ערב יום ראשון, שתי קומות מתחת לאדמה. במועדון הארט־קלאב אשר ממוקם בסוג של מקלט בתל אביב התכנסו כ־100 אנשים. זה לא היה אירוע אמנותי במיוחד וגם לא בילוי, אלא פאנל מועמדים של מפלגת מרצ לקראת הפריימריז.
זה יקרה ביום שלישי הקרוב. חברי המפלגה יבחרו באותו היום גם את יו"ר המפלגה וגם את רשימתה לכנסת, בהצבעה דיגיטלית - בדומה לפריימריז במפלגת העבודה, לצד קלפיות פיזיות בפריסה ארצית. 24 מועמדות ומועמדים מתמודדים על ארבעת או חמשת המקומות הריאליים שמקבלת מרצ בסקרים.
האווירה הייתה נינוחה למדי, ותל־אביבית במידה. בין השולחנות התרוצץ כלב קטן, ובזמן שהאורחים לגמו בירה עלו המועמדים בזה אחר זה על במה קטנה, מנו את הישגיהם בכנסת האחרונה או שטחו את תכונותיהם לכנסת הקרובה, אם ייבחרו. אפשר לאהוב או להסתייג ממנה, אבל אי אפשר לקחת ממרצ את היותה אחת המפלגות היותר אידיאולוגיות במערכת המפלגתית. הדוברים חזרו שוב ושוב על משבר האקלים ועל זכויות להט"ב, וסחטו הרבה מחיאות כפיים כשנקטו עמדה עקרונית נגד הכיבוש, גינו את אלימות המתנחלים - ומן הסתם כששבו ואיימו מפני נתניהו "המושחת" ושותפיו המסוכנים, בן גביר וסמוטריץ'.
קרב הנהגה צמוד
אולם מבעד לאווירה החברית, קשה להסתיר את המחנאות. אחד האורחים, נראה כמו פעיל ותיק, מסתובב בין הנוכחים עם חולצה שעליה כתוב "2 קדנציות ודי" ומחלק פלאיירים בזו הלשון: "במרצ אין פולחן אישיות, זהבה גלאון ומיכל רוזין - פנו מקום לנבחרים רעננים". כשעבר עם חומרי ההסברה שלו מול עיניה של חברת הכנסת רוזין היא סיננה לעברו: "זה לא מכבד, לא עושים ככה". במרצ אומרים שאלה החבר'ה של יאיר גולן.
שני קרבות נערכים כעת במרצ: הקרב על מקום ברשימה, והקרב על ראשות המפלגה בין יאיר גולן לזהבה גלאון. ובניגוד למה שנטען, המאבק על ההנהגה לא סגור. ההערכה היא שהתוצאה תהיה צמודה.
ואכן, שני המועמדים מייצגים תפיסה נבדלת של המפלגה. גלאון מבטאת את הערכים המסורתיים של מרצ. היא מזוהה יותר עם המאבק בכיבוש, המחויבות לזכויות אדם, וכעת היא מדגישה גישה פרוגרסיבית חדשנית לפיה היא קושרת את כל הזכויות והערכים המסורתיים של מרצ זה בזה. היא נחשבת לסמל חזק במפלגה, בעוד גולן נחשב לדמות שהוצנחה מבחוץ, ומדגיש את היכולת שלו לפתוח את מרצ לקהלים חדשים ולבסס את כוחה כמפלגת שמאל ציוני גדולה שיש לה מה לומר גם על חקלאות ועל ביטחון.
"אני חוזרת, מרצ חוזרת", אומר הסלוגן של גלאון, ומסמן אותה כמי שמבטיחה להחזיר עטרה ליושנה. עטרת שולמית אלוני ויוסי שריד, ליתר דיוק. "לא חשבתי שאהיה כאן, אבל הנסיבות הובילו אותי לתחושה, הייתי אומרת, ממש דרמטית שאני חייבת לחזור", היא אומרת לקהל בפתח דבריה. "קודם כל, כדי להגדיל את הכוח של מרצ, שעומד כרגע על הקשקש. אקלים, זכויות להט"ב והמאבק בכיבוש הם זכויות שקשורות זה בזה, והערכים של מרצ הם לא איזוטריים: אם רוצים מפלגת שמאל - היא צריכה לעמוד על הערכים האלה. אני קוראת לשמאלנים לחזור הביתה, כי שמאל זה לא מקטין, ומאבק בכיבוש זה לא מקטין אותנו. אני חוזרת מנוסה יותר, עם קשרים במערכת הפוליטית. לא סתם ישר אחרי שהודעתי על מועמדותי ראש הממשלה לפיד ובני גנץ הזמינו אותי לפגישה".
