"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על גזלייטינג שמעתם? כך תזהו שאתם עוברים התעללות רגשית

אם אתם מוצאים את עצמכם כל הזמן עסוקים בשאלה האם אתם מגזימים לרעה בשיפוט, ואם בן הזוג אף פעם לא מרוצה מכם • ייתכן שאתם חווים התעללות

,עודכן
צילום: Getty Images // אל תשארו בקשר מתעלל

אחד מסוגי ההתעללות הרגשיתהמורכבים ביותר, אך גם נפוצים יחסית, הוא גזלייטינג. מדובר במצב בו בדרך כלל אחד הצדדים במערכת זוגיות, גורם לצד השני להטיל ספק בשיפוט המציאות של עצמו. למעשה, מדובר בשיטה התנהגותית מודעת או לא מודעת, בה אחד הצדדים גורם לצד השני לתחושה מתמדת של חוסר ביטחון, חרדה, בלבול ופקפוק ביכולת העצמית שלו.

חשוב להדגיש כמובן שמחלוקות, ויכוחים על פרטים ואי הסכמות, קיימים בכל מערכת זוגית. אולם כאן אנו מדברים על מציאות בה צד אחד תמיד צודק ואילו הצד השני מוצג כאובססיבי, קנאי, נוטה לעשיית סיפור מדברים שוליים וכדומה.

למרות שהתופעה הפסיכולוגית הזו הוגדרה כבר בשנת 1938, היום יש מודעות רבה, ויש גורמים טיפוליים רבים שאפשר ורצוי לפנות אליהם לעזרה. לכן, אם אתם מוצאים את עצמכם כל הזמן עוסקים בשאלה האם אתם מגזימים לרעה בשיפוט, אתם מרגישים שרק אתם אשמים במצב הדברים בקשר, ומצד שני, הצד השני כל הזמן מתלונן על האופי שלכם ואף פעם לא מרוצה מכם, אם הוא גם משפיל ואפילו מנסה לנתק אתכם מהסביבה, הרי שיתכן שאתם חווים התעללות רגשית.

פרופ' אהרון בן זאב, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה ומחבר הספר "אהבה כמעט כל הסיפור", מסביר כי גזלייטינג היא מציאות מתעתעת, ולכן חשוב לאבחן אותה כבר בשלב הקשר הראשוני, לפני מיסוד הקשר הזוגי. הוא מציע מספר דרכים איך תזהו את התופעה.

הרשמו לניוזלטר שלנו - כל מה שמעניין, מרענן ומעורר השראה – במקום אחד

הטרנדים החמים ביותר באופנה, עיצוב ואורח חיים בריא. הצטרפו!

אל תייפו את המציאות בכוח

אחד הדברים שטובים למערכת זוגית ארוכה הוא המחשבה שדברים יסתדרו, שבן הזוג ישתנה, אבל צריך להיות מודעים לרצון הזה שלנו וגם לדעת להסתכל על הקשר בצורה ריאלית. אפשר לשאול האם הצד השני באמת נדיב וטוב לב או שיש דגלים אדומים.

כמו בבורסה, צריך לצאת גם אם השקענו הרבה והפסדנו

יש לנו נטייה טבעית להשקיע במשהו שכבר קיים. זה מתבטא למשל במשקיעים בבורסה שממשיכים להשקיע בחברה מפסידה כי הם כבר שמו בה כסף. בזוגיות זה אותו דבר, את או אתה אומרים שהשקענו כבר, שיש צדדים טובים, שאנחנו מושקעים בקשר, אבל זה לא נכון. אם אתם סובלים הרבה אז לחתוך זו ההחלטה הנכונה.

לבדוק עד כמה ניתן באמת לשנות את האופי של הצד השני

יש מן אופטימיות כזו של אנשים שאומרים "אני אעשה ממנו בן אדם, אני אשנה אותו", ואכן ניתן לשנות קצת בן זוג, אבל אסור לחיות באשליות. אם מעירים לאדם על משהו, מציפים בפניו בעיה והוא משנה את עצמו קצת או לתקופה קצרה, אז הבעיה תשוב על עצמה והוא לא ישתנה.

אם רע לך רוב הזמן, תעצור

אם רע לך בקשר, ניסית וזה לא הולך, צריך לחתוך. אל תישארו בגלל המחשבה של "מה יגידו החברים או ההורים", כשרע בקשר זה לא מחפה על הצדדים הטובים שיש, ולכן צריך לחתוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר