בלי ציפיות מוגזמות: טיפים להתחיל נכון את שנת הלימודים החדשה

כהורים, אנו גאים מאוד בילדינו. כשהילד שלנו עתיד לעלות לכיתה א', ברור לנו שנמשיך להתגאות בו על הישגיו הלימודיים, התנהגותו והשתלבותו במערכת. אנו הרי רוצים לסלול לילדינו את מסלול ההתקדמות המיטבי בחיים.

אבל חשוב לזכור שציפיות גבוהות שאינן תואמות לגילו ויכולתו של הילד, מייצרות הרבה לחץ ופוגעות ביחסים בינינו לבינם. הנה כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב, על מנת שהציפיות הגבוהות לא יחזרו אלינו כבומרנג.

ציפיות מותאמות

הבעיה עם ציפיות מתחילה כשאנו, ההורים, מציבים סטנדרטים שבהם הילד צריך לעמוד ללא קשר לרצונו החופשי או למסוגלות שלו, ומייצרים לחץ תמידי מצד הילד לעמוד בציפיות ולא לאכזב.

היחסים הכי חשובים

כאשר אנו מגדירים ציפיות, אנו בוחנים את התוצר - אם הילד עמד בציפיות או אכזב אותנו. למעשה, הילד חש תחושת שייכות על תנאי. הוא מרגיש אהוב ומוערך רק בתנאי שעמד בציפיות שהצבנו לו. במצב זה אנו עלולים להתייחס למשימה הלימודית כחשובה יותר מהיחסים שלנו עם הילד, וזוהי כמובן טעות. ציונים קל לשפר, אך יחסים עכורים קשה מאד לשקם.

עמידה בציפיות

במידה שהילד אינו עומד בציפיות ההוריות, הוא חש שהוא מאכזב ותופס את עצמו כחסר יכולת. מכאן קצרה הדרך לילד שאינו בטוח ולא מאמין בעצמו, מה שיכול להקשות עליו להתמודד עם משימות החיים השונות בהווה ובעתיד.

ראיית הילד כמכלול

בדרך כלל הציפיות ההוריות מנותבות לכיוון של הישגים לימודיים, התחשבות באחר והתנהגות נאותה, והן מצמצמות את הזרקור ההורי שבו מאירים את הילד. עלינו לזכור שהילד שלנו יכול להיות גם יצירתי, בעל חוש הומור, יוזם, ספורטאי ועוד שפע של יכולות וכישורים. חשוב שנסתכל עליו בצורה הכי רחבה ונשקף לו ככל הניתן עוד ועוד יכולות שאנו מזהים אצלו. כך הילד מרגיש שאנו מאמינים בו, וגדולים הסיכויים שיתפתח להיות ילד ובוגר בטוח בעצמו.

הימנעות מהשוואות

חשוב לזכור שלכל ילד יש ייחודיות ויכולות שהן רק שלו, ולכן השוואה בין הילד שלי לבין ילדים אחרים אינה רלוונטית ואינה תורמת. גם אם במקצוע אחד או יותר הוא אינו מהמצטיינים, אסור שיהיה במידע הזה כדי להשפיע על תפיסתו הטובה את עצמו.

הילד אינו כרטיס ביקור של הוריו

חשוב לייצר נפרדות בינינו ההורים לבין הילד שלנו. לא כל ציון או התנהגות של הילד מעידים על טיב ההורות שלנו. הילד עומד בזכות עצמו ואחראי לבחירותיו והתנהגותו.

לסיכום, אנו מציבים ציפיות מכוונה טובה, כדי למשוך את ילדינו מעלה. עם זאת, ציפיות גבוהות מדי עלולות לחבל ביחסים בינינו לבין הילדים ואף לגרום להם לפקפק ביכולות ובמסוגלות שלהם. לכן חשוב להסתכל על התמונה הגדולה, על מכלול היכולות של הילד שלנו - גם אלו שאינן לימודיות, להעצים ולאהוב אותו ללא תנאי, ללא קשר להתנהלותו.

לאה שטרן היא מרצה ומנחת הורים במכון אדלר