"המאבק בינינו הוא מאבק על דרך", מסביר יאיר גולן מייד אחריה. "זהבה כבר הובילה בעבר את המפלגה, ומה שמסמל אותה זה מרצ מסתגרת, מרצ שמתמקדת בקהל בוחרים של גוש דן, מאוד תל־אביביים באופיים, ואני חושב שבדרך הזאת אין עתיד. צריך לדבר על מרצ גדולה. לא עוד מרצ כמפלגת לוויין למפלגת שלטון שנמצאת מעט מימין אלא מפלגה שאיתה בונים את השמאל הציוני מחדש. אני רוצה לפתוח את המפלגה לקהלים חדשים".
גלאון שולפת את הסקרים בתשובה לטענות של גולן שהוא מביא קהלים חדשים: "אחרי שיאיר גולן הודיע על התמודדות לראשות מרצ האדמה לא רעדה. בסקרים מרצ היתה מתחת לאחוז החסימה ולא ראינו את הקהלים החדשים שהוא מביא סביבו. אחרי שאני הודעתי על ההתמודדות, ארבעה שבועות אחריו, מרצ עלתה ל־6-5 מנדטים, ואני מחזירה את השמאלנים הביתה. יאיר גולן לא מצליח להביא את הקהל היותר־מרכז שהוא מנסה להביא".
אחת מנקודות המחלוקת הסוערות בין תומכיהם של שני הטוענים לכתר נוגע לרקע הצבאי של גולן. "מרצ לא צריכה שיוצאי צבא יובילו אותה", אומרים פעילים וחברים במרצ, שחרדים לאופיה האזרחי של המפלגה. "מרצ חייבת להיות מבודלת ממפלגות אחרות", אומרת גלאון. "הניסיונות למרכז את מרצ ולהיכנס לתחרות עם יוצאי הצבא במפלגות המרכז יבריחו את השמאלנים ממרצ ולא יביאו מצביעים חדשים", היא מוסיפה.
גולן מגיע מוכן: "מפלגת שמאל זה מפלגה שתומכת בשוויון. אוי ואבוי אם יפלו אותי לרעה על רקע עברי, שאני גאה בו מאוד. הניסיון לקחת את כל אנשי הצבא ולתייג אותם כ'גנרלים', בנימה שלילית, הוא בעיניי מעשה שלא ייעשה. אני תרמתי 38 שנים למען ביטחון ישראל, סיכנתי את חיי לא פעם ולא פעמיים, עסקתי בסוגיות הלאומיות הכי חשובות. אני חושב שזו ברכה למרצ שבשורותיה יש אדם שהוא מומחה לבעיות האסטרטגיות והביטחוניות הכי משמעותיות של מדינת ישראל והוא מדבר על כך מתוך סמכות. זה מחזיר את מרצ לקדמת הבמה בנושאים הכי חשובים".
שאלה של זהות
המפקד של מרצ מונה כ־19,000 בעלי זכות בחירה, כשבדומה למפלגות אחרות גם כאן יש הבחנה בין מצביעים חופשיים לבין קבוצות מתפקדים מאורגנות, שמזוהות כל אחת עם מועמדים מסוימים. אחת הקבוצות הבולטות במפלגה היא "האדומים", מחנה היסטורי גדול בתוך מרצ שהיה מזוהה בעבר עם אילן גילאון והיום מי שמוביל אותו הוא מזכ"ל המפלגה תומר רזניק.
קבוצה מובחנת נוספת היא בני הקיבוצים, שמונים כ־3,500 מתפקדים. בנוסף, פועל מחנה "הסגולים", שהיה מזוהה בעבר עם תמר זנדברג וכיום הוא מפוצל יותר. ולבסוף, הקבוצה שמייחדת את מרצ מונה 6,000 מתפקדים ערבים, שמורכבת מהדרוזים והערבים בצפון, ערביי המשולש והבדואים בדרום. במרצ מספרים כי לאורך השנים דיל של הערבים והקיבוצים היה ממליך את היו"ר, אך כיום בקרב על הראשות יש מחלוקות. הנחת העבודה במפלגה היא שהבדואים בדרום, שאותם מוביל ד"ר אבו סיאם, יתמכו בגולן. לטענתו, הוא פקד 2,000 אנשים מהמגזר הבדואי למפלגה, אבל המנגנון של המפלגה פסל אותם מנימוקים שונים.
