ההסבר הפסיכולוגי מאחורי הטרנד שכובש את הילדים

מכשיר הקאונטר (או קליקר), המונה הקטן שסופר לחיצות, אותו רבים מאיתנו מכירים מהכניסה להצגות או לחדרי האוכל בבתי המלון, הפך לטרנד החדש של ילדים רבים בישראל. בבית הספר, בבית, עם חברות וחברים, תראו ילדים רבים אוחזים במכשיר ומקליקים בקדחתנות. לכאורה, מדובר בגאדג'ט פשוט, אך בפועל, השימוש בו עשוי להצביע על צרכים עמוקים יותר, במיוחד עבור ילדים עם קשיי קשב או רגישות חושית.

איך לחיצות חוזרות משפיעות על הקשב?

עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), פעילות מוטורית קטנה ומתמשכת – כמו לחיצה חוזרת – יכולה דווקא לשפר את הריכוז. מחקרים מראים שתנועה קלה מסייעת לילדים עם ADHD להישאר ערניים וממוקדים. בדומה להתנועעות בזמן תפילה, התעסקות עם שיער, שימוש בעזרים כמו כדורי לחץ או "ספינרים" - הלחיצות על הקאונטר מספקות להם עוגן תחושתי שיכול להפחית את הצורך בתנועות גדולות יותר כמו קימה, תזוזה בכיסא או חיפוש מתמיד אחר גירויים חיצוניים, המאפיינים ילדים עם ADHD.

מה הקשר לוויסות חושי?

לילדים עם קשיים בוויסות חושי, הקאונטר עשוי להיות כלי לארגון התחושות שלהם. הוא משמש כמווסת של עומס חושי, על ידי יצירת גירוי קבוע וידוע בעולם מלא בהפתעות בלתי צפויות. עבור חלקם, הלחיצות מסייעות להירגע, בעוד שאחרים עלולים למצוא את עצם הקצב האינטנסיבי מטריד ומציף.

לרוב, ילדים עם חיפוש חושי גבוה (Sensory Seeking) נהנים מגירוי תחושתי קבוע, כדוגמת רעש הקליק של הלחיצה או התחושה בקצות האצבעות, שעוזרים להם להרגיש ממוקדים ומחוברים לגוף. מנגד, ילדים עם רגישות יתר (Sensory Avoidance), אשר נוטים להתרחק מגירויים מציפים, עלולים למצוא את הרעש החוזר של הלחיצות מטריד או מציף, במיוחד אם הם מוקפים בילדים שלוחצים ללא הפסקה.

יעל גלין, פסיכולוגית שיקומית וחינוכית מומחית // פרטי

מתי זה הופך לדפוס כפייתי או בעייתי?

כאשר השימוש במכשיר הופך לבלתי נשלט, כאן יש סיכוי לדפוס בעייתי או לא רצוי. למשל, אם ילד לא מסוגל להפסיק ללחוץ גם כשזה מפריע לו או לאחרים, זה עשוי לרמז על קושי רגשי עמוק יותר. במקרים כאלה למשל, הקאונטר לא רק עוזר לווסת את התחושות, אלא גם ממלא צורך רגשי כמו הפחתת חרדה או יצירת תחושת שליטה באופן שלא תמיד מיטיב עם הילד.

אז מה עושים?

במקום למהר לאסור על השימוש, כדאי להתבונן ולחשוב האם הקאונטר עוזר לילד להתרכז? האם הוא תורם לרוגע או דווקא מגביר מתח? דרך השאלות האלה נוכל להבין טוב יותר את הצרכים הייחודיים של הילד ולמצוא את האיזון הנכון בין הנאה לבין ויסות בריא.

יעל גלין, פסיכולוגית שיקומית וחינוכית מומחית, מנהלת הקליניקה לפסיכולוגיה שיקומית במכללה האקדמית אחוה