"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוסכים כל הדרך אל החג: כך תיערכו נכון לפסח

לא חייבים להימנע משימוש בארנק. אילוסטרציה| צילום: גטי אימג'ס

נראה שההוצאות לקראת ליל הסדר וחול המועד מתרבות כל שנה - אבל אפשר גם להתנהל כלכלית בצורה שלא תקרע את הכיס ולהימנע מבזבוז כסף מיותר • איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר?

,עודכן
0השמעה

חג הפסחמתקרב, ועימו קצב פתיחת הארנק. או אם נהיה יותר עדכניים - קצב פתיחת הארנק הדיגיטלי, הביט והפייבוקס. רבים מאיתנו ימצאו את עצמם עם הוצאות רבות ובלתי צפויות, שיכולות להשפיע עלינו חודשים קדימה, ולכן כדאי להיערך לחג - ואפילו לזה שיבוא אחריו.

"אנשים מאוד מופתעים כשהם מגלים כמה הם באמת מוציאים על מזון, בגדים ובילויים, וכמה חובות יש להם על המינוס", מספרת שרון לוין, מנהלת ההסברה של "פעמונים", ארגון חברתי המפעיל כ־3,000 מתנדבים ברחבי הארץ, שעוזרים למשפחות להתנהל נכון כלכלית - ללא תמורה. "הליווי שאנחנו מספקים למשפחות יכול לקחת חצי שנה או עשרה חודשים, ולפי הנתונים שלנו, 73% מהמשפחות משפרות את המאזן. משפחה שמסיימת תהליך חוסכת יותר מ־3,800 שקלים בחודש, ובמצטבר זה מאוד משמעותי".

שרון לוין,צילום: דידי מוסקוביץ

מה כולל התהליך?
"בהתחלה אנחנו עושים מיפוי של הוצאות, הכנסות, חובות ונכסים. אנחנו מבקשים מהמשפחה שקיפות מלאה באמצעות כרטיסי האשראי והוראות הקבע, ועושים בדיקה יסודית של כל הפרמטרים. אנחנו בודקים אילו קופות גמל יש, קרנות השתלמות וביטוחים. כשאנחנו מקבלים תמונה אנחנו בונים תקציב משפחתי: מצד אחד בודקים איפה אפשר להתייעל, ומצד שני מגדילים הכנסה, כמו למשל על ידי הוספת משמרת בעבודה. אנשים מוציאים כ־3,000-2,000 שקלים יותר ממה שהם מכניסים, ולא משנה באיזה מעמד מדובר. אנחנו מגיעים בצורה לא שיפוטית ואמפתית".

אילו דברים חשוב שהמשפחה תעשה במהלך הליווי?
"אנחנו מבקשים לא לקחת הלוואות נוספות בתוך התהליך, ולחיות ממה שיש. אם התקציב לא מספיק - צריך להגדיל אותו, ויש לנו יועצי תעסוקה שעוזרים בזה. אם יש משפחה בעלת עשרה כרטיסי אשראי שקונה בכל יום במכולת, בסוף התהליך מספר הכרטיסים מצטמצם, והקנייה הופכת לשבועית, מרוכזת ולפי רשימה. אנחנו גם עוזרים להיערך נכון לפני אירועים משפחתיים או לימודים גבוהים, ומלמדים אותם לעמוד על שלהם ולהתמקח בבנק, למשל על ריביות".

יש לך המלצות מיוחדות לפסח?
"תכנון, ושוב תכנון. אם אנחנו מארחים, נתכנן את הקנייה לפי מספר האנשים. אפשר לבקש שכל אחד מהאורחים יהיה אחראי להביא משהו, המוזמנים בדרך כלל שמחים לעזור. כמו כן, מומלץ לנצל את תווי הקנייה שמקבלים לחג ממקום העבודה. יש לא מעט אנשים ששוכחים אותם בארנק, ויש להם תוקף. דבר נוסף שכדאי לדעת זה שאפשר להתחדש רק עם בגד אחד או פריט אחד, ולא צריך לקנות ארון בגדים שלם. בחול המועד אפשר למצוא אפשרויות בילוי חינמיות, או לצאת לטבע, עם פיקניק ביער במקום במסעדה".

