מזרח תיכון ישן

משפחת סאמרול היא אחת המפורסמות בקהילה האוונגליסטית בארה"ב כמי שמפיצה תכנים נוצריים. לפי ההערכות, הונה נאמד במאות מיליוני דולרים. אבל הקשר שלה לציבור הישראלי אינו נובע דווקא מתכנים תיאולוגיים. זהו קשר נוסטלגי־ספורטיבי, שמהווה זיכרון מתוק עבור דורות של ישראלים - ובעיקר חובבי ספורט ישראלים שחצו את גיל 40.
משפחת סאמרול מחזיקה בתאגיד תקשורת אמריקני, FBC, שמשדר לארה"ב ולעולם כולו כבר 40 שנה. הערוץ המוכר ביותר שהיה בשליטת המשפחה הוא "ערוץ המזרח התיכון" (METV), שבשנות ה־80 וה־90 היה החיבור היחיד של צופים ישראלים לשידורי ליגת האן.בי.אי, ליגת הפוטבול NFL (שאותה היא משדרת עד היום) ושידורי היאבקות חופשית.

בעידן של ערוץ אחד, עוד לפני שמישהו פה חשב על כבלים, על לוויין ועל סטרימינג, רבבות ישראלים היו ממתינים לשידורים חיים או מוקלטים ששודרו מתחנת האם ליד מוצבי צה"ל בלבנון. למעשה, ספק אם מעמדם התרבותי של קארים עבדול ג'באר, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד ובהמשך מייקל ג'ורדן - וגם של משפחת המתאבקים ואן אריק - היה כל כך משמעותי בישראל, לולא ערוץ המזרח התיכון היה משדר אותם בקביעות לעם היושב בציון. בגלל המיקום החריג והאקזוטי למדי של אולפניו, צופים רבים קראו לערוץ "לבנון", ולא "המזרח התיכון" - אף על פי שמדובר היה בתחנה אמריקנית למהדרין.

הפגנות נגד "מועדון 700"

משפחת סאמרול מחזיקה בבעלות על תאגיד השידור המשפחתי FBC (Family Broadcasting Corportaion) – לשעבר LeSEA - שתחתיו פועלים רשתות טלוויזיה וערוצי רדיו, ובהם ערוצי הטלוויזיה הלאומיים FETV ו־WHT בארה"ב.
בשנה שעברה העמיק התאגיד את קשריו עם ישראל, ובמיוחד עם הספורט הישראלי, כשרכש את זכויות השידור של ליגת העל בכדורסל לצופים ברחבי ארה"ב תמורת כ־100 אלף דולר לעונה, לשלוש השנים הקרובות. בעונה שעברה שידר הערוץ שני משחקים בשבוע, עם שדר ופרשן באנגלית.

