מאיפה הכסף? כך בוחשות קרנות פוליטיות גרמניות בישראל

חוק, סדר וביורוקרטיה הם מושגים מקודשים בגרמניה, בימיה הטובים וגם בימיה הרעים מאוד. אז איך ייתכן שעשרות מיליוני שקלים מקופת האוצר של ממשלת גרמניה זורמים לישראל תוך הפרה לכאורה של החוק הישראלי? תחקיר "ישראל היום", בהסתמך על נתונים שאספה תנועת "אם תרצו", חושף את הדרכים שבהן פועלות בישראל הקרנות הפוליטיות הגרמניות, וכיצד הן נכנסות לתוך הצלחת של האזרח הישראלי ומעניקות לו חינוך מחדש.

בעשור האחרון מימנו ישויות מדינתיות זרות עשרות ארגונים המזוהים עם השמאל הרך והשמאל הקיצוני והאנטי־ציוני, בהיקף העולה על 890 מיליון שקלים. גרמניה, המצטיינת בכך במיוחד, העבירה לפחות 150 מיליון שקלים לארגונים כאלו - יותר מכל מדינה אחרת. הכסף מוזרם בצינורות שונים, ואחד מהם הוא קרנות פוליטיות מפלגתיות, המקושרות למפלגות פעילות בבונדסטאג, בית הנבחרים הפדרלי.

התקציב הממשלתי הניתן לקרן המפלגתית נגזר מכוחה הפוליטי של המפלגה המזוהה עימה בבית הנבחרים. הקרנות, יצור כלאיים משונה, הן לכאורה עצמאיות, כך שהממשלה הגרמנית לא יכולה לקבוע לאן יוזרם הכסף, אך נדרשת התאמה אידיאולוגית בינן ובין המפלגות שאליהן הן קשורות. שש מהקרנות הפוליטיות הללו פועלות בישראל, מתוכן שתיים מוגדרות כאן כחברות חוץ וארבע כחל"צ (חברות לתועלת הציבור), שמפוקחות - או לפחות אמורות להיות - על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים.

אלא שכל הארבע אינן פועלות בשקיפות הנדרשת לפי חוקי המדינה. אחת מהן, למשל, לא הגישה דו"חות כספיים מאז 2014. רשם העמותות שולח להן שוב ושוב מכתבתי אזהרה, ואף שלל משלוש מהן את אישור הניהול התקין, אבל חוץ מזה, דבר לא נעשה. מדינת ישראל מאפשרת להן להמשיך לבחוש בחיי אזרחיה.

בשנת 2014 פנו שתיים מהקרנות לרשם העמותות וביקשו לשנות את מעמדן החוקי בישראל מחברת חוץ לחל"צ. מדובר בקרן קונראד אדנאואר (KAS) הקשורה למפלגה "הנוצרית־דמוקרטית" (CDU), מפלגתה של אנגלה מרקל, וקרן הנס זיידל, הקשורה למפלגת "האיחוד החברתי הנוצרי" (CSU).

רשם העמותות, אז אבי בכר, דרש מהן להוכיח שהן עומדות בתנאים, למשל מינוי דירקטורים וחברי ועדת ביקורת. בקרנות טענו שאין בכך צורך עקב המבנה החריג שלהן. במכתב מתאריך 08.05.12 לרשם העמותות ממשרד עו"ד מיכאל פפה שייצג את הקרנות, אשר הגיע לידי "ישראל היום", נכתב כך: "על פי החוק הגרמני, במיוחד תוך שימת דגש על הקרנות הפוליטיות, כל פעולה אשר מבוצעת על ידי מי מהקרנות חייבת להיות מאושרת על ידי הוועד המנהל, אשר מפקח על פעולות הקרן ועל כל שלוחה מחוץ לגרמניה, לרבות בדיקה דקדקנית כי כל המטרות נשמרות ואין חריגה מהן, ביצוע ביקורת כספית, אישור החלטות וכיוצא בזה. מכיוון שמדובר בקרנות פוליטיות, ישנה חובה להעביר את הדיווחים של חבר המנהלים לבית משפט מיוחד, והוא זה אשר מפקח על ההתנהלות התקינה של הקרנות הפוליטיות, לרבות על הפעולות של השלוחות בחו"ל. לפיכך במקרה שקרן זו או אחרת אינה עומדת בדרישות... לבית המשפט יש הסמכות להפסיק את פעולתה... על כן ניתן לראות שלמרות שאין מינוי של דירקטורים בפועל, חברי הוועד המנהל אשר הינם מכובדי גרמניה, וביניהם ראשי המפלגות השונות, לרבות קנצלרית גרמניה, מפקחים על השלוחות מחוצה לה... ולכן אין צורך במינוי דירקטורים, מכיוון שאת עבודתן מבצעים נבחרי ציבור ובית המשפט על פי חוק".

