ביקורו של ח"כ מנסור עבאס בבית הכנסת השרוף "בית ישראל", שהוצת במהומות מאי 2021 בלוד, והגינוי החד־משמעי שלו למעשה, הותירו רושם עז על ישראלים רבים. זו היתה, כך נראה, נקודת הפתיחה במסע רהביליטציה (טיהור השם - נ"ש) שעבר יו"ר רע"מ בציבוריות הישראלית. הצהרתו (בקיץ שעבר) בעניין "המדינה היהודית" - שנולדה כזו ושתישאר כזו - הניחה נדבך נוסף למסע ההכשרה שהפך את עבאס, בעיני רבים, ממוקצה מוחלט לשחקן לגיטימי במערכת הפוליטית.
עבאס, בניגוד לחלק מחבריו לסיעה, צוייר כמתון וכפרגמטיסט, כמי שחצה את הרוביקון. אפילו זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, אף שבסופו של דבר פסל את עבאס כשותף פוליטי, אירח אותו בביתו לשיחת ליבון ובירור. איילת שקד, כך פורסם רק לפני שבועות אחדים, מדברת עתה על שותפות עם רע"מ גם בממשלה הבאה, ובלבד שתהיה זו ממשלה רחבה שלא תהיה תלויה בעבאס ובמפלגתו כאצבע ה־61.
אלא שמאז הוקמה "ממשלת השינוי", מעטים בלבד טרחו להעמיק בדרכו הדתית של עבאס ולברר את עולם הערכים והאמונות שהאיש ומפלגתו מייצגים. עכשיו מפרסם המזרחן יהונתן דחוח־הלוי מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (גילוי נאות: גם החתום מעלה משמש עמית מחקר שם) מחקר ששופך אור חדש על יו"ר רע"מ ועל משנתו הדתית והפוליטית.
דחוח־הלוי, המרכז הירושלמי: "עבאס הסתייג מהרג אזרחים, אך המליץ לחמאס לדבוק במסמך ח'אלד משעל, שמגדיר את הציונות כ'אויב האנושות' ומצדיק מאבק מזוין"
במהלך השנה האחרונה ניתח דחוח־הלוי, איש מודיעין בעברו, מאות טקסטים בערבית של "הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית" ושל אנשי רע"מ ועבאס, שמייצגים את הפלג בכנסת. הוא האזין לנאומים רבים של עבאס וחבריו ומצא בין היתר כי ישראל מכונה שם "האויב הציוני", שהר הבית והכותל המערבי הם "אדמות ווקף", שליהודים "אין כל זכויות בארץ ישראל, ששייכת רק למוסלמים", ושיחס המוסלמים כלפי היהודים צפוי להשתנות רק כאשר חזון האסלאם יתגשם בהקמתה של מדינת ח'ליפות אסלאמית במקומה של ישראל.
אחד הממצאים היותר בולטים ומטרידים במחקר של דחוח־הלוי נוגע למקומו של הסכם חודיבייה המפורסם במשנה הדתית של מנסור עבאס. הסכם חודיבייה היה הסכם אי־לוחמה שעליו חתם הנביא מוחמד במאה ה־7 עם בני שבט קורייש ממכה, קודם שהפר אותו ביודעין, תקף את אנשי השבט וכבש את מכה.
עבור מוסלמים רבים הפך הסכם חודיבייה ברבות הימים לשם נרדף לערמומיות ולתכסיסנות שבהן הצד המוסלמי רשאי לנקוט כאשר הוא מצוי בעמדה נחותה ומוחלשת, אילוץ שמצדיק חתימת הסכם ארעי בין הצד המוסלמי לבין הצד "הכופר".
הציבור הישראלי התוודע לראשונה להסכם חודיבייה דרך שני נאומים מפורסמים של יאסר ערפאת (ביוהנסבורג ב־1994 ובקהיר ב־1995 - נ"ש). שני הנאומים הבהירו אז כי חתימתו של יו"ר אש"ף על הסכמי אוסלו לא היתה אלא תחבולה, שלא לומר מעשה רמייה. ערפאת השווה את הסכמי אוסלו להסכם חודיבייה, ההסכם שכאמור יועד מלכתחילה להפרה. הוא אף הסביר באותה תקופה לבני עמו, בנאום ששודר בטלוויזיה הירדנית, כי הצהרת העקרונות שעליה חתם עם ישראל אינה אלא חלק מ"אסטרטגיית השלבים".
