צמצם המערב באופן דרסטי את הפקת האנרגיה ממקורות מסורתיים. מכרות פחם נסגרו, הפקות גז נעצרו, כורים גרעיניים הושבתו. את מקומם אמורים היו לתפוס טורבינות הרוח העצומות והלוחות הסולאריים. כל מי שמטייל במערב אירופה, רואה אותם כעת בכל פינה. אך חישובי המדענים לחוד והמציאות לחוד. לא רק שקיים ספק גדול אם ההתחממות היא מעשה ידי אדם, אלא שהם גם לא העריכו נכונה את תפוקת החלופות הירוקות. כך נקלעה היבשת למשבר כבר במחצית השנייה של 2021. אך גם פעמוני האזהרה הללו לא הביאו לפקיחת העיניים.

בנובמבר 2021, עדיין לפני המלחמה באוקראינה, התכנסו מנהיגי העולם בגלזגו כדי להכריז בוועידת האקלים על יעדים בלתי ישימים חדשים להפחתת גזי החממה, כלומר עוד צמצום בהפקות גז, נפט ובוודאי פחם. רק ארבעה חודשים לאחר מכן פוטין נתן את פקודת האש והצית גם את משק האנרגיה העולמי. גרמניה, שייבאה מרוסיה 40 אחוזים מתצרוכת הגז, נותרה קירחת מכל הכיוונים.

האנרגיות החדשות לא עומדות בציפיות. המקורות המסורתיים אינם זמינים. הרוסים סגרו את שיבר הגז בגלל תמיכת הגרמנים בזלנסקי ובעמו - וזה לא כל כך נעים לראות גז סגור. אז מה עושים? במענה לשאלת "ישראל היום", הסביר הקנצלר שוֹלץ שלא שינה את דעתו העקרונית בנושא ההתחממות והאנרגיות הירוקות. אבל בינתיים, רק בינתיים, בשלוש השנים הקרובות גרמניה תחזור לדלקים המזהמים.

"אנחנו מבינים היום היטב את הצורך להיות בלתי תלויים ברוסיה ביבוא דלקים פוסיליים. לכן את הפחם נייבא ממדינות אחרות... את הגז נייבא מהולנד, מבלגיה, מנורבגיה ומצרפת... החלטנו שעד 2024 נשרוף פחם כדי לעמוד בביקושים... השנה גם נמשיך עד פברואר להפעיל את הכורים הגרעיניים, אם יהיה בכך צורך". אשר למשבר הכלכלי הצפוי, "הכנו שלוש חבילות סיוע לאזרחים ולחברות, בסכום כולל של 95 מיליארד יורו, כסיוע בצליחת הימים הלא קלים הצפויים. התקופה לא תהיה קלה, אך נערכנו", הדגיש המארח.

בין ברלין לירושלים

שותפו לממשלה, שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק ממפלגת הירוקים, היה פחות אופטימי. "אני יודע שכבר עתה מחירי הלחם כפולים ביחס לעולם הישן, שלא לדבר על (קניית) ארוחות הבוקר... אנו רואים שבחיי היום־יום... יש בעיות אמיתיות, האנשים לא רוצים לרכוש. כך שהם לא יפשטו רגל אלא פשוט יפסיקו למכור. אם לא נרפא את המצב, (אזי) חברות יפסיקו לעשות עסקים בשנה הקרובה...", התפתל האבק בתוכנית טלוויזיה פופולרית.

גרמניה נערכת אפוא לחורף קשה. ראש הממשלה לפיד, שהוא וכל מפלגתו הצביעו נגד מתווה הגז ב־2015, שהתחייב "לעצור את עבודת האסדות 10 ק"מ מהחוף", וששרת האנרגיה שלו החליטה שלא להוציא רישיונות חדשים לחיפושי גז (ובינתיים חזרה בה) - יכול רק להודות לנתניהו ולשטייניץ, שבזכותם דן השבוע עם הקנצלר בשאלה כיצד ישראל תסייע לאירופה לצלוח את המשבר.

***

ביום שני אחר הצהריים יצאנו עם לפיד ושולץ לווילת ואנזה בדרום ברלין, שבה גובש בינואר 1942 "הפתרון הסופי". חמישה ניצולי שואה, שהוזמנו על ידי לפיד, סיפרו בקצרה לשני המנהיגים את תולדות חייהם. עבור כולם הנוכחות בוואנזה היתה מזעזעת. הדעת אינה תופסת כיצד 14 בני אנוש, ששבעה מהם נשאו תואר דוקטור, מסוגלים לגבש תוכנית מעשה ידי שטן. ולא רק הם, "העם הגרמני שתק באופן מדהים", ציין בין היתר ניצול השואה צבי גיל.

כשנמצאים פה, על אדמת גרמניה, אי אפשר שלא להעלות הרהורים על מקומן של תופעות העדר - טיוח האמת, היעדר בקרה וכניעת האליטות לרוחות הזמן - שעלולות להוביל את האנושות אל התהומות ואל הכישלונות הגדולים ביותר.