כבוד על משט המרמרה

חוק? החוק הגרמני כמובן, אבל מה עם החוק הישראלי? רשם העמותות לא השתכנע ודרש כי לשלוחות של הקרנות בארץ ימונו דירקטורים וועדת ביקורת, כנדרש בחוק הישראלי. למשרד המשפטים נשלח מכתב נוסף (03.06.2012), הפעם תחת הכותרת "דחוף ובהול ביותר", שבו דרש עו"ד פפה לקיים פגישה אישית עם רשם העמותות כדי להבהיר את המעמד החריג של הקרנות, וגם כדי לרמוז על ההשלכות המדיניות שעלולות להיות אם הרשם ימשיך להיות "עקשן". "דרישה שכזו הינה בעלת השלכות פוליטיות מרחיקות לכת, הן בארץ והן בגרמניה, ובוודאי ביחסים בין המדינות... נבקש לקבוע פגישה דחופה עימך... אשר יש ביכולתה לפשר על כל הפערים הקיימים, וכן על מנת למנוע את ההשלכות הפוליטיות והבין־מדינתיות שעלולות לחול".

בסופו של דבר, הקרנות מסכימות למינוי דירקטורים וכיום פועלות בישראל כחל"צ ארבע קרנות פוליטיות גרמניות. קרן היינריך בל, השייכת למפלגת הירוקים, לא טרחה להגיש דו"חות כספיים כנדרש בחוק הישראלי מאז שנת 2014 ועד היום אין לה אישור על ניהול תקין מרשם העמותות.

גם לקרן רוזה לוקסמבורג, השייכת למפלגת "די לינקה", אין אישור ניהול תקין כנדרש. בתכתובת של הקרן עם רשם העמותות מעלה האחרון טענות לאי־סדרים בהתנהלותה, כמו העובדה שחברים בוועדת הביקורת והדירקטוריון קיבלו לטענתו שכר בניגוד לחוק החברות. "די לינקה" היא הסמן השמאלי הקיצוני ביותר בפרלמנט הגרמני. על עמדותיה כלפי ישראל תעיד העובדה ששתי חברות בונדסטאג מטעמה השתתפו במשט המרמרה, וזכו בשל כך לכבוד רב במפלגה.

לקרן הנס זיידל, השייכת למפלגת "האיחוד החברתי הנוצרי", אין אישור ניהול תקין, זאת אחרי שנוסף על אי־סדרים היא גם העבירה יותר מ־900 אלף שקלים לרשות הפלשתינית. במכתב (06.01.19) שנשלח מעו"ד הילה בניטה מרשות התאגידים נכתב כי מעיון בדו"חות הכספיים עולה שקרן הנס זיידל מפעילה פרויקטים ברשות הפלשתינית. החל"צ הגרמנית נדרשה לענות לרשם העמותות "כיצד פעילות זו עולה בקנה אחד עם מטרותיה הרשומות והמאושרות של החברה", ומעיון בתיק העמותה נראה שהקרן כלל לא טרחה לענות. וכך קובע חוק העמותות: "בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק של עמותה בכל אחת מאלה: (1) פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה".