"תחום התחבולה האפשרית"
מנסור עבאס, בניגוד לערפאת, אינו טרוריסט ומעולם לא עסק בטרור. הוא תומך בהקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים לצידה של מדינת ישראל ובמימוש "זכות השיבה". אלא שגם הוא - כך מגלה עתה המחקר של דחוח־הלוי - נשען בשנים האחרונות על תקדים חודיבייה בבואו להסביר את מהלכיו הפוליטיים. יתרה מזאת - "משנתו האידיאולוגית של עבאס, שנשענת על תפיסה אסלאמית עמוקה", לדברי דחוח־הלוי, "מלמדת על 'תוכנית שלבים'".
כבר באמצע העשור הקודם גולל עבאס באחת מרשימותיו את סיפור מוחמד ובני שבט קורייש וציין כי "בכך יש שיעור גדול בניהול מערכת היחסים מול העולם". במאמרים מאוחרים יותר, מ־2017 ומ־2018, עבאס הזכיר פעם נוספת את "חוזה חודיבייה" והסביר שההשתתפות במשחק הפוליטי הפנים־ישראלי, כמו ההשתתפות בכנסת, אמנם "מנוגדת לעקרון יסוד של האסלאם, אך היא נעשתה על בסיס הערכה של המצב ודרישותיו, ועל מנת להרחיק נזקים צפויים ולהביא רווחים מקווים. העניין נמצא בבחינה ושקידה", הטעים עבאס, "והוא בתחום ההיתר ההלכתי והתחבולות האפשריות".
גם בחודש יוני בשנה שעברה, אחרי שממשלת בנט־לפיד כבר הוקמה, דבק עבאס בקו זה, ובראיון רחב היקף לעיתון "אל־קודס אל־ערבי" ציין כי "הדרך הטובה ביותר עבור רע"מ בשלב הזה היא השותפות הפוליטית המשפיעה, חציית הגבולות וכניסה למבצרים שנבנו על ידי המנגנונים הישראליים כנגדנו. רע"מ", הבהיר שם עבאס, "לא ויתרה, ולעולם לא תוותר, על עיקרון כלשהו מעקרונות היסוד הדתיים, הלאומיים או החברתיים, והיא שומרת לעצמה את הזכות לנקוט עמדה עצמאית בנוגע לסוגיות אלה... אם יצלח המהלך הפוליטי הזה כפי שאנו סוברים, אזי תהיה פנייה מסוימת, ואיני אומר חדה, במדיניות הכללית בישראל בהיבטים רבים, וזה המבחן האמיתי".
לאחרונה איתר דחוח־הלוי מאמר ארוך ומלומד של עבאס שהדליק אצלו נורה אדומה נוספת. "יו"ר רע"מ מבהיר שם כי 'התוכנית המדינית של חמאס, בבסיסה, כפי שפורסמה על ידי ח'אלד משעל ב־2017, עולה בקנה אחד עם עמדות מייסדי חמאס והפלג הדרומי של התנועה האסלאמית'. עבאס אף ממליץ להנהגת חמאס 'להפוך את המסמך של משעל לתוכנית פעולה לאומית פלשתינית' וכן 'לשמר את המאבק/ההתנגדות, בכל האמצעים, כנכס לאומי'. עם זאת, עבאס מסתייג מהמסמך של משעל בשתי נקודות: הוא תובע מחמאס להתנער בגלוי מפגיעה באזרחים - במשתמע שפגיעה בכוחות הביטחון לגיטימית", מסיק דחוח־הלוי מדבריו, "וכן הוא תובע מחמאס, (במהלך המצטייר כטקטי) להצהיר על נכונותו לכבד הסכמים בינלאומיים.
"יו"ר רע"מ ממליץ למעשה להנהגת חמאס לדבוק במסמך שכתב משעל, מסמך שמגדיר את הציונות כ'אויב של האנושות', שמצדיק את המאבק בדפוסיו הנוכחיים - הווה אומר, המאבק המזוין לשחרור פלשתין, שמעניק לגיטימציה לקיומם ולפועלם של 'ארגוני המאבק', קרי ארגוני הטרור. מנסור עבאס אף מבהיר, כי למעט שתי הנקודות שמהן הסתייג - תוכן המסמך, שאותו הוא ממליץ לתנועתו ולחמאס לאמץ, תואם את רוחו של עבדאללה נימר דרוויש, מייסדה של התנועה האסלאמית, ואינו רחוק גם מזו של אחמד יאסין, מייסד החמאס".
היעד: מדינה אסלאמית
האם ייתכן שעבאס השתנה, שאינו עוד אותו איש שפרסם דברים ברוח זאת לפני שנים אחדות, קודם הקמת הממשלה האחרונה?
דחוח־הלוי: "המחקר שערכתי על רע"מ, 'בין איסלאם לפרגמטיזם', נפתח, ולא במקרה, בתרגום חלקים ארוכים מראיון רחב היקף שעבאס העניק לעיתון 'אל־קודס אל־ערבי', אחרי הקמת הממשלה. גם בראיון זה עבאס נאמן לעמדתו האסלאמית שממנה נובע הכל, ותפיסתו האסלאמית עמוקה ביותר. איני רואה בעבאס עוד עסקן פוליטי. מדובר באיש אשכולות. איש הגות אסלאמי, שבקיא בהלכה האסלאמית, ה'שריעה', ובמשפט האסלאמי. הוא מסביר שהוא פועל בדרכו של מוחמד, שבתקופת שהותו בעיר מדינה הקים את המדינה האסלאמית וכרת ברית עם כופרים, כולל השבטים היהודיים. הגמישות של עבאס נוגעת לדרך שבה יושגו יעדי היסוד האסלאמיים, והיא מצטיירת כגמישות טקטית בלבד".
האם רע"מ ועבאס הם חלק מהאחים המוסלמים?
"עבאס מכחיש זאת. עם זאת, שייח' חמאד אבו דעבאס, שעמד עד לאחרונה בראש מועצת השורא של רע"מ, הודה שהסניף הראשון שלהם הוקם ברהט בהכוונה ישירה של השייח' אחמד יאסין, מייסד חמאס; עמדותיה של המפלגה עולות בקנה אחד עם המצע האידיאולוגי של האחים המוסלמים, ובכיריה הביעו הזדהות גלויה עם הנהגת האחים המוסלמים במצרים".
עבאס תומך בזכות השיבה?
"התביעה למימוש זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם לדורותיהם, מופיעה בצורה מפורשת באמנת רע"מ, בהנהגתו של עבאס. לא מצאתי התנערות של עבאס או בכיר אחר ברע"מ או בתנועה האסלאמית מעניין זה".
מה היא "תוכנית השלבים" של עבאס שאתה מדבר עליה במחקר שלך?
"עבאס עצמו מדבר על שלבים בדרך להשגת יעדי היסוד. השלב הראשון הוא זה שבו אנו מצויים עתה: חיזוק החברה הערבית בישראל, מה שאצלנו מכנים: 'האג'נדה האזרחית' - טיפול בפשע, במצוקת דיור, בחינוך אסלאמי, ועוד. במסגרת הזאת הוא מכיר בכללי המשחק בישראל, לא בזכות העם היהודי בא"י. אלה הם שני דברים שונים לחלוטין. בשלב השני - הלאומי - הוא מתכנן להשפיע גם בסוגיה הפלשתינית על מדיניות החוץ של ישראל, ובשלב השלישי, בטווח זמן רחוק - היעד של התנועה האסלאמית הוא להקים מדינה אסלאמית".
"שייח' ראיד בדיר, סמכות הלכתית בפלג הדרומי, קובע שהתקוממות ערביי ישראל במאי 2021 היתה 'מלחמת דת' נגד היהודים, וכי מדובר בהמחשה בזעיר אנפין של מלחמת הדת הגדולה שתתרגש חלילה"
הסכם חודיבייה - זה דגם ההתנהלות שלו?
"עבאס אומר שדרכו של מוחמד, ובכלל זה חוזה חודיבייה, הוא מקור הסמכות האסלאמית; ההשראה והמודל לחיקוי עבור התנועה האסלאמית בהתמודדותה עם התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל ושולטת בה היום".
כשעבאס מדבר על "אינתיפאדה בדרכי שלום", ואתה מזכיר זאת במחקרך, למה הוא מתכוון?