ישראל ליבמן,צילום: חנה טייב

גם עמותת "מקימי" מציעה ליווי משפחות לכלכלה נכונה בחינם. מנכ"ל העמותה, ישראל ליבמן, מכריז שלפסח חייבים להגיע מוכנים, ולא לחכות לרגע האחרון. "אנשים קונים לקראת פסח בכמויות עצומות", הוא מציין, "כאילו החנויות סגורות בחג - מה שלא נכון. צריך לבדוק מה הצורך, ולא לקנות המון ואז להאכיל בזה את החתולים. רצוי לבנות תקציב מראש, ומותר גם ללבוש בגדים מהחג הקודם". ליבמן מודע לכך שלרוב האנשים לא קל להודות שהם זקוקים לייעוץ ועזרה: "מבחינתנו, אנחנו יכולים להציע ליווי בתוך יום. אנחנו יודעים שקשה לפנות, וכשזה קורה - אנחנו לא רוצים לבזבז את המומנטום".

עוזרים לעמוד באתגר

קיימים גם שירותים דיגיטליים בתשלום, שמציעים עזרה וייעוץ בחיסכון. השירות של RiseUp ניתן באמצעות תזרים אוטומטי מותאם אישית, שעוזר לבחון את התנועות בחשבון, ומייצר תחזית לסוף החודש. השירות צופה מראש כיצד ייגמר החודש, ומעדכן דרך הווטסאפ, שבעזרתו הלקוחות יכולים להתייעץ עם מומחים לפני כל החלטה כלכלית.

יובל סמט,צילום: דרור עינב

יובל סמט, מנכ"ל RiseUp, מספר כי השירות ניתן בחודש הראשון בחינם, ולאחר מכן תמורת 45 שקלים בחודש. "זו לא הוצאה, אלא השקעה", הוא מסביר. "יש כאלה ששיפרו את התזרים שלהם בתוך שלושה חודשים ב־1,100 שקלים. לא פשוט לנהל רישומי תקציב לאורך זמן, ואנחנו עוזרים בדחיפות קלות לעמוד באתגר. המערכת לוקחת את כל הנתונים של כרטיסי האשראי, ומחשבת את כל ההוצאות. כבר בתחילת החודש אנחנו מפרטים כמה ניתן להוציא בשבוע, ואז יותר קל לקבל החלטות, כמו לדוגמה אם לקנות פיצה משפחתית בערב או לא. יש לנו גם מומחים שניתן לפנות אליהם בצ'אט".

גם כאלה שנמצאים במינוס יכולים לחסוך?
"אנחנו מאמינים שכל עוד יש לאדם הכנסה - אפשר לחסוך, גם אם מדובר בעשרות שקלים. כולנו משתמשים בביט, ורבים לא חשבו על זה שברגע שמקבלים החזר בביט, אפשר להעביר אותו לחיסכון".

יש גם אפליקציות רבות שניתן לחסוך באמצעותן כסף. למשל, למועדוני צרכנות כמו "שלך" ו"אשמורת" יש אפליקציה שדרכה ניתן למצוא הטבות למסעדות, לאטרקציות ואף לרשתות מזון. "כדאי להשוות מחירים ולבדוק את החשבון בקופה, שכן במקרים רבים אפשר לגלות פערים", מייעצת הילה קניסטר בר דוד, מנכ"לית מועדון הצרכנות "שלך".

בקבוצת הטלגרם "דילים סודיים ברשת VIP", תוכלו לעקוב אחרי קופונים המוצעים במגוון רשתות. כדאי גם להוריד אפליקציות של רשתות מזון, פארם וצעצועים שבהן אתם נוהגים לרכוש, לקבלת קופונים שיכולים לעזור בחיסכון. גם לקניוני עזריאלי יש קופונים המותאמים לכל קניון, וניתן לקבל הטבות באפליקציית "שטראוס פלוס" בגין רכישת מוצרי החברה, על ידי סריקת חשבוניות של רשתות מזון.

היאלי יעקבי-הנדלסמן

כתבת צרכנות

כתבת הצרכנות של "ישראל היום" מיום הקמתו ב-2007. כמו כן, כותבת על מגוון תחומים כלכליים אחרים. החלה בקריירה עיתונאית ב-1999 כמפיקת המוספים הכלכליים של מעריב. במקביל כתבה על נושאים צרכניים. בעלת תואר ראשון בתקשורת, נשואה + 2. "לתפקיד שלי צדדים לא פשוטים, כמו מלחמות עם החברות הגדולות, עבורכם הצרכנים - אם מדובר בתלונות, במחירים מופקעים או בריקול של מוצרים שעדיף שלא יהיו על המדפים. לצד זה אני כותבת על המוצרים החדשים שיוצאים לשוק, ונסייני המערכת בודקים אותם עבורכם. מדורי הצרכנות עוסקים גם במגמות השונות ובטרנדים הכי חדשים בשוק. אם אתם נתקלים בעוולות צרכניות, בהפקעות מחירים או בטרנד מגניב - אתם מוזמנים לפנות אליי".

כדאילהכיר