הדרך לספרי ההיסטוריה נראית סלולה בפניה של ג'ורג'ה מלוני: מנהיגתה בת ה־45 של מפלגת הימין הלאומי, המתנגדת להגירה המונית ולאסלאמיזציה ומביעה ביקורת כלפי האיחוד האירופי - "אחי איטליה" (Fratelli d'Italia), צפויה להפוך ביום ראשון הבא - אם לא תהיינה הפתעות - לאישה הראשונה שתכהן כראש ממשלת איטליה.
יריבה הראשי, אנריקו לטה מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מתריע שמלוני היא סכנה לארץ המגף. מתנגדיה משמאל מאשימים אותה בקיצוניות ימנית ובקרבה רעיונית לפשיזם, אך מלוני, העומדת בראש קואליציה ימנית שבה חברות גם מפלגת "ליגה" של מתאו סלביני ו"פורצה איטליה" של רה״מ לשעבר סילביו ברלוסקוני, דוחה על הסף את ההאשמות הללו. בראיון ל"ישראל היום" היא יוצאת בתקיפות נגד אנטישמיות ואנטי־ישראליות, הנפוצות בשמאל האיטלקי.
לפי הסקרים, את עומדת להיות האישה הראשונה שתעמוד בראשות ממשלת איטליה. איך זה קורה דווקא בתוך סביבה פוליטית גברית, שלעיתים מתוארת כמצ'ואיסטית?
"איטליה של היום שונה במידה מסוימת מהסטריאוטיפ המאצ'ואיסטי שדבק בה. עם זאת, ברור שמינוי ראשון של אישה כראש ממשלה משמעו שבירת תקרת הזכוכית שלא מאפשרת לנשים להגיע לפסגה הממסדית והמקצועית. מיצבתי עצמי בסביבה גברית, ולעיתים קרובות אני מרגישה שהייתי צריכה לעבוד פי שניים יותר קשה כדי להוכיח שאני רק מחצית טובה מגבר. אבל, בסופו של דבר, אני גאה שצמחתי במשפחה פוליטית שבחרה בי כמנהיגה, משום שהכירה בכישוריי ומבלי להזדקק לגבר שידחף אותי. אחד הדברים שפוגע בשמאל הוא, שתמיד היו לו רק הצהרות על תפקיד הנשים בפוליטיקה. אלחם כדי לתת אותן הזדמנויות לכל הנשים האיטלקיות".
הבחירות באיטליה נערכות בזמנים סוערים - משבר כלכלי וחברתי עולמי מאיים, המלחמה באוקראינה שלא נגמרת, מתחים בין ארה"ב לסין סביב טייוואן, מלחמה אפשרית נוספת במזה"ת סביב תוכניותיה הגרעיניות של איראן. מה יעמוד בראש סולם העדיפויות שלך?
"ראשית, בעיצומה של סערה כזו חייבים לשמור על שליטה בהגה. זאת אומרת, מבחינתנו, עמדתה האירופית והמערבית הבסיסית של איטליה. זו לא רק הצהרת עקרונות אלא בחירה שעליה מבוססות רוב החלטות שלנו. הנושא הבוער ביותר מכל אלה הוא ללא ספק התמיכה בעסקים ובמשפחות בהתמודדות עם מחירי האנרגיה הגבוהים, מאחר שאנחנו נעמוד מול משבר חברתי חמור בסתיו ועלינו לעשות ככל האפשר כדי למנוע זאת.
"לאחר שנפתור את מצב החירום, אנחנו רוצים להוריד את המסים כדי להעלות את כוח הצריכה, לשחרר את הכוחות של הכלכלה שלנו, להפחית ביורוקרטיה כדי לעודד השקעות, לבנות תשתיות ולהיפטר מכל המענקים חסרי הטעם שמתדלקים את מדיניות הרווחה אבל לא מקדמים את המדינה".
הממסד של האיחוד האירופי והעיתונות ביבשת רואים בך איום על הפרויקט האירופי. איך את רואה את עתיד היחסים בין איטליה לאיחוד האירופי?
"השמאל מקדם נרטיב שנועד להזיק לי, אך למעשה מצייר את איטליה באור שלילי ומצייד בטיעונים שקריים את אלה שרוצים להחזיק את איטליה בשולי הבימה הבינלאומית. האמת, כמובן, שונה מאוד. איטליה היא אומה גדולה שייסדה את האיחוד האירופי, תורמת גדולה לתקציבו ובעלת הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד וכוח הייצור השני בגודלו. קולה של איטליה צריך להיות בעל משקל גדול יותר ויש להגן טוב יותר על האינטרסים הלאומיים שלנו, בדיוק כפי שעושות צרפת וגרמניה.
