תנו לנו סיבה לשמוח: בתל אביב חגגו האלווין בגרסה ישראלית

מאות ילדים רצו בין לבית, מחופשים ומאופרים, עוברים לפי מפה מיוחדת שהוכנה מבעוד מועד לקראת חגיגות "האלווין". לא מדובר בשכונה מעבר לים, אלה כאן אצלנו, בתל אביב.

טרנד "תעלול או ממתק" הגיע גם אלינו, וזו לא הפעם הראשונה בה השכונה הופכת את צבעה לכתום, שחור עם גולגלות וקורי עכביש. אולי זה בגלל התוכניות האמריקניות מנטפליקס, הסרטים המפחדים, הסרטונים בטיקטוק ויוטיוב – הילדים שלנו רוצים להרגיש קצת חוץ לנו – ואנחנו ההורים, תנו לנו רק סיבה לקצת חגיגה שמאפשרת לנו לשים את השגרה רגע מאחור להתמקד בממתקים וגם להוציא מעצמנו פרץ של יצירתיות ואמנות.

מחפשים איזה בית יותר מפחיד. האלווין בתל אביב / ללא

בשבוע האחרון בתי בת ה-9 לא הפסיקה לשאול מתי נלך לאסוף ממתקים, איך נקשט את הדלת ולמה היא תתחפש. ההתרגשות הייתה גדולה לקראת הרגע בו נוציא את כל הקישוטים ששמרנו משנים קודמות ונתלה אותם על הדלת. המנורות הצבעוניות, המסכה של השלד, קורי העכביש והדלעת המחייכת.

לא באמת עניין אותה שום דבר אחר, ובטח שלא מה עומד מאחורי החג. כמוה גם הילדים מהשכונה שיצאו בבגדים שחורים לבדוק איזה בית הכי מפחיד ואיפה יש את הממתקים הכי שווים. אנחנו ההורים התהלכנו אחריהם וצחקנו מהחג שהם סיגלו לעצמם, מן תערובת של פורים ויום שישי ה-13.

ממתקים זה לב העניין. האלווין בתל אביב / ללא

האלווין היא חגיגה שנתית הנערכת בעיקר בעולם המערבי בלילה של ה-31 באוקטובר. עם רדת החשכה מתלבשים כמיטב המסורת של רוחות רפאים ומבקשים ממתקים. המקור של החג הוא למעשה פסטיבלי הקציר הקלטיים ה"סאווין" היה החג הגדול ביותר של הקלטים שהאמינו שבלילה הזה נשמותיהם של המתים עוברים לעולם הבא. ישנם כל מיני מיתוסים ואמונות סביב החג ועם הזמן הנצרות ניכסה את החג לעצמה.

חצי ישראלי חצי אמריקני / ללא

אז נכון, אין לי דבר עם האמנות הנוצריות ובוודאי שלא עם אלים או טקסים, אבל ממש כמו הנוצרים ברחבי העולם גם בישראל מציינים את ליל הסילבסטר או וולנטיין דיי – אז מה רע בעוד מנהג אמריקני בגרסה ישראלית שעושה קצת מתוק ושמח בלב?