מותג הפרימיום האהוב בלב סערה

האסתטיקה הנקייה של מותג הוולנסAlo, זה שמוכר לנו יוגה ומודעות עצמית במחירי פרימיום, נסדקה לאחרונה באופן המכוער ביותר. לקוחה ישראלית שהזמינה פריטים מהאתר הבינלאומי של המותג בלוס אנג'לס, ציפתה לקבל חבילת אקססוריז מחטבת, אך במקומה קיבלה מנה גדושה של תעמולת טרור. כשפתחה את הקופסה, היא גילתה שהיא שילמה מאות שקלים על אריזות קרטון קרועות, שקיות ניילון ריקות ושאריות אשפה.

בתחתית החבילה המתין ה"בונוס": על דף סיכום ההזמנה הרשמי שורבטו בכתב יד מסרי שטנה רצחניים: "Free Palestine", "Hamas will win" בצירוף סמל המשולש האדום המשמש לסימון מטרות צבאיות, והקריאה "מוות לצה"ל".

"קניתי קשתות לשיער ב-213 שקלים כולל משלוח", סיפרה הלקוחה ששמה לא נחשף לאתר וואיינט, והוסיפה שדבר ממה שהזמינה לא היה שם. מה שכן מצאה היה רק זבל: קרטון קרוע ושקיות שקופות. כשניסתה להתלונן בצ'אט של שירות הלקוחות היא נחסמה מיד לאחר שהעלתה את צילומי הפתק עם התכנים מלאי השטנה.

התקרית הזו הפכה לוויראלית והגיעה במהירות לפתחו של עמוד האינסטגרם StopAntisemitism, גוף שנחשב לאימת המותגים המגמגמים מול אנטישמיות, ולעמוד StopDontShop, פלטפורמה אקטיביסטית המנטרת חברות המאפשרות שיח של שנאה בתוך שרשרת האספקה שלהן. המסר של שני הגופים היה חד משמעי: מדובר בכשל אבטחתי וערכי שמחייב פיטורים מיידיים של האחראי.

Alo נוסדה על ידי דני האריס ומרקו דיג'ורג'יו, שני אנשי עסקים שזיקתם לישראל ידועה. האריס עצמו ביקר בארץ כאות סולידריות לאחר ה-7 באוקטובר, והמותג אף תרם בעבר לארגונים ישראליים. "זה לא מייצג את מי ש-Alo כחברה", נכתב באחת התגובות, "הבעלים הם האנשים הכי אדיבים שיש, הם לעולם לא יעמדו לצד אנטישמיות".

גם הזכיינית הישראלית של המותג מיהרה להבהיר בתגובה לפניות התקשורת כי מדובר באירוע המנוהל מול המטה העולמי בלוס אנג'לס שאין לו קשר לפעילות המקומית. "אנחנו מצרים מאוד על המקרה", נמסר מהזכיינית בישראל. "הנושא הועבר לבדיקת המטה העולמי המנהל את האתר הבינלאומי".

כשאופנה הופכת למכונת תעמולה

זו לא הפעם הראשונה שבה מותגי אופנה בינלאומיים מוצאים את עצמם בכותרות מהסוג הזה. מקרה דומה מאוד אירע ברשת גאפ בשנה שעברה, שם לאחר הרכישה במעמד הקופה, הלקוחות קיבלו הודעה שמציעה להם לתרום כספים לעזה. גם המותג הספרדי זארה מצא את עצמו בלב סערה עולמית לאחר שהשיק קמפיין שנתפס כהומאז' לצילומי גופות עטופות בתכריכים בעזה, מה שעורר זעם משני הצדדים.

אדידס נאלצה להתמודד עם משבר תדמיתי עמוק כאשר בחרה בדוגמנית בלה חדיד להוביל קמפיין המבוסס על אולימפיאדת מינכן 1972, מהלך שנתפס כפגיעה זדונית בזכר הספורטאים הישראלים שנרצחו באותו אירוע. גם ענקית האופנה הסינית שיין עוררה זעם בישראל לאחר שמכרה דגלי פלסטין תוך התעלמות מדגל ישראל וניתקה קשרים עם משפיעניות ישראליות מיד לאחר פרוץ המלחמה.

המשותף לכל המקרים הללו הוא ההבנה שהזירה הפוליטית חודרת לתוך סל הקניות שלנו, בין אם דרך קמפיינים שנויים במחלוקת ובין אם דרך עובדים במחסני הלוגיסטיקה שהופכים לחיילים בשירות התעמולה.