"באשר לעתיד אירופה, מגיפת הקורונה תחילה וכעת המלחמה באוקראינה הראו שהאיחוד לא נערך כראוי. זמן רב מדי בריסל הרחיבה את סמכויותיה בהיבטים מסוימים של חיי היום־יום שלנו, מבלי להבין את החשיבות של גיבוש מדיניות חוץ והגנה משותפת, של אבטחת העצמאות האנרגטית שלנו, מניעת פגיעה ביוקרה הבינלאומית שלנו והחזרת ייצור אסטרטגי לאירופה. בעניינים אלה הייתי רוצה לראות אירופה שעושה פחות דברים אך מבצעת אותם טוב יותר, פחות ריכוזיות ויותר חלוקת סמכויות, פחות ביורוקרטיה ויותר פוליטיקה. זו תהיה התרומה שלנו לדיון על עתיד אירופה".
איך היית מגדירה את מפלגתך - "אחי איטליה"?
"'אחי איטליה' היא חלק מהשמרנים האיטלקים. אנחנו תומכים בחופש האינדיבידואלי, במרכזיות המשפחה, בשמירת הזהויות התרבותיות המערביות, האירופיות והאיטלקיות, וכן בהסתמכות על עצמנו, ביוזמה כלכלית עצמאית ובאחדות חברתית. אנחנו מפלגה ימנית מודרנית, אירופית ומערבית, מעמודי התווך של השמרנים האירופאים (סיעת השמרנים והרפורמיסטים בפרלמנט האירופי, שאינה הסיעה השמרנית הגדולה של מפלגות העם), שבשורותיהם חברים ראשי הממשלה של פולין וצ'כיה, ושאני גאה לעמוד בראשם. יש לנו גם קשרים חזקים עם מפלגת הליכוד הישראלית, עם השמרנים הבריטים ועם הרפובליקנים האמריקנים".
ביקור מטלטל ביד ושם
המתנגדים למלוני ולמפלגתה מזהירים מפניה וטוענים כי מדובר בשובו של הפשיזם להנהגת המדינה, כמעט שמונה עשורים אחרי תום מלחמת העולם השנייה. "אלו האשמות מגוחכות, שבאות מצידו של שמאל מיואש חסר כל טיעונים. אבל אני לא רוצה להתחמק מהשאלה מאחר שאני יודעת כמה הנושא יכול להיות רגיש עבור הקוראים שלכם. 'אחי איטליה' היא חלק ממסלול ההתפתחות של הימין הדמוקרטי האיטלקי, ומאז הקמתה היא אספה אישים ממפלגות מרכז־ימין אחרות, מהעולמות הקתוליים והליברליים. אלה, כמוני, שממשיכים במסלול הזה, מסרו את הפשיזם לידי ההיסטוריה כבר לפני עשרות שנים, גינו בתקיפות את אובדן הדמוקרטיה, את החוקים האנטי־יהודיים המזעזעים ואת הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה.
"רבים מאיתנו כבר מילאו תפקידים ממשלתיים בעבר. אני עצמי הייתי השרה הצעירה ביותר בתולדות הרפובליקה האיטלקית. כולנו נשבענו אמונים לחוקה. כולם יודעים שמעולם לא היינו איום לדמוקרטיה וברור שאנחנו לא הופכים לאיום כזה כעת, אף שאנחנו לבטח 'מסוכנים' למערך הכוח של השמאל האיטלקי, שהיה שנים בממשלה מבלי שניצח בבחירות. ההבדל בינינו לבינם הוא שאני לא מעבירה את ימיי בלזכור שרק לפני מעט יותר מ־30 שנה שמאלנים רבים היו חברים במפלגה הפרו־סובייטית החזקה ביותר במערב. מספיק לי לקטלג את הנזקים שעשו ממשלות השמאל כיום, מבלי לחפור בעבר".
מה ההבדל האידיאולוגי בין מפלגתך למפלגת "ליגה" של סלביני?
"'ליגה' נולדה ממפלגה אזורית שבתחילת דרכה נאבקה למען עצמאות ובשלב השני לקבלת אוטונומיה גדולה יותר לשטחי צפון איטליה. אנחנו באים ממסורת של מפלגה כלל־ארצית, שמקדישה תשומת לב שווה לצפון איטליה ולדרומה. 'ליגה' מילאה באופן זמני את החלל שנוצר בעקבות החלטת הימין להתמזג עם ברלוסקוני ולהקים מפלגת מרכז־ימין מאוחדת - 'אנשי החופש'. באופן הדרגתי השבנו לנו את הערכים של הימין האיטלקי וכתוצאה מכך את ציבור הבוחרים שלנו, כשבסוף 2012 עזבנו את המפלגה הזו כדי להקים אם 'אחי איטליה'. עשינו גם מאמצים להרחיב את הבסיס האלקטורלי שלנו. בשנים האחרונות 'ליגה' הסכימה להקים ממשלה עם מפלגות שמאל ותנועות שמאל, בעוד עבורנו להיות אלטרנטיבה לשמאל תמיד היה ציווי פוליטי הכרחי".