"בטרמינולוגיה הפלשתינית הביטוי 'אינתיפאדה בדרכי שלום' מתייחס לכלל היבטי המאבק היומיומי בישראל, ואלה כידוע כוללים לצד הפגנות גם פעולות אלימות ובהן הפרות סדר, יידויי אבנים וסלעים באופן שמסכן חיים, השלכת בקת"בים ומטעני נפץ, פיגועי דקירה ופיגועי ירי. למה מתכוון מנסור עבאס בביטוי הזה? בחינת ההודעות הרשמיות של התנועה האסלאמית מלמדת על תמיכה באינתיפאדת אל־אקצא, שלדברי התנועה האסלאמית 'החזירה את המצפן הלאומי לכיוונו הנכון', והתייצבות מלאה לימין כל האסירים הביטחוניים, שמכונים 'אסירי החירות'".
הכרה במציאות - לא בזכות
אחד הגילויים המטרידים במחקר של דחוח־הלוי נוגע לעמדותיו של השייח' ראיד בדיר, מנהל המוסד לפסיקת הלכה ולמחקרים אסלאמיים של התנועה האסלאמית - הפלג הדרומי, שלה כפופים רע"מ ועבאס. גם בדיר, שסבור כי פלשתין תחזור להיות ח'ליפות אסלאמית, וכי "שלטון היהודים בארץ הוא זמני", מסתמך על תקדימים בהיסטוריה האסלאמית, כולל חוזה חודיבייה, ועל פי שיטתו זו הדרך היחידה להשכנת שלום זמני, שבסיומו יכריע הדור הבא על הארכתו או סיומו.
אלא שהצעתו של השייח' בדיר מלווה גם בתובנה דתית חשובה, ולצידה אזהרה תקיפה ליהודים הישראלים באשר לגורלם בארץ ישראל. בדיר קובע שהתקוממות ערביי ישראל במאי 2021 היתה "מלחמת דת" מוסלמית נגד היהודים, וכי מדובר בהמחשה בזעיר אנפין של מלחמת הדת הגדולה שתתרגש אם היהודים לא יקבלו את ההסדר הדתי, מלחמה שבה המוסלמים יגרשו את כל היהודים מהארץ במחיר דמים כבד.
כדי למנוע מלחמת דת שכזאת בדיר מציע "הסכם הודנה" (אי־לוחמה) ל־10 או ל־40 שנה שיחייב הכרה בישראל, "מבלי להכיר בכך שהאדמה שייכת לה, שכן היא ארץ קודש ערבית ואסלאמית... בתקופת ההודנה", מסביר שייח' בדיר. "היהודי והערבי והפלשתיני לא יחושו כל מניעה חוקית, דתית או פיזית לקיים קשר עם יהודים ישראלים". הוא מציע ש"על הסכם ה'הודנה' יחתמו המדינות הערביות והאסלאמיות וכן הקבוצות האסלאמיות הערביות מכל הזרמים - הסלפיים, והג'יהאדיסטיים, תנועת חמאס, הג'יהאד האסלאמי, האחים המוסלמים וכל תנועה אסלאמית שלה השפעה ברחבי העולם ומצהירה על קבלתו של ההסכם. במקביל יחתמו עליו ישראל וכל יהודי העולם, כולל התנועות היהודיות".
בדיר (אחד משותפיו של השר לשעבר הרב מיכאל מלכיאור ביוזמת שלום בין־דתית - נ.ש) מבהיר, כי הוא מעלה את הצעתו כדי למנוע את "מלחמת הדת הגדולה". הוא גם מזהיר ש"אם מלחמת הדת הגדולה תיגרם על רקע ירושלים ומסגד אל־אקצא - היא תהיה קשה, מעבר לדמיון, ותסתיים בגירוש היהודים מפלשתין, מכל פלשתין מהנהר לים, וקורבנות המוסלמים יהיו גדולים יותר ממספר המוסלמים שנהרגו ב־1,500 השנים האחרונות... האירועים שחווינו בחודש הרמאדן (מאי) בשנת 2021 היו מלחמת דת במאה אחוזים, וזה אחוז אחד בלבד ממה שחבוי במלחמת הדת הגדולה".
אתה מזכיר במחקר שלך את אמנת רע"מ שאושרה ב־2019 בוועידת המפלגה בנצרת בראשות מנסור עבאס. מה יש בה?