לקרן קונראד אדנאואר, השייכת למפלגה "הנוצרית דמוקרטית", יש אמנם אישור ניהול תקין, אך גם היא, כמו שלוש האחרות, לא מילאה את הדו"חות שמחויבים למלא ארגונים שמקורות תקציביהם הם מישות מדינתית זרה. לקרן, המשויכת כאמור למפלגתה של מרקל, יש גם שלוחה פלשתינית. שם פחות בוררים מילים בתיאור הפעילות. אחת הפעילות הבולטות בסניף ברמאללה היא מנהלת הפרויקטים אלנה ג'בארין, ערבייה־גרמנייה בעלת אזרחות ישראלית, הנוהגת להביע תמיכה בשאהידים ולהסית בחריפות נגד ישראל.

רשם העמותות אמנם נוזף בעמותות על אי הסדרים, אבל משרד המשפטים לא הפעיל נגדן סנקציות, והקרנות מצפצפות וממשיכות לפעול בישראל באין מפריע.

שתי קרנות פוליטיות גרמניות נוספות פועלות בישראל כחברות חוץ ועל כן פעילותן שקופה אף פחות. מדובר בקרן פרידריך נאומן, הקשורה למפלגה "הדמוקרטית החופשית" (FDP), ובקרן פרידריך אברט, הקשורה למפלגה "הסוציאל־דמוקרטית" (SPD), מפלגתו של אולף שולץ, קנצלר גרמניה הנוכחי (שנותר הלום בשבוע שעבר מול אמירתו המחרידה של אבו מאזן ש"ישראל עושה 50 שואות בפלשתינים"). בתיקים של שתי חברות החוץ הללו לא נמצאו כלל מסמכים המראים שהגישו דו"ח רבעוני על קבלת תרומה מישות זרה, זאת בניגוד להוראות החוק.

המספרים לא מסתדרים

פניתי לשגרירות גרמניה בישראל כדי להבין מדוע קרנות גרמניות פועלות בישראל בכלל, ובייחוד מבלי לעמוד בכללי השקיפות הנדרשים. "בכל שאלה הנוגעת לקרנות הפוליטיות, ברצוננו להפנות אותך למשרדיהן מאחר שהן פועלות באופן עצמאי מהממשלה. איחולים לבביים, פרנציסקה קוך", היתה התשובה. תודה על האיחולים, גברת קוך, אבל המענה הלקוני הזה אינו תואם את הבטחתם של נציגי הקרנות לרשם העמותות, כי מדובר בגופים המפוקחים על ידי חברי פרלמנט ובית משפט מיוחד בגרמניה.

פניתי לכל אחת מהקרנות הפועלות כחל"צ. כולן מנוהלות על ידי נציג גרמני וכל יתר עובדיהן ישראלים. בכולן נשמעו מופתעים לגלות שאין להן אישור תקין או שהן לא מגישות דו"חות כנדרש. ביקשנו גם פירוט של התקציב ושל הארגונים הישראליים שבהם הן תומכות. טרם זכינו למענה.

מכיוון שחלק מהקרנות לא מגישות דו"חות כנדרש, אין מידע מדויק על ההיקף התקציב הכולל שהן מעבירות לארגונים ישראליים. אבל יש דרך אחת לפחות לקבל מושג חלקי, באמצעות הדו"חות לרשם העמותות של הארגונים הישראליים, אלה שנמצאים בתחתית הצינור שממנו נשפך הכסף. אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות ב"אם תרצו", מצא ש־54 ארגונים פוליטיים הפועלים בישראל, אשר חלקם מזוהה עם השמאל הרדיקלי ביותר, דיווחו שקיבלו יחד בעשור האחרון לפחות 30 מיליון שקלים מהקרנות הגרמניות. אבל זהו לא הסכום האמיתי, מכיוון שעמותות ישראליות רבות אינן מדווחות על התרומות הגרמניות כמימון מישות מדינית זרה.

רק השלוחה הישראלית של קרן רוזה לוקסמבורג, למשל, דיווחה בדו"חות הכספיים שלה כי העבירה בשנים 2012-2020 כספים ל־96 ארגונים ומיזמים ישראליים בסכום כולל של כ־22 מיליון שקלים. נוסף על כך, באותן שנים קרן הנס זיידל דיווחה כי העבירה כ־14 מילון שקלים לפעילות ולארגונים ישראליים. שני הסכומים הללו יחד עולים על סך הסכומים שדווח על ידי הארגונים הישראליים ברשם העמותות. נותר רק להסיק שהסכום של שש הקרנות יחד, שתקציבן אינו חשוף במלואו לציבור הישראלי, גדול בהרבה.

