כשהקלפי נכנסת לחדר השינה: האם הזוגיות תשרוד את הבחירות?

הבחירות לכנסת, שיתקיימו עוד יומיים, ביום שלישי ה־27 באוקטובר, יכריעו מי ינהיג את המדינה.

בחלק מהבתים, תקופת הבחירות עשויה להציף הכרעה אישית לא פחות: האם שני אנשים שחולקים בית, ילדים וחיים משותפים עדיין מסוגלים לחיות עם תפיסות עולם שונות.

מניסיוני בתיקים שאני מנהלת, בתקופות בחירות אני מזהה יותר זוגות שפונים להליכי גירושים, לצד החרפה במחלוקות בין בני זוג שכבר נמצאים בהליך. לעיתים המחלוקת הפוליטית מצטרפת למשבר ממושך, לעיתים היא נעשית הקש האחרון שמוביל להחלטה להיפרד. ויכוח שמתחיל מול מהדורת החדשות מסתיים בשאלה אחרת לגמרי: איך אפשר לבנות עתיד עם מי שרואה אחרת את הדברים החשובים לי ביותר?

כשהוויכוח הופך לשאלה מי האדם שמולי

אפשר לא להסכים על מדיניות כלכלית ועדיין לנהל חשבון משותף. אפשר להצביע למפלגות שונות ועדיין לגדל ילדים מתוך הסכמה רחבה. המחלוקת נעשית קשה יותר כאשר העמדה הפוליטית של בן הזוג נתפסת כעדות לאופיו: אם הוא חושב כך, אולי אינו מוסרי, אם היא תומכת בהם, אולי אינה מבינה אותי.

בשלב הזה, כל כותרת חדשה עלולה להפוך למבחן נאמנות. תגובה ברשת, השתתפות בהפגנה או משפט בארוחת שישי מקבלים משמעות שחורגת מהאירוע עצמו. אחד מבקש שיכירו בפחד שלו, האחר מרגיש שמאשימים אותו אישית. השיחה על המדינה הופכת לשיחה על הקשר.

בעבודתי עם זוגות בהליכי גירושים, השאלה המשמעותית היא מה עומד מאחורי המחלוקת. האם בני הזוג חלוקים על מפלגה או מועמד, או שהוויכוח מציף תחושה עמוקה שאין ביניהם עוד כבוד, אמון ותפיסת עתיד משותפת? כשהפער הפוליטי מתערבב בפגיעות שהצטברו לאורך השנים, קשה יותר להפריד בין הכעס על ההצבעה לבין הכעס על הנישואים.

מה המחקר באמת מצא?

מחקר ראשוני של חוקרי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בחן נתוני רישום בוחרים מהשנים 2014-2024, שבאמצעותם זוהו כ־60 מיליון זוגות בארצות הברית. גם לאחר התחשבות במאפיינים כמו גיל, הכנסה ומשך הקשר, נמצא כי בקרב זוגות בעלי שיוך מפלגתי שונה, ההסתברות להישאר יחד כעבור שנתיים הייתה נמוכה בכ־0.61 נקודות אחוז. הפער התחזק במחזורי בחירות שבהם שיעור ההצבעה המקומי היה גבוה יחסית.

פוליטיקה יכולה להגיע עד להחלטות על הילדים

בתוך משפחה, מחלוקות פוליטיות עשויות להשפיע על בחירת מסגרת חינוכית, על היחס לדת ולמסורת, על השתתפות הילדים באירועים ציבוריים או על הרצון להמשיך לחיות בארץ. כשההורים נפרדים, המחלוקות האלה אינן נעלמות. הם עדיין צריכים למצוא דרך לקבל החלטות הנוגעות לילדיהם.

כאן קשה להסתפק ב"נסכים שלא להסכים". צריך להפריד בין הוויכוח הציבורי הרחב לבין ההחלטה המשפחתית שעל הפרק. אפשר להתווכח שעות על עתיד המדינה בלי להתקדם בשאלה לאיזה בית ספר יירשם הילד. בתוך הליך גירושים, שבו ממילא כל החלטה טעונה, הפער הערכי עלול להקשות עוד יותר על גיבוש הסכמות.

הסכנה היא להפוך את הילדים לשופטים במחלוקת: לבקש מהם לבחור צד, להסביר להם מדוע ההורה האחר טועה או להשתמש בעמדתם כדי לנצח בוויכוח. גם כשהנישואים מסתיימים, הילדים זקוקים למרחב שבו מותר להם לאהוב את שני הוריהם.

לפני שמכריעים על הזוגיות, צריך להבין על מה רבים

אין צורך לצמצם כל מחלוקת ערכית לבעיית תקשורת. לפעמים מתגלה פער מהותי בזכויות, באורח החיים או בחינוך הילדים. אבל לפני שמחליטים להתגרש, כדאי לשאול מה בדיוק נעשה בלתי נסבל: העמדה עצמה, האופן שבו בן הזוג מבטא אותה, או התחושה שאין עוד מקום לפחדים ולערכים שלי בתוך הקשר?

ההבחנה הזאת חשובה גם כשההחלטה להיפרד כבר התקבלה. הכעס שהוביל לגירושים עלול ללוות את המשא ומתן ולצבוע כל הצעה בחשדנות. כדי להסדיר את הפרידה, צריך לעבור מהוויכוח על מי צודק לשאלות מעשיות: כיצד יחולקו האחריות ההורית, ההוצאות והרכוש, ואיך ייראו חיי המשפחה בשני בתים.

מנקודת מבטי כעורכת דין לדיני משפחה, זו אחת ההבחנות החשובות בהליך: אפשר להגיע למסקנה שלא רוצים עוד לחיות עם בן הזוג, ועדיין לנהל מולו שיחה עניינית על העתיד. העמדה הפוליטית שלו אינה תחליף לבחינת הצרכים והזכויות של בני המשפחה, ואינה צריכה להפוך כל החלטה הורית להמשך של מערכת הבחירות.

מערכת בחירות מסתיימת ביום מסוים. הליך גירושים והיחסים בין ההורים עשויים להימשך הרבה אחריו. גם כשהפער כבר אינו מאפשר להישאר יחד, הדרך שבה נפרדים תשפיע על המשפחה הרבה יותר מהוויכוח שהצית את ההחלטה.

עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ, מתמחה בדיני משפחה וירושה ומגישת הפודקאסט "משפחה לא בוחרים", שבו היא מארחת דמויות מוכרות לשיחות על המורכבויות של זוגיות ומשפחה.