אתם בטוחים שחסכתם? כך גורמים לנו לקנות יותר בנובמבר

יום הרווקים הסיני, בלאק פריידיי, סייבר מאנדי ושאר חגי הקניות מספקים שוב ושוב סיבה לפתוח את הארנק. והבעיה מתועדת: בסקירה שפורסמה השנה, 30% מתוך 314 מוכרים באונליין הציגו הנחות באופן שגוי ביחס לכללים המקומיים. כשמחיר ההשוואה מטעה, כל תחושת החיסכון נשענת על מספר שאסור לקבל כמובן מאליו.

המחיר המחוק עושה חצי מהעבודה

מוצר ב-199 שקל נראה אחרת כשמעליו מחוק מחיר של 399. המספר הגבוה משמש עוגן: פתאום אנחנו בוחנים כמה הרווחנו מהירידה, במקום לבדוק אם 199 שקל הם מחיר טוב. מחיר מחירון או מחיר השוואה אינם בהכרח המחיר שבו המוצר נמכר לפני המבצע. צלמו כבר עכשיו את המחיר של הדגם המדויק והשוו בין מוכרים. בדקו גם נפח, כמות ואביזרים כלולים. תמונה זהה לא מבטיחה עסקה זהה. וגם "עד 70%" אינו שיעור ההנחה על כל החנות. בדקו מה ירד בפועל במוצר שבחרתם.

כשאין זמן להשוות קל למכור לכם

"נשארו שתי יחידות" ו"המבצע מסתיים בעוד עשר דקות" מעבירים אותנו מבדיקת כדאיות לפחד מהחמצה. בבדיקה האירופית, 18% מהמוכרים השתמשו בטכניקות לחץ כגון טיימרים ומסרי מחסור. יותר ממחצית המקרים האלה נמצאו מטעים.

זה לא אומר שכל מלאי מוגבל הוא שקר. אבל טיימר שמתאפס או "הזדמנות אחרונה" שחוזרת הם סימן לעצור. גלגלי מזל מסתובבים, מסכים מהבהבים והכרזות "זכיתם" עובדים על מנגנוני התגמול במוח שלנו והופכים את אתר הקניות למשהו שמזכיר קזינו. אנחנו מגיעים לבדוק מוצר, וקל להישאב לסיבוב נוסף ולתחושה שחבל לוותר על מה שכבר "הרווחנו".

הקנייה הופכת למשחק, והציפייה לפרס עלולה לדחוק את השאלה הבסיסית: האם אנחנו בכלל צריכים את המוצר?

ה"זכייה" יכולה להיות קופון שמותנה בהוצאה נוספת ובמימוש מיידי. לפני שממהרים לחגוג, צריך לבדוק כמה נשלם כדי לקבל את הפרס. אם הקופון גורם לנו לקנות משהו שלא רצינו, המוכר הוא המנצח. כמו שבשוק "רק היום" אינו תחליף להשוואת מחירים מושכלת, קוד של משפיען/ית או המלצה באתר השוואות אינם הוכחה לכדאיות. בדקו אם מדובר בפרסום או בקישור שמזכה את הממליץ בעמלה, ואל תסתפקו בציון הכוכבים: קראו ביקורות מפורטות על הדגם המדויק, כולל ביקורות שליליות.

כדי לקבל מתנה אתם משלמים יותר

קופונים ומטבעות, כמו אלה שמציע עלי אקספרס, יכולים להפוך את ההנחה למשימה שצריך להשלים. אחרי שהשקענו זמן באיסוף הטבות, קל להרגיש שחייבים לממש אותן. אלא שבתנאי ההטבות של הפלטפורמה מצוינים, בין היתר, ספי קנייה אפשריים, מגבלות על מוצרים ותאריכי תפוגה. המטבעות אינם כסף מזומן. השאלה היא כמה ההטבה מורידה מהקנייה שרציתם, וכמה היא גורמת לכם להוסיף כדי לזכות בה.

נניח לצורך הדוגמה שחסרים לכם 80 שקל למשלוח חינם, שעולה 15 שקל. אם הוספתם מוצר מיותר ב-80 שקל, הגדלתם את ההוצאה ב-65 שקל כדי להימנע מדמי המשלוח. בחנות הפיזית אותו חשבון מתחפש ל"השני ב-50%": בשני מוצרים שמחירם זהה, ההנחה על הקנייה כולה היא 25%. אם ההנחה חלה על הזול מביניהם, היא יכולה להיות נמוכה יותר. קנייה נוספת משתלמת רק אם באמת יש לכם שימוש בה.

תסתכלו על הסכום שיוצא מהחשבון

המחיר שמושך אתכם לעמוד המוצר עשוי להשתנות אחרי בחירת מידה, דגם או חבילה. אליו יכולים להצטרף משלוח, עמלות המרה ומסים, אם חלים. בבדיקה האירופית, 10% מהמוכרים הוסיפו עלויות כגון משלוח או שירות בשלב מאוחר בתהליך. לפני התשלום עברו על הסל, הסירו תוספות שלא רציתם ובדקו את תנאי ההחזרה ועלותה. מוצר זול שקשה או יקר להחזיר יכול להתברר כקנייה יקרה. 

גם "רק 99 שקל בחודש" צריך לתרגם למחיר מלא. הכפילו במספר התשלומים ובדקו ריבית ועמלות, אם יש. פריסה יכולה להתאים לתזרים, אבל היא אינה הנחה. כשכמה רכישות קטנות נפרסות במקביל, נובמבר ממשיך לרדת מהחשבון הרבה אחרי שהבאנרים נעלמו.

אז איך נתכונן?

לפני הכל, מומלץ להכין רשימה, מחיר יעד ותקציב כולל לכל נובמבר. כבו התראות מבצעים והשאירו קנייה לא מתוכננת ליום נוסף. קמעונאי רשאי לנסות למכור יותר. הטעיה במחיר או במחסור דורשת גם אכיפה. האחריות אינה יכולה ליפול כולה על הצרכן.

ובכל זאת, את הבדיקה האחרונה אפשר לעשות בעצמנו: כמה כסף יצא מהחשבון עבור הדברים שבאמת היינו צריכים? על זה כדאי להתעקש, גם כשהאתר מנסה לגרום לנו להרגיש כאילו זכינו בלוטו ומברך אותנו על כמה "חסכנו".

מוטי אזולאי הוא חוקר התנהגות צרכנים בעידן הדיגיטלי ומרצה במכללה למנהל.