דיווחים "עוקפים"

מהם הגופים ומיהם האישים הזוכים ליהנות מן השפע הגרמני? ראשית, שורה ארוכה של חברי כנסת בהווה ובעבר שהקרנות הללו מימנו להם טיסות. מדובר גם בחברי הליכוד כמו אמיר אוחנה, או בחברי כנסת מהמרכז או מהשמאל המתון כמו יואל חסון, מירב בן ארי, שרן השכל ונחמן שי, אבל מרבית הטיסות שממומנות על ידי הקרנות הללו הן של חברי כנסת מהמפלגות הערביות דוגמת אחמד טיבי, איימן עודה, ג'מאל זחאלקה ואחרים, או מהשמאל כמו תמר זנדברג, מוסי רז, ניצן הורוביץ ואחרים.

הורוביץ, בתפקידו כשר הבריאות, נצפה, אגב, בחגיגות חנוכת המשרד החדש של קרן פרידריך אברט, אחת משש הקרנות הפוליטיות, באוקטובר 2021. יחד עימו נראית חוגגת מרב מיכאלי ובין שני שרי ממשלת ישראל עומד מרטין שולץ, לשעבר נשיא הפרלמנט האירופי, מועמד המפלגה "הסוציאל־דמוקרטית" ובעת אירוע חנוכת המשרד נשיא קרן אברט.

מבין הארגונים הנהנים מתמיכת הקרנות נזכיר רק חלק מהרשימה הארוכה: עיר עמים, הארגון שקיבל את הסכומים הגדולים ביותר עד היום, יותר ממיליון שקלים, המתנגד להתיישבות היהודית במזרח ירושלים ופועל לבלימתה; האגודה לזכויות האזרח, שמגינה על משפחות מחבלים בבתי משפט; מכון ון ליר בירושלים, שבתחקיר במוסף זה התברר כי מדובר בגוף שמאל רדיקלי ופוסט־ציוני; שתיל, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה לישראל, קיבלה מאות אלפי שקלים מקרן זיידל ומטרת הכספים הוגדרה כ"פעילות בחירות" (מה לקרן ממשלתית זרה ולבחירות בישראל?); שלום עכשיו מקבלת כספים מקרן פרידריך אברט, והסמל של הקרן אפילו מתנוסס בכרזות של שלום עכשיו שקראו להגיע לבלפור ולהפגין נגד נתניהו; זוכרות - מנכבה לשיבה, ארגון אנטי־ציוני שעל ההגדרה באתר שלו "פועל לאתגר ולקדם שינוי תודעתי, פוליטי ותרבותי בקרב הציבור היהודי בארץ על מנת ליצור את התנאים לשיבת הפליטים הפלשתינים ולחיים משותפים בארץ".

לצד פעילות ענפה העוסקת בסכסוך הישראלי־פלשתיני, משקיעות הקרנות גם בארגונים ובקמפיינים שהם לגמרי עניינים פנים־ישראליים דוגמת פורום דו־קיום בנגב, ארגון יהודי־ערבי שהיה שותף לארגון הפגנות בנגב אשר חלקן גלשו לאלימות; אגודת יהודי אתיופיה, ארגון הנאבק באפליה ובגזענות שהיה ממובילי המחאות האלימות בעקבות הרג סלומון טקה ז"ל; או קמפיין של מרכז מולד על הדתה בבתי ספר.

מולד, המרכז להתחדשות דמוקרטית, כמו עוד ארגוני שמאל רבים, לא מדווח על הכספים המתקבלים מהקרנות הפוליטיות הגרמניות ככספי ישות מדינית זרה. בשנת 2020 דיווח מולד שקיבל מקרן בל - שלה כאמור אין אישור ניהול תקין - 100 אלף שקלים, אך לא דיווח שמדובר בישות מדינית זרה. המשמעות היא שהפיכת השלוחות של הקרנות הגרמניות לחל"צ בישראל מאפשרת לעמותות הישראליות לא לדווח על מקור הכסף, וכך להסתיר מעין הציבור את העובדה שחלק מתקציבן מגיע בעקיפין מישות מדינית זרה.