עוד מעוז כוח שמקובל לייחס לגולן הוא המתפקדים בקיבוצים. "יש לנו במטה הקיבוצי 3,500 אנשים שהתפקדו למרצ, והרוב תומכים ביאיר גולן", מסבירה לי פרופ' מיכל שמאי, אשת ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומזכירת קיבוץ משמר העמק.
"יאיר גולן לא פוחד להגיד בקול רם שמרצ היא מפלגה ציונית, מפלגת שמאל ציונית", היא מוסיפה, ומסבירה: "לתנועה הקיבוצית הצהרה ציונית ברורה היא חשובה מאוד, במיוחד כיום כשמנסים לסווג את חברי הקיבוצים כשמאלנים בוגדים. יאיר מבקר בקיבוצים בגבול הצפון ובעוטף, לא רק עכשיו בבחירות. הוא אמר אמירה מאוד ברורה נגד זה שהרפורמה בחקלאות אינה מתנהלת בשיתוף פעולה עם הקיבוצים והמושבים, הוא פתר מספר בעיות בענף הלול, הוא עוזר בענף הדיג. וכשהוא מדבר על הצורך בהסדר מדיני יש לו על זה קבלות. יאיר גולן מדבר על הכיבוש מנקודת מבט ישראלית, וזהבה נתפסת בציבור, כולל בקרב חלק מחברי הקיבוצים, כמישהי שמדברת על הכיבוש מנקודת מבט פלשתינית".
עם זאת, בסביבת גלאון סבורים שכוחו של גולן בקיבוצים לא חזק כפי שמייחסים לו. וגם עם תמיכת הקיבוצים, עדיין בסיס המצביעים של גלאון חזק לא פחות. לצד תמיכה משמעותית בקרב המתפקדים החופשיים, תומכים בה גם "האדומים", בהובלת מזכ"ל המפלגה תומר רזניק, למרות שהוא עצמו לא התבטא על כך פומבית. ערביי המשולש, שמזוהים עם עיסאווי פריג', וככל הנראה גם הערבים והדרוזים בצפון שמזוהים עם ח"כ עלי סלאלחה, יתמכו בגלאון גם הם. לצד הקבוצות האלה, זוכה גלאון לאמונם של כל הח"כים המכהנים של מרצ: ניצן הורוביץ, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, סלאלחה, וכאמור גם פריג'.
אחד מוותיקי מרצ שהביע תמיכה מפתיעה במועמדת זהבה גלאון הוא השר לשעבר רן כהן, אשר התמודד מולה בעבר על ראשות המפלגה. "אני תומך בזהבה משתי סיבות", אמר כהן לקראת ההצבעה הקרובה. "יאיר גולן הוא איש מצוין, ואני אצביע בשבילו כדי שיהיה מס' 2, אבל לרוץ לראשות אחרי קדנציה אחת זה תמיד מוקדם מדי. בנוסף, אני חושב שמרצ נמצאת במשבר מנהיגות אחרי הפרישה של הורוביץ מהראשות ולאחר העזיבה של זנדברג ופריג', ובמצב כזה צריך מנהיגות מנוסה ולא מישהו חדש".
כהן, קיבוצניק בעברו, דוחה את הטענות של הקיבוצניקים נגד גלאון: "האמת, מאז ומתמיד אני לא אוהב את החלוקות הסקטוריאליות האלה בתוך מרצ. התארגנות של קיבוצניקים ושל קבוצות אחרות זה לא הטעם שלי. בין היתר מי שהכשיל אותי לראשות מרצ היתה ההתארגנות הקיבוצית, והיום רבים שעיניהם בראשם יודעים שזה היה הפסד גדול של מרצ. זה שמתארגנים זה לא אומר כלום, ואני חושב שהקיבוצים טועים פה".
