בני נוער מרגישים יותר לחץ להיות ברשתות מאשר לעשן או לשתות

להיות מחובר, להגיב, לעקוב ולא להישאר מאחור: עבור בני נוער רבים, הנוכחות ברשתות החברתיות כבר אינה רק עניין של בחירה - אלא חלק מלחץ חברתי יומיומי.

סקר חדש שנערך בארצות הברית בקרב 2,000 ילדים ובני נוער בגילאי 11 עד 17 מצא כי 44% מהמשיבים מרגישים לחץ חברתי להיות אונליין או פעילים ברשתות החברתיות - שיעור גבוה יותר מזה שדווח ביחס ללחץ לעשן (31%), להבריז מבית הספר (28%) או לשתות אלכוהול (24%).

הסקר, שעליו דווח באתר WOAI, מצביע על כך שעבור צעירים רבים, ההיעדרות מהמרחב הדיגיטלי עלולה להיתפס כהדרה חברתית של ממש. רבים מהמשיבים אמרו כי הם חשים מודרים אם אינם נמצאים במקום שבו חבריהם "נפגשים" אונליין.

הפלטפורמות שבהן דווח על הלחץ הגבוה ביותר להשתתף הן TikTok, Instagram, Facebook, Snapchat, YouTube ו-Roblox. יותר ממחצית מהמשתתפים ציינו כי חוו תחושת הדרה מצד חברים או תלמידים אחרים משום שלא היו חלק מאותן קבוצות מקוונות או אותן פלטפורמות.

עוד עולה מהממצאים כי 36% מבני הנוער מודאגים לעיתים קרובות מכמות הלייקים, התגובות והצפיות שהתוכן שלהם מקבל. המחקר הוזמן על ידי Aura ובוצע על ידי Talker Research.

ההשפעה אינה נעצרת רק בהיבט החברתי. בני נוער שמבלים לפחות 30 שעות בשבוע ברשתות החברתיות ישנים בממוצע שש שעות ו-18 דקות בלבד בלילות לימודים - כ-24 דקות פחות מאלו שמבלים פחות זמן מול המסך. בנוסף, 30% מהם דיווחו כי הם שוכחים לעיתים קרובות לאכול ארוחות, לעומת 14% בלבד בקרב מי שזמן המסך שלהם נמוך יותר.

יותר ממחצית מהמשיבים תיארו את עומס המידע ברשת כמלחיץ מאוד או במידה מסוימת, ורבים העידו כי תכנים מלחיצים או לא הולמים ממשיכים להעסיק אותם גם לאחר הצפייה - לעיתים במשך שעה, ולעיתים אף ימים.

בחודשים שקדמו לסקר דיווחו בני הנוער על לחץ שנובע מדרמות ברשתות החברתיות, חדשות אקטואליות, ציפיות סביב מראה חיצוני, מגבלות על שימוש בטלפונים בבתי ספר ותכנים אלימים. כאשר התחושות החברתיות הופכות מכבידות, 55% מהם פונים יותר לטלפון או לטאבלט, ו-52% גוללים ברשתות או צופים בסרטונים כדי להסיח את דעתם.

עם זאת, רובם אמרו כי דווקא שיחה עם משפחה, חברים או אנשים קרובים עוזרת להם להרגיש טוב יותר, ו-63% ציינו כי הם נמנעים במכוון מצ'אטים קבוצתיים, רשתות חברתיות או חדשות כדי להפחית לחץ.

לדברי ד"ר Scott Collins, מומחה שצוטט במחקר, "פלטפורמות המדיה החברתית מעוצבות לגלילה אינסופית, ולכן ילדים חשים לחץ מתמיד להישאר בעניינים". לדבריו, החשיפה הרציפה למידע - החל מפוליטיקה ואלימות ועד שיימינג על הגוף - עלולה להפוך את השימוש למסלול כפייתי וליצור עומס רגשי מתמשך.