באותה שנה ביוני 2017 פרסם מולד דו"ח בשם "עושים נפשות - כיצד השתלט הימין הדתי על החינוך לערכים בבתי הספר הממלכתיים". בכריכה האחורית נכתב שהדו"ח הופק בתמיכת הנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג, באמצעות מימון המתקבל מהמשרד הפדרלי הגרמני לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.

מעיון בתיק עמותת מולד אין זכר לכך שבשנת 2017 התקבלה תרומה של קרן רוזה לוקסמבורג או של המשרד הפדרלי הגרמני לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח. לעומת זאת, בדיווח של קרן לוקסמבורג, שגם לה כאמור אין אישור ניהול תקין, נכתב שהעבירה למולד 52,635 שקלים באותה שנה. וזאת רק דוגמה אחת.

בדו"ח של "אם תרצו", שבחן 20 ארגוני שמאל קיצוני, נמצא כי 13 מתוכם דיווחו על מימון של לפחות אחת מהקרנות הגרמניות הרשומות בישראל כחל"צ כתרומה מתאגיד ולא כתרומה מישות מדינית זרה. שבעה מהם דיווחו על מימון של פרידריך אברט שרשומה בישראל כחברת חוץ כתרומה מתאגיד ולא כתרומה מישות מדינית זרה.

על פי הדו"ח, אצל תשעה ארגונים היתה אי־התאמה בין הדיווחים לבין דיווחי הקרנות הגרמניות בדו"חות הכספיים שלהם. מכל צד שמסתכלים על תעשיית הכסף הזאת, עולים סימני שאלה בנוגע להתנהלות התקינה - הן מצד הקרנות הגרמניות השופכות את זהבן, והן מצד הארגונים הישראליים היונקים את חלבן.

"חינוך מחדש"

אבל הבעיות הן לא רק בצד הכלכלי־מנהלתי, אלא גם בצד התוכני־מהותי. כך, למשל, במסמך "עושים נפשות" שהפיק מרכז מולד, נטען כי ארגוני הציונות הדתית מחזיקים במונופול על תוכניות ההעשרה בתחום "זהות יהודית" בבתי הספר החילוניים, וכך גם שוטפים לכאורה את מוחות ילדי ישראל וגם מרוויחים סכומים נכבדים. ממצאי הדו"ח פורסמו בהרחבה בערוץ 10, בן־לילה נכנס המונח "הדתה" ללקסיקון הישראלי ותפס מקום מרכזי בשיח הציבורי והתקשורתי, ואפילו הוגשה הצעת חוק על ידי חברי כנסת מהשמאל, כדי שחס ושלום לא תחדור "הדתה" לבתי הספר ותרעיל את מוחם של התלמידים.

הטענות של מולד הופרכו על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד, שהראה כי בתי הספר החילוניים יכולים לבחור בלימודי יהדות מטעם ארגונים רפורמיים, אך בוחרים דווקא בארגונים ציוניים־דתיים. נפתלי בנט, אז שר החינוך, הוכיח שלנתונים הכספיים שמולד שיווקו לציבור אין קשר למציאות. אבל המושג "הדתה" כבר נצרב בתודעה הישראלית. "קרן פוליטית המקושרת למפלגה גרמנית היא זו שעומדת מאחורי עידוד יהודופוביה במדינת ישראל", כותב מתן פלג, יו"ר "אם תרצו", בספרו "מדינה למכירה" (הוצאת סלע-מאיר), שאחד הפרקים בו מתאר חלקים מן התחקיר שערך אלון שוורצר.