"האמנה הזאת מבטאת ביסודה גישה עוינת לתנועה הציונית ולמדינת ישראל ורואה ביישום זכות השיבה את הבסיס להשגת שלום. רק כדי לסבר את האוזן, הנה כמה ציטוטים ממנה: 'מדינת ישראל נולדה מהמפעל הציוני הגזעני, הכובש, מאימפריאליזם מערבי ובריטי עוין ומההשפלה והחולשה של האומות הערביות והאסלאמיות...'; 'הדירו את ידיכם מהעם הפלשתיני כדי שהוא יוכל להקים מדינה חופשית ועצמאית משלו לצידה של ישראל וכדי שהמגורשים והעקורים יוכלו לחזור למולדתם, לבתיהם ולאדמתם, או הסכימו למדינה אחת מהנהר ועד הירדן...'. וגם: 'ההשתתפות הפוליטית שלנו, על כל רבדיה, מהשלטון המקומי ועד לרשות המחוקקת וברשויות האזרחיות הרשמיות, אינה אלא ניסיון להגן על זכויותינו ועל האינטרסים של הקהילה הערבית־פלשתינית שלנו בפנים (ישראל), לסייע למטרה הפלשתינית שלנו, ולהתנגד להצעות המדיניות ולתוכניות המפעל הציוני, מתוך לב מוסדות המדינה... אלה לכל הפחות דברי אמת הנאמרים בפני שליט רודן".
ואחרי הדברים האלה, שנתיים אחר כך, ב־2021, עבאס אומר (בוועידת "גלובס"): "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית. זו החלטתו של העם היהודי שהוא מקים מדינה יהודית. נקודה. השאלה כיום היא לא מה הזהות של המדינה. היא ככה נולדה. היא ככה תישאר. השאלה היא מעמד האזרח והחברה הערבית במדינה היהודית". האם זו אינה הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית?
"זו אינה הכרה בזכות אלא במציאות. הוא מקבל את העובדה שהמדינה הוקמה כמדינה יהודית. הוא אינו מכיר בזכות הדתית וההיסטורית של העם היהודי בא"י, ולדבריו היהודים שעלו לישראל הם 'פולשים'. כשהוא התבקש על ידי הרב דרוקמן להכיר בזכות העם היהודי על א"י, הוא לא היה מסוגל לומר זאת, והוא לא יאמר זאת, כי זה נוגד את עקרונות היסוד האסלאמיים. מה שיש בהצהרה שלו זו קבלה של כללי המשחק".
דחוח־הלוי מפנה בהקשר זה גם לדברים שאמר ח"כ לשעבר עבד אל־מאלכ דהאמשה, בכיר בתנועה האסלאמית, ולשעבר יו"ר רע"מ. דהאמשה הבהיר שדברי עבאס אינם מבטאים שינוי בעמדת התנועה האסלאמית ומפלגת רע"מ. בראיון לערוץ "הלא" אמר דהאמשה: "עבאס תיאר את המצב הקיים מזה 70 שנה, ואין הדבר מבטא את רצונו של עבאס ואת עמדת התנועה האסלאמית... אלא הוא תיאר את המציאות עימה אנו מתמודדים היום".
המחקר שערך דחוח־הלוי מצביע על דברים שנשא עבאס לפני שנים אחדות ברמאללה, שם כינה את ישראל "האויב המשותף לכל הפלשתינים, כולל ערביי ישראל". הוא מגדיר את עבאס כ"איש דת בעל עמקות שנשאב לעולם הפוליטי, בעל משנה דתית ופוליטית סדורה שבקיא היטב בהלכה האסלאמית; אימאם שעוסק בדעווה ומפיץ את בשורתו באמצעים שונים. יש כאן מטרה ויעדים. מטרת־העל היא לשחרר את פלשתין ולהקים ח'ליפות אסלאמית. על פי תפיסת עבאס, ארץ ישראל צריכה לחזור לידיים אסלאמיות, אלא שכרגע - אי אפשר לעשות זאת, וההתנהלות שלו ושל רע"מ נגזרת מהאילוץ הזה".
ח"כ מנסור עבאס ועוזריו נמנעו מלהגיב או להתייחס לדברים, למרות פניותינו אליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו