התינוק בוכה ללא הפסקה? תאשימו את הגנטיקה

אחד האתגרים של הורים מתחילים הוא התמודדות עם בכי התינוקותשקשה לדעת מה הגורמים לו. לעתים קרובות ההורים מאשימים את עצמם ועומדים חסרי אונים מול מצבי בכי מתמשכים. עתה מתברר שלגורמים גנטיים יש תפקיד משמעותי בדפוסי הבכי של תינוקות.

במחקר חדש שערכו מדענים מאוניברסיטת אופסלה שבשוודיה נמצא כי יתכן שזה עניין של גנטיקה. בכי התינוק אינו רק תגובה רגשית, אלא גם תכונה גנטית מולדת ברובה.

הניתוח שביצע צוות החוקרים מתבסס על שאלונים שמילאו הורים ל־998 זוגות תאומים זהים ולא־זהים, בגיל חודשיים ובגיל חמישה חודשים. תאומים נבחרו למטרת המחקר משום שהם חולקים משתנים חשובים כמו סביבה ביתית, מצב משפחתי ורקע סוציו-אקונומי – גורמים שיכולים גם הם להשפיע על הרגלי הבכי. כך יכלו החוקרים לבודד בצורה מדויקת יותר את השפעת הגנטיקה.

ההורים נשאלו כמה זמן ילדיהם בוכים, כמה פעמים הם מתעוררים בלילה וכמה זמן לוקח להרגיע אותם. הסקר חשף הבדלים בין ילדים ותאומים. בגיל חודשיים, התאומים בכו בממוצע כ־72 דקות ביום, התעוררו יותר מפעמיים בלילה ולקח כ־20 דקות להרגיע אותם. בגיל חמישה חודשים, משך הבכי הממוצע ירד ל־47 דקות ביום, עדיין עם שתי יקיצות בממוצע ו־14 דקות עד להרגעה.

הממצאים הראו בבירור בסיס גנטי למשך הבכי. הגנטיקה הסבירה כ־50% מהשונות במשך הבכי בגיל חודשיים, ואחוז זה עלה לכ־70% בגיל חמישה חודשים. "עבור הורים, זו עשויה להיות הקלה לדעת שבכי של תינוק הוא ברובו גנטי, ושלמעשה יש להם השפעה מוגבלת על כך", אמרה החוקרת הראשית שרלוט ויקטורסון מאוניברסיטת אופסלה, לפי דיווח ב-Stern.

מנגון ייחודי לכל תינוק

מומחים מציינים כי כל תינוק נולד עם "מנגנון בכי" ייחודי – מעין "הגדרות יצרן" ביולוגיות. גם היכולת של תינוק להירגע בגיל חמישה חודשים נמצאה כמושפעת מאוד מגנטיקה, עם כ־70% מההבדלים בין הילדים שנקבעים על ידי תורשה.

מספר היקיצות בלילה הושפע פחות מגנטיקה. גורמים כמו שגרת שינה והסביבה שבה ישן התינוק נמצאו כמשמעותיים יותר. תינוקות התעוררו בממוצע פעמיים בלילה, אך חלקם קמו עד עשר פעמים, בעוד אחרים כמעט שלא התעוררו כלל.

החוקרים מציינים כי הנתונים מתבססים על דיווחי הורים, ולכן ייתכנו אי־דיוקים. הם גם מדגישים כי אין להסיק מהמחקר על שיטות יעילות להפחתת בכי, וכי התוצאות אינן ישימות באופן ישיר לתינוקות יחידים – מאחר שתאומים מציבים דרישות שונות מהוריהם ומשפיעים זה על זה.

התגלה גם הבדל מפתיע: תאומים מתעוררים פחות בלילה לעומת תינוקות יחידים. ייתכן שתינוק מרגיש בטוח יותר כשאחיו לצידו, או שמורגל לרעשי רקע בשל סביבה תוססת יותר. גם "אפקט אחים" עשוי לפעול כאן – כשאחד מתחיל לבכות, השני מצטרף, ולעיתים לוקח זמן רב יותר להרגיע את שניהם.

החוקרים לא ניתחו לעומק את הסיבות האפשריות להבדלים בין תאומים לתינוקות יחידים בהקשר של יקיצות. עם זאת, הם מדגישים שלצד ההשפעה החזקה של גנטיקה, לסביבה עדיין יש חשיבות – בעיקר בחודשים הראשונים, כשמדובר בהרגעה והתאקלמות לשינה.