נשיא ומנכ"ל התאגיד כיום הוא דרו סאמרול, נכדו של המייסד, ד"ר לסטר סאמרול המנוח. בראיון למוסף החג של "ישראל היום", מבהיר סאמרול (39), כי מטרת העל של התאגיד היא "לספק תקווה, עידוד והשראה למיליוני אנשים ברחבי ארה"ב ובעולם".
מה זה בדיוק אומר? זו, למעשה, הסיבה של ההשקעה הגדולה (והלא רווחית) של התאגיד בערוץ "המזרח התיכון". במשך שנים מועברים דרך הערוץ תכנים נוצריים ו"משפחתיים". בעבר, כשהערוץ זכה לפופולריות רבה בקרב חובבי הספורט הישראלים, היו שראו בתכנים הללו ניסיון השתלטות מיסיונרי. ישראלים צפו בסדרה המיתולוגית "מועדון 700", בלי לדעת שהעורכים והמפיקים הם אוונגליסטים אדוקים. באותו עשור ארגון "יד לאחים" - שחרת על דגלו מאבק במיסיונריות - אף פעל נגד הערוץ ופעיליו הפגינו ליד ניידות השידור של הערוץ בקריאה לממשלה לעצור את השידורים. אולם המחאה נותרה בגדר אנקדוטה חביבה, וכשהכבלים פרצו לחיינו היה בהם מקום גם לערוץ METV.
"ערוץ המזרח התיכון היה יקר מאוד לתפעול, אולם הוא נוסד כאמצעי הסברה, וכך זה ממשיך להיות עד היום", מסביר סאמרול. "כל שנות הבעלות שלנו על הערוץ היו אובדן תפעולי וכלכלי. עם זאת, המשימה והמטרה שלנו תמיד גברו על שיקול הרווח הנקי. האוריינטציה המשפחתית חשובה לנו, והיא מתגשמת בספורט מקצועני, כשכל המשפחה יושבת בערב ביחד וצופה בו".
סאמרול מודע לכך שהערוץ הפך למיתולוגיה בישראל, ורבים מתרפקים עליו כיום כזיכרון ילדות ספורטיבי. "ספורט אמריקני היה מרכיב חשוב בלוח השידורים שלנו, ואנחנו יודעים שבמשך שנים רבות היינו הכתובת היחידה במזרח התיכון לספורט אמריקני. זה הביא לנתוני צפייה חזקים, בהתחשב בהיעדר אפשרויות אחרות לצופים. המצב השתנה דרמטית עם השנים, אולם אנחנו עדיין גאים בתפקיד שמילאנו". בשנים האחרונות עבר METV לניהול של חברת "החזון המשיחי", אך תאגיד FBC עדיין קשור ומסייע בהעברת השידורים.

פיצוץ בשער פאטמה

כאמור, הקשיים הכלכליים לא היו הבעיות היחידות שעמדו במהלך השנים בפני מפעילי ערוץ המזרח התיכון. משרדי הערוץ והאולפן שכנו במשך שנים רבות בלבנון, בין השאר סמוך למוצבים של צה"ל, כדי לספק להם הגנה ושמירה, והיוו מטרה קבועה לפיגועי טרור מצד חיזבאללה, שלא אהב את העובדה שערוץ נוצרי פרו־ישראלי משדר משטחי לבנון. בתחילה הוקמה תחנת ממסר בסמוך לעיירה בינת ג'בל, לאחר מכן עבר האולפן לשער פאטמה - משם שידר במשך שנתיים לפני שמכונית תופת התפוצצה וגרמה לנזק רב (בנס לא היו נפגעים) - ולאחר מכן עברה התחנה לשדר מגבעה ליד קיבוץ משגב עם. לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, עבר הערוץ לשדר מקפריסין.

"לשידור מלבנון היו אתגרים רבים", נזכר סאמרול, "בתור ילד ונער סיפרו לנו במשפחה על מקרים שבהם פוצצו את המשרדים ואת תחנות השידור, עובדים שלנו נפגעו ונגרם נזק רב לציוד מהשריפות ומהפיצוצים. באחד האירועים חיזבאללה הגיע עד לאתר והשמיד את כל התחנה באמצעות חומר נפץ רב".
אבל התלאות הביטחוניות של ערוץ METV היו כנראה משתלמות. שנים רבות, מדי שבת בערב, העביר הערוץ משחק אן.בי.אי מוקלט, שנערך שבוע לפני כן, והשידור גרף אחוזי רייטינג גבוהים. "לאנשים בשכבת הגיל שלי, שחיפשו לראות כדורסל מהליגה הבכירה בעולם, הערוץ הזה היה כמו אלוהים", נזכר מאמן הכדורסל שרון דרוקר. "בכל שידור היינו מתאספים כמה חברים כדי לראות את כל השמות הגדולים, שחקנים שעד אז רק קראנו עליהם בעיתון. במבט לאחור, זו היתה חוויה אותנטית ומטורפת. כל מי שאהב כדורסל חיכה לשידורים האלה. היום אי אפשר להבין את זה כי במרחק נגיעה יש לך כל משחק כדורסל מהעולם, אבל אז הסיפור היה שונה לחלוטין. METV היה הדבר היחיד שהיה לנו".