"לא סתם גרמניה היא המדינה המובילה בעולם במימון ארגוני שמאל קיצוני ישראליים, עם סכום של כ־155 מיליון שקלים בעשור האחרון, אפילו יותר מהאיחוד האירופי", אומר פלג, "לגרמנים יש אובססיה ארוכת שנים עם העם היהודי. כאשר בודקים את הסכומים שמעבירה גרמניה לארגוני תעמולה אנטי־ציוניים הפועלים להכפיש את מדינת ישראל וחיילי צה"ל, או פועלים לפורר את החברה הישראלית מבפנים, מבינים שבסופו של דבר, כל שהם מבקשים זה למרק את מצפונם אחר השואה על ידי מימון ארגונים שמספרים להם שהיהודים הם כביכול מקור הרשע העולמי, וכי הם, הגרמנים, 'מצילים' את החלש.

"מדינת ישראל לא צריכה לעמוד חסרת אונים מול התופעה הזו, בוודאי לא כשהיא מקבלת תצורה של חתרנות מדינית המאיימת על אופייה ועל התנהלותה התקינה של המדינה. אנו קוראים למשרד החוץ לדרוש עצירה מיידית של הכספים המועברים ומצפים ממנו להגיש תלונה רשמית לממשלת גרמניה, כדי שתעמיד לדין את מי שאחראי לעבירות על החוק. כמו כן, על משטרת ישראל ופרקליטות המדינה לאכוף את החוק ולהעמיד לדין את האחראים כאן בארץ".

פלג מציין כי מקובל בעולם, בין מדינות ידידות, שעיסוק של מדינה אחת בנעשה אצל חברתה מבוצע בערוצים הדיפלומטיים, ולטענתו, "אין מקבילה עולמית לקיומה של מערכת יחסים מעוותת כמו במקרה של ישראל עם מדינות אירופה בכלל, וגרמניה בפרט. אם את הסכסוך הישראלי־פלשתיני אפשר לראות לא רק כעניין פנים־ישראלי אלא כבעיה בינלאומית, הרי הבחישה בתוך נושאים פנים־ישראליים מקוממת במיוחד. מדוע ממשלת גרמניה צריכה להעניק לאזרח הישראלי חינוך מחדש ולנסות להשפיע על תפיסת עולמו בנושאים כמו דת ומדינה, יחסי יהודים־ערבים בנגב ויחסי החברה האתיופית ומשטרת ישראל?"

אבל את משרד החוץ הישראלי זה דווקא לא מפחיד. "הקרנות פעילות בישראל זה שנים רבות והן תרמו ליחסים בין המדינות", נמסר במענה לפניית "ישראל היום" עם פרטי התחקיר, "ליבת הפעילות של רובן כוללת מיזמים התורמים לחברה בישראל, כמו גם לשימור זיכרון השואה, מאבק באנטישמיות וקידום הדיאלוג בין בני הדור הצעיר בגרמניה ובישראל. נושאים הקשורים לאופן הניהול הכספי של הקרנות אינם בתחום אחריותנו".

נותר רק לראות אם ראש ממשלת ישראל ושר החוץ, מר יאיר לפיד, שצפוי לצאת בקרוב לביקור רשמי בגרמניה, ישים סוף לסאגה וידרוש מהממשלה המקומית להפסיק לבחוש בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ספק גדול אם הדבר אכן יקרה.

מרשות התאגידים נמסר: "הטענות יועברו לבחינת הגורמים הרלוונטיים ביחידה במטרה לבדוק אם אכן התקיימו הפרות חוק. לאחר מכן ייקבע אם יש מקום לקיים הליך פיקוח בעניינן של החברות המוזכרות וכן אם נדרש להפעיל סנקציות כנגד תאגידים שיימצא כי אינם עומדים בהוראות החוק. ביוני 2022 נשלח מכתב לכלל העמותות והחברות לתועלת הציבור לעניין חובות הדיווח השנתיות והגשת בקשה לניהול תקין, אשר כלל הפניית תשומת לב לעניין חובות הגילוי והדיווח בעניין תרומות מישות מדינית זרה".

מהשלוחה הירושלמית של קרן הנס זיידל נמסר שהמשרד רשום כהלכה ועומד בכל דרישות החוק.
מקרן קונראד אדנאואר ישראל נמסר כי "המשרד רשום על פי החוק הישראלי, ואנו מצייתים במלואם לחוק ולחובות הכרוכות בו".

תגובת הקרנות, ארגון מולד ומשרד המשפטים לא התקבלה.