מיכל אנסקי שיתפה את עוקביה באינסטגרם בתובנות אישיות על מורכבות השילוב שבין חיי משפחה וקריירה. בפוסט שפרסמה, התייחסה אשת התקשורת לתפיסת האיזון המשתנה לאורך השנים, והסבירה כי בניגוד לציפיות המוקדמות, ניהול שגרת החיים אינו מגיע לנקודת סיום מוגדרת וקבועה.
לדבריה, התפיסה כי קיים מצב שבו "העבודה במקום שלה, והאמהות במקום שלה" הוחלפה בהכרה כי מדובר בתנועה מתמדת. היא ציינה כי לעיתים העבודה דורשת את מלוא תשומת הלב, לעיתים בנותיה זקוקות לה, ולעיתים עליה "להחזיק את עצמי", בעת שהיא מחלימה מטיפול לייזר מסוג co2.
View this post on Instagram
נוכחות משתנה ואחריות אימהית
אנסקי הדגישה כי החיים "כמעט אף פעם לא מתחלקים שווה בשווה", וכי האיזון האמיתי טמון ביכולת לזהות "מה מבקש ממני יותר נוכחות". לצד תצלום שבו היא אוחזת שתיים מבנותיה, כתבה על האתגר התמידי לשמור על יציבות אישית בתוך מכלול תפקידיה האימהיים והמקצועיים.
התמודדות זו עם דרישות ההורות עמדה במרכזו של וידוי קודם שהשמיעה אשת הטלוויזיה בפודקאסט המשותף עם גלי לור. בשיחה גילתה כי פתיחת שנת הלימודים ועליית בתה לכיתה א' גרמו לה להצפה רגשית חריפה, שהובילה לעצירת פעילות מיידית, ביטול פגישות עבודה והסתגרות במיטתה.
עצירת חירום ומנגנוני התמודדות
אנסקי הסבירה כי העצירה הזמנית הייתה בבחינת בלימת חירום הכרחית: "פה זה כמו להרים הנדברקס, להריח את הריח של המנוע שנשרף". היא השוותה זאת לדפוס העבר שלה, שבו בחרה לדחוק כאבים ולהמשיך בשגרה בכל מחיר, וציינה כי נדרשו לה שנים רבות כדי ללמוד כיצד לעצור.
בהתייחסה לקשר עם הילדים, הדגישה כי ניסיונות להפגין ביטחון מלאכותי נכשלים מולם תמיד. לדבריה, "העמדת פנים זה משהו שילדים רואים, גם אם אתם ג'ים קארי, אי אפשר להחזיק פאסון". תובנות אלה מתחברות לקו הישיר שמנחה אותה בבחירה לוותר על מראית עין של שלמות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו