מהריאליטי לבית המשפט: סיפור הסינדרלה של ספיר בורגיל ואברהם אקלום הפך לסיוט

כשהמצלמות כבו והפילטרים ירדו, האהבה הגדולה של ספיר בורגיל ואברהם אקלום שנולדה בין קירות בית "האח הגדול" ונעטפה בזיקוקי דינור של ריאליטי, רייטינג וכמובן קודי קופון ושיתופי פעולה מסחריים, הפכה לסאגה צהובה, בוטה ורוויית רעל שלא הייתה מביישת את הוליווד. מה שהתחיל כהבטחה נוצצת לזוגיות אוהבת כנגד כל הסיכויים, הפך לעיני כל המדינה לקרב התשה מתוקשר, מלא סטוריז, השמצות קשות ואיומי תביעות הדדיות, והכול כמובן בפריים טיים של הרשתות.

"חלום בלהות"

סיפור הסינדרלה של הזוג המאוהב (לשעבר) התפוצץ בתחילת יוני, אבל הסדקים הופיעו עוד קודם. זה התחיל בחופשה משפחתית ברודוס שם כבר בלילה הראשון פרץ ריב גדול בין בני הזוג. אקלום פרסם סטורי זועם ומסתורי, ארז מזוודה וחזר לארץ, משאיר מאחור את ספיר, אחיה שניר ואת ליאל קוצרי, עוד דייר שחלק איתם זמן מסך והפך לחבר קרוב.

זמן קצר לאחר מכן, ספיר הגיעה לתחנת המשטרה בבאר שבע מלווה בליאל והגישה תלונה על אלימות לכאורה מצד אקלום. הוא נעצר, נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים כולל צו הרחקה ממנה ומהעיר.

מכאן, הכול הידרדר במהירות. ספיר החלה לשתף את עוקביה בסדרה של סטוריז חושפניים בהם תיארה את חייה כ"סיוט שהפך לחלום בלהות", תיעדה חדר ארונות מרוקן מפריטים והאשימה את אקלום בגניבה של תכשיטים, בגדים, נעליים ואפילו פלאפון.

"כמה שפל אתה יכול להיות?" מיררה בסטורי ששיתפה אתמול (שני) באינסטגרם שלה כשהיא מתעדת את חדר הארונות במה שהיה קן האהבה המשותף שלהם עד לפני כמה חודשים. "למה להגיע לבית כזה? תסתכלו. אני פשוט בהלם. כאילו פרצו לבית".

אקלום הגיב בסטורי משלו: "היא החליפה את הצילינדר של הדלת", האשים. "עוד שקר. עצוב לי לאיזה רמה נמוכה אפשר להגיע. הייתה לנו טביעת אצבע בדלת, אז מה ההצגה הנוראית הזאת של זה פעם ראשונה שהגעתי לבית ותראו מה קרה".

"מציאות רקובה"

ליאל קוצרי, החבר הטוב של ספיר הפך לדמות מרכזית בקרב בין השניים, ומאז הפיצוץ הוא פתח בסדרת סטוריז בוטים נגד אקלום (שכזכור היה גם חברו בעבר). "אדם מסוכן", "גנב תחתונים, תכשיטים ונעליים כאילו זה שוק הפשפשים", "הומופוב", "שחקן גרוע שמוכר הצגה בזמן שהמציאות שלך רקובה", הטיח בו בין היתר בסדרת סטוריז ששיתף באינסטגרם שלו בשבועות האחרונים.

קוצרי אף טען שאקלום עשה לייק לסרטון פוגעני נגד הקהילה הגאה, והכריז: "אתה האימא של ההומופוב. אני מרחם עליך! הפרצוף שלך מתגלה לאט לאט". הוא לא הסתפק בזה והוסיף: "גבר נשוי לא יושב בבית ומתפרנס מאשתו. גבר נשוי לא עושה לייקים לנשים בביקיני. גבר נשוי לא משפיל, לא מתעלל, וגבר נשוי בטח ובטח לא גונב לאשתו תחתונים, נעליים ותכשיטים".

אקלום, מצידו, לא נשאר חייב: "לא אני זה שישן במיטה אחת עם אשת איש. לא אני זה שפירק משפחה. לא אני זה שמשחק אותה מוסרי כשמאחורי הקלעים מתפלש בבוץ. לא אני זה שעושה שימוש ציני בקהילה שלמה בניסיון אומלל להסית (גם) אותם נגדי". השניים גם לא הסתפקו בהתנצחויות ברשת ושכרו כל אחד מצידו עורכי דין שהגישו תביעות הדדיות בגין לשון הרע והוצאת דיבה.