מארבעה ייצא אחד
גם הקרב על הרשימה במרצ נראה צפוף וקשה. מלבד היו"ר, על פי הסקרים, שישה ח"כים מכהנים מתמודדים על ארבעה־חמישה מקומות ריאליים. בדומה למפלגות אחרות, גם במרצ הח"כים המכהנים נהנים מיתרון מובנה של כוח פוליטי והכרה ציבורית. בשונה מההתמודדות על הראשות, המחנות במרצ יותר מפוצלים בבחירה לרשימה. ברשימת מרצ לכנסת יש הבטחת ייצוג לנשים במקום הרביעי ובמקום השישי, כך שזה הופך את הקרב של הגברים לקשה יותר ואחד מהח"כים המכהנים עלול למצוא עצמו בחוץ.
מיכל רוזין, שנחשבת לדמות אידיאולוגית, נתמכת על ידי "האדומים" והמחנה של זהבה גלאון. במרצ מעריכים שהיא חזקה, אך היא טוענת שהדיבורים על כך שהיא "בטוחה" פוגעים בה - אולי בכוונת מכוון. "אנשים אומרים שאני חזקה כי האדומים תומכים בי, אז אפשר להצביע לאחרות. זה גורם לאנשים לחשוב שאני אבחר גם אם הם לא יצביעו לי". ח"כית מכהנת נוספת שמתמודדת בקרב הנשי היא גבי לסקי, שעובדת בציר משותף עם ח"כ מוסי רז. השניים מזוהים עם האגף האידיאולוגי של המפלגה שמדגיש את המאבק בכיבוש לצד נושאים נוספים. "צריך לבחור כמה שיותר מועמדים שיש להם רקורד מוכח של מאבק בכיבוש", אומר מוסי רז. משלימה אותו ח"כ גבי לסקי, שהתהדרה בכינוס במאבקה למען הפלשתינים נגד המתנחלים: "פעלתי כדי לאפשר לפלשתינים להיכנס לשטחים החקלאיים שלהם. בכנסת הצלחנו להוביל שינוי שפרקליט איו"ש נותן לחיילים סמכות לעצור מתנחלים שפועלים נגד החוק, אחרי שראינו כמה פעמים חיילים שלא עוצרים את המתנחלים כדי לשמור על החוק".
ההערכה במרצ היא כי רוזין תסיים כאישה הראשונה, אך היא כאמור משוכנעת שהדיבורים האלה נועדו להחליש את כוחה. מבין הגברים שנאבקים על מקומות 5,3,2 - ההערכה היא כי אם גולן לא ינצח בקרב על הראשות הוא יסיים במקום גבוה ברשימה, ככל הנראה במקום השני. הורוביץ מבקש את תמיכת המתפקדים על רקע העשייה שלו בממשלה ונתמך על ידי האדומים. עלי סלאלחה נהנה מתמיכה של המפקד הדרוזי שערך בצפון וגם מתמיכת האדומים, ומוסי רז נחשב מועמד חזק בקרב הקולות החופשיים.
אם גולן לא ינצח בקרב על הראשות, אחד מארבעת הח"כים המכהנים ימצא עצמו כגבר אחרון במקום השביעי הלא ריאלי. לצידם מתמודדים גם מועמדים שאינם מכהנים בכנסת אך נהנים מבולטות ציבורית, כמו יו"ר הנהלת מרצ ובן זוגה של תמר זנדברג אורי זכי, וכן יריב אופנהיימר, ולצידם נציגי הדור הצעיר במפלגה, כמו אלירן ביחובסקי בן ה־25, לשעבר יו"ר נוער מרצ ורכז הסיעה בכנסת, ועומר שכטר, סגן ראש עיריית ראש העין לשעבר בן ה־30.
"אני קורא לכל המועמדים להפחית את המתקפות פנימה ולעסוק בעבודה להגדלת מרצ, ולמנוע מצב שתקום ממשלת בהלות של סמוטריץ', ביבי ובן גביר", מסכם מזכ"ל המפלגה תומר רזניק. במובן הזה, הבחירות במרצ הן לא עניין פנימי בלבד. אחרי שנה בשלטון, הרשימה והיו"ר שייבחרו יידרשו להילחם באיום אחוז החסימה. המתמודדים והמצביעים יודעים שאם מרצ לא תעבור הסיכוי של גוש המרכז־שמאל להקים ממשלה יתרסק. גורל הגוש תלוי, בין היתר, בתוצאות שיוכרזו בשלישי בערב.