לסדר את האנטנה

תאגיד FBC אחראי גם לפופולריות העצומה של ליגת ההיאבקות WCCW, ולהפיכת האחים ואן אריק לאגדות ספורט ותרבות בישראל. "מבחינת ספורט בינלאומי, ערוץ המזרח התיכון היה הצוהר היחיד של הישראלים בשנות ה־80 וה־90", מסביר כתב "ישראל היום" עדי רובינשטיין, חובב היאבקות ותיק. "אין מישהו שנולד בעשורים ההם שלא יודע מי זה קווין ואן אריק - וזה רק בגלל שכולנו ראינו בכל מוצאי שבת את השידורים בערוץ. משפחת המתאבקים הזו הפכה לכוכבת דרך ערוץ נישה, ולא דרך הערוץ הראשון. אם היו מודדים אז רייטינג, אין לי ספק ששידורי ההיאבקות היו רושמים אחוזי שיא".

רובינשטיין מבהיר כי עבור ילידי המילניום, קשה לתפוס מציאות שבה ספורט לא היה נגיש בעליל. "ספורט אמריקני בטלוויזיה לא היה קיים בתודעה הישראלית בשנות ה־80 וה־90, למעט שידורי האן.בי.אי - שגם הם היו ברוב המקרים דרך ערוץ המזרח התיכון. שתינו בצמא כל מה ששידרו שם. מכיוון שבאותן שנים הטלוויזיות היו אנלוגיות, בימים חמים השידורים היו משובשים והיינו מסדרים את האנטנה כדי לייצב את השידורים. בשלב מסוים, חנויות האלקטרוניקה החלו למכור אנטנות מיוחדות בסכומי כסף גבוהים, וככה רק מי שיכול היה להרשות לעצמו לקנות אנטנה, ראה את השידורים בצורה חלקה ללא הפרעות. אני מכיר למשל חובבי פוטבול רבים שהיו הולכים לברים שמשדרים משחקים באופן קבוע".

סאמרול מגלה גם מדוע METV העדיף לשדר לישראל את ליגת ההיאבקות WCCW, ולא ליגות יותר מפורסמות כמו WWF. "ליגת WCCW היתה בבעלות משפחה נוצרית מטקסס (ההורים של המתאבקים ואן אריק, י"מ), וסיפקה בידור משפחתי נקי, עם דגש על היאבקות ולא הצגות והתחזויות שמאפיינות ליגות היאבקות אחרות".

כדורסל כהתאמה הגיונית

אבל תאגיד FBC אינו רק צינור להעברת תכנים מעבר לים. בשלהי שנות ה־90 מנהליו הפגינו חשיבה מקורית כשהפכו לפלטפורמה הראשונה בישראל ששידרה את הליגה הלאומית בכדורגל בישראל (שנקראה אז הליגה הארצית). זה קרה. הרייטינג הגבוה של השידורים מהליגה הנמוכה (שהיה קשור גם לתעשיית הימורים בלתי חוקיים שפעלה סביב הליגות הללו) הפיל אסימון גם אצל גופי שידור אחרים. כך, למעשה, יצאה לדרך חברת "צ'רלטון" – שקנתה "סלוטים" בערוץ המזרח התיכון ושידרה משחקים מהליגה האנגלית, מליגת האלופות ומהליגה האיטלקית.