האם ביקרת בישראל? האם את מתכוונת לעשות זאת בקרוב?
"כן, בהחלט. הייתי בביקור רשמי בישראל כשכיהנתי כשרה בממשלתו האחרונה של ברלוסקוני. זו היתה נקודה משמעותית ביותר בדרך שלי, וכמובן הביקור המרגש ביד ושם. זו היתה חוויה מטלטלת. בהחלט אשוב לישראל, אני מקווה מאוד שבקרוב. שקלתי לנסוע לישראל במסגרת תפקידי כנשיאת המפלגה השמרנית האירופית, שאליה קשורה גם הליכוד, אבל המלחמה באוקראינה, המשבר הפוליטי בישראל והקדמת הבחירות באיטליה שינו את תוכניתי. אני מקווה לחזור לישראל מהר ככל שניתן, הפעם כראש ממשלה, ולדון יחד עם הממשלה החדשה בישראל בשיתופי פעולה ובאסטרטגיות משותפות, ובהן התוכניות לאספקת גז טבעי דרך האגן המזרחי של הים התיכון".
"להמשיך בהסכמי אברהם"
מלוני מדגישה כי מבחינתה יש חשיבות רבה למדינת ישראל כנקודת אור במזרח התיכון הסוער. "ישראל היא הדמוקרטיה המוחלטת היחידה במזה"ת, ואנחנו מגינים ללא כל הסתייגות על זכותה להתקיים ולחיות בביטחון. אני מאמינה שקיומה של מדינת ישראל הוא חיוני, ו'אחי איטליה' תעשה כל מאמץ להשקיע בשת"פ גדול יותר בין מדינותינו. זו הגישה הידידותית שהמרכז־ימין האיטלקי הפגין תמיד כלפי ישראל. השמאל לא יכול לטעון לעמדה כזו, לא באופן היסטורי ולא במערכת הבחירות הזו, שהציגה לאור יום מקרים חוזרים ונשנים של מועמדים מהשמאל שנתפסו כותבים פוסטים בעלי ניחוח אנטישמי ברשתות החברתיות".
האם את רואה המשכיות בין אלה הקוראים להחריב את ישראל צבאית או באמצעות חרמות לאנטישמיות המסורתית?
"כן, ואני גם חושבת שאחת התופעות הנפוצות ביותר של אנטישמיות כיום היא תעמולה אנטי־ישראלית, שאליה יהודי אירופה יכולים להיחשף באינטרנט. יהודים באירופה גם נתונים לאיום שבא לא רק מגופי השמאל הקיצוני ומהימין הקיצוני, אלא במיוחד מצד מהגרים מוסלמים שעברו הקצנה ושממשיכים להיות ניזונים מטינה כלפי ישראל. אני נזכרת במותו לאחרונה של ג'רמי כהן, שניסה להימלט מתקיפה אנטישמית בפרבר של פריז ונהרג על ידי חשמלית. מאחר שהטרגדיה הזו היתה עשויה לעורר תשומת לב לכישלון מדיניות הקליטה של מהגרים, כלי תקשורת אירופיים ספורים בלבד בחרו לדווח עליה.
"לכן, כשמרנים אירופאים וכ'אחי איטליה' אנחנו תומכים בנחישות באסטרטגיה החדשה של האיחוד האירופי נגד אנטישמיות. ישראל הינה וצריכה להמשיך להיות בעלת ברית חיונית לאיחוד האירופי במאמץ למגר את הרוע הזה ברחבי העולם".
האם ממשלה בראשותך תכיר בירושלים כבירתה של ישראל ותעביר את שגרירות איטליה מתל אביב לירושלים?
"זה עניין רגיש מאוד, שבו אני חושבת שהממשלה האיטלקית הבאה, כקודמותיה, תצטרך לפעול בתיאום עם שותפינו באיחוד האירופי".
לאיטליה יש קשרים כלכליים הדוקים עם איראן. כיצד, לדעתך, המערב יכול למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית, ואיך איטליה תוכל לתרום לכך?
"לסנקציות על איראן היתה השפעה משמעותית על חברות איטלקיות רבות שבנו קשרים כלכליים חזקים עם איראן. עם זאת, זה בוודאות אינו הזמן למחשבות שניות בעניין, אלא אם כן תנאים מסוימים ימולאו. אנחנו מודאגים מאוד מתפקידה של איראן במזה"ת, מההתקרבות הנמשכת בינה לבין רוסיה וסין, מתמיכתה בחיזבאללה שממשיכה לאיים על ביטחון ישראל, וכן מהדו"ח של סבא"א שציין שאין פיקוח יעיל על פיתוח הטילים שלה. ללא ערבויות נוספות לישראל, אנחנו מאמינים שיהיה קשה להחיות את הסכם הגרעין מ־2015. תמכנו בצורה נחרצת בהסכמי אברהם כאמצעי לשמירת יציבות אזורית ולריסון מדיניות החוץ התוקפנית של איראן, ולכן אנחנו מאמינים שיש להמשיך ביישומם".
יש מחיר לסנקציות
בשנה האחרונה מתמודדת אירופה עם מלחמה באגפה המזרחי, כזו שמטלטלת את היבשת כולה ושעלולה לגרור אותה לחורף קפוא וקשה.
כיצד ניתן לעצור את המלחמה באוקראינה, והאם את חוששת מפני מלחמה רחבה יותר באירופה?
"המלחמה על אוקראינה אינה רק הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, תוקפנות נגד השלמות הטריטוריאלית של אומה ריבונית והפגנה של התפשטות רוסית, אלא היא ניסיון לערער את הסדר העולמי הנוכחי לרעת המערב ולטובת סין הקומוניסטית. זהו תסריט שאירופה חייבת להתנגד לו במלוא התקיפות. התפשטות המלחמה לאומות מזרח־אירופיות אחרות היא אפשרות שמפניה מתריעים החברים הפולנים שלנו, ושבאופן מצער אל לנו לזלזל בה. מסיבה זו אסור לנו להפסיק לתמוך באוקראינה. ראה, אני אומרת זאת באופן ברור אך גם בצער רב, גם ביודעי את הקשרים ההיסטוריים שמחברים בין רוסיה לישראל: ב־2002 איטליה אירחה פסגה של נאט"ו ורוסיה כדי לבנות חזית מערבית גדולה יותר ולהתמודד יחדיו עם האיום של הטרור האסלאמי. 20 שנה חלפו, החזון הזה נתקע ופוטין חצה באופן מצער קו אדום".
האם המערב והאיחוד האירופי צריכים להגביר את העיצומים על רוסיה או לרכך את הלחץ על מוסקבה כדי לקדם פתרון דיפלומטי?
"מתקפת הנגד האוקראינית בימים אלו מראה שאחיזת החנק שנוצרה הודות לסנקציות ולשיגור הנשק לקייב מתחילה להניב תוצאות, ואני לא חושבת שמשטר העיצומים יתרופף. עם זאת, זה מעלה את שאלת יכולת העמידה של אירופה והמערב מול המחיר הכלכלי והפוליטי של הסנקציות, שבאופן ברור משפיע בצורה שונה על כל מדינה. יש אפילו כמה מדינות מערביות שמתעשרות מהמצב שנוצר. לכן אנחנו קוראים זה זמן להקמת קרן פיצויים, שתמומן בידי חברות האיחוד האירופי ונאט"ו (בראש ובראשונה ארה"ב) ושתתמוך באומות הפגיעות ביותר ותמנע מתעמולה רוסית להגיע לאלה שיתמודדו בסתיו הקרוב עם בעיות קיומיות עצומות".
אישית, מה הם הספר, סוג המוזיקה, הסרטים והמזון האהובים עלייך ביותר? האם את רואה בעצמך אישה דתייה?
"הספר האהוב עלי ביותר הוא 'שר הטבעות' של טולקין, סיפור נפלא ומועיל מאוד לאלו שעוסקים בפוליטיקה, המלמד להציב את גורל הקהילה לפני הגורל האישי, וגם לא להתפתות לרעב לכוח. אשר למוזיקה, אני מקשיבה לכל - מרוק ועד מוזיקה קלאסית. כל פרק באוטוביוגרפיה שלי פותח בציטוט משיר, מאד שירן ועד אדל, דרך שני ענקים איטלקים כבטיסטי ובאטיאטו. הסרט האהוב עלי הוא 'לב אמיץ', סיפור של אהבה ואומץ שהיה חשוב לדור שלי. אני אוהבת אוכל איטלקי מסורתי. בכל מקום שאליו אני מגיעה אני אוהבת לאכול את האוכל המקומי, שהוא גם גורם זהותי חשוב. אני קתולית. אני מאמינה באלוהים, ואחת הדמויות הכנסייתיות שאליהן אני קשורה ביותר היא האפיפיור יוחנן פאולוס השני".
