מגע רעיל: כשחיבוק הופך לכלי של שליטה

חיבוק יכול להרגיע את הנפש, להפחית מתח ולהפעיל את האוקסיטוצין, "הורמון האהבה", בגוף. עם זאת, מחקר חדש מאוניברסיטת בינגהמטון ואוניברסיטת מדינת ניו יורק, קובע שלא כל החיבוקים הם בלתי מזיקים: ישנם בני זוג המשתמשים במגע כאמצעי שליטה.

ריצ'רד מטסון, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בינגהמטון, הוביל את הפרויקט עם צוות של סטודנטים. המאמר שלהם, שפורסם בכתב העת Current Psychology, בחן כיצד סגנונות התקשרות ותכונות אישיות מעצבים את האופן שבו אנשים נותנים ומקבלים חיבה פיזית. "החידוש במחקר שלנו אינו רק בזיהוי שימושים בעייתיים במגע, אלא בקישור התנהגויות אלה לסוג האדם הנוטה להשתמש בהן כלפי בן זוג רומנטי", אמר מטסון.

השילוש האפל

החוקרים סקרו יותר מ-500 סטודנטים על מידת הנוחות שלהם עם מגע, הנטייה שלהם להתרחק ממגע והשימוש שלהם במגע בדרכים שאינן מועילות לאחרים. אחד ממוקדי המחקר היה תכונות ה"שלישייה האפלה": נרקיסיזם, פסיכופתיה ומקיאווליזם. אנשים שקיבלו ציון גבוה בתכונות אלה נטו יותר להשתמש במגע כדי לתפעל את בני זוגם.

"ההנחה היא שהליבה של תכונות אלה היא גישה של 'אני ראשון, אתה שני'", ציין מטסון. הוא הוסיף: "בחנו את התופעה כפי שהיא באה לידי ביטוי במשהו חשוב ביותר למערכות יחסים, והוא האופן שבו אנשים מתייחסים זה לזה ומחליפים חיבה באמצעות מגע".

הבדלים בין המינים

התוצאות שהתקבלו השתנו בהתאם למגדר. אצל גברים, נוחות במגע נקשרה לחוסר ביטחון במערכת היחסים. גברים שחשו חרדה לגבי מצב מערכת היחסים שלהם השתמשו במגע לעתים קרובות יותר כדי לקבל ביטחון, בעוד שגברים שלא חשו בנוח עם קרבה בדרך כלל לא אהבו שנוגעים בהם.נ שים שהיו בעלות תכונות של "השילוש האפל" חשו פחות בנוח עם מגע, אך נטו יותר להשתמש במגע ככלי למניפולציה.

מטסון ציין כי אנשים עם תכונות בולטות של השילוש האפל לרוב מנהלים מערכות יחסים קצרות טווח המאופיינות בקשיים, ולעתים אף באלימות. 

"זה עוזר להסביר למה לאנשים עם תכונות של השילוש האפל יש בעיות במערכות יחסים", אמר מטסון. "מצד אחד, הם עצמם לא נהנים מהיתרונות של מגע. אבל מצד שני, הם מבינים שמגע חשוב מאוד לבן או לבת הזוג שלהם, ולכן הם יכולים להשתמש בו ככלי מניפולציה על חשבונם".

מעבר לצד החיובי של מגע

החקירה המדעית של מערכות היחסים התמקדה לאחרונה באופן שבו מגע יכול לקדם את בריאות מערכת היחסים הכללית, אך צוותו של מטסון רצה לחקור את הצד האפל יותר. "זה נושא חם במדע מערכות היחסים, אך אנו נקטנו בגישה מעט שונה, והדגשנו כי לא כל צורות המגע הן מתוך כוונה טובה, גם אם מבחינה טופוגרפית הן נראות דומות לסוגים אחרים של מגע", אמר. "מה שבחנו הוא השימוש המניפולטיבי במגע לצד העדפתו של האדם שלא יגעו בו".

מה ניתן לעשות

לפי דבריו של  מטסון, הנתונים יכולים לעזור בעיצוב התערבויות קליניות. "מגע לבדו יכול להקל על מצבים שבהם מישהו זקוק לתמיכה, ואנחנו יודעים שיש לזה השפעות חיוביות על הבריאות, גם אם האדם מוצא מגע פיזי דוחה", הוא אמר. "אנחנו יכולים לנצל את המגע בתרחישים אלה כדי ליישם התערבויות זולות בקו הראשון עבור אלה שלא למדו להשתמש במגע בצורה בריאה והדדית, ובמקום זאת מסתמכים עליו לשליטה או להגנה עצמית".