"אכן היו לנו קהלים גדולים מאוד", נזכר סאמרול בהתלהבות מהולה בנוסטלגיה. "אני אישית אוהב כדורגל, ומגיע למשחקים במידת האפשר בביקורים שלי בישראל. לו רק יכולנו לגרום לאמריקנים נוספים להתעניין יותר במשחק..."
סאמרול (39) מתגאה בכך שהוא קשור לישראל. "ביקרתי אצלכם אינספור פעמים, כבר מאז שהייתי בערך בן 5 או 6. זהו אחד המקומות האהובים עלי עלי אדמות. אני אוהב את האנשים ואת התרבות בישראל, ויש לי המון חברים קרובים שם".
מה הסיבה שהחלטת לרכוש את זכויות השידור לכדורסל ישראלי? אני בטוח שיש עוד הרבה ענפי ספורט בארה"ב שיכולים להביא רייטינג גבוה יותר.
"אתה צודק, אבל ההחלטה שלנו להביא תוכן זה לארה"ב מקורה ברצון שלנו להגביר את המודעות לליגה ולספורט הישראלי בקרב הקהל האמריקני. זו לאו דווקא החלטה כלכלית גרידא המונעת על ידי אחוזי צפייה. בהתחשב בקשרים העמוקים שלנו עם ישראל, כדורסל היה התאמה הגיונית בהתחשב בפופולריות של המשחק בארה"ב. באמצעות קשרים אישיים בישראל הגעתי לשלומי פרי (מנכ"ל מנהלת הליגה בכדורסל, י"מ) והגענו לעסקה מהר מאוד".
עונת הכדורסל הקרובה בישראל, שתיפתח בשבוע הבא, תהיה עונת השידורים השנייה שתאגיד FBC ישדר לאמריקה. לתאגיד היתה אפשרות להשתחרר מהחוזה מול מנהלת הליגה הישראלית בקיץ האחרון, אך מנהליו היו שבעי רצון מהצמיחה בשיעור הצפייה ולכן החליטו להמשיך את ההתקשרות. "אנו לא מפרסמים את נתוני הצפייה הנוכחיים", מבהיר סאמרול, "צריך לזכור שאנחנו באוויר רק עונה אחת ולוקח זמן לבנות קהל צופים. עם זאת, יש לנו קהל נאמן מאוד, שמרוצה מקבלת המשחקים המשודרים ברשתות שלנו. שלומי והליגה ניווטו בצורה טובה בעונה קשה עם הפסקות בגלל הקורונה, ואני שמח שיכולנו להעביר בצורה רציפה את השידורים ללא בעיות מיוחדות".

אתם יודעים לאפיין את סוג הצופים שלכם במשחקי הכדורסל הישראלי?
"מדובר בעיקר בחובבי כדורסל, אבל גם בישראלים שגרים בארה"ב. יש מעט מאוד תוכן ישראלי שמועבר בארה"ב, והשידורים שלנו הם דרך מצוינת לחובבי ספורט להתחבר לישראל. באופן כללי, אין ביקוש המוני בארה"ב לספורט בינלאומי, אפילו לא לליגה הספרדית בכדורגל או לליגות ספורט בכירות אחרות. עם זאת, אני חושב שזה מתחיל להשתנות לאט־לאט, ואנחנו שמחים לקחת חלק בתהליך".
סאמרול מבהיר כי התאגיד מעוניין לרכוש זכויות שידור של ענפי ספורט נוספים בישראל. בין השאר, נבדקו אפשרויות לשדר את ליגת העל בכדורגל, אך חברת צ'רלטון - המחזיקה בזכויות של שידור הליגה גם בחו"ל - סירבה למהלך. עם זאת, הוא רומז כי עדיין לא אמר את המילה האחרונה בעניין.

"אני מאמין שספורט הוא מרכיב קריטי לתרבות רחבה יותר, ומטפח ערכים חשובים כמו קהילה, יושרה והתמדה", אומר סאמרול, "אנחנו בוחנים תוכניות עתידיות לספורט הישראלי ברשתות השידור שלנו. אחד האתגרים הוא לשכנע שותפים בערכו העשיר של התוכן הזה בתעשייה המונעת אך ורק על ידי מספרי הצופים ונתונים של רייטינג, ונשלטת על ידי כמה ענקיות מדיה. נמשיך לתמוך במודעות ובחגיגה של הספורט והתרבות הישראלית כמיטב יכולתנו".