לתוך כל זה נכנס גם שניר בורגיל, אחיה של ספיר, שבעבר היה מסוכסך איתה (וכזכור נמצא בימים אלה בעצמו בעיצומו של קרב גירושים מתוקשר משי לי עופרי, גם היא בוגרת "האח הגדול", מה שהוסיף עוד שכבת צהוב לסיפור) אך לאחרונה השלים ועבר לצד שלה. שניר הגיע לדירה כדי לעזור לה לפנות את הרהיטים שלה, מהלך שכמובן מצא את דרכו לעמודי הבידור ברשתות. תוך כדי תיעוד מלא בסטוריז.

מהרשת לבית המשפט

היום (שלישי) לראשונה הדרמה עוברת מהאינסטגרם לאולם בית המשפט, כך לפי הסטורי ששיתף אמש אקלום בו כתב בין היתר: "שכחתי לציין מעניין איך פתאום יום לפני הדיון הראשון בבית המשפט שמתקיים מחר (הדיון נקבע לפני כמה ימים) בוחרים להעלות האשמות שקריות ברשת. אותן האשמות כמו בסיפור של הבחור עלום השם (מבחינתי) שכבר קיבל ממני מכתב על הוצאת דיבה (הכוונה שלו היא כמובן לליאל קוצרי. ע"ח) וכעת חוזרים על אותה פרובוקציה רק בשינוי אדרת. מחר נפגש בבית משפט פעם ראשונה שם אין הצגות של אינסטגרם. לילה טוב חברים מחר צריך לקום מוקדם".

ספיר מצידה שיתפה: "אם מישהו היה שואל אותי לפני שנה או שנתיים איך ייראה חודש יוני 2025, כנראה שהייתי מחייכת ואומרת שזה יהיה חודש של אהבה, של משפחה אולי אפילו היריון. מה שלא הייתי מאמינה, זה שחודש כזה יהפוך לרעידת אדמה.

"מה שהתחיל כסיוט, המשיך כחלום בלהות ובסופו של דבר התהפך לאט, בכאב, אבל גם בעוצמה לחודש של התחזקות, של בנייה, של אמונה מחודשת בעצמי. אני עוצרת לרגע להגיד תודה לכם העוקבים שלי, שבחרו לא רק לעקוב, אלא לחבק. שנתנו לי חיזוקים כשלא ידעתי מאיפה לשאוב כוח. שעזרו לי לעבור את אחת התקופות הקשות בחיי ולצאת ממנה אחרת... אני עדיין לומדת לנשום. עדיין מצולקת, עדיין מעכלת. אבל יודעת שאתמודד. בזכותכם. בזכות המשפחה שלי, בזכות החברים שלא עזבו לרגע".

"לא קל לעזוב מקום שקראת לו בית. מקום שחווית בו אהבה, חלומות, תקוות לעתיד ודמיינת ששם תגדלי משפחה, ילדים וחיים שלמים, אבל לפעמים דווקא במקום שהכי האמנת בו נשבר לך הלב, ולאט לאט קירות שהיו חיבוק הופכים למלכודת של זיכרונות שקשה לשאת. אז אני עוזבת. נפרדת מהמקום שהיה לי לבית אבל גם היה לי פצע, וזה לא קל, כי היו פה גם רגעים יפים אבל עם הזמן מבינים שבית זה לא קירות ולא רהיטים, ולא כתובת. בית אמיתי הוא איפה שרואים אותך באמת. איפה שאת לא מפחדת לנשום".

בסופו של יום, מאחורי הסאגה המתישה והדרמטית מסתתרת אמת פשוטה: מה שנראה כמו זוגיות נוצצת תחת אור הזרקורים התגלה כקרב מתיש של אגו, פגיעות, האשמות הדדיות, השפלות פומביות ואכזבות. ספיר מדברת על בנייה מחודשת וחיבוק מהעוקבים. אקלום מתעקש שהכול הצגה ושאמת תצא לאור בבית המשפט. והציבור?  בינתיים הוא משמש כשחקן רקע בזירת הקרב הסערת ובוחר צדדים כי הרי אין כמו דרמה טובה ברשת כדי להזכיר שגם סיפורי סינדרלה יכולים להסתיים בשברון לב.